שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ח
מכאן מובן, שמצות ארבעת המינים איננה מהותו העיקרית של יום־הראשון של החג של סוכות.
35 וכ"ה גם פרטי זמן המצוה: מצות ישיבת סוכה היא כל שבעת הימים, ואופנה "תשבו כעין תדורו" אוכל ושותה וישן ויטייל ודר בסוכה כל ז' הימים בין ביום ובין בלילה (סוכה כח, ב. טושו"ע סי' תרלט ס"א וס"ב ואדה"ז ס"ד). משא"כ חיוב לולב הוא רק ביום הראשון. וגם במקדש שנוטלין כל שבעה (ראה ר"ה ל, א. סוכה מא, א), אי"ז קבוע בכל שנה כמצות סוכה שהרי כשיום השבת חל להיות תוך ימי החג נוטלין רק ששה (שם מב, ב רמב"ם הלכות לולב פ"ז הי"ג ואילך). ואופן קיומה – שנוטלין אותה רק פעם אחת ביום*. וכן בהתחלת החיוב: מצות סוכה מתחילה (קיומה בפועל) תיכף בלילה ראשון, ולולב זמנו של הקיום בבקר משתנץ החמה (ולהעיר שלפרש"י סוכה לג, סע"א ד"ה לולב. שם ע"ב ד"ה ה"ג – זמן המצוה הוא תיכף משקידש החג). וראה בהנ"ל (ובהמבואר בפנים) לקו"ש חכ"ב ע' 123, 127 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובאופן זה מוכרח הקטן להיות מסוגל לאכול כזית, והוא מוכרח להיות "בן דעת".
18 רמב"ם הל' ק"פ פ"ב ה"ג (מסוכה מב, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ב) בכל ימי החג היתה נעשית זקיפת ערבה בצדי המזבח רק בימות החול, "חל יום שבת להיות בתוך החג אין זוקפין ערבה, אלא אם כן חל יום שביעי להיות בשבת זוקפין אותה בשבת כדי לפרסמה שהיא מצוה".
5 לשון הרמב"ם שם – ממשנה סוכה מב, ב; גמרא שם מג, ריש ע"ב. ובגמרא שם "כדי לפרסמה שהיא מן התורה" – ראה פרש"י שם (ובריטב"א שם: לפי שהבייתוסים חולקין בדבר שאינה מפורשת בכתוב כו'. ועיי"ש להלן בריטב"א ד"ה ופרקינן דלא איקלע). ובפיה"מ להרמב"ם סוכה פ"ד מ"ג "כדי לפרסמה וידעו שהיא חובה וכך אמרו כדי לפרסמה שהיא מן התורה". וראה רבינו מנוח לרמב"ם שם הכ"א. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע פא דין צואת קטן א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א קטן שיכול לאכול כזית דגן שהם ה' מיני תבואה שצואת מינים אלו מסרחת אפילו אינו יכול לאכלו אלא על ידי בישול כגון דייסא וכיוצא בה אם אין צריך לשהות מתחלת כזית זה עד סופו יותר ממה שגדול בינוני שוהה באכילת פרס ממאכל זה צריך להרחיק מצואתו וממי רגליו כמו משל גדול אבל אם צריך לשהות יותר מכאן הרי זה כאוכל עכשיו חצי זית ולמחר חצי זית שכן הלכה למשה מסיני שאין אכילה מצטרפת לשהייה ארוכה כזו ושיעור כזית יתבאר בסימן תפ"ו ושיעור פרס בסי' תרי"ב:
א ברייתא סוכה מב, ב. טור.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן א (יב)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
(יב) אבל לשיטת התוס' וסמ"ג וסייעתם אין מוסרים לקטן לשחוט לכתחלה אפילו יודע הלכות שחיטה ויודע לאמן ידיו וגדול עומד על גביו, כמו שאין מוסרים לחרש ושוטה לפי שאין בהם דעת וחיישינן שמא יקלקלו ולאו אדעתיה דעומד על גביו.
רמב סוכה מב, ב ד"ה והיודע.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע פא דין צואת קטן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
א קטן שיכול לאכול כזית דגן, שהם ה' מיני תבואה, שצואת מינים אלו מסרחת, אפילו אינו יכול לאכלו אלא על ידי בישול, כגון דייסא וכיוצא בה, אם אין צריך לשהות מתחלת כזית זה עד סופו יותר ממה שגדול בינוני שוהה באכילת פרס ממאכל זה, צריך להרחיק מצואתו וממי רגליו כמו משל גדול.
2088 ברייתא סוכה מב , ב (יכול לאכול כזית דגן (כל חמשת המינין קרי דגן, חטין ושעורים וכוסמין ושבולת שועל ושיפון, רש"י), מרחיקין מצואתו (שצואת מינים הללו מסרחת, רש"י) וממימי רגליו ארבע אמות (לענין קריאת שמע ותפלה, רש"י)). טור (קטן שיכול לאכול כזית ... מרחיקין מצואתו או ממי רגליו). מ"א ס"ק א (וכתב רש"י, כל ה' מינים קרוים דגן וצואתם מסרחת).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה (בישעי' סי' י"ב ), שז"ע ניסוך המים שהי' בחגה"ס ובכל השנה הי' רק ניסוך היין לבד ובחגה"ס ניתוסף גם ניסוך המים, וצ"ל מפני מה ניסוך היין נאמר בפירוש כמה פעמים בתורה בפ' נסכים ונשנית כמ"פ, וניסוך המים לא נא' בפירוש בתושב"כ כלל רק הל"מ ורבנן סמכוהו אקרא ברמז שביום השני כתי' ונסכיהם שניתוסף מ"ם לבסוף וביום הששי נא' ונסכיה ניתוסף יו"ד וביום השביעי נא' כמשפטם ניתוסף ג"כ מ"ם (שזהו רק בדרך רמז ולולי הל"מ אפשר לא היו למדים מזה כלל ניסוך המים רק מאחר שנא' הל"מ לכן סמכוהו אקרא, הגם) שנא' בדרך רמז בג' ימים, ולכאו' הנה מה שנא' ונשנית בתושב"כ כמ"פ בפירוש הנה זהו גדול יותר א"כ ניסוך היין היא בחי' יותר עליונה, אמנם באמת הנה כתי' ושאבתם מים בששון משא"כ ביין, וגם ארז"ל במשנה כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו, וא"כ גדלה מעלת ניסוך המים על היין כו'.
3 ניסוך המים שהי' בחגה"ס : סוכה מב, ב. מח, א-ב. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"י, ה"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, הנה זהו"ע נסה"מ שבחג שניתוסף על כל השנה שהי' רק נסה"י אבל בחג ניתוסף נסה"מ ג"כ.
3 נסה"מ [ ניסוך המים] שבחג : סוכה מב, ב. מח, א-ב. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"י, ה"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה כו' וארז"ל בירושלמי רפ"ה דסוכה שהיו שואבים משם רוה"ק, ולהבין זה למה דווקא ע"י ניסוך המים היו שואבים רוה"ק ולא ע"י היין שבכל השנה, ועוד צ"ל הטעם למה בחג דוקא ניתוסף מצות ניסוך המים על ניסוך היין, אך באמת מצות ניסוך המים בחג דוקא הוא מחמת שהוא תיכף אחרי יוה"כ, ושמחת החג נמשך מתוקף העלי' שהי' ביוהכ"פ, לכן י"ל מתחלה ענין יוהכ"פ וממילא יובן מצות שמחת החג ומה שניתוסף בו מצות ניסוך המים כו'.
3 ניסוך המים : סוכה מב, ב. מח, א-ב. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"י, ה"ו.
פתיחה בהקשר