142

"פלא". ובמקומות רבים³⁵ משתמשים במספר "אלף" בהשאלה כדי לסמל כמות עצומה מאד וכדומה³⁶.

מבואר במספר מקומות³⁷ שאומות העולם קשורים כשלעצמם רק להנהגה טבעית. ולעומת זאת היהודים, כשלעצמם, הם מעל לעולם, ואתם מתנהג הקדוש־ברוך־הוא בהנהגה נסית³⁸.

וזהו ההבדל בן שתי הדעות בזהר:

לפי הדעה הראשונה אין אומות העולם קשורות למעלתם של ישראל. ולכן, גם כאשר הם ממלאים את תפקידם – "לשמשני" – ומסייעים לישראל בעבודתם, הם זוכים לשלמות הברכה רק לפי הטבע – "מאה".

ואילו לפי שיטת רבי אבא, כל מציאותן של אומות העולם היא "בשביל התורה ובשביל ישראל", ולכן הם שייכים למעלתם של ישראל. ולפיכך, כאשר הם ממלאים את תפקידים ומסייעים לישראל, הם זוכים לחשיבות בדומה לישראל, ובברכה מתבטא הדבר במספר "אלף" – מעל למגבלות הטבע³⁹.

יא. "כי בשלומה יהיה לכם שלום"

לפי האמור לעיל, ניתן ללמוד הוראה לגבי היחס של ישראל לאומות העולם בתקופתנו:

הקדוש־ברוך־הוא קבע את סדרי העולם כך, שבתקופת הגלות, תלוי מצבם של ישראל במדה רבה במצבם של הגויים וביחסם ליהודים – "כי בשלומה יהיה לכם שלום"⁴⁰.

אך על היהודי לזכור תמיד, שכאשר הגוי מסייע לו ו"משמש" אותו, הרי היהודי גורם בכך שתתגלה בגוי חיותו ומטרת קיומו "בשביל ישראל", ואז הוא יתברך. אל ליהודי להיות, ח"ו, נחות כלפי הגוי: בנוסף לכך שהגוי הוא כגרזן ביד החוצב בו, ה' – הרי הוא מקבל באמצעות העזרה והסיוע את חיותו וברכתו.

כפי שמבאר כ"ק אדמו"ר האמצעי⁴¹, בעל הגאולה של י' כסלו, שאנו רואים "בכל דור ובכל זמן, שאומה שישראל תחתם בגלות מתנשאת על כל הגויים". וכפי שראינו זאת בדורנו, שבזמן שרוב מנין ורוב בנין של בני ישראל נמצאו במדינה "ההיא" (רוסיה), הרי היא היתה