79

שיחה ב

א. "יכול אתה אבל אינך רשאי"

"לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך וכל נדריך... ותרומת ידך"¹.

מתעכב רש"י על המילים "לא תוכל" (ולאחר שמפרש "בא הכתוב ליתן לא תעשה על הדבר, כדלקמן סעיף ה' – הוא מעתיק שוב את המילים "לא תוכל") ומפרש: רבי יהושע בן קרחה אומר² יכול אתה אבל אינך רשאי [ובהמשך מביא דוגמא לכך: "כיוצא בו "ואת³ היבוסי .. לא יכלו .. להורישם" יכולים היו אלא שאינן רשאין...", כפי שיוסבר לקמן בסעיף ב'].

צריך להבין:

ענין זה – שהביטוי "לא תוכל" יכול להתפרש "אינך רשאי" – מצינו כבר קודם בחומש: בספר שמות⁴ נאמר "לא יוכל העם לעלות... (על הר סיני) כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר...", וכפי שרש"י מפרש על כך "איני צריך להעיד בהם שהרי מותרין§ ועומדין (=קיבלו התראה על כך) .. ולא

ב לכך מפרש רש"י על הפסוק⁵ "לא תוכל לראות את פני - "איני נותן לך רשות"⁶.

[זאת נוסף לעובדה, שלשון זו מופיעה לא אחת גם בפסוקים הבאים, וביניהם אף כמה וכמה מצוות לא־תעשה שנאמרו בלשון זו – כמו בהמשך פרשתנו⁷: "לא תוכל לזבוח את הפסח..."; בפרשת שופטים⁸: "לא תוכל לתת עליך איש נכרי..."; בפרשת תצא⁹: "לא יוכל לבכר..." "לא תוכל להתעלם", "לא יוכל לשלחה...", "לא יוכל בעלה הראשון..."].

תמוה אם כן בעניננו¹⁰: במה שונה הפסוק שלנו מכל המקומות, שדוקא כאן זקוק רש"י להביא את מאמרו של ר' יהושע בן קרחה "יכול אתה אבל אינך רשאי" – כאילו שפירוש זה "אינך רשאי", יש בו משום חידוש¹¹?