225
וימותו"9), ובלשון פון אוה"ח הקדוש9: "לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות נשיקות מתיקות עד כלות נפשותם מהם",
נאָר דוקא אַן עבודה פון נשמות בגופים10, טאַקע מיטן גאַנצן ברען און קאָך צו זיין נאָענט צו דעם אויבערשטן, אָבער צוזאַמען דערמיט דוקא אין אַן אופן פון "הסנה איננו אוכל"11 — ווי ס'איז געווען באַ רבי עקיבא12, "נכנס בשלום ויצא בשלום" (עד כדי כך, אַז זיין כניסה13 איז געווען אַנדערש — בשלום דוקא, על מנת ובאופן אַז דערנאָך זאָל זיין יציאה בשלום ושלימות, אַ נשמה בגוף14). ד.ה. אַז עס דאַרפן זיין ביידע זאַכן — "נכנס", און צוזאַמען דערמיט — "בשלום" — באופן ועל מנת "ויצא בשלום". ואדרבה: דוקא דורך דעם "יצא בשלום" ווערט ער אַ כלי אמיתי ובשלימות אויף די גילויים הכי נעלים שלמעלה (צוליב וועלכע ער איז "נכנס").
[ווי ס'איז אויך מרומז אין דעם וואָס דער אויבערשטער האָט אָנגעזאָגט בימי ההכנה (ביום שני1) צו מתן תורה (נאָך פאַר דעם ציווי פון "והגבלת גו'") — "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"15: צוזאַמען דערמיט וואָס אידן זיינען "ממלכת כהנים", וואָס באַווייזט אויף זייער אָפּגעשיידקייט פון וועלט, אַזוי ווי אַ כהן "שהובדל לעבוד את ה' לשרתו כו'"16, ובפרט אַ כהן גדול17, וואָס מקומו איז דוקא בירושלים18 (יראה שלם19, און עיר שחוברה לה יחדיו20, ולא נתחלקה לשבטים21, ווייל ער איז למעלה מהתחלקות) און ער דאַרף פון דאָרטן ניט אַרויסגיין ("ואינו זז משם")18 — דאַרפן זיי, אידן, אויך זיין "גוי קדוש": ווי זיי געפינען זיך אַלס אַ "גוי" (אַ פאָלק) בארץ הלזו הגשמית, נשמות בגופים, דאַרפן זיי זיין "קדוש"22, קדוש ומובדל23, וע"ד המבואר בתורה אור (בתחלתו24) ובאור התורה25 (בהגהות על התו"א)
הערות
- 9. ר"פ אחרי.
- 10. כפי שנצטווה לאחר מעשה נדב ואביהוא. וראה לקו"ש חכ"ז ע' 270.
- 11. שמות ג, ב. וראה לקו"ת שלח מה, ג.
- 12. חגיגה יג, סע"ב. טו, סע"ב (ע"פ גירסת הע"י). ירושלמי חגיגה פ"ב הי"א.
- 13. כידוע הדיוק דלכאורה כל הארבע שווין בכניסה.
- 14. ראה ד"ה אחרי מות הנ"ל. לקו"ש ח"ג ע' 990.
- 1. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס תצד.
- 15. יתרו שם, ו.
- 16. רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל.
- 17. כפירוש חז"ל (אגדת בראשית פע"ט [פ]. וראה בעה"ט עה"פ) שממלכת כהנים קאי על כהנים גדולים.
- 18. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה ה"ז.
- 19. ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר — תענית טו, א. לקו"ת ר"ה ס, ב.
- 20. תהלים קכב, ג. ירושלמי חגיגה פ"ג ה"ו.
- 21. מגילה כו, א.
- 22. וראה אגה"ק ס"ט: "גוי אחד בארץ" — "שגם בעניני ארץ לא יפרידו מאחד האמת ח"ו".
- 23. ראה אוה"ת יתרו ע' תתט ואילך.
- 24. א, ב.
- 25. בראשית (כרך ו) תתרכז, א ואילך.
הטקסט של תלמוד ירושלמי חגיגה ב יא אינו זמין בספריא.
משנה תורה, הלכות כלי המקדש והעובדין בו ה׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ובית יהיה לו מוכן במקדש והוא הנקרא לשכת כ"ג ותפארתו וכבודו שיהיה יושב במקדש כל היום ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה או שעה או שתים ביום ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם:
בראשית רבה נ״ו:י׳ - הטקסט מספריא
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה (בראשית כב, יד), רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי (בראשית כב, ב): קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, הָיָה לִי מַה לְּהָשִׁיב, אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ (בראשית כא, כב): כִּי בְיִצְחָק וגו', וְעַכְשָׁו קַח נָא אֶת בִּנְךָ וגו' וְחַס וְשָׁלוֹם לֹא עָשִׂיתִי כֵן אֶלָּא כָּבַשְׁתִּי רַחֲמַי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו שֶׁל יִצְחָק בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים תְּהֵא נִזְכַּר לָהֶם אוֹתָהּ הָעֲקֵדָה וְתִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. אַבְרָהָם קָרָא אוֹתוֹ יִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה. שֵׁם קָרָא אוֹתוֹ שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ יִרְאֶה כְּשֵׁם שֶׁקָּרָא אוֹתוֹ אַבְרָהָם, שֵׁם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, וְאִם קוֹרֵא אֲנִי אוֹתוֹ שָׁלֵם, אַבְרָהָם אָדָם צַדִּיק מִתְרָעֵם, אֶלָּא הֲרֵינִי קוֹרֵא אוֹתוֹ יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁקָּרְאוּ שְׁנֵיהֶם, יִרְאֶה שָׁלֵם, יְרוּשָׁלַיִם. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עַד שֶׁהוּא שָׁלֵם עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֻכָּה וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עו, ג): וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְּצִיּוֹן, וּמָה הָיָה אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן שֶׁאֶרְאֶה בְּבִנְיַן בֵּיתִי. דָּבָר אַחֵר, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וּבָנוּי חָרֵב וּבָנוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה, הֲרֵי בָּנוּי, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים טז, טז): שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה. אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה', הֲרֵי חָרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ה, יח): עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם. ה' יֵרָאֶה, בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבוֹא, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, יז): כִּי בָנָה ה' צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ.
תלמוד ירושלמי חגיגה ג׳:ו׳ - הטקסט מספריא
משנה: הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת וְכֵן הַגַּבָּאִים שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הַכֵּלִים נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא נָגַעְנוּ. וּבִירוּשָׁלִַם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל אַף עַל הַתְּרוּמָה:
הלכה: הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת הַבַּיִת טָמֵא. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פְּתָרִין. נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. בְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. וּבִירוּשָׁלִַם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ אֲפִילוּ יֵשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. פָּתַר לָהּ פֶּתֶר חוֹרָן. נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. לָכֵן צְרִיכָה בְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. וּבִירוּשָׁלִַם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין.
אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יְרוּשָׁלַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחוּבְּרָה לָּהּ יַחְדָּיו. עִיר שֶׁהִיא עוֹשָׂה כָל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בִּשְׁאַר יְמוֹת הַשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וּבִלְבַד בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש כרך כד ט'רנב תענית טו, א
- לקוטי שיחות כרך לה הוספות חנוכה מאותו ספר תענית טו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז תענית טו, א
- תורת מנחם ליל ש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו, אחרי קבלת שבת, ה'תשי"ז תענית טו, א
- תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו* תענית טו, רע"א
- תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב* תענית טו, א
- מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו תענית טו, רע"א
- מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשכ"ב תענית טו, א
- תורת שמואל תר"ם אשריכם זרעי על כל מים תענית טו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות תענית טו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפח דין תענית ודין תענית חלום בשבת תענית טו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א שם טו, א