80
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שנאמר19: "כי אם הסירך העוורים והפסחים" - צלמים (=פסלים) שכתבו עליהם את השבועה".
המקור לדוגמא זו היא מאמרו של ר' יהושע בן קרחה (ב'ספרי'20), אך שם נאמר בקיצור21 "כיוצא בו אתה אומר 'ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו להורישם' יכולים היו אבל אינם רשאים".
הטעם מדוע רש"י אינו מסתפק בלשון קצרה זו, מובן: רש"י מוכרח לבאר לבן חמש למקרא מדוע היו "אינם רשאים" לכבוש את ירושלים, ולכן מוסיף ומבאר שאברהם כרת ברית שלא יכבשו את עיר היבוסי22.
אך צריך להבין:
ג) מדוע מפרש רש"י שהשבועה היתה "כשלקח (אברהם) מהם מערת המכפלה" – דבר שכלל לא מוזכר בחומש (אלא רק בתורה שבעל־פה, במדרש "פרקי דרבי אליעזר") – בה בשעה שמצינו בפירוש בחומש23 כריתת ברית בין אברהם ובין אבימלך; היה איפוא לרש"י, דוקא מצד פשוטו של מקרא, לפרש כי זו היתה השבועה שלא לכבוש את עיר היבוסי, משום שיבוסים אלו היו מזרעו של אבימלך24?
התמיהה גדולה יותר: רש"י בנביאים25 אכן אומר "לא היו רשאין מחמת השבועה שנשבע אברהם לאבימלך"26!
ד) מה נוגעת לפשוטו של מקרא ההוספה של רש"י (על לשון ה'ספרי') בסיום פירושו "והוא שנאמר כי אם הסירך .. צלמים שכתבו עליהם את השבועה"? הרי אין ענינו של רש"י בפירושו על החומש – לפרש פסוקים בנביא?
ה) "כך מפורש בפרקי דרבי אליעזר" – גם כאן קשה, בדומה למובא לעיל
הערות
- 19. ש"ב ה, ו.
- 20. פרשתנו עה"פ (ובפרש"י יהושע שם: שנינו בספרי ריב"ק כו').
- 21. בחזקוני כאן ד"מה שפרש"י בספר שמואל (שם) ואת היבוסי מזרעו של אבימלך היו היינו דלא כרבי יהושע". ומשמע שמפרש שלשונו של רש"י "לפי שכרת .. המכפלה" הוא מדברי ר' יהושע. אבל נוסף שצ"ע מנ"ל הא – הרי מפורש בפרש"י יהושע שם: ריב"ק אומר כו' שלא היו רשאין מחמת השבועה .. לאבימלך.
- 22. וכן הוזקק להוסיף "ולא יבוסים היו כו'", שהרי אברהם לקח מערת המכפלה מעפרון החתי (ח"ש כג, ח ואילך).
- 23. וירא כא, כג ואילך. וראה רש"י דברים ב, כג.
- 24. פרש"י ש"ב שם. שופטים א, כא. ובפרש"י יהושע שם "ובני אותו מחוז מפלשתים היו".
- 25. ביהושע שם. ועד"ז בשופטים וש"ב שם.
- 26. אלא שי"ל כי השבועה לאבימלך היתה רק "לניני ולנכדי" (וכפרש"י וירא שם "ע"כ רחמי האב כו'") – ומוכרחים לומר שבימי יהושע "עדיין הי' נכדו קיים" (כפרש"י שופטים שם. וראה מכילתא ר"פ בשלח. ב"ר פנ"ד, ב. חולין ס, ב ובפרש"י שם) – ולכאורה קשה לומר (בפשש"מ*) שקרה נס כזה שהאריך ימים כ"כ (וראה רש"י לך טו, טז).
- . ומ"מ הביאו רש"י בפירושו לנ"ך – שאינו ע"ד הפשט כ"כ כמו פירושו עה"ת (ראה ס' כללי רש"י הנ"ל פ"כ סי"ג (בהוצאת תנש"א –פ"ג סי"ט). וש"נ.
רש"י על דברים ב׳:כ״ג - הטקסט מספריא
והעוים הישבים בחצרים וגו'. עַוִּים מִפְּלִשְׁתִּים הֵם, שֶׁעִמָּהֶם הֵם נֶחֱשָׁבִים בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י"ג) "חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים", וּמִפְּנֵי הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ לֹא יָכְלוּ יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיא אַרְצָם מִיָּדָם, וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם כַּפְתּוֹרִים וְהִשְׁמִידוּם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם, וְעַכְשָׁיו אַתֶּם מֻתָּרִים לְקַחְתָּהּ מִיָּדָם (חולין ס'):
והעוים הישבים בחצרים וגו׳ BUT THE AVIM WHO DWELL IN HAZERIM etc. —The Avim are part of the Philistine people, for they are enumerated together with them in the Book of Joshua (Joshua 13:3), as it is said, “The five lords of the Philistines, the Gazathites, and the Ashdothites, and the Eshkalonites, the Gittites, and the Ekronites; also the Avim”. But because of the oath which Abraham had sworn to Abimelech, king of the Philistines (Genesis 21:24), Israel would have been unable to take their land out of their possession; but, says God, I brought the Caphtorites against them and they destroyed them and dwelt in their stead, and now you are permitted to take it (that land) from their (the Caphtorites) possession (Chullin 60b).
בראשית רבה נ״ד:ב׳ - הטקסט מספריא
וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר פִּיכֹל שְׁמוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר פֶּה שֶׁכָּל צִבְאוֹתָיו נוֹשְׁקִים לוֹ עַל פִּיו. אֱלֹהִים עִמְּךָ, לְפִי שֶׁהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִין אִלּוּ הָיָה צַדִּיק לֹא הָיָה מוֹלִיד, אֶתְמָהָא, כֵּיוָן שֶׁהוֹלִיד אָמְרוּ לוֹ אֱלֹהִים עִמְּךָ. וְאִלּוּ הָיָה צַדִּיק לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ לְקוֹל אִשְׁתּוֹ, וְכֵיוָן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (בראשית כא, יב): כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, אָמְרוּ לוֹ אֱלֹהִים עִמְּךָ. וְאִלּוּ הָיָה צַדִּיק לֹא הָיָה דוֹחֶה אֶת בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת מַעֲשָׂיו, אָמְרוּ לוֹ אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁחָרְבוּ מְקוֹמוֹת שֶׁל סְדוֹם וּפָסְקוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים וְלֹא חָסֵר קֵלָרִין שֶׁלּוֹ כְּלוּם, לְפִיכָךְ אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, הוֹאִיל וְהָאֱלֹהִים עִמְּךָ. (בראשית כא, כג): וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִי, עַד כָּאן רַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן. אָמַר רַבִּי אַבָּא עַד כָּאן לָאַחִים הַשֻּׁתָּפִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כְּתִיב (תהלים לח, כ): וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ, מַה שֶּׁנִּתַּן לְאַבְרָהָם לְשֶׁבַע דּוֹרוֹת נִתַּן לַאֲבִימֶלֶךְ לִשְׁלשָׁה, לָמָּה (שמות יג, יז): לֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, שֶׁעֲדַיִן נֶכְדּוֹ קַיָּם. (בראשית כא, כג): כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ, מַה חֶסֶד עָשָׂה לוֹ, אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ (בראשית כ, טו): הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא קִבֵּל עָלָיו.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך ל ‹ חיי שרה ‹ שיחה א ‹ 82 לקו"ש חכ"ט ע' 80
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.