81

בשאלה ב', לשם מה נחוץ המראה־מקום היכן מופיע ענין זה בדברי חכמינו ז"ל? אפילו אם רש"י חייב להדגיש שהענין נלקח מחז"ל (משום שבמקרא עצמו לא מוזכרת שבועה כזו) – היה יכול רש"י לומר, כדרכו בכמה מקומות, "ורבותינו אמרו" וכיוצא בזה. רש"י אינו רגיל לציין את מקור פירושו בדיוק (וכפי שרואים בפירוש זה עצמו של רש"י כאן: רש"י אינו אומר שמאמרו של ר' יהושע בן קרחה לקוח מן הספרי²⁷).

ג. הסיבות השונות לשימוש התורה בביטוי "לא תוכל"

ויש לומר הביאור בכל זה:

בדרך הפשט מסתבר לומר, כי במקום בו התורה גוזרת איסור בלשון "לא תוכל" – על אף שאז הפירוש "לא תוכל" הוא "אינך רשאי" – עם זאת, אין זה שולל את הפירוש הפשוט של "לא תוכל", שאין יכולת לעשות זאת.

כלומר: אין הכוונה כי בעצם העובדה שהתורה אסרה על האדם לעשות דבר מסויים, בזאת ניטלה ממנו האפשרות לעשותו²⁸ – כי מבחינה זו אין הבדל בין איסורים אלו לשאר איסורי התורה; ומכך שרק במקומות ספורים אוסרת התורה בלשון "לא תוכל" וכדומה, מובן, שאי־האפשריות לעשות את האיסור (היא לא בגלל הציווי, אלא), מצד סיבה אחרת.

ודבר זה יתכן בכמה אופנים, ולדוגמא²⁹:

א) זהו ענין שלאחר שהתורה אסרה לעשותו – אין מעשה האדם יכול לגרום שהוא יחול בפועל. וכמו בדיני ירושה "לא יכול לבכר את בן האהובה..."³⁰ – אפילו אם האב רוצה לבכר את "בן האהובה" הוא לא נעשה בכך בכור³¹; או כאשר התורה אוסרת לגרש אשה "לא יוכל לשלחה..."³² – הרי אפילו אם הוא משלח אותה עליו להחזירה³³.

ב) זהו דבר שאינו תלוי ברצונו – כמו שנאמר למשה על ראיית פני ה': "לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי"⁵; או בדיני מלך: "לא תוכל לתת עליך איש נכרי..."³⁴ – שטעם לכך הוא כפי שהתורה ממשיכה³⁵: "והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה... והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו... לשמור את כל