שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כד ט'רנב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה לכאורה אורה ושמחה שני ענינים נפרדים הם, ולא עוד אלא שהכתוב מחלק "אור - זרוע לצדיק ולישרי לב - שמחה["], וכהדגשת חכמינו ז"ל לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים לאורה וישרים לשמחה (תענית טו, א), אבל בודאי ובודאי ששייכות גדולה ביניהם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות חנוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה לכאורה אורה ושמחה שני ענינים נפרדים הם, ולא עוד אלא שהכתוב מחלק "אור — זרוע לצדיק ולישרי לב — שמחה, וכהדגשת חכמינו ז"ל לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים לאורה וישרים לשמחה (תענית טו, א), אבל בודאי ובודאי ששייכות גדולה ביניהם", ומובנת השייכות — מיוסד על מה שנאמר מפי עליון לא תצא הרעות, ובסגנון הידוע כל דעביד רחמנא לטב עביד, אלא ששכל האדם אשר מטבעו מוגבל הוא, והעלם העולם שמסביבו והחושך אשר בו עוד מגבירים ההגבלה, וכתוצאה מזה איההחדרה לעומקם של דברים.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בנוגע לסדר תעניות שהיו גוזרים בארץ ישראל בעת עצירת גשמים– איתא במשנה:
68 תענית טו, א (ובפרש"י ורע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו, אחרי קבלת שבת, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ו) וזהו גם מ"ש אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, ודרשו רז"ל לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים לאורה וישרים לשמחה.
20 תענית טו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
להבין, דחסיד הוא למעלה מצדיק (וכמבואר בהמאמר בענין ג' המדריגות צדיק ישר וחסיד, דישר הוא למעלה מצדיק וחסיד הוא למעלה גם מישר), וממ"ש יודוך גו' וחסידיך יברכוכה, משמע, שבכדי להמשיך באופן דברכה (בדרך ממילא, בלי בקשה) מהמקום
538 ראה פרש"י תענית טו, רע"א (ד"ה ה"ג לא הכל לאורה) "דישרים עדיפי מצדיקים".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
רבי יהושע בן חנניא, שהי' מתווכח עם "סבי דבי אתונא" שהיו חכמים גדולים ומנצח אותם – "גדולי חכמי ישראל"; רבן שמעון בן גמליאל, שהי' נשיא הסנהדרין – "הסנהדרין"; הלל הזקן – "הזקנים"; ורבי שמעון בן יהוצדק, שנקרא "רבי" בגלל "שיש לו תלמידים" – "ראשי ישיבות".
1506 להעיר מהשקו"ט (ראה המובא בס' נחלת אבות (מנקין) ע' 111 ואילך) בנוגע לתואר "הזקן" שבו נקרא הלל, שיש שרוצים לומר שנקרא כן בגלל שבדורות שלאח"ז הי' לו נכד בשם הלל, שגם הי' למדן גדול, וכדי שלא להחליף ביניהם התחילו לקרותו "הלל הזקן". אבל קשה לומר כן, כי, עפ"ז צריך לומר שקודם שנכדו למד וקיבל סמיכה, הי' נקרא "הלל" סתם, ורק לאח"ז קראוהו "הלל הזקן", ולא משמע כן בכ"מ בש"ס. ועכצ"ל, שהלשון "הלל הזקן" הוא כמו הלשון "זקנים שבדור" (סנהדרין ח, א. כ, ב), "זקני הגליל" (שהש"ר פ"ב, ה (ג)) וכיו"ב – מצד מעלת החכמה (שהרי בודאי אין הכוונה ל"זקן אשמאי" ח"ו, כי אם) "אין זקן אלא מי שקנה חכמה" (קידושין לב, ב).
ואעפ"כ, אין זה נכלל בסוג ד"חכמי ישראל" – כמובן מדברי הגמרא (תענית טז, א) בפירוש דברי המשנה (שם טו, א) "הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין", "אם יש זקן, אומר זקן, ואם לאו, אומר חכם", ופריך, "אטו זקן דקאמרי אע"ג דלאו חכם הוא", ומשני, "ה"ק אם יש זקן והוא חכם, אומר זקן והוא חכם, ואם לאו אומר חכם" (כמבואר בלקו"ש שבפנים הערה 28).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ה) וצריך להבין, דחסיד הוא למעלה מצדיק (וכמבואר בהמאמר בענין ג' המדריגות צדיק ישר וחסיד, דישר הוא למעלה מצדיק וחסיד הוא למעלה גם מישר), וממ"ש יודוך גו' וחסידיך יברכוכה, משמע, שבכדי להמשיךבאופן דברכה (בדרך ממילא, בלי בקשה) מהמקום שבו הוא ההודאה (אוא"ס שלמעלה מהשתלשלות) הוא דוקא ע"י חסידיך שלמעלה מצדיקים.
35 ראה פרש"י תענית טו, רע"א (ד"ה ה"ג לא הכל לאורה) "דישרים עדיפי מצדיקים".
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הגבלה
מקור מפורש
בדף זה
צוזאַמען דערמיט וואָס אידן זיינען "ממלכת כהנים", וואָס באַווייזט אויף זייער אָפּגעשיידקייט פון וועלט, אַזוי ווי אַ כהן "שהובדל לעבוד את ה' לשרתו כו'", ובפרט אַ כהן גדול, וואָס מקומו איז דוקא בירושלים (יראה שלם, און עיר שחוברה לה יחדיו, ולא נתחלקה לשבטים, ווייל ער איז למעלה מהתחלקות) און ער דאַרף פון דאָרטן ניט אַרויסגיין ("ואינו זז משם") — דאַרפן זיי, אידן, אויך זיין "גוי קדוש":
19 ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר — תענית טו, א. לקו"ת ר"ה ס, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
בדף זה
וידוע הדיוק בזה , הרי מצינו שבכדי לפעול ירידת גשמים היו מוסיפים שש ברכות בשמו"ע וגוזרים י"ג תעניות , וחוני המעגל עג עוגה ועמד בתוכה והתפלל , ורשב"י פעל זה ע"י אמירת דרוש בלי יגיעה כלל.
890 משנה תענית טו, א. רמב"ם הל' תעניות פ"ג ה"ז. שם פ"ד ה"ז ואילך. טושו"ע או"ח הל' תענית סתקע"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וידוע הדיוק בזה, הרי מצינו שבכדי לפעול ירידת גשמים היו מוסיפים שש ברכות בשמו"ע וגוזרים י"ג תעניות, וחוני המעגל עג עוגה ועמד בתוכה והתפלל, ורשב"י פעל זה ע"י אמירת דרוש בלי יגיעה כלל.
14 משנה תענית טו, א. רמב"ם הל' תעניות פ"ג ה"ז. שם פ"ד ה"ז ואילך. טושו"ע או"ח הל' תענית סתקע"ה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אשריכם זרעי על כל מים
מקור מפורש
בדף זה
וזלעו"ז עשה אלקים וכמו"כ יש אדם בליעל והוא כדרך המלחמה, אבל כתי' אח"כ וירא כי לא יכול לו דיעקב הוא יו"ד עקב שהוא בחי' חכ' וכתי' וימותו ולא בחכ' (וזהו וירא שהוא בחי' חכ' ), והנה אמרז"ל ע"פ ויאבק מלמד שהעלו אבק עד תחת כסא הכבוד, דיש אבק ואפר ועפר, עפר הוא שיש בו צמיחה אף שאין זורעין בו וכידוע שיש זרעונים ועשבים שצומחים אף שאין זורעין אותם, ואפר יש בו צמיחה כשזורעים בו ולכן הוא כשר לכסוי הדם דכתי' וכסהו בעפר והוא מפני שגם באפר יש צמיחה, ואבק אין בו צמיחה כלל, וזהו שהעל"ו אבק עד תחת כסה"כ והוא מצד המברר והמתברר דכמו שיש בירורים דלעו"ז דז"א דקדושה כמו"כ יש בירורים דלעו"ז דמל' דקדושה (ובפ"א אבק הוא מל' דלעו"ז והעלו אותה עד כסה"כ שהוא מל' דקדושה, וכן עכשיו יש מלחמת עמלק לדור דור ) וכמו"כ יש עכשיו הבירור במצות וכמ"ש מי מנה עפר יעקב הם מצות התלוים בעפר ויש מצות התלוים באפר
56 מצות התלוים באפר : לדוגמא (בנוסף לכיסוי הדם) אפר פרה[ednref_309_א]־ אפר לכתובת קעקע[ednref_310_ב]־ אפר לסוטה[ednref_311_ג]־ אפר בראש חתנים[ednref_312_ד]־ בתענית צבור[ednref_313_ה]־ בערב תשעה באב[ednref_314_ו]־ בתיקון חצות[ednref_315_ז].
[edn_309_א] חוקת יט, ה ואילך.
[edn_310_ב] מכות כא, א לדעת רב מלכיאל.
[edn_311_ג] סוטה טז, ב.
[edn_312_ד] ב"ב ס, ב.
[edn_313_ה] תענית טו, א (במשנה).
[edn_314_ו] שו"ע או"ח סתקנ"ב, ס"ו ברמ"א.
[edn_315_ז] משנת חסידים מסכת חצות פ"ד, מ"ב. סידור אדה"ז סדר תיקון חצות.
פתיחה בהקשר