79

ויתירה מזו¹⁰: את הראיה לכך שהלשון "לא תוכל" יכולה להתפרש "אינך רשאי" לא מביא רש"י מכל אותם מקומות בחומש¹², אלא מזדקק דוקא לפסוק המופיע בנביא¹³!

התמיהה גדולה יותר: כמעט אותו ענין המופיע ברש"י כאן, מופיע גם בפירושו של רש"י בפרשת וילך¹⁴ על המילים "לא אוכל עוד לצאת ולבוא": "יכול שתשש כוחו... מהו "לא אוכל"? איני רשאי, שניטלה ממני הרשות וניתנה ליהושע" – ואם כן, היה רש"י כאן יכול להביא דוגמא מפסוק זה המופיע בחומש, בו רש"י עצמו מדייק ומוכיח את הפירוש "יכול אתה אבל אינך רשאי" – ולא להביא דוגמא דוקא מנביא!

גם צריך להבין:

א) דרכו של רש"י היא לומר מיד את פירוש המילה או הפסוק, מבלי להציג את השאלה או הקושיא הקיימת בהם – ואם כן, היה עליו לומר בקיצור גם בנידון דידן: "לא תוכל, אינך רשאי". ואף שזו לשונו של ר' יהושע בן קרחה – הרי אין ענינו של רש"י על התורה להעתיק את מאמרי רבותינו ז"ל בדיוק לשונם, כמדובר כמה פעמים¹⁵.

ב) הדיוק הידוע: מדוע מביא רש"י את המאמר בשם אומרו – ר' יהושע בן קרחה¹⁶ – שלא כמו ברוב רובם של פירושי רש"י, בהם אינו מזכיר את שם בעל המאמר?

וכמדובר כמה פעמים¹⁷, רש"י עושה זאת רק כאשר איזכור שם בעל המאמר מעניק תוספת הבנה בפירושו.

ב. השאלות על הדוגמא שרש"י מביא לפירושו

בהמשך מביא לכך רש"י דוגמא, בה הוא מאריך לבאר: "כיוצא בו 'ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם', יכולים היו אלא שאינן רשאין, לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם מערת המכפלה, ולא יבוסים היו אלא חתיים היו אלא על שם העיר ששמה יבוס, כך מפורש ב'פרקי דרבי אליעזר'¹⁸. והוא