ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א מאמרים גור ארי'

כג

גור ארי'

בס"ד פ' ויחי

דמיון השבטים לחיות כו' כל הגדול מחברו כו' נה"ר מזיעתן של חיות – ג"פ. ב' קיצורים

ויחי

גור ארי'¹ יהודה² כו' וכתיב יששכר חמור גרם³, ובדן אמר יהי דן נחש⁴, נפתלי⁵ אילה שלוחה, בנימין זאב יטרף⁷. וצ"ל מה שדימה השבטים לחיות טמאות⁶, ואת דן דימה עוד לנחש כו' שלכאו' אינו מובן כלל מהו המעלה בזה, כי מה שדימה יהודה לארי' הנה הוא עכ"פ מלך שבחיות⁹, אבל שארי השבטים שדימה אותם לשארי חיות ובהמות טמאות⁸ מהו יתרון המעלה בזה כו', האם לא מצא דמיון אחר כ"א לדמות את ישכר שנטה שכמו לסבול עול תורה כ"א לחמור הנושא וסובל משאו, ואת נפתלי לאילה, ובנימין לזאב הטורף ודורס¹⁰ שכולם הם חיות ובהמות טמאות כו'. אך הענין יובן ע"פ משנ"ת במ"א בענין תירוץ הקושי' במ"ש פני ארי' אל הימין¹¹ ופני שור מהשמאל שמובן ונודע לכל מעלת הימין¹² על השמאל, וא"כ גבהה וגדלה מעלת בחי' הארי' שבמרכבה על בחי' שור, ומדוע למטה הארי' הוא חיה טמאה¹³, ואם¹⁴ היות כי הוא מלך שבחיות זהו לפי שכחו גדול יותר א"כ בחי' החי שבו הוא ביתרון על כל החי' והבהמה, אבל מ"מ הנה הוא חי' טמאה ושור הוא בהמה טהורה, אשר ההבדל שביניהם רב הוא, שזה באפשר להעלותו, והטמא א"א להעלותו כ"א ריחוקו והבדילות ממנו זהו תקנתו, וכענין כלי חרס שבירתו עד שאינו ראוי' לכמו שהי' תחלה זהו תקנתו¹⁵, א"כ זהו איבודו, ולא העלתו כמו הטהור שמתעלה ע"י אכילת אדם שנכלל ועולה ממדרגת בע"ח לבחי' מדבר שהרי מהאכילה נעשה דם, והדם הוא הנפש אשר בו מתלבש נפש האדם כמ"ש כי הדם הוא הנפש¹⁶, שתירצו

הערות

1. גור ארי' יהודה : בספר התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש כותב אודות מאמר זה: ”דמיון השבטים לחיות כו' כל הגדול מחברו כו' נה"ד מזיעתן של חיות — ג"פ. ב' קיצורים". מיוסד על מאמר ד"ה בנימין זאב יטרוף שנדפס במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' ריח. מאמר זה הובא לקמן בהמשך זאת חנוכת המזבח ספ"י וראה בהערה שם.
2. גור ארי' יהודה : ויחי מט, ט.
3. יששכר חמור גרם : שם מט, יד.
4. יהי דן נחש : ויחי שם, יז.
5. נפתלי אילה שלוחה : שם שם, כא.
7. בנימין זאב יטרף : ויחי מט, כז.
6. אילה. . לחיות טמאות : וכ"ה גם בסיום המאמר. וראה גם הערה 8.
9. לארי'. . מלך שבחיות : חגיגה יג, ב.
8. שדימה השבטים. . לשארי חיות ובהמות טמאות : במאמרי אדה"ז כאן: שדימה אותם [בנימין ויששכר] לזאב וחמור שהם טמאים. . הזאב בחיות וחמור בבהמות.
10. לזאב הטורף ודורס : ראה חולין מב, א (במשנה). שו"ע יו"ד סנ"ז, ס"א.
11. פני ארי' אל הימין : יחזקאל א, י [ושם: ופני].
12. מעלת הימין : ראה שבת סא, א. לק"ט ויחי מח, יד. שו"ע אדה"ז הל' השכמת הבקר ס"ב, ס"ד (במהדו"ק ומהדו"ת).
13. הארי' הוא חי' טמאה : ראה אוה"ח אחרי יז, יד. (בנוסף למאמרי אדה"ז כאן) תו"א וישלח כה, ג. מג"א צג, ג. לקו"ת שה"ש ט, ד. תו"ח וארא ח"א נו, ב. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' נ. וש"נ. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה וכל שיח השדה פ"ב.
14. ואם : כ"ה בכ"מ — ראה גם סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
15. כלי חרס שבירתו. . זהו תקנתו : ראה כלים פ"ב, מ"א.
16. כי הדם הוא הנפש : פ' ראה יב, כג. ראה גם לקמן המשך זאת חנוכת המזבח פ"ה.
א. קה"ת תש"ז — ברשימת מאמרי שנה זו — ע' 51.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 2

תרמ"א ‹ מאמרים ‹ קדש ישראל לה' ‹ כד סה"מ תר"ם ח"א ע' כג
תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ קדש ישראל לה' ‹ שצו סה"מ תר"ם ח"א ע' כג

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 37 עמודים.