שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן היתה ערבות זו אצל יהודה דוקא, כי עיקר ענינו של יהודה הוא — מלכות [שיהודה הי' מלך שבשבטים,
49 ראה רש"י ויחי (מט, ט) שיהודה נמשל לארי — "מלך שבחיות" (חגיגה יג, ב). וראה רש"י וישב לח, א "הורידוהו. . מגדולתו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מבואר בגמ' החילוק בין מרכבה שראה ישעי' ומרכבה שראה יחזקאל — "כל שראה יחזקאל ראה ישעי' למה יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך ולמה ישעי' דומה לבן כרך שראה את המלך" .
39 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח מטות מטות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויובן זה ע"פ מחז"ל דאינו דומה בן כפר שראה את המלך לבן כרך שראה את המלך , דבן כרך נמצא בקירוב מקום למלך ולכן אין ראיית המלך חידוש אצלו, משא"כ בן כפר שהוא רחוק ממקום המלך , ראיית פני המלך פועלת בו התפעלות גדולה בגלל החידוש שבדבר.
40 חגיגה יג, ב. וראה פרש"י שם ד"ה ראה ישעי'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד שלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
נאמר בגמרא, שאומה שאליה משועבדים ישראל , עושה אותה הקב"ה לחזקה שבאומות, ובעת שהיו בני ישראל בגלות מצרים הרי שלטה מצרים על כל העולם .
9 חגיגה יג, ב. מכילתא בשלח יד, ה. זהר שמות ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כיון שהארי הוא החשוב שבחיות , כלשון חז"ל – מלך שבחיות , טיפל בו נח, החשוב שבתיבה.
37 חגיגה יג, ב. מדרש תהלים כב, כח. ולהעיר גם מפירש"י ויחי מט, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מכך שיהודה מושווה לאריה, מלך שבחיות , מובן, שהוא היה החזק מכל השבטים.
15 חגיגה יג, ב. מדרש תהלים כב, כח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מדוע מנויות כאן דוקא אומנויות אלו, ולא אומנויות נוספות אחרות המתאימות לתכונות של חיות אחרות.
15 והא דלא הזכיר גם מין ממיני הבהמה – ה"ז לפי שע"פ רוב אדרבא, בבהמות "ראיתי" – מצינו בהם אומנות, לשמש את האדם – שור לעול וחמור למשא כו' (ראה חדא"ג מהרש"א במשנה קידושין שם). ואף שמצינו מיני בהמה שאין להם אומנות (ואינם משמשים לאדם ) הרי מכיון שמצינו בשור שיש לו אומנות כו' והוא מלך שבבהמות (חגיגה יג, ב) הרי השאר טפלים ובטלים לו. ולכן אין לומר לא במשנה ולא בברייתא ראית (בתמי') מימיך בהמה כו' שיש לה אומנות. וצ"ע בתוספתא קידושין שם שממשיך "בהמה חי' ועוף כו'". וי"ל שענינים הנ"ל בשור וכו' אי"ז בגדר אומנות שיש להם – שעושים בטבע – כ"א מה שהם בני תרבות, שבנ"א מושלים בהם ומכריחים ומלמדים (מל' מלמד הפרה – ירושלמי סנה' פ"י ה"א) ומרגילים אותם במלאכות שונות (ראה עיון יעקב למשנה). ועפ"ז מתורץ ג"כ זה שמצינו בכמה חיות שיש להן אומנות כמו פיל שמשתמשין בו להיות נושא משאות – כי אי"ז בגדר אומנות. וראה לקמן הערה 17. אלא שאינו דומה (בני) תרבות דחיות ובהמות (וע"ד ב"ק (טו, ב) פלוגתת התנאים. וראה סנה' " (טו, ב). תוד"ה רבי אלעזר (ב"ק טז, ב). ד"ה ור"י (סנה' שם)). ובזה מחלוקת התוספתא והש"ס.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
התירוץ לתלות היפוך סדר זה ברצון להקדים את ה"ארי" כיון שהוא מלך שבחיות הוא דחוק מאוד, ובמיוחד, כיוון שאם כך, צריך היה להזכיר את השועל מיד לאחר הארי , מפני שיש לו יתרון של פקח שבחיות , שאף היא תכונה של מנהיגות, ובכלל הוא קרוב יותר לארי מאשר הצבי, שאין דרכו לאכול בשר, וכו'.
21 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לכן צריך לעשות זאת באופן של "בימה" תוקף, יתגבר כארי , וגם על ידי כך יכול האדם להתנשא על היצר הרע – "ירגיז יצר טוב על יצר הרע".
62 טושו"ע או"ח בתחלתו. וארי – מלך שבחיות (חגיגה יג, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בלתי-רצוי ח"ו, כמו התהוות גבורות קשות מגבורות קדושות, כמארז"ל "מזיעתן של החיות נהר דינור יוצא כו'", ודוגמתו בעבודת האדם, הכעס על הרשעים לאחרי ההתלהבות בתפלה, ועד"ז בקו החסד, שמאהבת ה' יכולים ליפול בתאוות זרות ח"ו, ועאכו"כ שענין בלתי-רצוי יכול להביא תועלת בקדושה.
854 ראה חגיגה יג, סע"ב. ס' הליקוטים (דא"ח להצ"צ) ערך זיעה ס"ב (ס"ע פ ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וא"כ צריך להבין מהו הטעם שבפורים יש התחלקות הזמנים בין כרכים לכפרים.ב) ויובן זה בהקדים תחילה ההפרש בין כרך לכפר ברוחניות ובעבודה בנפש האדם , שזהו (ענין העבודה) כל התכלית, כמאמר אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני, דגם בעבודה יש הפרש בין כפר לכרך , כמאמר רז"ל כל שראה יחזקאל ראה ישעי', אלא אינו דומה בן כפר שראה את המלך לבן כרך שראה את מלך , והיינו שיש הפרש בין כרך לכפר בעבודה הרוחנית.
10 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויובן זה בעבודת הוי', שכאשר מתבונן בגדולת הוי' ובא להתלהבות כרשפי אש, אזי הוא בדינין וגבורות על אלו שאינם בבחי' זו, וע"ד שאמרו חז"ל מזיעתן של החיות נהר דינור יוצא על ראש רשעים יחיל, היינו, שמפני עוצם ההתלהבות של חיות הקודש ברשפי אש כו', נעשה הכעס על ההיפך, שזהו"ע הזיעה והפסולת שלהם, שזהו נהר דינור יוצא על ראש רשעים יחיל בגיהנם כו'.
56 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והרי סיפור שבחו של מקום אינו ענין של הבנה והשגה גמורה, כי אם שמספר מה שיודע ממה שסיפרו לו, וע"ד בן כפר או אפילו בן כרך שראה את המלך ומספר אח"כ את יקר תפארת גדולתו, שאין זה מוכרח להיות באופן שמבין ומשיג זאת, כי אם שמספר מה שראה , וגם כשמספר זאת לאחרי זמן הרי זה פועל בו רגש של אהבה ויראה, אע"פ שאין לו בזה הבנה והשגה גמורה.
19 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובני הכפרים, שהם רק מספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכים, אבל הם עצמם אינם יודעים עניני אלקות כמו בני הכרכים – ע"ד שמצינו בגמרא החילוק שבין בן כרך שראה את המלך לבן כפר , שאצל בן כפר נחשב כל ענין של אלקות לחידוש גדול ביותר – הנה אצלם מתחילה העבודה ד"עד דלא ידע" עוד מקודם לכן, בי"א וכו'.
64 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין בזה, דהנה במרכבה יש כמה מדריגות, כדאיתא בכתבי האריז"ל שבמרכבה ישנם כרובים חיות ואופנים, כרובים הם בבריאה, וחיות ואופנים הם ביצירה ועשי', והרי המרכבה דבריאה היא למעלה הרבה מהמרכבה דיצירה ועשי', כמארז"ל בהחילוק שבין ישעי' ליחזקאל (שישעי' ראה את המרכבה דבריאה, ויחזקאל ראה את המרכבה דיצירה ועשי'), למה יחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך , ולמה ישעי' דומה לבן כרך שראה את המלך , דבן כרך מורגל בעניני והנהגות המלוכה, ובמילא מביט ורואה (אויף וואָס קוקט ער און וואָס זעהט ער) את הענינים הפנימיים, וראי' זו פועלת עליו ביטול פנימי, ביטול במציאות, משא"כ בן כפר שרואה את המלך , מאחר שאינו מורגל בעניני המלוכה, הרי הוא מביט על החיצוניות, ולכן גם הפעולה שנפעלת בו עליו היא ביטול חיצוני בלבד.
36 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועד"ז מצינו גם במלאכים, דאיתא בגמרא אלף אלפים גו' ורבוא רבבן מספר גדוד אחד , ולגדודיו אין מספר , והיינו, שהם בגדר התחלקות, שהרי כל גדוד נבדל מחבירו, והם גם בגדר מספר , שהרי בכל גדוד יש מספר למלאכים שבו, אלא שלגדודיו אין מספר .
18 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
(א) כל חלק בפניעצמו הוא מוגבל, אלא שישנו ריבוי בלתי מוגבל של חלקים מוגבלים, וע"ד מארז"ל "כתוב אחד אומר אלף אלפים ישמשוני' .
48 חגיגה יג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך הענין הוא, דהנה כתיב פני ארי' אל הימין גו' ופני שור מהשמאל, והחילוק בין ימין ושמאל הוא, שימין הו"ע הגילוי, ושמאל הו"ע הצמצום, ומזה נמשך גם החילוק בין ארי' ושור למטה, שזהו החילוק שבין חיות לבהמות (שהרי ארי' הוא מלך שבחיות ושור מלך שבבהמות ), שהחיות הם בבחי' התפעלות וחמימות יותר מבהמות, שבהמות הם בקרירות וחיות הם בחמימות, והיינו מפני תגבורת החיות, שזהו התגלות החיות, משא"כ השור שכחו חזק, כמ"ש ורב תבואות בכח שור , כשור לעול, אבל זהו בהעלם.
32 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
משא"כ מלאכים, עם היותם בתכלית הביטול לאלקות, עד כדי כך שמצינו שהמלאך אומר על עצמו בי נשבעתי, מ"מ, הרי הם מציאות, כדכתיב אלף אלפים ישמשוני' ורבוא רבבן קדמוהי יקומון , וכדאיתא בזוהר מחנה מיכאל קפ"ו אלף מחנות כמספר דגל יהודה, ומחנה גבריאל קנ"ז אלף מחנות כמספר דגל דן וכו', ואמרו רז"ל אלף אלפין ישמשוני' מספר גדוד אחד , ולגדודיו אין מספר , וכלמלאך הוא אחד מריבוי המלאכים שבכל גדוד , שזוהי מציאותו, ומציאותו היא כעין דבר שנבדל ונפרד ממקורו, ובבואו למטה בעוה"ז נעשה נפרד לגמרי, וכידוע החילוק שבין מלאכים לנשמות, שנשמות מהותם אלקות, ועז"נ נשמה שנתת בי טהורה היא וכו', שגם בירידתה למטה מהותה היא הדביקות באלקות, אלא שזהו באופן של דביקות נעלמת, ועד שמצינו בנשמות הגבוהות שגם בהיותם למטה כל מציאותם היא אלקות, כמו שאמרו אנא סימנא בעלמא, וכיו"ב, משא"כ מלאכים הם מציאות, אלא שבשעה שהמלאך ממלא שליחותו ה"ה בתכלית הביטול עד שאומר בי נשבעתי, לפי שאין מציאותו מסתירה על האלקות, ובמכ"ש מענין המצוות, שאף שנתלבשו בדברים גשמיים, מ"מ, מצד התלבשות המצוה אין בהם הסתר פנים, וכמו כן במלאכים, שעם היותם מציאות, מ"מ, מצד קיום השליחות אין מציאותם מסתרת על אלקות, אבל מצד עצמם ה"ה מציאות, שזהו מצד התגברות בחי' הצמצום בבחי' התחתונה שבעיגולים, כנ"ל.
55 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לבריאה [שהרי פסוק זה אמר ישעי' שהוא כבן כרך הרואה את המלך , בחי' בריאה], שזהו אומרו יושב על כסא, שהמלכות כמו שבאה בבריאה היא בבחי' ישיבה, ירידה והשפלה כו'.
960 חגיגה יג, ב. וראה בהנסמן בהערה 20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובפרטיות יותר, שישנו היחוד דבלי גבול וגבול בהנבראים הרוחניים, כמובא בתניא מ"ש בגמרא כתיב היש מספר לגדודיו וכתיב אלף אלפין ישמשוני וריבו רבבן קדמוהי גו', ומשני, אלף אלפין מספר גדוד אחד אבל לגדודיו אין מספר .
93 חגיגה יג, ב (בהיפוך סדר הכתובים ובשינוי לשון – ראה "מ"מ, הגהות והערות קצרות לסש"ב" שם (ע' ש ואילך)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויובן זה מענין ארי' ושור שלמטה, דשור כחו חזק, כמ"ש ורב תבואות בכח שור , ומ"מ, בבהמות (שהמלך שלהם הוא שור ) אין החיות בגילוי כ"כ כמו בחיות (שהמלך שלהם הוא ארי' 36), שהחיות שלהם הוא בגילוי ובתוקף, והיינו, שגם מיני החיות שאין בהם כח כ"כ כמו הבהמות, מ"מ הם בזריזות ובתוקף, לפי שהחיות שלהם הוא בגילוי יותר, שלכן נקראו בשם חיות .
499 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
איתא בגמרא שהאומה שאלי' משועבדים בנ"י, מחזק אותה הקב"ה יותר מכל האומות , ובאותו זמן שבנ"י היו בגלות מצרים, היתה מצרים מושלת על כל העולם .
269 חגיגה יג, ב. מכילתא שם יד, ה. זח"ב ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו הענין השני שבשבילו צריך שער ודלת – לא רק כדי לצאת מ"עיר אלקינו" בחוץ ולפעול ע"י אהבת ישראל שגם אצלם תהי' אהבת התורה ואהבת השם, אלא לאחרי כן צריך להשתמש בשער ודלת באופן שגם אלו שהיו תחילה בחוץ, יכנסו פנימה ל"עיר אלקינו" ויהיו "אנשי העיר", היינו, לא "כפריים", אלא באופן של "בן כרך שראה את המלך" (כדברי הגמרא ), היינו, שנעשה רגיל כ"כ בראיית אלקות עד שנעשה טבע אצלו שצריך לראות אלקות, כאמור, לראות שזוהי "עיר אלקינו".
1502 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
את המלך ) , שנבואת ישעי' היא בבחי' נו"ה דאצילות שנתלבשו בבריאה, ונבואת יחזקאל היא כפי שנתלבשו ביצירה, ולמטה מזה היא נבואת זכרי' שהיא כפי שנתלבשו בעשי', ולאחרי חורבן ביהמ"ק בטלה נבואה , וישנו רק הענין דבת קול כו'.
1647 חגיגה יג, ב. וראה לקו"ת ברכה צז, א-ב. אוה"ת מגילת אסתר (קה"ת, תש"נ) ע' ערה ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' פג ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ענינו המיוחד של ישעי' – שראה מה שנעשה למעלה, שזהו ה"סוד" של "מעשה מרכבה", כמ"ש "ואראה את אדנ-י יושב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל", ובאופן נעלה יותר מ"מעשה מרכבה" שביחזקאל, כדברי הגמרא "למה יחזקאל דומה , לבן כפר שראה את המלך , ולמה ישעי' דומה , לבן כרך שראה את המלך" , והיינו, שישעי' ראה את המרכבה כפי שהיא ב"כרך" – "עיר אלקינו" .
2284 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע לישעי' – איתא בגמרא שהוא בדוגמת "בן כרך שראה את המלך" , כמבואר בכ"מ שזוהי דרגת עולם הבריאה.
617 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין בזה , דהנה כתיב והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק , ואמרו רז"ל מאי רצוא ושוב , כאור היוצא מפי הכבשן (מוציאות ראשן מתחת הרקיע כו' וחוזרות ומכניסות אותן ממורא השכינה במהירות, כריצה ושיבה של להב היוצא מפי הבזק ), ומבאר הצ"צ48, שבכבשן הוא להב גדול ועצום, ובאופן כזה הוא הרצו"ש של החיות כו'.
2371 חגיגה יג, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומבואר בפרש"י, שאין זה תחלת הספר (דנבואות ישעי', שעליו נאמר בגמרא שהי' דומה לבן כרך שראה את המלך ), ולא נקרא הספר על שם החזון הזה [ומביא מה ששנינו בברייתא דמכילתא , בשנת מות המלך עוזיהו תחלת הספר, אלא שאין מוקדם ומאוחר בסדר, וממשיך שהדברים מוכיחים כו', כפי שמוכיח מסדר המאורעות שבהמשך הספר], אלא על (נבואה) זו לבדה נאמר אשר חזה על יהודה וירושלים.
683 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
גם צריך ביאור בדיוק לשון הכתוב מי מנה גו', הרי הלשון הרגיל בנוגע לענין שלמעלה ממספר הוא "אין מספר" , כמו לגדודיו אין מספר או ולתבונתו אין מספר , ולמה אמר כאן מי מנה, שמזה גופא מובן שיש קס"ד שישנו מספר מסויים, אלא שלאח"ז בא לידי החלטה שזהו"ע של תמיהה, מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל.
63 ראה איוב כה, ג. חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ג) והנה לאחרי מצות ישיבה בסוכה ומצות נטילת ד' מינים באה המצוה דהקרבת קרבנות החג שעיקרם הם הע' פרים [כיון שפר (שור ) הוא המלך שבבהמות ] כנגד שבעים אומות.
17 חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אני הנה בריתי אתך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בנפש האדם שכאשר החכם מופלא טרוד בעומק ההשכלה נפלאה בינו לבין עצמו אזי נעלמה מעין כל חי משא"כ כשמדבר החכמה ההיא בפיו לזולתו אזי נתגלה החכמה לזולתו אל השומעי' מפיו, כך ממש עד"מ למעלה שכאשר נכרתה הערלה המכסה על הברי"ת עליון הוא האבר המשפיע השפע עליונה אל הנפעלי' אזי מתגלה בחי' י"ה בבחי' הדבור בבחי' גילוי ממש בלי שום מסך מבדיל והסתר כלל וז"ס מיל"ה מל י"ה, וזהו ענין החשמ"ל שראה יחזקאל הנביא ע"ה כדאמרי' בגמ' מאי חשמ"ל תנא עתים חשות ועתים ממללות פי' שהחיות רצוא ושוב כמראה הבזק שלפעמים הם חשות בבחי' ביטול האמיתי דחכמה עלאה שארז"ל סיג לחכמה שתיקה בחי' העלם והתכללות, ולפעמים ממללות בבחי' הדבור בבחי' גילוי ממש מצד שהם בבחי' רו"ש בתמידיו' כנ"ל, אך כ"ז הוא עתה בזמן הגלות שימצא השינויי' אלו דרו"ש מ"ל שעתים חשות ועתי' ממללות וכן יחזקאל ראה בזמן הגלות בבל על נהר
46 מאי חשמל תנא עתים : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשן של הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כך יש פרסא בין בריאה ליצירה דהיינו שמל' דבריאה נעשה עתיק ליצירה כו' ויש שם ג"כ לבוש חשמ"ל שממנו יסתעף הפרסא כנ"ל והיינו כמארז"ל במס' חגיגה מאי חשמל תנא עתים חשות ועתי"ם ממללות בשעה שהדיבור יוצא
38 מאי חשמל תנא עתים : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשן של הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו כוונתם ז"ל בשעה שהדבור יוצא מפי הקב"ה דהיינו בחי' השפעות הדבור עליון דמל' דבריאה להיות עתיק ליצירה שבוקע' המסך <סח>
43 בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה : ראה חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולהבין שרש ענין היניקה והפגם בלבושי' בלבד כמ"ש וכל מלבושי אגאלתי כנ"ל, הנה יובן ע"פ הידוע בכתבי האריז"ל דלפעמים מקבלת המל' מבחי' פלא עליון ואז אין מקום ושרש כלל וכלל ליניקת החיצונים גם מבחי' הלבושים בלבד ע' מזה בע"ח של"א הוא שער הארת המוחין שם פ"ז, אבל כשהמל' היא בבחי' אלקי' וכמ"ש מלך אלקים על גוים כו' אזי גם הע"ש מקבלים כי יש ק"כ צירופי' באלקי' דקדושה וע"ב הם דקדושה ממש ומ"ח צירופי' אלקי' האחרונים מקבלים מהם החיצוני', וזהו מ"ש ואותות ומופתים באדמת בני חם, ומאותן המ"ח צירופי' נמשך יניקה לבחי' אלקי' אחרים שמקבלים מבחי' אחוריים דאלקי' דקדושה כו', אבל כשהמל' מקבלת מבחי' פלא אין שם צירופי אותיות דאלקי' כלל, וזהו ומום אין בך מום גימט' אלקי' שמשם יש יניקה כו', וא"כ אין אחיזה ויניקה לחיצוני' רק בבחי' הלבושי' בהיכלות דקדושה בלבד ולא בבחי' או"כ כלל וכלל אפי' בבחי' חיצוני' הכלים שהרי ידוע דענין הכלים הם בחי' צירופי אותיות והם מקבלים מנקבי החללים שבין צירוף לצירוף בלבד כידוע בענין זיעתן של חיות שנעשה נהר דינור כו' שהוא כמו הזיעה שיוצאה מנקבי העור בלבד וכמ"ש במ"א וד"ל.
78 זיעתן של חיות . . וכמ"ש במ"א : ראה חגיגה יג, סע"ב. וראה לקו"ת שה"ש מב, ד. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וביאור הענין דהנה ארבעה אחין אלו הם בחי' ד' תיקונין דתפלה והיינו כי ראובן הוא בחי' ארי"ה שבמרכבה דכתיב ופני ארי"ה אל הימין לארבעתם וכן דגל מחנה ראובן תימנה וארי"ה הוא אותיות ראי"ה והיינו בחי' ומדרגת ראובן שהוא בחי' ראי"ה והתקרבות דהיינו בחי' האהבה רבה שנתעוררה בתפלה מגודל עוצם עומק ההתבוננות בגדולת אין סוף ב"ה איך שאמר במאמר א' והי' העולם כו' ולזה אומר' ברוך הוא לשון המשכה וגילוי שיתברך ויתגלה זה בלבבינו איך שאמר והי' העולם ברוך אומר ועושה כי בטובו מחדש בכל יום מע"ב וכן בפסוקי דזמרה כשיתבונן המשכיל איך שהללוהו מן השמים הללוהו כל מלאכיו כו' אשר לגדודיו אין מספר אלף אלפים וריבוא רבבן אין קץ וכולם עונים באימה ואומרים ביראה
17 לגדודיו אין מספר : חגיגה יג, ב. הובא בתניא פמ"ו (סה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מראיהם ומעשיהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ויש להבין מהו לאלפים דוקא דהנה ידוע בסדרי העליות של הנשמו' מג"ע לג"ע שהוא ממדרגה למדרגה גבוה הימנה שצריך בתחלה לשכוח על מדרגתו הראשונה לגמרי ואם לאו לא יוכל לעלות וכמו שאנו מוצאי' בעליו' הנשמו' מג"ע התחתון שבמל' דעשי' כשעולין דרך העמו"ד הידוע לג"ע העליון שהוא בעולם הבריא' צריכי' לטבול בנהר דינור דנגיד ונפיק מן קדמוהי כו' כדי לשכוח גם בחי' התענוג שהתענג על ה' בג"ע התחתון ליהנות מזיו השכינה כו' כמו שצריכי' לטבול בנהר דינור שלמטה בצאת הנשמו' מחומר הגופני שבעוה"ז כדי לעלו' <רטו>
41 לטבול בנהר דינור . . לג"ע העליון : ראה חגיגה יג, ב. וראה זהר מקץ רא, א. ויקהל ריא, ב. דרך מצותיך קפט, ב. תו"ח בראשית לג, ב ובהערה 10.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בפנימי' ואמצעיי' וחיצוני' וידוע שכלים החיצוני' דאצי' הוא שמלובשי' במלכו' דאצי' ובמלכו' ג"כ יורד האור בירידה אחר ירידה בכלים מכלים שונים דהיינו בצרופי אותיו' החיצוני' שבמל' שנק' עו"ר וכמ"ש עור בעד עור כו' וכידוע אזי יוכל להיו' יניק' לחיצונים מבין צירוף לצירוף שהוא כמו בין גומא לגומא שבעור עד"מ וכמ"ש במ"א בענין זיעתן של חיות
51 וכמ"ש במ"א בענין זיעתן של חיות הקדש : ראה חגיגה יג, ב. וראה תו"א לא, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
עליהם מבחי' מלכותו ית' כמ"ש מלכותך מלכו' כ"ע לא יכיל הכלי שלהם כלל להיותו בא עליהם בבחי' גילוי גדול יותר מבתחתונים לכך אין בכחם להכיל ולעצור כח מפני פחד הגדול והנורא הזה עד שהם זעות מחיל כסא וכמארז"ל מזיעתן של חיות כו' כי הזיעה נופלת דוקא כאשר כח האדם לא יוכל שאת את הפחד כו'.
27 מזיעתן של חיות : ראה חגיגה יג, סע"ב. ס' הליקוטים [דא"ח להצ"צ] ערך זיעה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: תורה צוה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וביאור הענין כתי' מלכותך מל' כל עולמים וגו' כבוד מלכותך יאמרו וגו', שהתפשטות מדת המלוכה הוא על המלאכים עליונים וחיות הקודש הנושאות הכסא ונשואות עם כסא וזעות מחיל כסא כו', ואשר אימתך ומוראך עליהם כו' (כמ"ש בפיוט), וכן בתפלת יוצר כולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה כו', וכולם עונים באימה ואומרים ביראה כו', דהיינו שעיקר התפשטות מדת מלכותו ית' עליהם דייקא להיות אימתו ופחדו תפול עליהם והם מקבלים עליהם העול זה של הפחד והאימה עד שזעות מחיל כסא וכמארז"ל מזיעתן של חיות נהר דינור נגיד ונפיק על ראש רשעים יחול בגיהנם כו', ופי' שדברה תורה כלשון בני
14 מזיעתן של חיות : ראה חגיגה יג, סע"ב. ס' הליקוטים [דא"ח להצ"צ] ערך זיעה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל הנה כתיב ועל הכסא דמות כמראה אדם שע"ג המרכבה כו', וכמו שמבואר בענין יחוד הנ"ל כך יש בחי' יחוד יותר עליון והוא בבחי' אכילת אדם שע"ג הכסא כו', דהיינו כידוע שיש ב' בחי' אדם א' בחי' אדם תתאה שבמרכבה כמ"ש ופני אדם לארבעתן (ובזוהר נק' אנפי זוטרא או כרובי'
104 ובזוהר נק' אנפי זוטרא או כרובי' כרביא : ראה זח"א יח, ב. ובכ"מ. וראה סוכה ה, ב. חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט כתיב ולקחתי דגני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו כרחל לפני גוזזיה נאלמה כמשל הגוזז את השה שמפריד השערות לגמרי ונעשי' מובדלים כי גזז עיקר השערה ממקור חוצבה יניקתה בפנימיות נקבי העור, והיינו מה שאנו רואים שבגלות הע' שרים הם יותר יש ונפרד כמ"ש אם תגביה כנשר, וכן שר של מצרים אמר לי יאורי כו' עד שאומרים ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת, הגם שכל יניקתם מבחי' השערות אינו אלא בחי' המותרות הנופלות מפנימיות האור האלקי שבאורות וכלים דמל' ולא נמשל רק לזיעה שיוצאת בנקבי העור כמו מזיעתן של חיות נהר דינור יוצא כו' וכמ"ש במ"א, מ"מ בבחי' המותרות המה מקבלים מבחי' הפנימיות שבו ונעשים נבדלים בפ"ע בפירוד גמור כמשל הגוזז, וע"כ אמרו כרחל לפני גוזזיה כו' כמו שאחר הגזיזה אין לשערות חיבור וביטול לגבי השה כן אין להם אח"כ ביטול לקדושה אלא אומרים ידינו רמה כו', משא"כ בזמן בהמ"ק הגם שקבלו הע' שרים יניקה מהקדושה האלקי אבל לא קיבלו רק מבחי' חיצונית השערות בנוק' שנק' רח"ל היוצא לחוץ כמשל השערות המחוברות בגוף השה שבטלים ונגררים אחר הגוף השה ולא נמשך יניקה להם רק מקצה השערות התלוין ויורדין למטה, וגם זאת הי' בבחי' הביטול תמיד מאחר שבחי' עיקרי השערות מחוברים בנקבי העור (שהוא כמו חלל שבין אות לאות כמ"ש במ"א).
44 מזיעתן של חיות נהר דינור יוצא : חגיגה יג, ב. וראה תו"א מקץ לא, ב. לקו"ת במדבר יא, ב. שלח מא, א. שה"ש מב, ד. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וככל המשל הזה יובן בעסק התורה, כי הנה כאו"א מישראל יש לו נפש אלקי', וכמאמר אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת כו', עד ואתה משמרה בקרבי, והנה מי הוא האומר בי ובקרבי שאין זה הגוף שהרי אין בו אומר ודברים אלא זו היא הנפש החיוני' והשכלי' המדברת כו', שהנשמה שהיא חלק אלוק' ממעל מלובשת בה והיא כעין הגרעין הנזרע בכח הצומח אשר בארץ, שכח הצומח הוא הנה"ב דייקא שהיא היא המקיימת כל המצות מעשיות בפו"מ (שהמצות הן הפירות כו' כמ"ש במ"א), וגם מצות ת"ת שעיקר המצוה היא בדיבור בפה דהרהור לאו כדיבור דמי, רק יש איזו מצות השייכות ומתייחסות לנפש אלקי' כמו אמונה ודעת ה', ואף גם הן דוקא בהתלבשות הנפש בגוף ונה"ב שאז שייך הציווי וידעת היום והשבות כו', משא"כ הנשמה עצמה א"צ ציווי ואזהרה (כי מהות הנפש ועצמותה היינו בחי' מוחין ומדות, והמוחין הן השגות אלקות כו', והאמונה היא בחי' רגלין כו' כמ"ש במ"א, וכ"ז הוא מעצמיות הנפש, משא"כ בחי' ציווי הוא כמו שמצוה לחבירו שבלתי הציווי לא הי' עושה מעצמו), וכן מצות אהוי"ר משכנם בלב בחלל השמאלי המלא דם ששם הוא יסוד האש וצמאון האהבה כו', וגם פחד ה' עיקרו בלב, הגם דיראה שריא במוחא אית יראה ואית יראה כו' וראשית היראה במוחו ומסיימת בלב כו', הרי שכל המצות מתקיימות בנה"ב דוקא, והיינו לפי שבה מלובש כח הצומח להצמיח בתוס' וריבוי, כי יש בחי' ומעלה יתירה בנה"ב על הנפש האלקי' כמו ארץ שקדמה לשמים שיכולה להמשיך מבחי' אוא"ס ממש ביתר שאת מנפש האלקי', והגם שירדה מטה מטה בשכל גשמי וניזון מדברים גשמיים מאכלים ומשקי' כו', אמנם יסודתה בהררי קודש מאופנים וחיות הקודש שבמרכבה מבחי' פני שור , שכשם שיש פני שור בשרפים וחיות כך באופנים כתי' על ארבעת רבעיהם, וכתיב פני הכרוב , וזהו פני שור כדאיתא בזו' ומשם נמשך הנה"ב בישראל.
18 כדאי' בזו' : בכת"י ב: כדאי' בגמ'. חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
שלמעלה אלף אלפין וריבוי רבבן ולגדודיו אין מספר כולם הם רק בחי' אות אחת משמו ית' ובאתא קלילא דלית בה מששא היא אות ה"א שהיא רק בחי' הבל הלב וברוח פיו כל צבאם, אבל הוא עצמו ית' רם ונשא קדוש ומובדל כו', וג"פ קדוש כנגד ג' אותיות ראשונות של שם הוי' צמצום והתפשטות המשכה כו', להמשיך בבחי' ה' אחרונה אות היא בצבא כו', אתא קלילא כו', מבחי' סוכ"ע מבחי' קדוש ומובדל להיות את השמים ואת הארץ אני מלא, אני ממש הוא בחי' סוכ"ע בבחי' עולם שנה נפש, בבחי' עולם להיות התפשטות מלכותו ית' למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית, ובבחי' שנה בחי' זמן להיות גילוי א"ס ב"ה אתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא כו', כי אני הוי' לא שניתי, ובבחי' נפש הוא בחי' השגת הנפש באלקות, וכמה מיני השגות לאין קץ בגעה"ע שמתענגים בהשגתם תענוג נפלא ועצום ובגעה"ת כו', ובכ"ז נמשך מבחי' ג"פ קדוש להיותו הוי' צבאות, וגם מלא כל הארץ כבודו הוא הארץ הלזו התחתונה הגשמי', שכמו שנמשך הוי' בצבאות העליונים, כך נמשך להיות מכה"כ לפי שהמשכה זו היא מבחי' קדוש שהוא בחי' סוכ"ע שלפניו כחשיכה כאורה ואין גשמיות העוה"ז וחומריותו מחשיכים ומעלימים ומסתירים על אור ה' וקדושתו דלית אתר פנוי מיני' והוא השוה ומשוה כו'.
21 אלף אלפין וריבוי רבבן ולגדודיו אין מספר : דניאל ז, י. חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שמתלבשים בבחי' גוף כמ"ש וגוויתו כתרשיש, ולכן הם בבחי' גבול כמו מלאך הגדול הנק' סנדל גדול מהלך ת"ק שנה , ויש מלאך שהוא בשליש עולם שליש מת"ק כו', ולכך אין אוא"ס ב"ה מאיר בהם בבחי' יחו"ע ממש בבחי' גילוי אלא בבחי' הסתר פנים וכיסוי, וע"י התנשאות האופנים וחיות הקודש נושאות הכסא כס א' להיות גילוי בחי' אדם שעל הכסא הוא בחי' התורה כי זאת התורה אדם דרמ"ח מ"ע הן רמ"ח אברים דמלכא, דהיינו כמו שהאברים נמשך בהם חיות הנפש עד שמתאחדים עם הנפש ובטילים אליה להתנהג ע"פ רצונה בלבד ואין להם רצון אחר כלל כך המצות הן איברים דמלכא שבהן נמשך ומלובש חיות מאוא"ס ב"ה ממש הסוכ"ע הוא רצוה"ע ב"ה ממש והמצות הן המשכות מאוא"ס ב"ה הסוכ"ע לבחי' ממכ"ע.
34 מהלך ת"ק שנה : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב בנימין זאב יטרף
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יש להבין מהו המעלה במה שדימה אותם לזאב ולחמור שהם טמאים, כי מ"ש ביהודה גור אריה יש ליישב עדיין שעם היות האריה חי' טמאה אבל מ"מ הוא מלך שבחיות משא"כ הזאב בחיות והחמור בבהמות הן פשוטים כו'.
5 האריה . . מלך שבחיות : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב בנימין זאב יטרף
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והיינו משום כי גם בשרשו יש פסולת מהאהבה שהוא ענין הכעס על ההיפוך וכמשארז"ל מזיעתן של חיות יוצא נהר דינור ועל ראש רשעים יחול כי החיות עומדי' באימה ויראה ולכן יכעסו על הרשעי' והוא
9 מזיעתן של חיות : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה ההמשכה מאצי' לבי"ע הוא ע"י כרוב פי' כרוב הוא האדם הקטן כידוע בדרז"ל כתוב אחד אומר ופני הא' פני הכרוב וכתיב כמראה אדם כו' כאן באנפי רברבי וכאן באנפי זוטרי, והענין כי האדם בגימ' מ"ה וידוע ענין שם מ"ה שהוא במילוי אלפי"ן וצורת הא' הוא שני יודין ח"ע וח"ת וביניהם וי"ו והוא בחי' התכללות והתחברות ב' יודי"ן הוא ע"י הוא"ו שביניהם המחברם, ועיקר התחברות הוא ע"י ביטול כידוע בענין עושה שלום במרומיו בין שר של מים ושר של אש שאין מכבין זא"ז שהוא מחמת תוס' גילוי א"ס ב"ה עליהם ביותר מכפי מזג התמידי שלכך מתבטלים ממציאותם וממילא נעשה שלום גם בין שני הפכים כמים ואש לפי שאין כ"א מרגיש א"ע ליש כו', וכך הוא ג"כ ענין שם מ"ה אורח אצי' שהוא בחי' התכללות הספי' זע"ז ע"י גילוי א"ס ב"ה.
30 כתוב אחד אומר ופני הא' . . כמראה אדם : ראה חגיגה יג, ב. יחזקאל א, יד. שם א, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ויקרא אלף זעירא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הענן שנק' ענן ה' שבו שורה בחי' א"ס שבכתר ששורה על הכפרת שבארון כו', והי' נשמת משה מתבטל במציאות בבואו אל תוך הענן הזה, והוצרך הענן הזה לצמצם א"ע כדי שיוכל ליכנס ולשמוע הקול שמדבר אליו מבין ב' הכרובים כו', אנפי זוטרי דכר ונוק' דאצי' כו', והענין הוא כמו וקרא זא"ז שמקבלי' דין מן דין כו', להיות כי גם כל א' אומר ג"פ קדוש אע"פ שמיכאל בחי' חסד או' בחי' קדוש שאו' גבריאל כו' מפני שמתכללים זע"ז ויש בכל א' ממדריגת חבירו לכך כל א' אומר ג"פ קדוש כו', וזהו מפני שקרא זא"ז שממשיך כל א' ממדריגתו לחבירו וכל א' מקבל מזולתו ומ"ש ומקבלי' דין מן דין היינו לקבל המשכת זולתו בו, ולפי התרגום [פי'] וקרא זה כמו הקורא בשם חבירו שקוראו וממשיכו אליו כך כל א' קורא וממשיך מדריגת חבירו אליו כו' וד"ל.
40 אנפי זוטרי : ע"פ חגיגה יג, ב. וראה תו"א תרומה פא, א. לקו"ת צו י, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב מה יפו פעמיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמ"כ למטה בנפש האדם שבחי' נפש הבהמיות הוא הנמשך משמרי אופנים כי בחי' המרכבה פני ארי' הוא בחי' אהבה, פני שור בחי' יראה, והן נושאים את הכסא, ומזיעתן של חיות היינו שא"א להם לסבול עול עוצם האהבה והפחד הנמשך בהם לזה והחיות זעות מחיל כו', הוא בחי' פסולת הנמשך מהם כמשל הזיעה היוצא דרך נקבי העור, אך מהעור עצמו הוא בחי' חיצונית של דחילו ורחימו של החיות שבמרכבה והן בחי' אותיות וכו', מהן נמשך למטה (וע"י השתלשלות ובחי' נוגה תערובות טוב ורע וכו' כנודע) נפש הבהמיות והטבעיות, ואין כל הטבעיות שוין כי יש טבעו אוהב כבוד או ממון כו'.
37 ומזיעתן של חיות : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין ביאור הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והחיות זעות מחיל כסא, מזיעתן של חיות , וכמשל הזיעה שיוצא דרך נקבי עור החיצון, וכמ"כ למעלה במלאכים ע"י שאינן יכולים לסבול גודל עוצם אור האהבה והפחד שלהם שמצד השגתם נמשך מהם זיעה ופסולת ע"י העור שלהם שנק' בחי' עור החיצון.
19 מזיעתן של חיות : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הנה ידוע לכל חכמי לב כי ריבוי העולמות וההיכלות אשר אין להם מספר , כמ"ש היש מספר לגדודיו , ובכל היכל וגדוד אלף אלפין ורבוא רבבן מלאכים, וכן נרנח"י מדרגות לאין קץ , ובכל עולם והיכלות מריבוי היכלות שבאצי' בריאה יצירה, הנה כל ריבויים אלו ריבוי אחר ריבוי עד אין קץ ממש, הכל נמשך ונשפע מריבוי צירופי כ"ב אותיות דבר ה', המתחלקות גם כן לצירופים רבים עד אין קץ ותכלית ממש, כמ"ש בספר יצירה שבעה אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר כו'.
4568 ובכל היכל: [חגיגה יג, ב] עיין לעיל [בתניא] ח"א פמ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל הנשמות אעפ"י שהן באים ג"כ בהשתלשלות דע"ס דבי"ע כמ"ש בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, אבל שרשם מפנימי' ועצמיו' דאורות דע"ס דבי"ע בבחי' יחוד הפנימי דחו"ב וזו"נ שבכל עולם שמולידים נשמות ביחודם בצלם אדם דבי"ע כו', וע"כ גם הנשמות יש בהם כח המוליד ביחוד דו"נ שלהם שיולידו בדומה להם שאין זה במלאכים כלל כנ"ל, וכמו שנראה בחוש בנפש האדם שיוליד בדומה לו נפש חדשה ממש שבאה מבחי' אין ממש (ואעפ"י שגם בבהמות וחיות ועופות יש כח המוליד להוליד למיניהם דוקא וכמו והעוף ירב בארץ והמלאכים נק' בשם בהמות וחיות ועופות כפני ארי' ופני שור ופני נשר ויש בהם בחי' דו"נ כפרה ושור כו', אבל אין זה בבחי' תולדה דאדם בבחי' חכ' דבחי' מדבר שהוא בצלם אדם העליון ממש שזהו רק בנשמות ולא במלאכים אעפ"י שנא' ודמות פניהם פני אדם זהו רק בבחי' אנפי זוטרי (וכמ"ש במ"א ע"פ ויצר ה' את האדם כו').
46 ודמות פניהם פני אדם . . אנפי זוטרי. . במ"א ע"פ ויצר : יחזקאל א, יד. חגיגה יג, ב [שם: אפי. ובזח"ג ריז, ב: אנפי]. ראה תו"ח בראשית כה, ב ואילך. ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תב וע' תתלט. דברים ח"ג ע' תתקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בו הנשמות קודם בואם לפני ה' בגעה"ע (ונעשה מזיעתן של חיות הקודש כידוע).
19 ונעשה מזיעתן של חיות הקודש כידוע : ראה חגיגה יג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הענין הוא דאע"פ שבחי' נער מט"ט זה יורד מאצי' לבי"ע אבל הנה הוא מיוחד לישראל דוקא ונקרא שר של ישראל (והוא מ"ש מיכאל שרכם), רק שלפעמים הוא בהגבהה ומעלה גדולה כמו בימי יהושע שבא אליו לעזור לישראל בכיבוש יריחו וא"ל אני שר צבא הוי' עתה באתי לעזרתך (והוא בחי' נער מט"ט דאצי' כנ"ל), ולפעמים הוא בירידה וקטנות מאד מאד והיינו כאשר ישראל בירידת המדרגה בבחי' הקטנות כמו כי נער ישראל כו' או שהן מושפלים ביותר בין אוה"ע ונלחצים בלחץ ודוחק אזי גם הוא בבחי' הירידה והקטנות עמהם יחד ממש שכאשר עולין עולה עמהם וכאשר יורדין יורד עמהם, שבעליית ישראל כמו בזמן בהמ"ק דשלמה שהי' כנ"י בתכלית העילוי (כנ"ל) כתיב והכרובי"ם פורשי כנפים כו' והן אנפי זוטרי שנק' נערי"ם דאצי' כרוב כרבי"א, וכן בזמן התנאים ואמוראים שמשו בבת קול כו' (וז"ש נכנסו לפרדס ראו שמט"ט יושב וקושר כתרים כו'), ובזמן הגלות דשכינה עמהם בגלות וכנ"י בתכלית הירידה יורד גם הוא עמהם ונקרא אז שומר ישראל שהוא כמו מלאך שומר ממש כמו כי מלאכיו יצוה לשמרך כו' כך לכלל נש"י בגלות היו מוטבעי' בי' כל צורריהם לולי שומר ישראל זה שהוא בחי' מט"ט (שנק' שר צבא ישראל) שבכל צרתם לו צ"ר ומלאך פניו כו' יושיעם ול"ו צ"ר ממש כי הוא בתכלית ההתאחדות עם ישראל וכל צרתם ל"ו צר ממש כאילו הוא נתון בצרה זו, וכאשר נגאלי' מצרתם הרי זה יוצא ונגאל עמהם כענין שא' ליעקב אנכי ארד עמך מצריימה שזהו ענין גלות השכינה כך בנער זה עולה ויורד עמהם בכל דור וכל זמן ועליו נאמר לא ינום ולא יישן שומר ישראל, דבכל צרה ישמור לישראל ונעשה ניסים ע"י מלאך זה וכמ"ש חונה מלאך ה' סביב ליריאיו כו', וכאשר ידוע שמתלבש מלאך זה בכל דור וזמן לפי העת והשעה בכל צרת ישראל להושיעם בכמה סיבות ותחבולות וניסים נפלאים למעלה מדרכי הטבע האנושית כו' וכמאמר לא אחד בלבד עמד כו' אלא שישלח מלאך ויושיעם, וה"ז כמו שמלאך זה יושיע א"ע כו' וד"ל.
48 כרוב כרביא : ראה חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו ומלאכי אלקים עולין ויורדין בו בסולם הזה, דבירידת ישראל יורדין השומרים ובכל צרת"ם להם צ"ר ממש כנ"ל ובעלייתם לפרקים יתעלו גם הם, וכמו מט"ט יושב וקושר כתרים לקונו מתפלותיהן של ישראל דוקא שהמל' נק' תפלה שראשו מגיע' השמיימה כנ"ל ואז גם מלאכי אלקים הללו עולין שם, ולפעמים יורדין בו תכלית הירידה כאשר תפלת ישראל אינה עולה אלא יורדת כמו גם כי תרבו תפלה אינני שומע כו' ואוה"ע משתעבדי' בהם ביותר אז גם מט"ט שר ישראל משתעבד עמהם, וע"כ בביאת משיח יתעלה תכלית העילוי (וכמ"ש ישכיל עבד"י הוא עבד מיט"ט כו' ירום ונשא וגבה מאד כו', ולא על משיח נא' שהרי משיח נק' ב"ן כמ"ש בנ"י היום ילדתי"ך כו' וד"ל).
72 מט"ט יושב וקושר כתרים : ראה חגיגה יג, ב: ועומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו [ובתוס' שם: מתפלתן של צדיקים כו']. זח"א לז, ב. והערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ח ע' 202.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובאמת יש להבין בזה דלמה נק' המלאך או הנשמה בהיותם למעלה בבחי' עומדים במדריגה א' תמיד אחר שעבודתם שם הוא בבחי' אוי"ר שנק' רו"ש כמ"ש והחיות רו"ש כמראה הבזק ופרש"י כמו להב היוצא מן החרסית שיוצא וחוזר ונכנס כו', ובחי' רו"ש נק' עלי' והילוך למעלה וכידוע ביאור הענין דבחי' הרצוא זהו תגבורת כוסף התשוקה באה"ר לצאת מן הכלי והחומר לידבק וליכלל במקור חוצבו באלקים חיים כניצוץ הנמשך ועולה ונכלל בשלהבת וזהו כלהב היוצא כו', וכמו גם בנשמת האדם בגופו שבצ"ג תכלה הנפש ותכסוף לצאת מנרתקה בגוף ליכלל באחד כו' כמו נכספה וגם כלתה נפשי כו' וכן צמאה לך נפשי כמה לך בשרי, כלה שארי ולבבי כו' וכה"ג.
17 והחיות רצו"ש : יחזקאל יד, א (וברש"י שם). ראה חגיגה יג, ב וברש"י שם. וראה גם תו"ח בראשית כו, ג. ש"א פט, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע תלט ואילך. לעיל פ' וארא סג, ג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך עכ"ז הי' גילוי אור הנבואה בכל נביא כ"א לפי שרש מדריגתו דוקא כי לא היו יכולים להשיג במהות ועצמות דאור המל' הנק' שכינה כ"א ע"י התלבשות בשרש ומקור נשמתו למעלה, אם בבחי' הכלים פנימיי' [oldpage_378] די"ס דבריאה כמו נשמת ישעי' שהי' שרש נשמתו בכלים די"ס דבריאה (וע"כ נמשל לבן כרך כו') או בכלים די"ס דיצי' ועשי' כיחזקאל וזכרי' וכה"ג, אבל ע"י אותן בחי' הכלים דע"ס דבריאה ויצי' הן רואין מראה הנבואה במהות האורות דאצי' דהיינו במהות בחי' נו"ה דז"א דאצי' אע"פ שמלובשי' בנו"ה דמל' דאצי' [ו]בנו"ה דבריאה או יצי' כו', משא"כ מדרגת רוה"ק וג"א שיכול להיות בכל הנשמ[ות] זולת [ה]נביאי' כמו [רנב"ה ו]ר"א הגדול ור"ע ורשב"י וכה"ג [ורב המנונא סבא ובניו] שהן נק' נוני ימא רבא כו' שלא השיגו במהות ועצמות אורות דאצי' כלל, רק בבחי' השגות המציאות באור השכל והשגה האלקי' דבינה שבמל' דאצי' שמאיר בשרש נשמתם בדרך לבוש דחשמל כמו לנשמות בג"ע כנ"ל.
141 ישעי'. . לבן כרך : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והמופת לזה ממה שאנו רואים בטבע מדות החיות והבהמות שהן תקיפים וחזקים הרבה יותר מן מדות שבאדם כנ"ל בענין מדות הטבעי' שבבהמה כו', וגם בחי' המדות שבחיות שבמרכבה הם תקיפי' וחזקים מאד כי פני ארי' רק בחי' חסד בל ישנה תפקידו [לגבו'], ובחי' פני שור מהשמאל רק בחי' דין [וגם] לא ישנה תפקידו לעולם כו', וכן בד' מחנות מחנה מיכאל באהבה רבה בהתפעלות חזקה מאד כמו אהבה טבעי' הנ"ל וכן מחנה גבריאל ביראה גדולה כ"כ עד שמזיעתן של חיות כו'.
148 שמזיעתן של חיות : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואמנם אעפ"כ בהתלבשות אור זה בגילוי הנבואה בנביאים א' וביד הנביאים אדמה בדמיון שהוא העלם המח' הזכה והטהורה של הנביא ההוא כמו שהוא בשרשו א[ם] מבריאה או מיצי' כו', וזהו הן במראה שמראה זה דברים הנגלים בנשמתו רק כפי שרשו בלבד כמו לישעי' [ב]בחי' עולם הבריאה וליחזקאל [ב]בחי' היצי' שמפני זה ראה רק מרכבה דיצי' כו' וכמ"ש ישעי' דומה לבן כרך שראה את המלך ויחזקאל לבן כפר (כמ"ש במ"א).
532 ישעי' דומה לבן כרך : ראה חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה תחלה יש להבין מהו ענין הכרובים, ומה שהי' כרוב אחד מקצה מזה כו' ופניהם איש אל אחיו דוקא כו' ומ"ש שהי' מדבר אליו מבין ב' הכרובים דוקא כו', דהנה ידוע בפי' כרובים לשון רביא כלומר כרביא לפי שהיו הכרובים בציור אדם קטן בשנים שנק' נער ותרגומו רביא, והוא בחי' פני אדם שבמרכבה כמ"ש ופני אדם לארבעתן , וכן ודמות פניהם פני אדם וזהו כמו פני אדם קטן שנק' רביא, והוא בחי' אנפי זוטרי כמ"ש בזהר ויש ב' מיני פנים א' בחי' נפש אנפי רברבי שנק' אדם הגדול, והב' בחי' אנפי זוטרי שהוא אדם קטן ואע"פ שהוא קטן ציורו כמו ציור אדם הגדול כו'.
22 כרובים. . כרביא : ראה סוכה ה, ב. חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך אחר שהגיע כנ"י לג' אהבות הנ"ל אזי נקראו בשם פני אדם דכליל כולהו וכמ"ש ופני אדם להם כו' לקבל מבחי' פני אדם העליון שעל הכסא כו', והוא במ"ש אחר ג' אהבות הנ"ל והיו הדברים האלה כו' שזהו מצות ת"ת שבחי' דבר ה' וחכמתו ורצונו שהוא פנימי' דאדם העליון דכתיב זאת תורת האדם כי דבריו חיים וקיימים, וכמו במ"ת ממש שהאיר ה' פניו בחכמתו ורצונו ביו"ד הדברות דכתיב חכמת אדם תאיר פניו ואעפ"י שהוא בבחי' אנפי רברבי דבחי' ז"א ובנ"י נשמות בגופים נק' אנפי זוטרי מ"מ זהו כפני האדם דמרכבה שמקבל מהארת פנים דאד"ם שעל הכסא, וכך הוא במצות ת"ת גם עכשיו כשמדבר דבר ה' שה' יושב ושונה כנגדו כו' או כמו תען לשוני אמרתיך כו' כמ"ש במ"א, ואמנם בלא ג' אהבות הנ"ל בתחילה לא נק' אדם כמו האומר אין לי אלא תורה כו' וד"ל.
57 אנפי רברבי. . אנפי זוטרי : ראה חגיגה יג, ב. לקמן שיא, ד ואילך [ושם בשם הזהר]. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקא בהערה. קונטרסים ע' שמג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויובן זה בהקדם תחלה ענין שיר הלוים שהי' כמו שיר המלאכים עליונים שבמרכבה והוא מ"ש בהן והחיות רו"ש כמראה הבזק והוא כמו הלהב היוצא מן החרסים
372 הלהב היוצא מן החרסים : ראה חגיגה יג, ב וברש"י שם. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע תלט ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועוד שהרי ארז"ל דנהר דינור זה נעשה מזיעתן של חיות הקדש לבד
425 דנהר דינור. . מזיעתן של חיות : ראה חגיגה יג, ב. לקמן תט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, יד
והנה שרש ענין זיעתן של חיות הקדש בא מהתפעלות התלהבות האלקי שלהם כמ"ש והחיות רצוא כו' שרץ לבם בתשוקה ברשפי אש התלהבות אלקי' ממש כמו להב היוצא מן החרסי' כו' כידוע בענין לפידי', והיינו בקרבתם לאלקות ברוב התפעלות אהבה וקירוב בצאתם מכלי הגבלתם ליכלל באור אלקי המהווה אותם ממש.
699 להב היוצא מן החרסי' : ראה חגיגה יג, ב וברש"י שם. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע תלט ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכמו מראה הבזק שהוא להב היוצא בין החרסים כו' (חגיגה יג, ב) דהיינו שאין השוב רק לפ"ע הרצוא לבד ולא יותר ואין הרצוא רק לפ"ע השוב לבד ולא יותר (וגם מה שיש התכללות ברצוא מבחי' שוב ובשוב מבחי' הרצוא ג"כ הוא בשעור ומדה דוקא כנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלב, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
פרט מכללות אור ההיולי הזה ירד ברבוי השתלשלות בעצמותו עדיין בבחי' א"ס עד שבא זה הרצון לבחי' נו"ה בחיצוניות כלי הלב דהיינו חיצוניות מדו' שבמל' דא"ס הגם ששם למעלה מעלה מבחי' הגבלת אורו' בכלי' כו' אלא הכל בבחי' א"ס ממש כששיער בעצמו כו' ואח"כ נתצמצם וירד ע"י בחי' קו בע"ס דעגולים כו' עד בחי' כתר דא"ק שהוא מקור הרצון הנעלם שבא לידי גלוי רצון לרצון בכתר דע"י כו' עד בחי' רצון ותענוג שבאו"א שמתצמצמי' ברצון ושכל והשגה ג"ר דחו"ב כו' עד בחי' מדות ז"ת דבינה עד בחי' קטנות מוחין דנה"י דאו"א בז"א כנ"ל ומשם מתצמצם עוד בג' מדריגות דחב"ד חג"ת דז"א כו' עד בחי' חיצוניות הכלי' דנו"ה שבבחי' הבל החזה כו' שם מסתיים אור הרצון הפשוט שהיה כלול בהעלם עצמו' חפץ חסד ההיולי כו' והרי מכל רבוי פרטי ההשתלשלות הזאת נעשה ונמשך בבת א' מרצון שעלה בהעלם העצמות עד שבא במורגש בהבל הלב משום דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד פי' איהו בחי' עצמו' אא"ס ממש וחיוהי בחי' ע"ס דהעלם וגלוי כשלהבת כו' עד ע"ס דז"א כו' וגרמוהי בחי' הכלים דז"א חד הכל בבחי' א"ס עדיין כי גם שבחי' הכלים המגבילים למדות חיצוניות דלב דז"א הן בתכלי' הקטנות לגבי ערך רוממות עצמות המדות שבבחי' מל' דא"ס מ"מ נחשב בחי' סוף לראש וכמ"ש קורא הדורות מראש כו' וסיומן בסוף הוא בבחי' קטנות המדות דז"א ולכך נק' ז"א קטנות הפנים כאנפי זוטרי דתינוק קטן לגבי בחי' אנפי רברבי זקן שקנה חכמה כו' שזה תכלית הקטנות במוחין וזה תכלית הגדלות מ"מ משתווי' בערך אדם רק שזה נק' אדם קטן וזה נק' אדם הגדול כו' אבל ציור אופניו א' הוא כי בקטן מדותיו ג"כ ע"פ שכל ורצון הנעלם כו' רק שבא בתכלי' הקטנות מאד ובאדם הגדול מדותיו גדולי' עפ"י רוחב שכלו ורצונו הרמה ונשגבה ביותר כו' כך ערך קטנות המדות דז"א שהם המדו' שמצומצמין בקטנו' השכל דנו"ה כו' לגבי בחי' א"א שנק' אנפי רברבי גדלות הפנים והמוחין דזקן שקנה חכמה ממקור החכמה הנעלמה שלמעלה מקרומא כו' שהוא בחי' שכל הנעלם שברצון הנעלם כו' שהוא שרש הנאצלים כו' וכן גם המדות שברצון ושכל הנעלם דא"א הוא בבחי' קטנות הערך לגבי בחי' אדם הגדול יותר והוא בחי' א"ק שנק' אדם דבריאה כו' (וכידוע דז"א נק' אדם דעשיה וא"א נקרא אדם דיציר' וא"ק אדם דבריאה ובכ"א יש ע"ס בהעלם וגלוי כו' וכמ"ש לכבודי שהוא מל' דא"ס בראתיו א"ק יצרתיו ע"י וא"א אף עשיתיו בחי' ז"א שנאמ' בו נעשה אדם בצלמינו כו') והוא עד"מ ציור קוין שעושין בקטנות לדבר גדול כמו דמיון המפה לכדור הארץ כו' שעכ"ז יש בציור זה הכל לא נעדר אפי' כקש"י כו' רק שהוא בקטנות מאד ומה שמצוייר בו קו קטן בכדור הארץ הוא אורך נהר ת"ק פרסא וכה"ג כו' וכך עד"מ המדות דקטנות דתינוק לגבי מדות דזקן בן ע' כו' וכמו כח המוליד בדומה לו כו' (וכמ"ש במ"א בענין בוצין בוצין כו') וכך הוא בחי' המדות דאדם דאצי' דגם שבאים בצמצום היותר אחרון לגבי בחי' המדות דא"ק וא"א כו' אבל מ"מ הכל א' רק שבא מן בחי' האריכות היותר מופלג אל הקיצו' היותר מופלג (וז"ש מה שמו מה שם בנו מה שמו מ"ה דא"ק מה שם בנו בחי' ז"א כו' וכמ"ש בכמה דוכתי) והיינו כללות ההתבוננו' בכל אשר חפץ ה' בעצמות אא"ס ממש עשה בשמים שהוא בחי' ז"א אש ומים חו"ג דקטנות דאצי' כו' (עד בחי' שמים
15 כאנפי זוטרי . . אנפי רברבי : ראה חגיגה יג, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקא. קונטרסים ע' שמג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמז, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כל מדותיו ומעלותיו יודע ומרגיש בבחי' בליטה גדולה ובהסתעפות יוצא מזה בחי' רע כמו המרגיש עצמו לחסדן יצא מזה הסתעפות חסד רק להתייהר ורק לגרמיה כמו חסד ישמעאל וכה"ג והוא דמיון להשתלשלות דנוגה דבריאה שנסתעף מנוגה דאצי' שמיעוטה רע עכ"פ בבחי' לגרמי' ויוהרא דהתנשאות יש הנפרד כו' (וכמו שמהתלהבות הבולט בהרגשת עצמו בתפלה יכעס על המנגדו להכותו ולרודפו כשנוגע בכבודו) וכך אמרו שטן ופנינה לש"ש נתכוונו שזהו בחי' נוגה דאצי' ונתן עיניו במקדש ראשון והחריבו זהו מבחי' קנאה של נחש הקדמוני בחי' יש ולגרמי' בבחי' רע קצת אעפ"י שקנאה זאת באה מצד הכרתו וקירובו כי כלום מתקנא כו' ונוגה דיצי' חציו רע לקטרג ממש כמו ויבא גם השטן כו' ויאמר החנם ירא איוב כו' עד בחי' נוגה דעשי' רובו רע לפעול כל דין קשה וזהו חיותו ממש ונק' רצועא בישא לאלקאה כו' כמו העלוק' שמושכת פסולת הדם כו' כך נאמר לעלוקה כו' הב הב כו' שזהו שרש הגיהנ' שעל ראש רשעים יחול כו' כידוע וג' קליפות הטמאות הן כמו נחש שרף ועקרב שבמדבר העמים בחי' כתר דקליפה שהן רע גמור בלי תערוב' הטוב כלל וכלל וזהו הנק' רשע ורע לו שאין להם בירור עדיין כלל רק לעתיד דכתי' ואת רוח הטומאה אעביר לגמרי כו' וכידוע וד"ל :
31 הגיהנ' שעל ראש רשעים יחול : ראה חגיגה יג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וידבר כו' ויצוום כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אשר לכאו' א"מ כלל, הלא כמה פעמי' נא' ש' הוי' אצל אבות העולם כמ"ש באברהם, וה' אמר המכסה אני מאברהם, וכתי' וירא אליו הוי', וכן ביצחק כתי' וירא ה' אליו (בראשית ך"ו ב, ך"ד) וביעקב נא' ג"כ (ך"ח י"ג) והנה ה' נצב עליו ויאמר אליו אני הוי', ויובן בהקדם ענין מ"ש ועלמות אין מספר א"ת ועלמות אלא ועולמות אין מספר , שצ"ל מאחר שהם עולמות ה"ה בע"ג והאיך יתכן שיהי' בלי מספר כלל, ומקרא מלא כתי' המוציא במספר צבאם שהם בבחי' מספר וגבול, ועד"ז מצינו שהקשו בגמ' כתי' אלף אלפים ישמשוני' כו' וכתי' היש מספר לגדודיו , ולגדודיו אין מספר , וכן ארז"ל ביומא כתי' והי' מספר בנ"י אשר לא יספר שהקשו איך יתכן שיהי' במספר אשר לא יספר, והנה יש ב' תירוצי' ע"ז הא' תירצו בגמ' שבגדוד אחד יש מספר , והיינו מ"ש אלף אלפי' זהו מספר גדוד א' שכל גדוד הוא מספר אלף אלפי', אבל לגדודיו אין מספר , והב' תירצו שם שבזמן שישראל ערש"מ אזי אשר לא יספר, וכשאין עושי' רש"מ אזי והי' מספר כו'.[ednref_1_*]
20 שהקשו בגמ' : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מונה מספר כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
חפץ ה' עשה שנשתלשל בחי' חפץ ה' כ"כ עד שהוא בעשייה גשמיות, וכ"כ למה כדי שיהי' ה' אלקי פי' אלקה שלי ע"י כי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כי אורייתא מחכמה נפקת פי' עיקר התגלותה הוא מחכמה, אבל באמת הוא רצונו של מקום והוא ורצונו אחד, וזהו נפלאותיך מה שהוא מופלא ומובדל ומכוסה שאין בו השגה כלל בחי' פלא עליון, ומחשבותיך שהוא בחי' חכ' עילאה נמשך אלינו על ידי התורה, אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר כי להיות השתלשלות וירידה גדולה כ"כ מבחי' גבוה ונעלה מאד, עד בחי' מטה מטה מאד הוצרך להיות כמה מיני עולמות אין מספר מינים ממינים שונים, וכמ"ש היש מספר לגדודיו וכתי' אלף אלפים ישמשוני' וריבוי רבבין קדמוהי כו' והוא מספר גדוד והיכל אחד, והיכלות אין מספר , ואעפ"כ כולם אין ערוך אליך שאפי' בחי' הגבוה מאד שהוא שרש התחלות ההתהוות מ"מ לגבי מהותו ועצמותו ית' אין ערוך לו כלל שאינו מערכו ולא ממהותו כלל מאחר שהוא בבחי' נברא או נאצל ויש לו התחלת גבול, משא"כ בבורא ית' דכולא קמי' כלא ממש חשיבא, ואצלו נחשב הכל כאין בחי' הראשונה ובחי' האחרונה שבמדריגה התחתונה הכל שוה אצלו, ואעפ"כ להיות השתלשלות העולמות וירידות המדריגות הוצרך להיות מדריגות עצמו מספר , שלא יבטלו ממציאותן, וכ"ז הוא בשביל שיהי' ה' אלקי, ונפלאותיך ומחשבותיך אלינו כו'.
174 אלף אלפים ישמשוני' : דניאל ז, י. ראה חגיגה יג, ב. לקמן בפנים על יד הערה 209.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מונה מספר כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והנה בזח"א בהקדמה דף ב' סע"א במספר ס"ר אינון דקיימין כחדא ואפיקו חילין לזינייהו דלית לון חושבנא כו', ופי' בסה"מ סי' ס"ח דששים רבוא הם ו"ק דז"א והחיילים הם כל שאר הנמצאים שלמטה הימנו כו' והוא ע"ד מ"ש במ"א ע"פ גדול אדונינו ורב כח ולתבונתו אין מספר , אלף אלפים מספר גדוד אחד ולגדודיו אין מספר , שכל גדוד יניקתו ממדה א' פרטית מו"ק דז"א מה שמתכללים זע"ז כמו חסד שבחסד שבגבורה כו', ומגדוד ומדה זו כשנמשכה ע"י הדבור שהוא מל' נעשה בבי"ע אלף אלפים מלאכים כו', ופי' ולגדודיו אין מספר היינו ע"ד
209 אלף אלפים. . ולגדודיו אין מספר : ראה חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אז ישיר כו' ומעתה יובן משנת"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
יא) וזהו שארז"ל פ"ק דברכות דף ד' ע"ב מיכאל באחת, ולא אמרו איזה שיעור על נשמות ישראל לפי שענין טיסה שטסים את העולם לא שייך לגבי נשמות כלל שהעולם ומלואה אינם תופסים מקום כלל נגדם, משא"כ לגבי המלאכים תופס העולם איזה מקום, אלא שמיכאל די לו בטיסה א' וגבריאל בשתים כו' ואלי' בארבע עם גופו שהי' תחלה גשמי ונהפך כו', וכה"ג נת' בלק"ת ס"פ הברכה בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית דרוש הראשון פ"א כי הנה מצינו שהמלאכים אומרים שירה כו', ובאמת גם הנשמות אומרים שירה כו' אלא שלא מצינו מפורש כן במקרא, והטעם מפני ששירת המלאכים נשמעת באזני הנביא כו', והיינו מפני שיש להם גופים כו' מיסוד הרוח הפשוט, ומיסוד האש הפשוט, ולכן המלאכים תופסים מקום שיש מלאך גדול מהלך ת"ק שנה, ויש
363 מלאך. . ת"ק שנה : ראה חגיגה יג, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רלב. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' רסב ובהערה לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח היושבת בגנים כו' וענין התהות מותרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מזיעתן של חיות הקדש נהר דינור יוצא כמשנ"ת מזה בד"ה בפ' נסכים, שז"ע וחרה אף הנא' בפ' שני' של ק"ש ע"ש.
778 מזיעתן של חיות : ראה חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גור ארי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וצ"ל מה שדימה השבטים לחיות טמאות, ואת דן דימה עוד לנחש כו' שלכאו' אינו מובן כלל מהו המעלה בזה, כי מה שדימה יהודה לארי' הנה הוא עכ"פ מלך שבחיות , אבל שארי השבטים שדימה אותם לשארי חיות ובהמות טמאות מהו יתרון המעלה בזה כו', האם לא מצא דמיון אחר כ"א לדמות את ישכר שנטה שכמו לסבול עול תורה כ"א לחמור הנושא וסובל משאו, ואת נפתלי לאילה, ובנימין לזאב הטורף ודורס שכולם הם חיות ובהמות טמאות כו'.
9 לארי' . . מלך שבחיות : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גור ארי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וע"ד שנהר דינור יוצא מזיעתן של חיות הקדש, על ראש רשעים יחול בגיהנם , שמצד גודל הפחד ורתת וזיע של חיוה"ק הנה הזיעה שז"ע הפסולת, כמו זיעה שבאדם שזהו הפסולת שנבדל מהחום, שלכן החולה שיש לו חום זר כשמזיע מתרפא, והיינו שיוצא החום ונעשה לחלוחית מים שיוצאי' מנקבי הזיעה ועי"ז מתרפא החולה, כן תוקף החום מחמת האימה ופחד של חיוה"ק בעבודתם בבחי' המרכבה שבטלים להרוכב כו' הפסולת היוצא מהם שזה נמשל לזיעה שהיא פסולת החום שבאדם שהי' למים כו' הנה מהזיעה של חיוה"ק נהר דינור יוצא על ראש רשעים יחול בגיהנם למרק אותם מעוונם שזהו תכלית הטוב
27 שנהר דינור. . של חיות : ראה חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביאור כו' משכן יצה"ר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויובן ד"ז ממה שסיפרו לנו הנביאים, וממארז"ל שאמרו על ישעי' שהוא כמו בן כרך שראה את המלך ועל יחזקאל שזהו כמו בן כפר שראה את המלך , והענין הוא ששניהם ראו את המרכבה, רק שישעי' סיפר לנו בדרך קצרה תוכן המכוון ובעצם המרכבה לא דיבר הרבה מזה רק התחיל ואראה את אד' יושב כו', אבל יחזקאל הרבה לספר את כל אריכות המרכבה בריבוי פרטי', והיינו כי זהו ענין ההפרש בין בן כרך לבן כפר כשרואים את המלך ושניהם מתפעלי' אבל אין גרם התפעלותם שוה, שהרי הבן כרך עם היות שרואה את המון הצבא הבאים לכבוד המלך עכ"ז אינו מתפעל מזה כ"כ, והוא מפני כי מורגל הוא לראותם תמיד להיותו דר תמיד בכרך , כ"א התפעלותו הוא מהנהגת המלך את הצבא ושכל העמוק שיש בתכסיסי המלחמה אשר המלך עורך את הצבא שיבינו את רמיזותיו וסימניו כו', אבל הכפרי איננו מבין כלל את עצם חכמת המלך בהנהגתו את הצבא כ"א מתפעל מריבוי הצבא וקול צהלת סוסים אשר צבא המלך רוכבי' עליהם וכדומה, ולהיות כי
52 ישעי'. . יחזקאל . . בן כפר : ראה חגיגה יג, ב. ראה גם לקו"ת ברכה צז, ב. סידור שער ר"ח ריא, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רפו. סה"מ תרכ"ט ע' רלז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [כמים הפנים] והנה כו' מיכאל עומד ומקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(ז) והנה נת"ל שהקרבת הבהמה ע"ג המזבח נק' בשם אכילה ארי' דאכיל קרבנין, וכן ארז"ל בשתי אכילות הכתוב מדבר אחת אכילת אדם ואחת אכילת מזבח, והיינו שכשם שבחי' ארי' דאכיל קרבנין נק' בשם אכילה שנת"ל ענינה באריכות כן יש עוד בחי' אכילה שגבוה יותר מבחי' אכילת מזבח, והוא בחי' אכילת אדם , והיינו כי ענין בחי' ארי' דאכיל קרבנין ז"ע העלי' מבחי' אש שלמטה לבחי' אש שלמעלה שנק' בשם אכילה ע"ש שנכללת בהאוכל המאכל, אבל עכ"ז הוא רק בבחי' ארי' שהוא ג"כ בחי' חי' ועם היות שהוא מלך שבחיות עכ"ז מכלל בע"ח יחשב כו', ואמנם אכילת אדם היינו שיוכלל בבחי' אדם , וי"ל שלא בבחי' אדם שבמרכבה לבד <10>
111 ארי' . . מלך שבחיות : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' אל תיראו כו' ויובן בהקדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מורה על בחי' המשכה שהוא המשכת קדושתו ית' להיות ממכ"ע וסוכ"ע שהוא המשכה והארה בעלמא שאין ערוך אליו ית' כי הוא אחדות פשוט והנבראים המה בע"ג, ואפי' נבראים עליונים אלף אלפים ורבוי רבבן , ולגדודיו אין מספר שהם נבראים הגדולים כנודע שהמלאך בשליש העולם עומד, והם בבחי' אין מספר ואין סוף, מ"מ הרי הם בבחי' התחלקות, אלא שההתחלקות הוא בתוס' וריבוי עד אין קץ ותכלית, משא"כ בבחי' אוא"ס ב"ה בכבודו ובעצמו לא שייך כלל כל זה כי הוא ית' אחדות פשוט בתכלית הפשיטות, אלא שנמשך המשכה והארה מצומצמת בכדי שיהיו העולמות והנבראים יכולים לקבל כאו"א לפי מדריגתו, ומ"מ הארה והמשכה זו נק' בחי' קדוש להיותה מובדל כי הארה והמשכה זו אינה כמו הנשמה המתפשטת בתוך הגוף להחיותו ולקיימו שהיא מתפעלת ממקרי הגוף לפי שהיא מלובשת ממש בתוך הגוף, שהרי כשמתלבשת במחשבה א' היא נתפסת ומוקפת בה עד שאינה יכולה להתלבש במח' אחרת, משא"כ ההארה וההמשכה שממנו ית' להחיות ולהוות העולמות רבים ונבראים עד אין קץ ותכלית שעליהם אמר דהע"ה
1097 ולגדודיו אין מספר : חגיגה יג, ב. ראה גם סה"מ תרל"ה ח"ב ע' שנג תרל"ח ע' ב והנסמן בהנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אך הענין הוא הנה אנו רואים שנתהווה ריבוי התהוות הנבראים בהתחלקות כל א' מחבירו, כמו מה גדלו מעשיך ה', שקאי על נבראים הגדולים דהיינו מלאכים שמלאך בשליש עולם עומד שבעולם שלנו לא נמצא כזאת, וכן אלף אלפים ישמשוני' ורבו רבבן כו', היש מספר לגדודי', אלף אלפים היינו גדוד א' ולגדודיו אין מספר , מ"מ הרי הם בבחי' התחלקות אלא שההתחלקות הוא עד אין קץ וכמו מחנה מיכאל קפ"ו אלף מחנות ומחנה גבריאל קנ"א אלף מחנות, מיכאל וגבריאל הם חו"ג שחסד וגבורה הם ב' הפכים, וכן בחסד גופא כל א' בחי' בפ"ע קפ"ו אלף מחנות, מ"מ כל א' הוא בחי' בפ"ע בהתחלקות המדרגות.
28 אלף אלפים. . ולגדודיו אין מספר : ראה חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א מגילה נקראת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הו מגלה נקראת באחד עשר כו' בחמשה עשר לא פחות ולא יותר, כי הנה אחד עשר הוא בחי' ו"ה וחמשה עשר הוא בחי' יו"ד ה', והנה כתי' מלחמה להוי' בעמלק, וארז"ל אין השם שלם כו', ולכן ע"י נס דפורים שנהרג המן שהי' מעמלק הי' חבור בחי' ו"ה בי"ה וזהו כרכים המוקפים חומה קורים בט"ו, והיינו כי הקפת החומה תלוי ביהושע בן נון, שיהושע הי' לעומת בחי' קיר ברזל, כי יהושע הי' מל' דקדושה בחי' לבנה כמארז"ל פני יהושע כפני לבנה, ולכן תלוי מלחמת עמלק גם ביהושע כמ"ש ויחלוש יהושע את עמלק [וכמ"ש בזח"ב דס"ה ע"ב שמשה הי' לקרבא דלעילא ויהושע לקרבא דלתתא] ולכן כרכים המוקפים חומה קורים בט"ו זהו ע"ד בן כרך שראה את המלך שנבואת ישעי' הי' בבריאה שראה השרפים שאומרים קדוש ורוצים ליבטל כו' כי אימא מקננא בכורסייא ולכן קורי' בט"ו בחי' י"ה, משא"כ כפרים ועיירות גדולות קורים בי"ד והכפרים מקדימים ליום הכניסה זהו ע"ד בן כפר שראה את המלך כו'.
260 בן כרך . . בן כפר : ראה חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וביאור הענין הוא כמו שארז"ל על ישעי' ויחזקאל בן כרך שראה את המלך ובן כפר שראה את המלך והיינו לפי שישעי' שראה את המלך ראה מרכבה דבריאה ששם משכן
265 ישעי' ויחזקאל . . ובן כפר : ראה חגיגה יג, ב. ראה גם סה"מ תרכ"ט ע' רלז. וש"נ. תר"ם ח"א ע' לז ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הביטול ולכן נק' בשם קליפה, ותדע שאפי' בע"ס דקדושה נק' דא מוחא ודא קליפה בזח"א פ' בראשית דף ך' ע"א, וכמו אותיות מחשבה ודבור הם כמו קליפה ולבוש לגבי עצם החכמה, וא"כ גם הק"נ דאצילות אף שהיא אצי' מכח המגביל מ"מ נק' בשם קליפה, אלא שי"ל שהוא ע"ד הקליפה הנקרא שומר לפרי כמ"ש בשל"ה בהקדמה די"ט ע"ב בפי' השומר אחי אנכי, ועמ"ש בהוספה לת"א בד"ה ויקח המן את הלבוש, בענין שמיני שבשמינית ומעטרא לי' כסאסאה לשיבולתא, והיינו בכדי להיות ויגבה לבו בדרכי ה', אלא שבהשתלשלות מהן בבי"ע נעשו קליפות ממש, דוגמת נהר דינור יוצא מזיעתן של חיות (שלמטה נעשה מזה דין קשה שעל ראש רשעים יחול בגיהנם כו' כידוע, ובשרשו הזיעה הוא רק בחי' הפסולת שיוצא מתוקף יראתם שזעים מחיל כסא, ובעבודה ז"ע שאחר ההתבוננות בתפלה יכול להיות נמשך כעס על ההיפך, וז"ע וחרה אף דכתי' בפ' שני' של ק"ש כמ"ש בלק"ת פ' שלח בד"ה בפ' נסכים), וגם בלא"ה יש הפרש גדול בין ק"נ דאצי' לק"נ דבי"ע כו', שהרי בקדושה אצילות לשון ויאצל
31 נהר דינור . . חיות . . בגיהנם : ראה חגיגה יג, ב. ראה גם סה"מ תרל"א ח"א ע' רעו. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויובן בהקדם מארז"ל למה קדמה שמע לוהא"ש כדי שיקבלו עלי' עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול מצות, ולכאו' אינו מובן הלא בחי' קבלת עול מצות הוא ג"כ קבלת עומ"ש ולמה מחלקים אותם לשני דברים, ויש להקדים לזה מ"ש והחיות רצוא ושוב , ובפי' והחיות רצו"ש יש שני פי', הא' שקאי על חיות הקדש העומדים שעבודתם הוא ברצו"ש, והב' הוא שהחיות אלקות המחי' ומהוה כל העולמות הוא בבחי' רצו"ש, וכמ"ש בס"י ודברו בהם ברצו"ש, שבחי' דבר הוי' המהוום הוא בהם ברצו"ש, ונק' מטי ולא מטי, וזהו דכתי' הלא דברי כאש, פי' שכמו האש מתנענע תמיד בבחי' הסתלקות והתפשטות כן דברי הוא בחי' דבר ה' שלעולם ה' דברך נצב בשמים, וכ"ה בכל הנבראים הוא בהם כאש דהיינו בבחי' רצו"ש, אלא לפי שזהו מלמעלמ"ט לכן נק' בשם מטולמ"ט שמתחלה הוא ההתפשטות ואח"כ ההסתלקות וחוזר חלילה כו' כמ"ש מזה במ"א.
45 הא' שקאי על חיות הקדש : ראה יחזקאל שם. חגיגה יג, ב וברש"י ותוס' שם. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תערב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ד' ו' אלול תרצ"ב וילנא · ביהכ"נ קירזנער
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אמנם זה גופא צ"ל מפני מה הנשמות והמלאכים כמו שהם למעלה נקראים בשם עומדים, דהרי אין ישיבה למעלה כ"א עמידה, וענין עמידתן הוא שעומדים באהוי"ר, דאהוי"ר הוא רצוא ושוב וכמ"ש והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק , ופרש"י כלהב היוצא מבין החרסים דהרצוא ענינו ידוע שהוא תוקף הכוסף
22 בפרש"י יחזקאל שם: כגוון אש היוצא מבין החרסין. וראה חגיגה יג, ב: כאור היוצא מבין החרסים . ובפרש"י שם: דרך מזקקי זהב לנקוב כלי חרס נקבים נקבים, וכופין אותו על גבי גחלים שהזהב נתון בהן בתוך כתישת החרסים של לבנים על גבי חרס, ולהב יוצא למעלה דרך נקבי הכלי, והוא עשוי גוונים גוונים ותמיד יוצא ונכנס.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ויקהל פ"ש צב"ר · ב' דר"ח אדר שני צב"ר פּאַסטאָוו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהמרכבה דעולם הבריאה היא למעלה הרבה יותר מהמרכבה דעולם היצירה ולכן משלו רז"ל את ישעי' ויחזקאל לבן כרך ובן כפר שראו את המלך שישעי' הוא כבן כרך שראה את המלך שהבן כרך הוא שמורגל בראיית המלך , והגם שמתפעל במאוד מגדולת המלך והדרת גאונו, אמנם עם זה הרי בראייתו הוא משים לבו גם על ענינים פנימיים, כי להיותו בן כרך הוא יודע גם מעניני הנהגת המלוכה, ומתענג על זה בתענוג גדול, כי הוא יש לו הבנה בזה, ופועל בו ביטול פנימי.
50 חגיגה יג, ב. וראה לקו"ת ברכה צז, א-ב. אוה"ת מגילת אסתר (קה"ת, תש"נ) ע' ערה ואילך. ספר המאמרים תרכ"ט ע' פג ואילך. לקו"ש חלק כח ע' 23. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי לה"ע המבואר לעיל - ביאור והתהלכתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה קושיא זאת יתורץ בב' אופנים ושניהם אמיתים, הא' שיש הפרש בין הילוך לראי' כי הנה לכאורה יש לתמוה מה שמצינו בענין הנביאים שיחזקאל נדמה לבן כפר כו' נבואתו הי' בעולם היצירה, וישעי' לבן כרך מצד שנבואתו היתה בבריאה ונבואת משה הוא למעלה מכל הנביאים בזה הדבר כי
7 שיחזקאל נדמה לבן כפר : חגיגה יג, ב. ראה גם המשך זאת חנוכת תר"ם פ"ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אך יש להקדים מתחילה ענין הידוע דחטה מאכל אדם ושעורה מאכל בהמה, וזהו שעורה שיעור ה' כי הנה ידוע דבחי' בהמה הוא בחי' שם ב"ן שהוא בחי' מל' דאצי' מקור המהווה נשמות ומלאכים דבי"ע, וידוע דהתהוותם הוא בריבוי והתחלקות לאין שיעור כמו מחנה מיכאל קפ"א כו', וכמאמר אלף אלפין כו' ואין מספר לגדודיו , וידוע שזהו
24 ואין מספר לגדודיו : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון צו ואכלתם אכול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה זהו"ע הקרבן שלוקח[ין] בהמה גשמי' שהי[א] מעורבת טו"ר והחיות שבה הוא ממקום יותר נעלה אפי' מבחי' האופני' כנ"ל וע"י השריפה ע"ג המזבח נדחה הפסולת והחיות שבה נכלל בפני אריה דוקא, [והטעם וענין ההתכללות בפני ארי' דייקא] להיותו מלך בחיות אפי' בחיות שבמרכבה עצמה שהם השרפי' דבריאה כידוע דפני ארי' להימין וארי' אותיות ראיה דחכ' שהוא בחי' ראשי' הגילוי בעולם הבריאה ולזאת נתעלה החיות דבהמה הגשמי' עד רום המעלות בשרש' היותר ראשון שהוא בחי' החכ' דבריאה להיות ג"כ בבחי' ביטול
33 ארי' . . מלך בחיות : חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור ונקדשתי בתוך בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וגם לא הי' שום גילוי מאתו ית' בעולמות, אך יש עוד בחי' א' והוא הנק' ממכ"ע שהוא בחי' גילוי אור הנמשך מאתו ית' להחיות העולמות וגם מבחי' זאת נמצא מציאות העולמות בריבוי והתחלקות כמאמר אלף אלפים ישמשוני' מספר גדוד א' ולגדודיו אין מספר וכן געה"ע וגעה"ת שבכאו"א יש ריבוי מדריגות לאין שיעור, וזהו שני בחי' דמחי' ומהווה כי ההתהוות הוא מבחי' סוכ"ע שנותן כח ועוז בבחי' הנק' ממכ"ע להוות ריבוי רבבות עולמות לאין שיעור, ובחי' מחי' הוא בחי' ממכ"ע שהוא מה שנמשך גילוי אוא"ס ב"ה וית' בבחי' העולמות בבחי' גילוי ממש והיינו שבחי' עולמות ירגישו מציאותו איך שהוא מחי' ומהוה אותם בתמידות ובלעדו המה אין ואפס ממש, ובחי' זאת דממכ"ע היא הבאה בסדר והדרגה בכל עולם ועולם לפי"ע בעולם האצי' איהו וחיוהי כו' וגרמוהי כו' חד בתכלית ובבי"ע המה בבחי' ביטול היש בלבד וגם בהם יש חילוקי מדריגות לאין שיעור מצד מיעוט האור ממדריגה למדריגה כו' בבחי' הארה והארה דהארה כו'.
22 אלף אלפי' ישמשוני' : דניאל ז, י. חגיגה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
..), וכמו ע"ד דוגמא פני ארי' אל הימין שהוא למעלה תכלית הקדושה ראשון שבמרכבה ולמטה נמשך ממנו חי' טמאה כו', או ע"ד דוגמא כאשר שותה יין בישוב הדעת אז משמח היין אותו ויצא סוד הנעלם לידי גילוי ויכול להתגלות בו שרש נשמתו כמו שהיא ויכול לגלות רזין דאורייתא כענין אגברו חמרא אדרדקי כו' אך כששותים ריבוי יין שלא ע"פ ישוב הדעת אז נעשה ממנו יין המשכר ריבוי פסולת להסתיר לגמרי על האור האלקי, וכן ע"ד דוגמא מזיעתן של חיות הקודש שנמשך מאה' האלקי' שלהם כאשר היא ברשפי אש בתגבורת (מצד הגבורות הנכללים בחסדים) ואח"כ נעשה מזה נהר דינור שהוא תוקף גבורות קשות שעל ראש רשעים יחול כו', והנה שפע זאת הנמשך בדרך נפילה מז"מ דעולם התוהו כאשר מתבררים ועולים לשרשם אז ממשיכים אורות דתוהו (...
65 מזיעתן של חיות . . נהר דינור : ראה חגיגה יג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והנה אע"פ שבחי' כנפיהם הוא בחי' היציאה מגדרי הכלים שלהם מ"מ גם הם פרודות כי אע"פ שפנימי' רצונם הוא לצאת מגדרי הכלי שלהם מ"מ הוא מלובש בבחי' לבושם כמו שנבראו מאין ליש כמו עד"מ מיכאל ששרשו בחי' חסד מחמת זה מהותו הוא בחי' אהבה כן השאגה לצאת מגדרי הכלי ליכלל וליבטל הוא ג"כ עלי' בבחי' אהבה ותשוקה כי הרצוא הוא ג"כ מהות תשוקה רק שהוא התגברות התשוקה עד שלא יכילנה הכלי, ולכן נק' בלה"ק בשם שאגה שהוא ענין צעקה בהתגלות להיות בפני ארי' הרצוא ותשוקה הוא בהתגלות והשוב הוא בהעלם שמקבל מבחי' חסד עליון דאצי' שפועל גילוי אא"ס והגילוי שלמעלה פועל רצוא במקבל כענין משכני אחריך נרוצה וכן בנש"י מצד חומר גופם שמקבלי' מבחי' המלאכים דפני ארי' [משא"כ מצד שרש נשמתם הם גבוהים הרבה ממנו כי הם בבחי' אדם שעל הכסא] נאמר בהם אחרי הוי' ילכו כארי' ישאג כארי' שבמרכבה כו', וכן מחנה גבריאל אשר מהותו הוא בחי' יראה מצד ששרשו בחי' גבורות וכן גם היציאה שלהם מגדרי הכלי שהוא הרצוא שבו הוא מלובש בבחי' יראה ופחד ואין הרצוא בהתגלות כ"כ ונק' זעים מחיל כסא כמו עד"מ זעזוע הגוף שבא מצד תוקף האימה וסילוק הדמים ואח"כ בבחי' השוב נופל זיעה ומזיעתן נעשה נה"ד על ראש רשעים יחול כי מצד השגתם בגדולת א"ס נעשה בהם תוקף הביטול ביראה וממילא נמשך
48 ומזיעתן נעשה נה"ד : ראה חגיגה יג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי רפאיני ה' וארפא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וביאור הדברים הנה יש בחי' אש דקדושה אשר ממנו נעשה מקור לאש הגיהנם כמארז"ל מזיעתן של חיות הקודש נמשך נהר דינור ויורד על ראש רשעים בגהינם, כמו ע"ד דוגמא למטה מן ההתפעלות בעבודת הוי' יכעוס על המנגד לאלקים חיים הגם שהכעס שלו הוא קנאה שמתקנא בעד אלקות מ"מ כעס הוא פסולת רק שהוא פסולת דקדושה, וכך למעלה מבחי' התפעלות חיות הקודש שמתפעלים באהוי"ר מבחי' אלקים חיים ומלך עולם, ממילא נמשך רוגז על המנגד ומסתיר לבחי' אלקות, ורוגז זה נמשך ע"י לבושי החשמל המלביש לכל נברא שנק' העור שלו, וזהו מקור כל הדינין קשין הנמשכים על ראש רשעים בגיהנם , והנה כל אלו הדינים קשין אינם נמשכים רק מבחי' חיות הקודש שהם מלאכים דיצי' שהם קרובים לבחי' הרע [כנ"ל דנוגה דיצי' חצי' טוב וחצי' רע] לכן מתפעלים ברוגז עליו ולכן אמרו מזיעתן של חיות דוקא, אבל יש בחי' אש השרפים שהוא בחי' השלהבת י"ה כי להיות שהשגתם הוא בחי' קדושתו של הקב"ה, לכן ההתפעלות שלהם הוא בלתי הרגש כלל להיותה כלולה בעומק ההשגה [ולכן נק' עומדים ל' ביטול כו', משא"כ חיות הקודש מתפעלים ברעש ומורגש כו'] לכן היא מרוממת ומובדלת לגמרי מבחי' הרע כי אין מהם שורש ומקור לרע להיותם מופשטים מבחי' הרגש כו', והיא הנותנת שאינם מתפעלים ג"כ ברוגז על הרע [כענין וירא און ולא יתבונן להיותו מרומם ממנו לזאת לא יתפעל ממנו הגם שרואה אותו כו'] ונמצא שמן האש שלהם לא יסתעף שום דינים קשים כו'.
74 מזיעתן של חיות הקודש : ראה חגיגה יג, סע"ב. סה"מ תרל"ח ר"ע קמב ובהערה 779. מאמר גור ארי' תר"מ פ"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
רצוא ושוב כו ' מן הבזק כו ' פ"ב דחגיגה יג,ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר