78
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
8 לקוטי
תצ' א
א. בתחלת פרשתנו מעתיק רש"י את התיבות ,כי תצא למלחמה* ומפד רש: ,במלחמת הרשות הכתוב מדבר (ומביא הוכחה לזה) שבמלחמת א"י אין לומר ושבית שביו שהרי כבר נאמר לא תחי' כל נשמה".
והנה לעיל בפ' ויראי פרש"י: ,כי משמש בד' לשונות אי דילמא אלא דהא". שמהסדר מובן: דפירוש הכי פשוט של ,כי" הוא ,אי" (אם), היינו שספק הוא אם יבוא הדבר: שזהו פירושו הפשוט של ,אם".
ועפ"ז הו"ל לרש"י להביא עכ"פ סניף (כיון שיש יוצאים מן הכלל) ראי" לפי' -- מזה שבכתוב נאמר ,כי תצא למלחמה" (ולא ,כאשר תצא למלחמה", או: ,והי' בצאתך למלחמה" וכיו"ב) ש,כי תצא" עצמו משמע ש,במלחמת הרשות הכתוב מדבר" .
ולאידך, כיון שבפירושו בא רש'"י לבאר באיזו מלחמה הכתוב מדבר וההוכחה שלו היא ממ"ש ,ושבית שביו", ולא מתיבת ,כי (תצא)" -- הי' עליו להעתיק בתחלת פירושו רק תיבת ,למלחמה" (ולא גם התיבות <כי תצא" 6 ?
ב. והנה בפרשה הקודמת נמצא ג"פ ,כי" בנוגע למלחמה, ע'ד שבפרשתנו -- ובכל פעם פרש"י הוא באופן שונה מהשאר ומדפרשתנו!
עח"פ י ,כי תצא למלחמה גו' וראית
דכל אם רשות הוא רק במקומות שבגדר רשות או חובה, אבל בשאר מקומות (כמו ,הלא אם תטיב שאת" (בראשית , ))) יכול להיות ענין של חובה (עיי"ש ס"ג'ד)" -- הרי"ז בנוגע הנידון שבהפסוק, אם הוא רשות או חובה: אבל בנוגע השמוש דתיבת אם, הרי בכ"מ (חוץ מהג' מקומות (ועוד ב' מקומות -- ראה לקו"ש שם סייו)) הו"ע שבספק ותנאי.
66 אבל ראה לקמן הערה 14.
7 2 א.
משמש).
הערות
- 1. יח, טו.
- 2. ובפרט שעל אתר בכתוב שרש"י מפרשו -- ,כי" הראשון פי' ,דהא" והד שני ,אלא". ובפיי ,אי דילמא* אין בכתוב זה,
- 3. ) מצעו בכ"מ ,כי" משמש בלשון ,באשר" * ובענין שהוא ודאי, וכבפרשה שלפני זו (יט, א) : כי יכרית ה"א. ועכצ"ל שנכלל בא' מד' לשונות הנ"ל, הינה - ,אי" (אם) **, אבל מפרש"י ד,כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מג'" (יתרו כ; כב) משמע דפירושו הפשוט של ,כי" בל' ,אם" הוא דבר שבספק -- חוץ במקום יוצא מן הכלל שאי אפשר לפרשו אחרת (כב" מקומות הנ"ל) אז משמש ,כי* בלשון ,כאשך* ודאי.
- 4. אף שבדוחק י"ל שכלל הנ"ל הוא כשבכתוב מפורש אם, משא"כ -- ,כי* בלשון ,אם", וכנ"ל ב,כי יכרית ה"א", בכ"מ שנאמר ,כי תבוא(ו) אל הארץ" וכיו"ב.
- 4. ואף לפי מה שנת' בלקו"ש חי"א (ע' 100 ואילך) שכלל זה (הערה 3)
- 6. *) גם בל' ,אשר" -- ובזה גופא בפ" שהוא מוכרח רק במקומות ספורים שלכן מביא רש*"י (חוקת כ, כט) הדוגמא מקרא דאיוב.
- 7. **) ראה פרש"י ר"ה (ג, א ד*ה כד"
- 5. ראה פרש"י סוטה לה, ב (ד"ה ה"ג): ,דכי תצא משמע כשתעלה על דעתך לצאת". וראה מלביים ותו"ת כאן.
- 9. ותוס' (שם ד*ה אלא גיטיץ צ, א
- 10. ר"ל) ד"ה כי
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כז ‹ בהר ‹ שיחה ב ‹ 183 לקו"ש חי"ד ע' 78
תורת מנחם 1
- מד - שנת תשכ"ה - חלק רביעי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ה לקו"ש חי"ד ע' 78
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

