ספריית פנימי

סוגיות הש"ס לפי נושאים › ספר קדושה

הלכות שחיטה

456 קטעי גמרא, לפי ציוני העין משפט. כל הלכה מובילה ללשון הרמב"ם, וכל קטע לעמוד הגמרא.

פרק א

הלכה א מצות עשה שישחוט מי שירצה לאכול בשר בהמה חיה ועוף ואחר כך יאכל שנאמר …

הלכה ב והלכות שחיטה בכולן אחת הן, לפיכך השוחט בהמה או חיה או עוף מברך תחלה …

הלכה ג דגים וחגבים אינן צריכים שחיטה אלא אסיפתן היא המתרת אותן, הרי הוא אומר הצאן …

הלכה ד זביחה זו האמורה בתורה סתם צריך לפרש אותה ולידע באי זה מקום מן הבהמה …

  • יומא עה ע"ב · ד ותניא, רבי אומר: ״וזבחת כאשר צויתיך״, מלמד שנצטוה משה על הושט ועל …
  • חולין כז ע"א · ו ואימא: דקרע ואזיל עד דם הנפש! ותו, שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה, ועיקור …
  • חולין כח ע"א · ה מאן תנא דפליג עליה דרבי אלעזר הקפר? רבי היא, דתניא: רבי אומר: …

הלכה ה מקום השחיטה מן החי הוא הצואר וכל הצואר כשר לשחיטה, כיצד בושט מתחלת המקום …

הלכה ו שחט למעלה ממקום זה והוא הנקרא תרבץ הושט או למטה ממקום זה והוא מתחלת …

הלכה ז ואי זה הוא מקום שחיטה בקנה משיפוי כובע ולמטה עד ראש כנף הריאה כשתמשוך …

הלכה ט וצריך השוחט שישחוט באמצע הצואר, ואם שחט מן הצדדין שחיטתו כשרה, וכמה הוא שיעור …

  • יומא לב ע"ב · יג וכן אמר רבי יוחנן: ברוב שנים. ואף ריש לקיש סבר ברוב שנים, …
  • יומא עה ע"ב · ד ותניא, רבי אומר: ״וזבחת כאשר צויתיך״, מלמד שנצטוה משה על הושט ועל …
  • חולין יט ע"ב · יב מתני׳ השוחט מן הצדדין – שחיטתו כשרה, המולק מן הצדדין – מליקתו …
  • חולין כז ע"א · א מתני׳ השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה – שחיטתו כשרה, ורובו של אחד …
  • חולין כח ע"א · ו אחד בעוף איתמר: רב נחמן אמר: או וושט או קנה, רב אדא …

הלכה י שחט האחד כולו וחציה השני בבהמה שחיטתו פסולה, רובו של זה ורובו של זה …

  • חולין כז ע"א · א מתני׳ השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה – שחיטתו כשרה, ורובו של אחד …

הלכה יא שחט חציו של זה וחציו של זה אפילו בעוף שחיטתו פסולה, קנה שהיה חציו …

הלכה יב כל השוחט צריך לבדוק הסימנין לאחר שחיטה, ואם לא בדק ונחתך הראש קודם שיבדק …

  • חולין ט ע"א · ה ואמר רב יהודה אמר שמואל: הטבח צריך שיבדוק בסימנים לאחר שחיטה. אמר …
  • חולין ט ע"א · ז לא בדק, מאי? רבי אליעזר בן אנטיגנוס משום רבי אלעזר ברבי ינאי …

הלכה יג כל בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע בודאי שנשחטה שחיטה כשרה.

  • ביצה כה ע"א · יג (לאפוקי) מאי קא משמע לן? אילימא לאפוקי מדרב הונא, דאמר רב הונא: …
  • חולין ט ע"א · ח במאי קמיפלגי? בדרב הונא, דאמר: בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת, עד שיודע …

הלכה יד ובאי זה דבר שוחטין, בכל דבר בין בסכין של מתכת בין בצור או בזכוכית …

  • קידושין נו ע"ב · יג מתקיף לה מר זוטרא: ואימא הני מילי היכא דבדק צור ושחט בה, …
  • בבא קמא מא ע"ב · ב אמרי: אטו סכין כתיבא באורייתא? והתנן: השוחט במגל יד, בצור ובקנה – …
  • חולין טו ע"ב · ח הכל שוחטין, ולעולם שוחטין, ובכל שוחטין, חוץ ממגל קציר, והמגירה, והשינים, והציפורן, …
  • חולין טו ע"ב · ט גמ׳ השוחט – דיעבד אין, לכתחלה לא. בשלמא במגל יד – דלמא …
  • חולין טז ע"ב · ט אמר רב חסדא אמר רבי יצחק, ואמרי לה במתניתא תנא: חמשה דברים …
  • חולין יז ע"ב · א סכין שיש בה פגימות הרבה – תידון כמגירה, ושאין בה אלא פגימה …

הלכה טו היה התלם הזה מרוח אחת לא ישחוט בה, ואם שחט דרך הרוח שאין הפגימה …

  • חולין יז ע"ב · א סכין שיש בה פגימות הרבה – תידון כמגירה, ושאין בה אלא פגימה …

הלכה טז כיצד סכין שתבדק בהולכה ולא תרגיש שיש בה פגם וכשתחזיר אותה בהבאה תרגיש שיש …

  • חולין יז ע"ב · א סכין שיש בה פגימות הרבה – תידון כמגירה, ושאין בה אלא פגימה …
  • חולין יז ע"ב · ב מאי שנא משתי רוחות, דמורשא קמא מחליש ומורשא בתרא בזע? מרוח אחת …
  • חולין יז ע"ב · ג אמר רבא: שלש מדות בסכין – אוגרת – לא ישחוט, ואם שחט …

הלכה יז סכין שהיא עולה ויורדת כנחש ואין בה פגם שוחטין בה לכתחלה, וסכין שפיה חלק …

הלכה יח סכין חדה שהושחזה והרי אינה חלקה אלא מגעתה כמגע ראש השיבולת שהוא מסתבך באצבע, …

הלכה יט התולש קנה או שן או שקצץ צור או צפורן והרי הן חדין ואין בהן …

  • חולין טו ע"ב · ח הכל שוחטין, ולעולם שוחטין, ובכל שוחטין, חוץ ממגל קציר, והמגירה, והשינים, והציפורן, …
  • חולין טו ע"ב · י לא קשיא: כאן בתלוש, כאן במחובר. דאמר רב כהנא: השוחט במחובר לקרקע …
  • חולין טו ע"ב · טו קשיא דרבי אדרבי? לא קשיא: כאן במחובר מעיקרו, כאן בתלוש ולבסוף חיברו.
  • חולין טז ע"א · א קשיין אהדדי! אלא לאו שמע מינה שאני בין מחובר מעיקרו לתלוש ולבסוף …
  • חולין טז ע"א · ה יתיב רב אחוריה דרבי חייא, ורבי חייא קמיה דרבי, ויתיב רבי וקאמר: …
  • חולין טז ע"ב · ד תא שמע: נעץ סכין בכותל ושחט בה – שחיטתו כשרה. שאני סכין, …

הלכה כ שחט בהן כשהן מחוברין מתחלת ברייתן קודם שיעקור אותן שחיטתו פסולה, ואע"פ שאין בהם …

  • חולין טו ע"ב · י לא קשיא: כאן בתלוש, כאן במחובר. דאמר רב כהנא: השוחט במחובר לקרקע …
  • חולין טו ע"ב · טו קשיא דרבי אדרבי? לא קשיא: כאן במחובר מעיקרו, כאן בתלוש ולבסוף חיברו.
  • חולין טז ע"א · א קשיין אהדדי! אלא לאו שמע מינה שאני בין מחובר מעיקרו לתלוש ולבסוף …

הלכה כא לקח לחי בהמה שיש בו שינים חדות ושחט בהן שחיטתו פסולה, מפני שהן כמגל, …

הלכה כב ליבן הסכין באור ושחט בה שחיטתו כשרה, סכין שצדה אחד מגל וצדה השני יפה …

הלכה כג השוחט צריך שיבדוק הסכין בחודה ומצד זה ומצד זה, וכיצד בודקה מוליכה ומביאה על …

  • חולין יז ע"ב · ט בסורא אמרי: בישרא אכלה, בישרא לבדקה. אמר רב פפא: צריכא בדיקה אבישרא, …

הלכה כד וצריך לבדוק כן אחר השחיטה שאם מצא בה פגם אחר השחיטה הרי זו ספק …

  • חולין י ע"ב · ג הוה עובדא וטרף רב יוסף עד תליסר חיותא, כמאן? כרב הונא, ואפילו …

הלכה כה בדק הסכין ושחט בה ולא בדקה אחר שחיטה, ושבר בה עצם או עץ וכיוצא …

  • חולין י ע"ב · ב והילכתא כוותיה דרב הונא, כשלא שיבר בה עצם. והילכתא כוותיה דרב חסדא, …

הלכה כז כמה הוא אורך הסכין ששוחט כל שהוא, והוא שלא יהיה דבר דק שנוקב ואינו …

הלכה כח ומתי שוחטין, בכל זמן בין ביום בין בלילה והוא שתהיה אבוקה עמו כדי שיראה …

  • חולין יג ע"ב · יא מתני׳ השוחט בלילה, וכן הסומא ששחט – שחיטתו כשרה.
  • חולין יג ע"ב · יג אמר רב פפא: בשאבוקה כנגדו. אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני התם …
  • חולין טו ע"ב · ח הכל שוחטין, ולעולם שוחטין, ובכל שוחטין, חוץ ממגל קציר, והמגירה, והשינים, והציפורן, …

הלכה כט השוחט ביום הכפורים או בשבת בשוגג אע"פ שאילו היה מזיד היה מתחייב בנפשו או …

  • כתובות לד ע"א · א רבי שמעון היא, דאמר: שחיטה שאינה ראויה — לא שמה שחיטה. התינח …
  • בבא קמא עא ע"א · יד אמרי: בשלמא עבודה זרה ושור הנסקל – שחיטה שאינה ראויה היא; אלא …
  • חולין יד ע"א · א מתני׳ השוחט בשבת וביום הכיפורים, אף על פי שמתחייב בנפשו – שחיטתו …

פרק ב

הלכה א בכל מקום מותר לשחוט חוץ מן העזרה, שאין שוחטין בעזרה אלא קדשי מזבח בלבד, …

הלכה ב וזה שנשחט חוץ למקום הוא שמותר לאכלו בכל השערים, אבל השוחט חולין בעזרה אותו …

  • קידושין נח ע"א · ב יכול לא ישחוט, ואם שחט ישליכנו לפני כלבים? תלמוד לומר: ״לכלב תשלכון …
  • קידושין נח ע"א · ו דתניא: השוחט את הטריפה וכן השוחט ונמצאת טריפה – זה וזה חולין …
  • חולין פה ע"ב · ח לא צריכא, לשוחט את הטרפה והיא חולין בעזרה. דתניא: השוחט את הטרפה, …

הלכה ג ולא בהמה וחיה בלבד, אלא כל החולין אסור להכניסן לעזרה אפילו בשר שחוטה או …

הלכה ד האומר בהמה זו שלמים וולדה חולין, אם נשחטה בעזרה ולדה מותר באכילה לפי שאינו …

  • תמורה יא ע"ב · יט בעא מיניה אביי מרב יוסף: היא שלמים וולדה חולין, ושחטה בפנים, מהו? …

הלכה ה אין שוחטין לתוך ימים ונהרות שמא יאמרו עובד מים הוא זה ונראה כמקריב למים, …

  • חולין מא ע"א · ט מתני׳ אין שוחטין לא לתוך ימים, ולא לתוך נהרות, ולא לתוך כלים, …

הלכה ו שוחטין לכלי מים עכורין שאין הצורה נראית בהן, וכן שוחט חוץ לגומא והדם שותת …

  • חולין מא ע"א · ט מתני׳ אין שוחטין לא לתוך ימים, ולא לתוך נהרות, ולא לתוך כלים, …
  • חולין מא ע"ב · ב גמ׳ אין שוחטין לא לתוך וכו׳. מאי שנא לתוך ימים דלא? דאמרי: …
  • חולין מא ע"ב · ה אלא אמר רבא, הכי קאמר: אין שוחטין לגומא כל עיקר, והרוצה לנקר …
  • חולין מא ע"ב · ו תניא כוותיה דרבא: היה מהלך בספינה ואין לו מקום בספינה לשחוט – …
  • חולין מא ע"ב · ז והרוצה לנקר חצרו, כיצד הוא עושה? עושה מקום חוץ לגומא ושוחט, ודם …

הלכה ח נעץ את הסכין בכותל והעביר הצואר עליה עד שנשחט שחיטתו כשרה, והוא שיהיה צואר …

  • חולין טו ע"ב · טז ומנא תימרא דשני לן בין מחובר מעיקרו לתלוש ולבסוף חיברו? דתניא: השוחט …
  • חולין טז ע"ב · ו אמר מר: נעץ סכין בכותל ושחט בה, שחיטתו כשרה. אמר רב ענן …
  • חולין טז ע"ב · ח אמר רב זביד: לצדדין קתני, סכין למטה וצואר בהמה למעלה – בתלוש, …

הלכה ט השוחט והוליך את הסכין ולא הביאה או הביאה ולא הוליכה ושחט שחיטתו כשרה, הוליך …

הלכה י שנים שאחזו בסכין אפילו אחד מצד זה ושני מצד אחר כנגדו ושחטו שחיטתן כשרה, …

  • חולין יט ע"ב · ב איקלע רב נחמן לסורא, בעו מיניה: שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש, …
  • חולין יט ע"ב · ג ודלמא במקום שחיטה! במקום שחיטה מאי למימרא? מהו דתימא: בעינן שחיטה מפורעת …
  • חולין ל ע"א · י אמר רב יהודה אמר רב: השוחט בשנים ושלשה מקומות, שחיטתו כשרה. כי …
  • חולין ל ע"א · יב מתיב רבי אלעזר: שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אפילו אחד מלמעלה ואחד מלמטה …
  • חולין ל ע"א · יד אמר ליה רבי אבא: אי הכי, היינו דתני עלה אין חוששין שמא …
  • חולין ל ע"א · טז אמר ליה רבי אבין, תני: אין חוששין
  • חולין ל ע"ב · ג הוא מותיב לה, והוא מפרק לה: בשחיטה העשויה כקולמוס.
  • חולין ל ע"ב · יא מתני׳ השוחט שני ראשין כאחד – שחיטתו כשרה. שנים אוחזין בסכין ושוחטים, …

הלכה יא אין שחיטת החולין צריכה כוונה אלא אפילו שחט כמתעסק או דרך שחוק או שזרק …

הלכה יב לפיכך חרש או שוטה או קטן או שכור שנתבלבלה דעתו ומי שאחזתו רוח רעה …

הלכה יג גלגל של אבן או של עץ שהיתה הסכין קבועה בו וסבב אדם את הגלגל …

  • חולין טו ע"ב · טז ומנא תימרא דשני לן בין מחובר מעיקרו לתלוש ולבסוף חיברו? דתניא: השוחט …
  • חולין טז ע"א · ג ואיבעית אימא: הא והא בסרנא דמיא, ולא קשיא: הא בכח ראשון, הא …

הלכה יד השוחט לשם הרים לשם גבעות לשם ימים לשם נהרות לשם מדברות אע"פ שלא נתכוון …

  • עבודה זרה מב ע"ב · יב גמ׳ למימרא דלהני הוא דפלחי להו, למידי אחרינא לא? ורמינהי: השוחט לשום …
  • חולין לט ע"ב · כ מתני׳ השוחט לשם הרים, לשם גבעות, לשם ימים, לשם נהרות, לשם מדברות …
  • חולין מ ע"א · ב גמ׳ פסולה – אין, זבחי מתים – לא. ורמינהי: השוחט לשום הרים, …
  • חולין מ ע"א · ג אמר אביי: לא קשיא, הא דאמר להר, הא דאמר לגדא דהר. דיקא …

הלכה טו השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעכו"ם או להקטיר חלבה לעכו"ם הרי זו אסורה, שלמדין …

  • סנהדרין ס ע"ב · יט וכי תימא: זובח למה לי? לגופיה, דמחשבין מעבודה לעבודה.
  • סנהדרין ס ע"ב · כ דאיתמר: השוחט בהמה לזרוק דמה לעבודה זרה ולהקטיר חלבה לעבודה זרה, רבי …
  • עבודה זרה לד ע"ב · י דאתמר: השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה, להקטיר חלבה לעבודה זרה, …
  • זבחים י ע"א · א השוחט את הבהמה על מנת לזרוק דמה לעבודה זרה, ולהקטיר חלבה לעבודה …
  • חולין לט ע"א · ב אתמר: השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה, ולהקטיר חלבה לעבודה זרה …
  • חולין לט ע"א · ג רבי יוחנן אמר פסולה: מחשבין מעבודה לעבודה, וילפינן חוץ מפנים.
  • חולין לט ע"ב · ב תניא כוותיה דרבי יוחנן: השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה ולהקטיר …

הלכה טז שחטה ואחר כך חשב לזרוק דמה לעכו"ם או להקטיר חלבה לעכו"ם הרי זו אסורה …

  • חולין לט ע"ב · ב תניא כוותיה דרבי יוחנן: השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה ולהקטיר …

הלכה יז השוחט לשם קדשים שמתנדבין ונידרים כמותן שחיטתו פסולה שזה כשוחט קדשים בחוץ, שחט לשם …

הלכה יח כיצד השוחט לשם עולה לשם שלמים לשם תודה לשם פסח שחיטתו פסולה, הואיל והפסח …

הלכה יט היה מחוייב חטאת ושחט ואמר לחטאתי שחיטתו פסולה, היה לו קרבן בתוך ביתו ושחט …

הלכה כ האשה ששחטה לשם עולת יולדת ואמרה זו לעולתי שחיטתה כשרה, שאין עולת יולדת באה …

הלכה כא שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אחד מתכוין לשם דבר שהשוחט לו שחיטתו אסורה, והשני לא …

הלכה כב ישראל ששחט לעכו"ם אע"פ שהעכו"ם מתכוין לכל מה שירצה שחיטתו כשרה, שאין חוששין אלא …

פרק ג

הלכה ב שהייה כיצד הרי שהתחיל לשחוט והגביה ידו קודם שיגמור השחיטה ושהה בין בשוגג בין …

  • חולין לב ע"א · ד מתני׳ נפלה סכין והגביהה, נפלו כליו והגביהן, השחיז את הסכין ועף, בא …
  • חולין לב ע"א · ו אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב: כדי שחיטת בהמה לבהמה, ועוף …
  • חולין לב ע"א · יא אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא: כדי שיגביהנה וירביצנה וישחוט, דקה …

הלכה ג היתה בהמה דקה שיעור שהייתה כדי שיגביה בהמה דקה וירביצנה וישחוט, ואם היתה גסה …

  • חולין לב ע"א · ד מתני׳ נפלה סכין והגביהה, נפלו כליו והגביהן, השחיז את הסכין ועף, בא …
  • חולין לב ע"א · ו אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב: כדי שחיטת בהמה לבהמה, ועוף …
  • חולין לב ע"א · יא אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא: כדי שיגביהנה וירביצנה וישחוט, דקה …
  • חולין מג ע"א · יא איבעיא להו: ניקב הכיס וקורקבן קיים, מאי? תא שמע, דאמר רב נחמן: …

הלכה ד שחט מעט ושהה מעט וחזר ושחט מעט ושהה מעט עד שגמר השחיטה ולא שהה …

הלכה ח שחט העוף ושהה בו ואינו יודע אם ניקב הושט או לא ניקב חוזר ושוחט …

  • חולין כח ע"ב · א נשחטיה והדר נבדקיה? דלמא במקום נקב קשחיט! נבדקיה והדר נשחטיה? האמר רבה: …
  • חולין כח ע"ב · ב אמר ליה רב יוסף בריה: נבדקיה לקנה, ונשחטיה לקנה ולכשריה, והדר לפכוה …

הלכה ט חלדה כיצד, כגון שהכניס הסכין בין סימן לסימן בין שפסק הסימן העליון למעלה בין …

  • חולין ל ע"ב · ה אמר רב יהודה אמר רב: החליד את הסכין בין סימן לסימן ופסקו …
  • חולין ל ע"ב · ו מאי קא משמע לן? תנינא: או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו …
  • חולין ל ע"ב · ז אי ממתניתין, הוה אמינא: הני מילי – מלמטה למעלה, דלא קעביד כדרך …

הלכה י הכניס את הסכין תחת העור ושחט שני הסימנים כדרכן, או שהחליד את הסכין תחת …

הלכה יא דרסה כיצד, כגון שהכה בסכין על הצואר כדרך שמכין בסייף וחתך הסימנין בבת אחת …

  • חולין ל ע"ב · יא מתני׳ השוחט שני ראשין כאחד – שחיטתו כשרה. שנים אוחזין בסכין ושוחטים, …

הלכה יב הגרמה כיצד, זה השוחט בקנה למעלה במקום שאינו ראוי לשחיטה, וכמו שני חטים יש …

הלכה יג שחט רוב האחד או רוב השנים והשלים השחיטה בדרסה או בהגרמה הרי זו כשרה …

הלכה יד עיקור כיצד, כגון שנעקרה הגרגרת והיא הקנה או הושט ונשמט אחד מהן או שניהן …

  • חולין י ע"א · יג מיתיבי: שחט את הושט ואחר כך נשמטה הגרגרת – כשרה, נשמטה הגרגרת …
  • חולין כ ע"ב · ד אמר רבינא, אמר לי רבין בר קיסי: הא דתני רמי בר יחזקאל, …
  • חולין כח ע"א · ח מיתיבי: שחט את הוושט ואחר כך נשמטה הגרגרת – כשרה, נשמטה הגרגרת …

הלכה טו נשמט אחד מהן ואחר כך שחט את השני שחיטתו פסולה, שחט אחד מהן ונמצא …

  • חולין י ע"א · יג מיתיבי: שחט את הושט ואחר כך נשמטה הגרגרת – כשרה, נשמטה הגרגרת …
  • חולין י ע"א · יד שחט את הושט (ונמצא) [ונמצאת] הגרגרת שמוטה, ואינו יודע אם קודם שחיטה …
  • חולין כח ע"א · ח מיתיבי: שחט את הוושט ואחר כך נשמטה הגרגרת – כשרה, נשמטה הגרגרת …

הלכה טז נמצא הסימן השחוט שמוט הרי זו כשרה, שודאי אחר שחיטה נעקר, שאילו נעקר קודם …

  • חולין נד ע"א · ו מיד פתח ריש לקיש ואמר: ברם זכור אותו האיש לטוב, שאמרו שמועה …

הלכה יז במה דברים אמורים שלא תפס הסימנין בידו כששחט, אבל אם תפסן ושחט אפשר שתשחט …

הלכה יח כל מקום שאמרנו בשחיטה פסולה הרי זו נבלה, ואם אכל ממנה כזית לוקה משום …

  • חולין י ע"א · טו כל ספק בשחיטה לאתויי מאי? לאו לאתויי כהאי גוונא? לא, לאתויי ספק …
  • חולין לב ע"א · יח כלל אמר רבי ישבב משום רבי יהושע: כל שנפסלה בשחיטתה – נבלה, …

הלכה יט בהמה שניטל ירך שלה וחללה עמה עד שתראה חסרה כשתרבץ הרי זו נבלה, כמו …

  • חולין כ ע"ב · ה אמר זעירי: נשברה מפרקת ורוב בשר עמה – נבלה.
  • חולין כא ע"א · ט אמר שמואל: עשאה גיסטרא – נבלה. אמר רבי אלעזר: ניטל הירך וחלל …
  • חולין מב ע"א · ג מתני׳ אלו טרפות בבהמה: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, ניקב קרום של מוח, …
  • תמורה יא ע"ב · ז ומאי איכא בין רבא לרב ששת? איכא בינייהו דרבי אלעזר, דאמר רבי …

הלכה כ שני עורות יש לו לושט, החיצון אדום והפנימי לבן, ניקב האחד מהן בלבד כשרה, …

הלכה כא ניקב הושט ועלה בו קרום וסתמו אין הקרום כלום והרי הוא נקוב כשהיה, נמצא …

  • חולין מג ע"א · יג ואמר רבה: קרום שעלה מחמת מכה בוושט, אינו קרום. ואמר רבה: וושט …
  • חולין מג ע"ב · ט יתיב ההוא מרבנן קמיה דרב כהנא, ויתיב וקאמר: ״נמצאת״ אתמר, אבל ישב …

הלכה כב ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים, כיצד הופכו ובודק אם נמצא עליו טיפת …

  • חולין לח ע"ב · ז מתני׳ השוחט לנכרי – שחיטתו כשרה, ורבי אליעזר פוסל. אמר רבי אליעזר: …
  • חולין מג ע"א · יג ואמר רבה: קרום שעלה מחמת מכה בוושט, אינו קרום. ואמר רבה: וושט …

הלכה כג גרגרת שנפסק רוב חללה במקום הראוי לשחיטה הרי זו נבלה, וכן אם ניקבה כאיסר, …

הלכה כד ניקבה הגרגרת נקב מפולש משני צדדיה כדי שיכנס איסר לרחבו נבלה, נסדקה לארכה אפילו …

  • חולין מה ע"א · ח נפחתה כדלת, אמר רב נחמן: כדי שיכנס איסר לרחבו. נסדקה, אמר רב: …
  • חולין מה ע"א · ט אמרוה קמיה דרבי יוחנן, אמר: מה חוליא ומה חוליא דקאמר רב? אלא …
  • חולין נד ע"א · יג מתני׳ ואלו כשרות בבהמה, ניקבה הגרגרת או שנסדקה. עד כמה תחסר? רבן …

הלכה כה גרגרת שניקבה ואין ידוע אם קודם שחיטה ניקבה או אחר שחיטה ניקבה, נוקבין אותה …

  • חולין נ ע"א · טז אביי ורבא דאמרי תרוייהו: מקיפין בקנה. אמר רב פפא: לא אמרן אלא …

פרק ד

הלכה א ישראל שאינו יודע חמשה דברים שמפסידין את השחיטה וכיוצא בהן מהלכות שחיטה שביארנו ושחט …

  • חולין ט ע"א · ג ואמר רב יהודה אמר שמואל: כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור …
  • חולין ט ע"א · ד מאי קא משמע לן? כולהו תנינהו! לא צריכא, ששחט לפנינו שתים ושלש …

הלכה ב ואפילו שחט בפנינו ארבע וחמש פעמים שחיטה כשרה והרי שחיטה זו ששחט בינו לבין …

  • חולין ט ע"א · ג ואמר רב יהודה אמר שמואל: כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור …
  • חולין ט ע"א · ד מאי קא משמע לן? כולהו תנינהו! לא צריכא, ששחט לפנינו שתים ושלש …

הלכה ד היודע הלכות שחיטה ושחט בפני חכם עד שנעשה רגיל הוא הנקרא מומחה וכל המומחין …

  • חולין ב ע"א · א מתני׳ הכל שוחטין ושחיטתן כשרה, חוץ מחרש שוטה וקטן, שמא יקלקלו את …

הלכה ה חרש שוטה וקטן ושכור שנתבלבלה דעתו ששחטו שחיטתן פסולה מפני שאין בהן דעת שמא …

  • סוכה מב ע"ב · א היודע לשחוט — אוכלין משחיטתו. אמר רב הונא: והוא שגדול עומד על …
  • חולין ב ע"א · א מתני׳ הכל שוחטין ושחיטתן כשרה, חוץ מחרש שוטה וקטן, שמא יקלקלו את …
  • חולין יב ע"ב · ב חוץ מחרש שוטה וקטן, שמא יקלקלו את שחיטתן. ״שמא קלקלו״ לא קתני, …

הלכה ז הרי שראינו ישראלי מרחוק ששחט והלך לו ולא ידענו אם יודע אם אינו יודע …

  • חולין ג ע"ב · יד כולהו כרבינא לא אמרי, להך לישנא דאמר: מומחין אין, שאין מומחין לא …
  • חולין ג ע"ב · טו להך לישנא דאמר: מוחזקין אין, שאין מוחזקין לא – לעלופי לא חיישינן.
  • חולין יב ע"א · ה מי לא תניא: הרי שמצא תרנגולת שחוטה בשוק, או שאמר לשלוחו ״צא …
  • חולין יב ע"א · ו אלמא אמרינן: רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן. הכא נמי לימא: רוב …

הלכה ח אבד לו גדי או תרנגול ומצאו שחוט בבית מותר, שרוב המצויין אצל שחיטה מומחים …

הלכה י הסומא לא ישחוט לכתחלה אלא אם כן אחרים רואים אותו ואם שחט שחיטתו כשרה.

הלכה יא עכו"ם ששחט אע"פ ששחט בפני ישראל בסכין יפה ואפילו היה קטן שחיטתו נבלה ולוקה …

הלכה יג התחיל העכו"ם לשחוט מיעוט סימנין וגמר ישראל או התחיל ישראל וגמר העכו"ם פסולה, ישנה …

הלכה יד ישראל מומר לעבירה מן העבירות שהיה מומחה הרי זה שוחט לכתחלה וצריך ישראל כשר …

  • חולין ג ע"א · יג רב אשי אמר: הכי קתני – הכל שוחטין, ואפילו ישראל משומד. משומד …
  • חולין ג ע"ב · א בודק סכין ונותן לו, ומותר לאכול משחיטתו. אבל לא בדק ונתן לו …
  • ערכין ג ע"א · טז ״הכל שוחטין״ — לאתויי מאי? חדא לאתויי כותי, וחדא לאתויי ישראל משומד.

הלכה יז כשהיו ישראל במדבר לא נצטוו בשחיטת החולין אלא היו נוחרין או שוחטין ואוכלין כשאר …

פרק ה

הלכה ב ויש שם חלאים אחרים אם יארעו לה תחשב טריפה והן הלכה למשה מסיני, ושמונה …

  • חולין מג ע"א · ב אמר עולא: שמנה מיני טרפות נאמרו לו למשה בסיני – נקובה, ופסוקה, …

הלכה ד הדרוסה הוא שיטרוף הארי וכיוצא בו הבהמה וידרוס עליה בידו, או ידרוס הנץ והנשר …

  • חולין מב ע"א · ה נפלה מן הגג, נשתברו רוב צלעותיה, ודרוסת הזאב. רבי יהודה אומר: דרוסת …
  • חולין נב ע"ב · י למעוטי מאי? אילימא למעוטי חתול – תנינא: ״ודרוסת הזאב״, וכי תימא הא …
  • חולין נב ע"ב · יא וכי תימא, רבי יהודה מפלג פליג, והאמר רבי בנימין בר יפת אמר …
  • חולין נב ע"ב · יג אמר רב עמרם אמר רב חסדא: דרוסת חתול ונמייה בגדיים וטלאים, דרוסת …
  • חולין נב ע"ב · יד ותסברא נץ לא דריס? והתנן: ודרוסת הנץ! הא לא קשיא: כאן בעופות, …
  • חולין נג ע"א · ז איכא דאמרי, אמר רב כהנא משמיה דרב שימי בר אשי: יש דרוסה …

הלכה ה והנץ יש לו דריסה ואפילו בעוף גדול ממנו, אבל שאר עופות הדורסים יש להן …

  • חולין נג ע"א · ה והאנן תנן: ״ודרוסת הנץ בעוף הדק״! דרוסת הנץ בדכוותיה, ואינך בדזוטרא מינייהו. …

הלכה ז אין דריסה אלא ביד הטורף אבל ברגליו אין חוששין לה, ואין דריסה אלא בצפורן …

  • חולין נג ע"א · ח אמר אביי: נקטינן, אין דרוסה אלא ביד, לאפוקי רגל דלא. אין דרוסה …

הלכה ח וכיצד דין הדרוסה, כל מקום שאמרנו חוששין לה שוחטין את הנטרף ובודקין כל החלל …

  • חולין נד ע"א · א וושט נקובתו במשהו, דרוסתו במשהו. קנה נקובתו בכאיסר, דרוסתו בכמה? בתר דבעיא …
  • חולין נד ע"א · ג מאי כפא? אילימא כפא דידא – היינו כנגד בני מעיים, אלא מכפא …

הלכה ט אי זה הוא רושם הדריסה, שיאדים הבשר כנגד בני מעים ואם נמוק הבשר כנגד …

הלכה י ואם דרס בסימנין משיאדימו טריפה ודריסתן במשהו כיון שהאדים בהן כל שהוא מחמת דריסה …

  • חולין נג ע"ב · טו רב נחמן אמר: בקוץ – עד שתינקב לחלל, בדרוסה – משיאדים בשר …
  • חולין נד ע"א · א וושט נקובתו במשהו, דרוסתו במשהו. קנה נקובתו בכאיסר, דרוסתו בכמה? בתר דבעיא …
  • חולין נד ע"א · ג מאי כפא? אילימא כפא דידא – היינו כנגד בני מעיים, אלא מכפא …

הלכה יא ספק דרוסה אסורה עד שתבדק כדרוסה ודאית, כיצד ארי שנכנס לבין שוורים ונמצא צפורן …

  • חולין נג ע"א · טו איתמר: רב אמר: אין חוששין לספק דרוסה, ושמואל אמר: חוששין לספק דרוסה.

הלכה יב ספק שנכנס לכאן טורף או לא נכנס, או שראינו ולא נודע אם זה מן …

פרק ו

הלכה א נקובה כיצד, אחד עשר איברים הן שאם ניקב אחד מהן לחללו במשהו טרפה ואלו …

  • חולין מב ע"א · ד הריאה שניקבה או שחסרה, רבי שמעון אומר: עד שתינקב לבית הסמפונות. ניקבה …

הלכה ב תרבץ הושט כבר ביארנו שיעורו ושהוא המקום מן הושט שאינו ראוי לשחיטה למעלה מן …

  • חולין מג ע"ב · י איתמר: תורבץ הוושט – רב אמר: במשהו, ושמואל אמר: ברובו. רב אמר …

הלכה ג שני קרומות יש למוח שבראש, אם ניקב העליון הסמוך לעצם בלבד הרי זו מותרת, …

  • חולין מב ע"א · ג מתני׳ אלו טרפות בבהמה: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, ניקב קרום של מוח, …
  • חולין מה ע"א · יד ניקב קרום של מוח. רב ושמואל דאמרי תרוייהו: קרמא עילאה, אף על …
  • חולין מה ע"א · טו אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: כנגדו בביצים …
  • חולין מה ע"ב · א פולין יש מונחין על פי הקדרה, מן הפולין ולפנים – כלפנים, מן …

הלכה ד המוח עצמו שניקב או נתמעך והקרום קיים כשרה, ואם נשפך כמים או נמס כדונג …

  • חולין נד ע"א · יג מתני׳ ואלו כשרות בבהמה, ניקבה הגרגרת או שנסדקה. עד כמה תחסר? רבן …

הלכה ה הלב שניקב לבית חללו, בין לחלל גדול שבשמאל בין לחלל קטן שבימין טרפה, אבל …

הלכה ו מרה שניקבה וכבד סותמה מותרת, ואם לא נסתם הנקב אע"פ שהוא סמוך לכבד טרפה.

  • חולין מב ע"א · ד הריאה שניקבה או שחסרה, רבי שמעון אומר: עד שתינקב לבית הסמפונות. ניקבה …
  • חולין מג ע"א · ה אמר רבי יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי ברבי …
  • חולין מג ע"א · ט דאמר רבי יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן: מרה שניקבה, וכבד סותמתה …

הלכה ז נזייה שנמצאת במרה אם היתה כמו גרעינה של תמרה שאין ראשה חד מותרת, ואם …

הלכה ח קני הכבד והן המזרקין שבו שבהן הדם מתבשל, אם ניקב אחד מהן במשהו טרפה, …

  • חולין מח ע"ב · יא ההיא מחטא דאישתכח בחתיכה דכבדא, סבר מר בריה דרב יוסף למיטרפה, אמר …

הלכה ט היתה מחט קטנה הרי זה טרפה מפני ששני ראשיה חדין ודאי ניקבה, ואם נמצאת …

  • חולין מח ע"א · א שלפוחית שלה – כשרה. התליע כבד שלה – זה היה מעשה, ועלו …
  • חולין מח ע"ב · יב והני מילי באלימתא, אבל קטינתא, לא שנא קופא לגיו, לא שנא קופא …
  • חולין מט ע"א · ג ההוא מחטא דאישתכח בסמפונא רבה דכבדא, הונא מר בריה דרב אידי טריף, …

הלכה י קיבה שניקבה וחלב טהור סותם את הנקב מותרת, וכן כל נקב שהבשר או החלב …

הלכה יא כרס שניקב טריפה, ואין לו דבר שיסתום אותו, שהרי החלב שעליו אסור, וכן המסס …

  • חולין מב ע"א · ד הריאה שניקבה או שחסרה, רבי שמעון אומר: עד שתינקב לבית הסמפונות. ניקבה …
  • חולין נ ע"ב · ה אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא: כל הכרס כולו – זו …
  • חולין נ ע"ב · ח רבי יהודה אומר: בגדולה כו׳. אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי …
  • חולין נד ע"א · יד המסס ובית הכוסות, שניקבו זה לתוך זה. ניטל הטחול, ניטלו הכליות, ניטל …

הלכה יב מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד כשירה, ואם נקבה נקב מפולש לתוך חלל …

  • סוכה לד ע"א · יג למאי נפקא מינה? למחט הנמצא בעובי בית הכוסות.
  • כתובות עו ע"ב · ה מיתיבי: מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות, מצד אחד — כשרה. משני צדדין …
  • חולין מט ע"א · א בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה, משני צדדין טרפה, ולא אמרינן ליחזי …
  • חולין נ ע"ב · יא המסס ובית הכוסות, תנו רבנן: מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד …

הלכה יג בהמה שהלעיטה דבר שנוקב בני מעיה כגון קורט של חלתית וכיוצא בו טרפה שודאי …

  • חולין מב ע"א · ד הריאה שניקבה או שחסרה, רבי שמעון אומר: עד שתינקב לבית הסמפונות. ניקבה …
  • חולין נח ע"ב · יד גמ׳ אמר שמואל: הלעיטה חלתית – טרפה, מאי טעמא? דמינקבה להו למעיינה.

הלכה יד ומעים שניקבו וליחה סותמתן טריפה שאין זו סתימה עומדת, בני מעים שבא זאב או …

הלכה טו בני מעיים שיצאו לחוץ ולא ניקבו מותרת ואם נתהפכו אף על פי שלא ניקבו …

הלכה טז המעי האחרון שהוא שוה ואין בו עיקום והוא שהרעי יוצא בו מן הערוה והוא …

  • חולין נ ע"ב · א בוקי סריקי? הכי אמר רב נחמן: מקום הדבק, אפילו ניטל כולו – …

הלכה יז העוף אין לו כרס ולא המסס ולא בית הכוסות, אבל יש לו כנגדן זפק …

הלכה יח שני כיסין יש בקרקבן, החיצון אדום כמו בשר, והפנימי לבן כמו עור, ניקב זה …

הלכה יט הטחול אינו מן האיברין שנקיבתן במשהו ולפיכך לא מנו אותו חכמים בכללן אלא יש …

  • חולין נה ע"ב · ב דרב עוירא נמי לא אמרן, אלא בקולשיה, אבל בסומכיה – טרפה, ואי …

הלכה כ כל אבר שאמרו חכמים בו שאם ניקב במשהו טרפה כך אם ניטל כולו טרפה, …

  • חולין נד ע"א · יד המסס ובית הכוסות, שניקבו זה לתוך זה. ניטל הטחול, ניטלו הכליות, ניטל …
  • חולין נח ע"ב · ה ההיא חיותא דהוה לה תרתי סניא דיבי, אייתוה לרבינא, וטרפה מדרב הונא. …

הלכה כא המעי היתר שתטרף בו הבהמה הוא היתר מתחלתו ועד סופו עד שנמצאו שני מעים …

פרק ז

הלכה א שני קרומות יש על הריאה אם ניקב זה בלא זה מותרת, ואם ניקבו שניהן …

  • חולין מב ע"א · ג מתני׳ אלו טרפות בבהמה: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, ניקב קרום של מוח, …
  • חולין מב ע"א · ד הריאה שניקבה או שחסרה, רבי שמעון אומר: עד שתינקב לבית הסמפונות. ניקבה …
  • חולין מה ע"א · יב בעי רב חנינא, ואיתימא רב חנניה: אנסה עצמה מהו? תיקו. יתיב רבי …
  • חולין מו ע"א · יג פשיטא: אי אינקיב עילאה ולא אינקיב תתאה – תתאה מגין, כדרבה, דאמר …
  • חולין מו ע"ב · ב פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר: לא מגין, וחד אמר: מגין. …

הלכה ב התחיל בשחיטה ושחט כל הקנה ואחר כך ניקבה הריאה ואחר כך גמר השחיטה הרי …

הלכה ג אחד מסמפוני ריאה שניקב אפילו ניקב לחבירו טרפה, וריאה שניקבה ועלה קרום במכה ונסתם …

הלכה ד במה דברים אמורים כשסתם מקום הנקב שבאונות בשר, אבל אם נסמך הנקב לעצם אינו …

  • חולין מח ע"א · ח גופא, אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: ריאה שנקבה ודופן …

הלכה ה האום של ריאה שנמצאת סמוכה לדופן, בין שהעלת צמחים בין שלא העלת חוששין לה …

הלכה ו הריאה שנמצא בה מקום אטום כל שהוא שאין הרוח נכנסת בו ואינו נתפח הרי …

  • חולין מז ע"ב · ח אמר רבינא: אטום בריאה, מייתינן סכינא וקרעינן לה, אי אית בה מוגלא …

הלכה ז ריאה שתשמע בה הברה כשנופחין אותה אם ניכר המקום שממנו תשמע ההברה מושיבין עליו …

הלכה ט ריאה שנשפכה כקיתון וקרום העליון שלה קיים שלם בלא נקב, אם הסמפונות עומדים במקומם …

  • סוכה לו ע"א · ד כי קא מיבעיא ליה כדעולא אמר רבי יוחנן: ריאה שנשפכה כקיתון — …
  • חולין מז ע"ב · יא אמר עולא אמר רבי יוחנן: ריאה שנשפכה כקיתון, כשרה. אלמא קסבר: חסרון …
  • חולין מז ע"ב · טו אמר רבא: והוא דקיימי סמפונות. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב …
  • חולין נה ע"ב · ט וחרותה בידי שמים – כשרה. תנו רבנן: איזוהי חרותה? כל שצמקה ריאה …
  • חולין נה ע"ב · יא תא שמע, דתניא: חרותה בידי אדם – טרפה, רבי שמעון בן אלעזר …

הלכה י ריאה שנמצאו בה אבעבועות אם היו מלאים רוח או מים זכים או לחה הנמשכת …

הלכה יא ריאה שנמצאו בה שתי אבעבועות סמוכות זו לזו טרפה, שהדבר קרוב הרבה שיש נקב …

  • חולין מז ע"א · א ואמר רבא: הני תרתי בועי דסמיכן להדדי, לית להו בדיקותא. חדא ומתחזיא …

הלכה יב הריאה שנתמסמסה טרפה, כיצד כגון שנמצאת שלימה וכשתולין אותה תחתך ותפול חתיכות חתיכות, ריאה …

  • חולין מט ע"א · ז אינקבה ריאה היכא דממשמשא ידיה דטבחא, תלינן או לא תלינן? רב אדא …
  • חולין מט ע"א · ט אמר רב משרשיא: כוותיה דאבוה דאבא מסתברא, דהא תלינן בזאב.
  • חולין מט ע"א · י מורנא, פליגי בה רב יוסף בר דוסאי ורבנן, חד אמר: קודם שחיטה …
  • חולין נ ע"א · טו רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: מקיפים בריאה. אמר רבא: לא אמרן …
  • חולין נג ע"ב · יד היכי דמי נתמסמס? אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כל שהרופא גורדו …

הלכה יג ואין מדמין מריאה של בהמה דקה לריאה של בהמה גסה אלא מדקה לדקה ומגסה …

הלכה יד מחט שנמצאת בריאה נופחין אותה אם לא יצא ממנה רוח בידוע שזאת המחט דרך …

  • חולין מח ע"ב · ז הדר שדרוה לקמיה דרבי אמי וטרפה. אמרי ליה: והא רבנן מכשרי? אמר …
  • חולין מח ע"ב · י ההיא מחטא דאישתכח בסמפונא רבה דריאה, אתיוה לקמיה דרבנן טרופאי, לא אמרו …

הלכה טו תולעת שהיתה בריאה וניקבה ויצאה והרי הריאה נקובה בתולעת הרי זו מותרת, חזקתה שאחר …

  • חולין מט ע"א · ז אינקבה ריאה היכא דממשמשא ידיה דטבחא, תלינן או לא תלינן? רב אדא …
  • חולין מט ע"א · ט אמר רב משרשיא: כוותיה דאבוה דאבא מסתברא, דהא תלינן בזאב.
  • חולין מט ע"א · י מורנא, פליגי בה רב יוסף בר דוסאי ורבנן, חד אמר: קודם שחיטה …

הלכה טז ריאה שנשתנו מראיה, בין מראה כולה בין מראה מקצתה אם נשתנית למראה המותר אפילו …

  • חולין מו ע"ב · ו אמר ליה רבינא לרבא: מקצתה מאי טעמא? דהדרא בריא, כולה נמי הדרא …

הלכה יז וחמש מראות אסורות יש בריאה ואלו הן: שחורה כדיו, או ירוקה כעין כשות, או …

  • חולין מז ע"ב · ג אמר רבא: ככוחלא – כשרה, כדיותא – טרפה, דאמר רבי חנינא: שחור …
  • חולין מז ע"ב · ו אמר רב כהנא: ככבדא – כשרה, כבשרא – טרפה, וסימניך: ״ובשר בשדה …
  • חולין מז ע"ב · ז אמר רב סמא בריה דרבא: האי ריאה דדמיא ככשותא, וכמוריקא, וכגון ביעתא …

הלכה יח נמצאת כעין חריות של דקל אוסרין אותה מספק שזה קרוב למראה האסור, וכל המראות …

  • חולין מז ע"ב · ב אמר רפרם: האי ריאה דדמיא לאופתא – טרפה. איכא דאמרי בחזותא, ואיכא …

הלכה יט ארבע מראות מותרת /מותרות/ יש בה ואלו הן: שחורה ככחול, או ירוקה כחציר, או …

  • חולין מו ע"ב · ו אמר ליה רבינא לרבא: מקצתה מאי טעמא? דהדרא בריא, כולה נמי הדרא …
  • חולין מו ע"ב · ז וכי תימא: לשמונה שרצים מדמינן לה, דתניא: נצרר הדם, אף על פי …
  • חולין מו ע"ב · י אפילו תימא רבנן, גבי אוזן בכור דקא שליט ביה זיקא – לא …
  • חולין מז ע"ב · ג אמר רבא: ככוחלא – כשרה, כדיותא – טרפה, דאמר רבי חנינא: שחור …
  • חולין מז ע"ב · ד ירוקה – כשרה, מדרבי נתן. אדומה – כשרה, מדרבי נתן. דתניא: רבי …
  • חולין מז ע"ב · ו אמר רב כהנא: ככבדא – כשרה, כבשרא – טרפה, וסימניך: ״ובשר בשדה …
  • חולין מז ע"ב · ז אמר רב סמא בריה דרבא: האי ריאה דדמיא ככשותא, וכמוריקא, וכגון ביעתא …

הלכה כ עוף שנפל לאור והוריק לבו או כבדו או קרקבנו או שהאדימו המעיים שלו בכל …

  • חולין נו ע"א · ב מתני׳ ואלו טרפות בעוף: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, הכתה חולדה על ראשה …
  • חולין נו ע"ב · ג נפלה לאור, אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן יהושע: שיעור ירוקתן …
  • חולין נו ע"ב · ד בעא מיניה רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי מרבי יהושע בן …
  • חולין נו ע"ב · ו רבי יצחק בר יוסף הוה ליה ההוא תרנגולתא, שדרה לקמיה דרבי אבהו, …

הלכה כא כל עוף שנמצאת הכבד שלו כמראה בני מעים, או שנשתנו שאר בני מעים ועמדו …

  • חולין מג ע"א · יא איבעיא להו: ניקב הכיס וקורקבן קיים, מאי? תא שמע, דאמר רב נחמן: …
  • חולין נו ע"ב · ח דרסה וטרפה בכותל. אמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אלעזר ברבי …
  • חולין נו ע"ב · ט מתני׳ ואלו כשרות בעוף: ניקבה הגרגרת, או שנסדקה, הכתה חולדה על ראשה …

פרק ח

הלכה א חסירה כיצד, שני איברים הן שאם חסר ממניינם טרפה, ואלו הן: הריאה והרגלים, וחמש …

  • חולין מז ע"א · ב ואמר רבא: חמש אוני אית לה לריאה, אפה כלפי גברא – תלתא …
  • חולין מז ע"א · ג ההוא יתירתא דאתאי לקמיה דמרימר, הוה יתיב רב אחא אבבא. אמר ליה: …
  • חולין מז ע"א · ה ההוא ביני ביני דאתא לקמיה דרב אשי, סבר רב אשי למיטרפה. אמר …

הלכה ד נתוספו האונות במניינם אם היתה האוזן היתירה בצד האונות או מלפני הריאה שהוא עומת …

הלכה ה אוזן שנמצאת דבוקה בחברתה הסמוכה לה מותרת, ואם נסמכו שלא על הסדר כגון שנסמכה …

הלכה ז נמצאת כולה שתי ערוגות ואין לה חתוך אזנים טריפה, וכן אם חסר גוף הריאה …

  • חולין מו ע"ב · ח ואמר רבא: ריאה שיבשה מקצתה – טרפה. וכמה? אמר רב פפי משמיה …
  • חולין מו ע"ב · ט כמאן, כרבי יוסי בן המשולם? דתניא: איזו היא יבשה – שאם תינקב …
  • חולין מז ע"ב · ב אמר רפרם: האי ריאה דדמיא לאופתא – טרפה. איכא דאמרי בחזותא, ואיכא …

הלכה ח ריאה שנמצאת נפוחה כמו עיקר חריות של דקל אוסרין אותה מספק, שזו תוספת משונה …

  • חולין מז ע"ב · ב אמר רפרם: האי ריאה דדמיא לאופתא – טרפה. איכא דאמרי בחזותא, ואיכא …

הלכה יא בהמה שהיתה חסרה רגל בתחלת ברייתה טרפה, וכן אם היתה יתירה רגל שכל היתר …

הלכה יב נשבר העצם למעלה מן הארכובה אם יצא כולו או רובו לחוץ הרי זה כמה …

הלכה יג צומת הגידין הן בבהמה ובחיה למעלה מן העקב במקום שתולין בו הטבחים הבהמה והן …

  • חולין עו ע"א · יב ואלו הן צומת הגידין? רבה אמר רב אשי: דאגרמא ולבר, רבה בר …
  • חולין עו ע"א · יג יתיב ההוא מרבנן קמיה דרבי אבא, ויתיב וקאמר: דערקומא גופה. אמר ליה …
  • חולין עו ע"א · יד אמר רב יהודה אמר שמואל: צומת הגידים שאמרו – מקום שהגידין צומתין, …

הלכה טו בהמה שנחתכו רגליה במקום צומת הגידין טריפה, ואל תתמה ותאמר כיצד תחתך למעלה מצומת …

  • חולין נז ע"א · ב נשתברו רגליה. ההוא צנא דאינקורי דאתאי לקמיה דרבא, בדקיה רבא בצומת הגידין, …

הלכה יז וכבר ביארנו שהבהמה שנחתך רגלה וכן העוף במקום צומת הגידים לא נעשו טרפה אלא …

  • חולין עו ע"א · א מתני׳ בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה – כשרה, מן הארכובה ולמעלה …

הלכה יח נחתך בבהמה האחד העבה לבדו מותרת, שהרי נשארו שנים, נחתכו השנים הדקין מותרת שהרי …

  • חולין עו ע"ב · ב אמר אמימר משמיה דרב זביד: תלתא חוטי הוו, חד אלימא ותרי קטיני. …
  • חולין עו ע"ב · ו ואיכא דאמרי: מאי רובו? רוב כל אחד ואחד. כי אמריתה קמיה דשמואל, …

הלכה יט ובעוף אפילו נחתך רובו של (כל) אחד מן הששה עשר טרפה.

  • חולין עו ע"ב · ג בעופות שיתסר חוטי הוו, איפסיק חד מינייהו – טרפה. אמר מר בר …

הלכה כ ועוף שנשתברו אגפיו מותר, כבהמה שנחתכו ידיה.

  • חולין נו ע"ב · ט מתני׳ ואלו כשרות בעוף: ניקבה הגרגרת, או שנסדקה, הכתה חולדה על ראשה …

הלכה כא כבד שניטלה כולה טרפה, ואם נשתייר ממנה כזית במקום שהיא תלויה בו וכזית במקום …

  • חולין מב ע"א · ג מתני׳ אלו טרפות בבהמה: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, ניקב קרום של מוח, …
  • חולין מו ע"א · ט ההוא פולמוסא דאתא לפומבדיתא, ערקו רבה ורב יוסף, פגע בהו רבי זירא, …
  • חולין מו ע"א · יא בעא מיניה רבי זריקא מרבי אמי: נדלדלה כבד ומעורה בטרפשיה, מהו? אמר …
  • חולין נד ע"א · יג מתני׳ ואלו כשרות בבהמה, ניקבה הגרגרת או שנסדקה. עד כמה תחסר? רבן …
  • חולין נד ע"א · יד המסס ובית הכוסות, שניקבו זה לתוך זה. ניטל הטחול, ניטלו הכליות, ניטל …

הלכה כב נשאר בה כזית במקום מרה וכזית במקום שהיא תלויה בו כשרה, אבל היה מפוזר …

  • חולין מו ע"א · י בעי רבי ירמיה: מתלקט, מהו? כרצועה, מהו? בעי רב אשי: כזית מרודד, …

הלכה כג לחי העליון שניטל טרפה, אבל אם ניטל התחתון כגון שנגמם עד מקום הסימנין ולא …

הלכה כה בהמה שניטלה האם שלה והוא בית הרחם, או שניטלו הכליות הרי זו מותרת, לפיכך …

הלכה כו אע"פ שהכוליא שניטלה או חסרה מותרת אם נמצאת קטנה ביותר, והקטנה בדקה עד כפול …

  • חולין נד ע"א · י דבי יוסף רישבא מחו בגידא נשיא וקטלי, אתו לקמיה דרבי יהודה בן …
  • חולין נה ע"א · י ניטלו הכליות. אמר רכיש בר פפא משמיה דרב: לקתה בכוליא אחת – …
  • חולין נה ע"ב · ד מתקיף לה רבי תנחומא: וכללא הוא? הרי מוגלא, דכשר בריאה ופסול בכוליא! …
  • חולין נה ע"ב · ה ומים זכין כשרים, לא אמרן אלא דצילי, אבל עכירי – טרפה. וכי …
  • חולין נה ע"ב · ו הכוליא שהקטינה, בדקה – עד כפול, בגסה – עד כענבה בינונית.

פרק ט

הלכה א פסוקה כיצד, חוט השדרה שנפסק העור החופה את המוח טרפה, ובלבד שיפסק רוב היקפו, …

הלכה ב הומרך המוח ונשפך כמים או כדונג שנמס עד שימצא החוט כשמעמידו אינו עומד הרי …

הלכה ג עד היכן חוט השדרה, תחלתו מבחוץ לפולין שבתחלת העורף עד סוף פרשה שניה, שלא …

הלכה ד ושלש פרשיות הן ואלו הן: שלשה עצמות דבוקין זה בזה למטה מחליות של שדרה, …

הלכה ה קרועה כיצד, בשר החופה את רוב הכרס והוא המקום מן הבטן שאם יקרע יצא …

  • חולין מב ע"ב · ח ואמר רבה בר בר חנה אמר שמואל: סימנים שנדלדלו ברובן – טרפה. …
  • חולין נ ע"ב · ה אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא: כל הכרס כולו – זו …
  • חולין נ ע"ב · ח רבי יהודה אומר: בגדולה כו׳. אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי …
  • חולין נב ע"ב · ו ובשר החופה רוב הכרס ברובו. בעי רב אשי: ברוב קרוע, או ברוב …

הלכה ו נקדר הבשר הזה בעגול או באורך אם היה יתר מכסלע והוא כדי שיכנס בו …

  • חולין נ ע"ב · י אמר גניבא אמר רבי אסי: נקדרה כסלע – טרפה, שאם תמתח תעמוד …

הלכה ז בהמה שנפשט העור שעליה כולו בין שנקרע ביד או בחולי ונמצא בשר בלא עור …

  • חולין נד ע"א · יד המסס ובית הכוסות, שניקבו זה לתוך זה. ניטל הטחול, ניטלו הכליות, ניטל …
  • חולין נה ע"ב · טו אמר מר: אם נשתייר בו כסלע – כשרה. היכא? אמר רב יהודה …
  • חולין נה ע"ב · טז איבעיא להו: דאריך וקטין, דכי מצרף לה הוי כסלע, או דלמא ברוחב …
  • חולין נה ע"ב · יז רבה בר בר חנה אמר: ראשי פרקים. רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום …
  • חולין נה ע"ב · יח בעי רבי ינאי ברבי ישמעאל: ניטל מקום השדרה וכולו קיים, ניטל מקום …
  • נדה נה ע"א · י והרי עור, דגזעו מחליף, ותנן: הגלודה — רבי מאיר מכשיר וחכמים פוסלין. …

הלכה ט בהמה שנפלה מן הגג אם הלכה אין חוששין לה, ואם עמדה ולא הלכה חוששין …

  • זבחים עד ע"ב · טו כריש לקיש לא אמרי – קסברי: עמדה – אינה צריכה מעת לעת, …
  • חולין מב ע"א · ה נפלה מן הגג, נשתברו רוב צלעותיה, ודרוסת הזאב. רבי יהודה אומר: דרוסת …
  • חולין נא ע"א · ו נפלה מן הגג, אמר רב הונא: הניח בהמה למעלה, ובא ומצאה למטה …
  • חולין נא ע"א · ז ההוא גדיא דהוה ליה לרבינא, דחזא חושלא באיפומא דגר, נפל מאיגרא לארעא, …
  • חולין נא ע"ב · ח אמר רב יהודה אמר רב: עמדה – אינה צריכה מעת לעת, בדיקה …

הלכה י זכרים המנגחין זה את זה אין חוששין להן, נפלו לארץ חוששין להן, וכן בהמה …

  • חולין נא ע"א · ט ההיא אימרתא דהוה בי רב חביבא, דהוו שדרן כרעיה בתרייתא. אמר רב …
  • חולין נא ע"א · י אמר רב הונא: זכרים המנגחין זה את זה – אין חוששין משום …

הלכה יא גנבים שגונבין הטלאים ומשליכין אותן לאחורי הדיר אין חוששין להן משום ריסוק איברים, מפני …

הלכה יב שור שהרביצוהו לשחיטה אע"פ שנפל נפילה גדולה שיש לה קול בעת שמפילין אותו אין …

הלכה יג הכה הבהמה על ראשה והלכה לה המכה כלפי זנבה או על זנבה והלכה לה …

הלכה יד עוף שנחבט על דבר קשה כגון כרי של חטים או קופה של שקדים וכיוצא …

הלכה טו נדבקו כנפיו בדבק בשעת צידה ונתחבט, אם בכנף אחת נאחז אין חוששין לו, ואם …

  • חולין נב ע"א · ד ואיכא דאמרי: בתרי גפי כולי עלמא לא פליגי דאסיר, כי פליגי בחד …

הלכה טז נחבט על פני המים אם שט מלא קומתו ממטה למעלה לעומת המים אין חוששין …

הלכה יז כל מקום שאמרנו אין חוששין לה מותר לשחוט מיד, ואינו צריך לבדוק שמא נתרסק …

הלכה יח והסימנין אינן צריכין בדיקה בכאן שאין הנפילה ממעכת אותן.

הלכה יט נפלה מן הגג ולא עמדה אסור לשחוט אותה עד שתשהא מעת לעת, ואם שחט …

הלכה כ וכן מי שדרס ברגלו על העוף או שדרסתו בהמה או שטרפו לכותל והרי הוא …

  • ביצה לד ע"א · ב תנן התם: דרסה או שטרפה בכותל, או שרצצתה בהמה ומפרכסת, ושהתה מעת …
  • חולין נו ע"א · ב מתני׳ ואלו טרפות בעוף: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, הכתה חולדה על ראשה …
  • חולין נו ע"ב · ט מתני׳ ואלו כשרות בעוף: ניקבה הגרגרת, או שנסדקה, הכתה חולדה על ראשה …

הלכה כא סימנים שנדלדלו רובן טרפה ואפילו שלא מחמת נפילה, וכן אם נתקפלו שהרי אינן ראויין …

פרק י

הלכה א שבורה כיצד, הוא שנשתברו רוב צלעותיה, וצלעות הבהמה הן אחת עשרה מיכן ואחת עשרה …

  • חולין מב ע"א · ה נפלה מן הגג, נשתברו רוב צלעותיה, ודרוסת הזאב. רבי יהודה אומר: דרוסת …
  • חולין נב ע"א · ה נשתברו רוב צלעותיה. תנו רבנן: אלו הן רוב צלעות – שש מכאן …
  • חולין נב ע"א · ו אמר זעירי: ומחציין כלפי שדרה. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי …

הלכה ב נשברו שש מכאן ושש מכאן אם היו צלעות גדולות שיש בהן מוח טרפה, ואם …

הלכה ג בהמה שנשמט הירך שלה מעיקרו ויצא מן הכף שלו אם נתאכלו ניביו והן היתדות …

  • חולין נד ע"ב · ג גופא, אמר רב מתנא: האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה – טרפה, ורבא …

הלכה ד וכן בעוף אם נשמט ירכו טרפה, נשמט כנפו מעיקרו חוששין שמא ניקבה הריאה שלו …

הלכה ה גולגולת בהמה או חיה שניטל ממנה כסלע אע"פ שלא ניקב הקרום טרפה ואם ניקבו …

הלכה ו וכן גולגולת שנחבס רוב גבהה ורוב היקפה טרפה, אע"פ שהקרום שלם ולא חסר ממנה …

  • חולין מב ע"ב · ח ואמר רבה בר בר חנה אמר שמואל: סימנים שנדלדלו ברובן – טרפה. …
  • חולין נב ע"ב · ה וגולגולת שנחבסה ברובה. בעי רבי ירמיה: רוב גובהה, או רוב היקיפה? תיקו.

הלכה ז עוף של מים כגון אווזים אם ניקב עצם גולגולתו אע"פ שלא ניקב קרום של …

  • חולין נו ע"א · ב מתני׳ ואלו טרפות בעוף: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, הכתה חולדה על ראשה …
  • חולין נו ע"א · ג גמ׳ רב ושמואל ולוי דאמרי: מכניס ידו לפנים ובודק, אם מבצבץ ועולה …
  • חולין נו ע"א · י הא גופא קשיא, אמרת: בודקין לחולדה ביד אבל לא במסמר. אלמא אית …

הלכה ח בהמה שאחזה דם או שהיתה מעושנת או מצוננת או שאכלה סם שהורג הבהמה או …

  • חולין נח ע"ב · יג מתני׳ אחוזת הדם, והמעושנת, והמצוננת, ושאכלה הרדופני, ושאכלה צואת תרנגולים, או ששתת …

הלכה י אלו השבעים חוליים שאוסרין את הבהמה ואת החיה משום טריפה כבר נתבאר כל אחד …

הלכה יא ושתי טריפות יש בעוף יתר על הבהמה ואע"פ שיש לה אותן האיברים, ואלו הן: …

  • חולין נו ע"א · ב מתני׳ ואלו טרפות בעוף: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, הכתה חולדה על ראשה …

פרק יא

הלכה א כל בהמה או עוף שנולד בהן ספק טרפות מטריפות אלו, כגון בהמה שנפלה ולא …

פרק יב

הלכה ב איסור אותו ואת בנו נוהג בכל זמן ובכל מקום בחולין ובמוקדשין, בין קדשים הנאכלין …

  • חולין עח ע"א · ה מתני׳ אותו ואת בנו נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ, בפני הבית …

הלכה ג אין איסור אותו ואת בנו נוהג אלא בשחיטה בלבד שנאמר לא תשחטו בשחיטת שניהן …

  • חולין פא ע"ב · ה השוחט ונתנבלה בידו, והנוחר, והמעקר – פטור משום ״אותו ואת בנו״.

הלכה ד חרש שוטה וקטן ששחטו בינם לבין עצמן את הראשון מותר לשחוט שני אחריהם, לפי …

  • חולין פו ע"א · ז וכן לענין אותו ואת בנו, ששחטו ואחרים רואין אותן – אסור לשחוט …

הלכה ו שחיטה שאינה ראויה לאכילה שמה שחיטה, לפיכך הראשון ששחט חולין בעזרה או טריפה או …

הלכה ז שחטו לעכו"ם פטור משום אותו ואת בנו שהרי נתחייב בנפשו, ואם התרו בו משום …

הלכה ח אין איסור אותו ואת בנו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד שנאמר ושור או שה …

  • חולין עט ע"ב · ב תנו רבנן: אותו ואת בנו נוהג בכלאים ובכוי. רבי אליעזר אומר: כלאים …
  • חולין עט ע"ב · ג היכי דמי? אילימא בתייש הבא על הצבייה, וילדה, וקא שחיט לה ולברה …
  • חולין עט ע"ב · ו רבנן סברי: חוששין לזרע האב, ושה – ואפילו מקצת שה. ורבי אליעזר …
  • חולין פ ע"א · ו בתייש הבא על הצבייה, ולאיסורא דרבנן סברי: דילמא חוששין לזרע האב, ״שה …
  • חולין פ ע"א · ח בצבי הבא על התיישה, ולמלקות. רבנן סברי: נהי נמי דחוששין לזרע האב, …
  • בכורות טו ע"א · ט אמר ליה רב פפא לאביי: אי מה צבי ואיל, אין אותו ואת …

הלכה יא איסור אותו ואת בנו נוהג בנקבות שזה בנה ודאי, ואם נודע ודאי שזה הוא …

  • חולין עח ע"ב · ז מאי חנניה, ומאי רבנן? דתניא: אותו ואת בנו נוהג בנקבות, ואינו נוהג …
  • בכורות כד ע"א · ז למאי נפקא מינה? למלקא עלה משום ״אותו ואת בנו״. אי אמרת דידה …
  • בכורות מה ע"ב · יד אילימא אהרן ובניו, דכותיה תייש ובנו, מי נהיג? והתניא: ״אותו ואת בנו״ …

הלכה יב השוחט את הפרה ואחר כך שחט שני בניה לוקה שתי מלקיות, שחט את בניה …

הלכה יג שנים שלקחו שתי בהמות זה האם וזה הבת ובאו לדין, זה שלקח ראשון ישחוט …

  • חולין פב ע"א · ט מתני׳ שנים שלקחו פרה ובנה, איזה שלקח ראשון ישחוט ראשון, ואם קדם …

הלכה יד בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו ולומר לו כבר מכרתי אמה או …

  • עבודה זרה ה ע"ב · ו והתנן: בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו: ״אמה מכרתי לשחוט״, …
  • חולין פג ע"א · ו מתני׳ בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו: ״אמה מכרתי לשחוט״, …
  • חולין פג ע"א · ז אמר רבי יהודה: אימתי – בזמן שאין לו ריוח, אבל יש לו …
  • בכורות כא ע"ב · ח תניא כוותיה דרבי יוחנן, דאמר חולין: אם לא הודיעו — הולך ושוחט …

הלכה טו במה דברים אמורים כשראה זה שלקח באחרונה נחפז לקנות והיה בסוף היום שחזקתו שהוא …

  • חולין פג ע"א · ו מתני׳ בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו: ״אמה מכרתי לשחוט״, …
  • חולין פג ע"א · ז אמר רבי יהודה: אימתי – בזמן שאין לו ריוח, אבל יש לו …

הלכה טז והמוכר את האם לחתן והבת לכלה צריך להודיען, שודאי ביום אחד שוחטין וכל כל …

  • חולין פג ע"א · ו מתני׳ בארבעה פרקים בשנה, המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו: ״אמה מכרתי לשחוט״, …
  • חולין פג ע"א · ז אמר רבי יהודה: אימתי – בזמן שאין לו ריוח, אבל יש לו …

הלכה יז יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה, כיצד הרי ששחט ראשון …

פרק יג

הלכה א הלוקח אם על הבנים ושחטה, הבשר מותר באכילה ולוקה על שחיטת האם שנאמר לא …

  • מכות טז ע"א · י תנן התם: הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר: לוקה, ואינו משלח. …
  • מכות יז ע"א · ח הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר: לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים: …
  • חולין קמא ע"א · טז מתני׳ הנוטל אם על הבנים – רבי יהודה אומר: לוקה ואינו משלח, …

הלכה ב וכן כל מצות לא תעשה שניתקה לעשה חייב לקיים עשה שבה ואם לא קיימו …

  • מכות יז ע"א · ח הנוטל אם על הבנים, רבי יהודה אומר: לוקה ואינו משלח. וחכמים אומרים: …
  • בכורות טו ע"א · י אמר ליה: למאי מדמית להו? אי לחולין — ״אותו ואת בנו״ נוהג …

הלכה ד נטל אם על הבנים וקצץ אגפיה כדי שלא תעוף ושלחה מכין אותו מכת מרדות, …

הלכה ה וכיצד משלח האם אוחז בכנפיה ומפריחה, שלחה וחזרה ושלחה וחזרה אפילו ארבע וחמש פעמים …

הלכה ו האומר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב לשלח את האם שנאמר שלח …

  • חולין קמא ע"א · ה מתני׳ שלחה וחזרה, אפילו ארבעה וחמשה פעמים – חייב, שנאמר: ״שלח תשלח …

הלכה ז לקח את הבנים והחזירן לקן ואח"כ חזרה האם עליהן פטור מלשלח, שלח את האם …

  • חולין קלט ע"א · ד אלא דאגבהינהו לאפרוחים, ואקדשינהו, והדר אהדרינהו – האי אפילו בחולין נמי לא …
  • חולין קמא ע"א · ה מתני׳ שלחה וחזרה, אפילו ארבעה וחמשה פעמים – חייב, שנאמר: ״שלח תשלח …

הלכה ח שלוח האם אינו נוהג אלא בעוף טהור שאינו מזומן כגון יוני שובך ועלייה ועופות …

הלכה ט היו האפרוחין מפריחין שאינן צריכין לאמן או ביצים מוזרות אינו חייב לשלח, היו אפרוחין …

  • חולין קמ ע"א · טז והיכא איתמר דרב כהנא? אהא דתניא: אם טרפה – חייב בשילוח, אפרוחים …
  • חולין קמ ע"ב · יד היו שם אפרוחים מפריחים, או ביצים מוזרות – פטור מלשלח, שנאמר ״והאם …

הלכה י זכר שמצאו רובץ על הקן פטור מלשלח, עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור, …

  • חולין קלח ע"ב · ד איזהו שאינו מזומן? כגון אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס, אבל אם קננו בבית, …
  • חולין קמ ע"ב · יא ואמר רבי אלעזר: מחלוקת בקורא זכר, אבל בזכר דעלמא – דברי הכל …

הלכה יא היתה רובצת על ביצים שאינן מינה והן טהורין הרי זה משלח, ואם לא שלח …

הלכה יב שחט מקצת סימנין בתוך הקן קודם שיקחנה חייב לשלח ואם לא שלח אינו לוקה.

הלכה יג היתה מעופפת, אם כנפיה נוגעות בקן חייב לשלח, ואם לאו פטור מלשלח, היתה מטלית …

  • חולין קמ ע"ב · ו ביצים מוזרות, מהו? שני סדרי ביצים זו על גב זו, מהו? זכר …
  • חולין קמ ע"ב · יג מתני׳ היתה מעופפת, בזמן שכנפיה נוגעות בקן – חייב לשלח, אין כנפיה …

הלכה יד היו שני סדרי ביצים וכנפיה נוגעות בסדר העליון או שהיתה רובצת על ביצים מוזרות …

הלכה טז היתה על שני בדי אילן והקן ביניהן רואין כל שאילו ינטלו הבדין תפול על …

הלכה יז היתה רובצת על אפרוח אחד או על ביצה אחת חייב לשלח, המוצא קן על …

הלכה יח אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהן, לפיכך אפילו היתה רובצת על הביצים …

הלכה יט אסור ליטול אם על הבנים ואפילו לטהר בהן את המצורע שהיא מצוה, ואם לקח …

הלכה כ המקדיש עוף לבדק הבית ופרח מידו והרי הוא מכירו ומצאו רובץ על האפרוחים או …

  • חולין קלח ע"ב · ג מתני׳ שילוח הקן נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, …

הלכה כא עוף שהרג את הנפש פטור מלשלח מפני שהוא מצווה להביאו לבית דין לדון אותו..

פרק יד

הלכה א מצות עשה לכסות דם שחיטת חיה טהורה או עוף טהור שנאמר אשר יצוד ציד …

  • חולין פג ע"ב · ג מתני׳ כסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, …

הלכה ב כסוי הדם נוהג במזומן ובשאינו מזומן, לא נאמר אשר יצוד אלא בהווה, ונוהג בחולין …

  • חולין פג ע"ב · ג מתני׳ כסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, …
  • חולין פד ע"א · ו והשתא דאתית להכי, אפילו תימא קדשי מזבח, מי שאינו מחוסר אלא שפיכה …
  • חולין פד ע"א · יח תלמוד לומר ״ציד״, מכל מקום. אם כן, מה תלמוד לומר ״אשר יצוד״? …

הלכה ג שחט חיה ועוף ואחר כך הקדישן או הקדיש את הדם חייב לכסות.

  • חולין קלט ע"א · ה אלא, דאגבהה לאם, ואקדשה, והדרה. מעיקרא איחייב ליה בשילוח מקמי דאקדשה, דתניא: …

הלכה ד כלאים הבא מבהמה וחיה וכן בריה שהיא ספק בהמה או חיה צריך לכסות ואינו …

  • חולין פג ע"ב · ג מתני׳ כסוי הדם נוהג בארץ ובחוצה לארץ, בפני הבית ושלא בפני הבית, …
  • חולין פד ע"ב · י קתני מיהת, כסוי שאין ודאו דוחה שבת. מאי ודאו דכסוי דלא דחי …
  • חולין קלב ע"א · יב כיצד? חלבו אסור כחלב בהמה, ודמו חייב לכסות כדם החיה, דרכים שוין …

הלכה ה השוחט עופות ומיני חיה במקום אחד מברך ברכה אחת לכולן וכסוי אחד לכולן.

  • חולין פו ע"ב · ז מתני׳ שחט מאה חיות במקום אחד – כסוי אחד לכולן, מאה עופות …

הלכה ו דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם חייב לכסות ואם לאו פטור, נתערב …

הלכה ז כסהו ונתגלה אינו חייב לכסותו פעם אחרת, כסתהו הרוח אינו חייב לכסות, חזר ונתגלה …

הלכה ח דם הניתז ושעל הסכין אם אין שם דם אלא הוא חייב לכסות.

  • חולין פז ע"ב · ב דם הניתז ושעל הסכין – חייב לכסות. אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן …

הלכה ט שחט ונבלע הדם בקרקע אם רישומו ניכר חייב לכסות, ואם לאו הרי זה כמי …

הלכה י אין חייב בכסוי אלא דם שחיטה הראויה לאכילה שנאמר אשר יאכל, לפיכך השוחט ונמצאת …

  • כתובות לד ע"א · א רבי שמעון היא, דאמר: שחיטה שאינה ראויה — לא שמה שחיטה. התינח …
  • בבא קמא עא ע"א · יג אמרי: מאן חכמים – רבי שמעון, דאמר: שחיטה שאינה ראויה – לא …
  • חולין פה ע"א · ז מתני׳ השוחט ונמצאת טריפה, והשוחט לעבודה זרה, והשוחט חולין בפנים וקדשים בחוץ, …
  • חולין פה ע"א · ח השוחט ונתנבלה בידו, הנוחר והמעקר – פטור מלכסות.
  • חולין פה ע"א · יט ורבי שמעון: ״אשר יאכל״ כתיב, ורבי מאיר: ההוא למעוטי עוף טמא הוא …
  • חולין פה ע"ב · יג היכי עביד הכי? והתניא: השוחט וצריך לדם – חייב לכסות. כיצד יעשה? …
  • חולין פו ע"א · ו מתני׳ חרש שוטה וקטן ששחטו, ואחרים רואין אותם – חייב לכסות. בינן …

הלכה יא במה מכסין בסיד ובגפסית בזבל דק ובחול דק שאין היוצר צריך לכותשו ובשחיקת אבנים …

  • סוטה טז ע"א · ו התורה אמרה ב״עפר״, והלכה בכל דבר. התורה אמרה ב״תער״, והלכה בכל דבר. …
  • חולין פח ע"א · ז מתני׳ במה מכסין ובמה אין מכסין? מכסין בזבל הדק, ובחול הדק, בסיד, …
  • חולין פח ע"א · י תנו רבנן: ״וכסהו״, יכול יכסנו באבנים או יכפה עליו את הכלי? תלמוד …

הלכה יב לפיכך אין מכסים בזבל גס וחול גס וקמח וסובין ומורסן ושחיקת כלי מתכות לפי …

  • חולין פח ע"א · ז מתני׳ במה מכסין ובמה אין מכסין? מכסין בזבל הדק, ובחול הדק, בסיד, …
  • חולין פח ע"א · י תנו רבנן: ״וכסהו״, יכול יכסנו באבנים או יכפה עליו את הכלי? תלמוד …
  • חולין פח ע"ב · ח תנו רבנן: אין מכסין אלא בעפר, דברי בית שמאי. ובית הלל אומרים: …
  • חולין פח ע"ב · ט תנא: הוסיפו עליהן השחור, והכחול, ונקרת פיסולין, ויש אומרים: אף הזרניך.

הלכה יג מכסין בשיחור והוא פיח הכבשן ובכוחל ובנקרת פסילים ובאפר בין אפר עצים בין אפר …

  • חולין פח ע"ב · ח תנו רבנן: אין מכסין אלא בעפר, דברי בית שמאי. ובית הלל אומרים: …
  • חולין פח ע"ב · ט תנא: הוסיפו עליהן השחור, והכחול, ונקרת פיסולין, ויש אומרים: אף הזרניך.

הלכה יד השוחט צריך ליתן עפר למטה ואחר כך ישחוט בו ואחר כך יכסה בעפר אבל …

  • ביצה ז ע"ב · כא אמר ליה אביי לרב יוסף: לימא מר ורבה בדרבי זירא אמר רב …
  • חולין פג ע"ב · ה גמ׳ מוקדשין מאי טעמא לא? אילימא משום דרבי זירא, דאמר רבי זירא: …

הלכה טו ומי ששחט הוא יכסה שנאמר וכסהו בעפר, ואם לא כסהו וראהו אחר חייב לכסות …

הלכה טז וכשמכסה לא יכסה ברגלו אלא בידו או בסכין או בכלי כדי שלא ינהוג בו …

  • חולין פז ע"א · ד תניא אידך: ״ושפך וכסה״, במה ששפך – בו יכסה, שלא יכסנו ברגל, …