הלכות קרבן פסח

הלכה א מצות עשה לשחוט את הפסח בארבעה עשר לחדש ניסן אחר חצות ואין שוחטין אלא …

• עירובין צו ע"א · ח ואלא הא דתנן: הפסח והמילה מצות עשה — לימא דלא כרבי עקיבא, …

הלכה ג אין שוחטין את הפסח אלא בעזרה כשאר הקדשים אף בשעת היתר הבמות לא היו …

• פסחים צא ע"א · יא ורבי יוסי, האי ״באחד״ מאי עביד ליה? מיבעי ליה לכדרבי שמעון. דתניא, …
• זבחים קיד ע"ב · ד רבה אמר: טעמיה דרבי שמעון – כדתניא, רבי שמעון אומר: מנין לזובח …
• זבחים קיד ע"ב · ז לעולם לאחר חצות, ובשעת היתר הבמות קאי.

הלכה ד שחיטת הפסח אחר חצות ואם שחטו קודם חצות פסול ואין שוחטין אותו אלא אחר …

• פסחים נט ע"א · ו ותניא כי קושיין: תמיד קודם לקטרת, קטרת קודמת לנרות, ונרות קודמות לפסח. …
• פסחים נט ע"א · י ואין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת, ונרות, …
• פסחים סא ע"א · ו שחטו קודם חצות — פסול, משום שנאמר ״בין הערבים״. שחטו קודם לתמיד …
• זבחים צא ע"א · יז אמר ליה רב אחא בריה דרב אשי לרבינא: שחטו קודם חצות – …

הלכה ה השוחט את הפסח בזמנו והיה לו כזית חמץ ברשותו לוקה שנאמר לא תזבח על …

• פסחים סג ע"א · ז מתני׳ השוחט את הפסח על החמץ — עובר בלא תעשה. רבי יהודה …
• פסחים סג ע"ב · יג תניא כוותיה דרב פפא: השוחט את הפסח על החמץ — עובר בלא …
• מנחות עח ע"ב · ו דתנן: השוחט את הפסח על החמץ – עובר בלא תעשה. רבי יהודה …

הלכה ו דם הפסח טעון שפיכה כנגד היסוד ואחר ששופכים דמו מפשיטים אותו וקורעין את בטנו …

• פסחים סד ע"ב · י נטל כוליא? הא בעי אקטורה! דהדר מקטיר להו. והכתיב: ״והקטירו״, שלא יערב …
• פסחים סה ע"ב · ח יצתה כת ראשונה וכו׳. תנא: כל אחד ואחד נותן פסחו בעורו, ומפשיל …
• פסחים פט ע"א · יג אלא משום דאילו פסח בשפיכה, ואילו שלמים בזריקה.
• מנחות פט ע"ב · ד גמ׳ ורמינהו:
• מנחות פט ע"ב · ו אמר רבי יוחנן: ״אם נתערבו״ קא אמר.

הלכה ז המניח אמורים ולא הקטירן עד שלנו ונפסלו בלינה הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר …

• פסחים נט ע"ב · ט אמר ליה: כבר רמייה ניהליה רב אבא בר חייא לרבי אבהו, ושני …
• פסחים עא ע"א · יב אמר רב כהנא: מנין לאימורי חגיגת חמשה עשר שנפסלין בלינה? שנאמר: ״ולא …

הלכה ח ומקטירין חלבי פסחים כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר בד"א כשחל ארבעה עשר להיות …

• פסחים נט ע"ב · ט אמר ליה: כבר רמייה ניהליה רב אבא בר חייא לרבי אבהו, ושני …
• יומא נא ע"א · ג ולרב ששת, אדמוקים לה באילו של אהרן, לוקמה בפסח, דדוחה את השבת …

הלכה ט הפסח נשחט בשלש כתות שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל קהל ועדה וישראל …

• פסחים סד ע"א · יא מתני׳ הפסח נשחט בשלש כתות, שנאמר: ״ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל״, …
• פסחים סד ע"ב · ג גמ׳ אמר רבי יצחק: אין הפסח נשחט אלא בשלש כתות של שלשים …

הלכה י היו הכל חמשים נכנסים בתחלה שלשים ושוחטין ויוצאים עשרה ונכנסין עשרה וחוזרין ויוצאין עשרה …

• פסחים סד ע"ב · ד הלכך בעינן שלש כתות של שלשים שלשים בני אדם. דאי בבת אחת …

הלכה יא היו פחות מחמשים אין שוחטין את הפסח לכתחלה [ואם שחטו כשר] ואם שחטו כולן …

• פסחים סד ע"א · יא מתני׳ הפסח נשחט בשלש כתות, שנאמר: ״ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל״, …
• פסחים סד ע"א · יד יצתה כת ראשונה, ונכנסה כת שניה. יצתה שניה, נכנסה שלישית. כמעשה הראשונה …
• פסחים סד ע"ב · ה נכנסה כת ראשונה וכו׳. איתמר, אביי אמר: ננעלו תנן. רבא אמר: נועלין …

הלכה יב על כל קריאה וקריאה תוקעין שלש תקיעות בחצוצרות תקיעה תרועה ותקיעה הואיל ואין לו …

• פסחים סד ע"א · יא מתני׳ הפסח נשחט בשלש כתות, שנאמר: ״ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל״, …

הלכה יג הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהן מזרקי כסף ומזרקי זהב שורה שכולה כסף כסף שורה …

• פסחים סד ע"א · יב הכהנים עומדים שורות שורות, ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב. שורה שכולה כסף …

הלכה יד שחט השוחט וקיבל הכהן נותנו לחבירו וחבירו לחבירו כדי שיתעסקו רבים במצוה עד שיגיע …

• שבת קכג ע"ב · טז מקלות — דתנן: מקלות דקין חלקין היו שם, ומניחו על כתפו ועל …
• פסחים סד ע"א · יג שחט ישראל, וקבל הכהן. נותנו לחבירו, וחבירו לחבירו. ומקבל את המלא, ומחזיר …
• פסחים סד ע"א · טז כיצד תולין ומפשיטין? אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים ובעמודים שבהן תולין …
• זבחים יד ע"ב · י והרי הולכת אברים לכבש, דעבודה שאפשר לבטלה היא – ופסולה בזר; דכתיב: …
• זבחים יד ע"ב · יח התם נמי דניידי פורתא. ומאי קא משמע לן? ״ברב עם הדרת מלך״.

הלכה טו שלמו מלהקריב פותחין דלתות העזרה ויוצאת כת הראשונה ונכנסה שנייה יצאת שנייה ונכנסה שלישית …

• פסחים סד ע"א · יד יצתה כת ראשונה, ונכנסה כת שניה. יצתה שניה, נכנסה שלישית. כמעשה הראשונה …

הלכה טז חל ארבעה עשר להיות בשבת כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת ורוחצין את העזרה בשבת …

• שבת קטז ע"ב · ז גמ׳ תנו רבנן: ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מפשיטין את הפסח עד …
• פסחים סד ע"א · טו כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהכהנים מדיחים את העזרה שלא ברצון …
• מנחות סג ע"ב · יד אמר רבה: רבי ישמעאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה …

הלכה יז אין כל אחד ואחד מוליך את פסחו לביתו בשבת אלא כת הראשונה יוצאין בפסחיהם …

• פסחים סד ע"ב · ב יצתה כת הראשונה וישבה לה בהר הבית. שניה בחיל, והשלישית במקומה עומדת. …

הלכה יח שחיטת הפסח וזריקת דמו ומיחוי קרביו והקטר חלביו דוחין את השבת שאי אפשר לעשותן …

• שבת קלג ע"א · טו ותנן נמי גבי פסח כי האי גוונא: כלל אמר רבי עקיבא: כל …
• עירובין קג ע"א · ה ואיבעית אימא: הא והא באמצע, מר סבר: גזרינן, ומר סבר: לא גזרינן.
• עירובין קג ע"א · ז גמ׳ ורמינהו: הרכיבו, והבאתו מחוץ לתחום, וחתיכת יבלתו — אין דוחין, רבי …
• פסחים סה ע"ב · י מתני׳ אלו דברים בפסח דוחין את השבת: שחיטתו, וזריקת דמו, ומיחוי קרביו, …
• פסחים סט ע"ב · ט כלל אמר רבי עקיבא וכו׳. אמר רב יהודה אמר רב: הלכה כרבי …
• מנחות פט ע"ב · י אלא אמר אביי: הכי קאמר – היכא דהוקטר סלתן ושמנן, מערבין יין …

הלכה יט שכח ולא הביא סכין לא יביאנה בשבת אלא נותנה בין קרני הכבש או בצמרו …

• שבת קמח ע"ב · יד וכן ערב פסח. אמר רבי יוחנן: מקדיש אדם פסחו בשבת, וחגיגתו ביום …
• פסחים סו ע"א · ח למחר, מי שפסחו טלה — תוחבו בצמרו, מי שפסחו גדי — תוחבו …
• פסחים סו ע"ב · א והא קא עביד עבודה בקדשים! כהלל. דתניא, אמרו עליו על הלל: מימיו …
• פסחים סו ע"ב · ג הני מילי בחובות שאין קבוע להן זמן. אבל בחובות שקבוע להן זמן …

הלכה א אין שוחטין את הפסח אלא למנוייו שנאמר תכוסו על השה מלמד שמתמנים עליו כשהוא …

• פסחים סא ע"א · ח מנהני מילי? דתנו רבנן: ״במכסת״ — מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנויו,
• זבחים כג ע"א · ב ולעכובי לא?! והתניא: ״במכסת נפשות״ – מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנוייו. …
• זבחים נו ע"ב · יא שינה באכילתן. הבכור – נאכל לכהנים, והמעשר – לכל אדם; ונאכלין בכל …

הלכה ב יחיד ששחט את הפסח לעצמו כשר והוא שיהיה ראוי לאכול את כולו ומשתדלין שלא …

• פסחים צא ע"א · ח מתני׳ אין שוחטין את הפסח על היחיד — דברי רבי יהודה, ורבי …
• פסחים צה ע"א · ח ורבנן, האי ״יעשו אתו״ מאי עבדי ליה? מיבעי ליה שאין שוחטין את …
• קידושין מב ע"א · ה ואכתי מיבעי ליה דשוחטין את הפסח על היחיד. סבר לה כמאן דאמר: …

הלכה ג אין שוחטין את הפסח אלא על מי שראוי לאכול היה אחד מבני חבורה קטן …

• פסחים סא ע"א · יא אשכחן שלא למנויו, שלא לאוכליו מנא לן? אמר קרא ״איש לפי אכלו …
• פסחים צא ע"א · ח מתני׳ אין שוחטין את הפסח על היחיד — דברי רבי יהודה, ורבי …
• סוכה מב ע"ב · ג יכול לאכול כזית צלי — שוחטין עליו את הפסח, שנאמר: ״איש לפי …
• זבחים קז ע"א · יט תיתי משחיטה – מה לשחיטה, שכן נפסלת שלא לאוכלין בפסח!

הלכה ד אין עושין חבורה נשים ועבדים או קטנים ועבדים מפני שלא תהיה קלות ראש ביניהן …

• פסחים עט ע"ב · יד רב מתריץ לה, כגון שהיו ישראל מחצה טמאין ומחצה טהורין, ונשים עודפות …
• פסחים צא ע"א · ט ואין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים.
• פסחים צא ע"ב · ב גופא: אשה בראשון — שוחטין עליה בפני עצמה, ובשני עושין אותה טפילה …
• פסחים צא ע"ב · יב אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: אין עושין חבורה שכולה גרים, שמא …

הלכה ה שחטו שלא למנוייו או למי שאין כל אחד מהן יכול לאכול כזית או ששחטו …

• פסחים סא ע"א · ה מתני׳ שחטו שלא לאוכליו, ושלא למנויו, לערלים ולטמאים — פסול. לאוכליו ושלא …

הלכה ו שחטו למולים וזרק הדם לשם מולים וערלים פסול שהזריקה חמורה שהיא עיקר הקרבן שחטו …

• פסחים סא ע"ב · א שחטו למולין, על מנת שיתכפרו בו ערלים בזריקה. רב חסדא אמר: פסול. …
• פסחים עח ע"ב · יז מאן תנא להא דתנו רבנן: שחטו לאוכליו וזרקו דמו שלא לאוכליו — …
• פסחים עח ע"ב · יח אפילו תימא רבנן, אין מחשבת אוכלין בזריקה.

הלכה ז מי שהוא בריא בשעת שחיטה וחולה בשעת זריקה או חולה בשעת שחיטה ובריא בשעת …

• פסחים עח ע"ב · יט מאן תנא להא דתנו רבנן: הרי שהיה חולה בשעת שחיטה וחלים בשעת …

הלכה ח שוחט אדם על ידי בנו ובתו הקטנים ועל ידי עבדו ושפחתו הכנענים בין מדעתן …

• פסחים פח ע"א · ז תנו רבנן: ״שה לבית״ — מלמד שאדם מביא ושוחט על ידי בנו …
• פסחים פח ע"א · יב מאי ״אלא מדעתן״ — לאו דאמרי אין, אלא בסתמא, לאפוקי היכא דאמור …
• נדרים לו ע"א · ט אלא מעתה יביא אדם פסח על חבירו, שכן אדם מביא על בניו …

הלכה ט שחט על ידי בנו ובתו הקטנים ועל ידי עבדו ושפחתו הכנענים והלכו ושחטו הן …

• פסחים פח ע"א · ח תניא אידך: לא ישחוט אדם לא על ידי בנו ובתו הגדולים ועל …

הלכה י שחטע"יאשתו ובנו ובתו הגדולים וע"י עבדו ושפחתו העברים ושחטו הן לעצמן אין לך מיחוי …

• פסחים פח ע"א · יד אמר רבא: כיון ששחטו אין לך מיחוי גדול מזה.

הלכה יא האשה שהיא בבית בעלה שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל משל בעלה היתה …

• פסחים פז ע"א · א מתני׳ האשה בזמן שהיא בבית בעלה, שחט עליה בעלה ושחט עליה אביה …
• פסחים פז ע"א · ג גמ׳ שמעת מינה יש ברירה? מאי רוצה — בשעת שחיטה.
• פסחים פז ע"א · ד ורמינהו: אשה, רגל הראשון אוכלת משל אביה. מכאן ואילך, רוצה — אוכלת …

הלכה יב עבד של שני שותפין בזמן שמקפידין זה על זה שלא יגנבנו לא יאכל משל …

• פסחים פז ע"א · ב יתום ששחטו עליו אפוטרופסין — יאכל במקום שהוא רוצה. עבד של שני …
• פסחים פח ע"א · טז אמר ליה: עינא סבא, ואמרי לה: פתיא אוכמא, מיני ומינך תסתיים שמעתתא. …

הלכה יג מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל לא משל רבו ולא משל עצמו …

• פסחים פז ע"א · ב יתום ששחטו עליו אפוטרופסין — יאכל במקום שהוא רוצה. עבד של שני …

הלכה יד עד כמה נמנים על הפסח עד שיהיה בו כזית לכל אחד ואחד ונמנין עליו …

• פסחים עח ע"ב · יב אלא, הא רבי נתן דתניא: נמנו עליו חבורה אחת, וחזרו ונמנו עליו …
• פסחים פט ע"א · כ מתני׳ לעולם נמנין עליו עד שיהיה בו כזית לכל אחד ואחד. נמנין …
• יומא מט ע"ב · ה איתיביה רבי אמי לרבי יצחק נפחא: נמנין ומושכין ידיהן ממנו עד שישחט, …
• גיטין כה ע"א · י דיקא נמי, דקתני: כיון שנכנס ראשון ראשו ורובו – זכה בחלקו, ומזכה …

הלכה טו הממנה אחרים עמו על חלקו ולא ידעו בהן בני החבורה הרי בני החבורה רשאין …

• פסחים פט ע"ב · א מתני׳ הממנה עמו אחר בחלקו — רשאין בני חבורה ליתן לו את …
• פסחים פט ע"ב · ז תא שמע: בני חבורה שהיה ידיו של אחד מהן יפות, רשאין לומר: …
• פסחים פט ע"ב · י תא שמע: בני חבורה שהיו ידיו של אחד מהן יפות — רשאין …

הלכה א האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח אף על פי שדרך רבו לשחוט טלה …

• פסחים פח ע"ב · ג מתני׳ האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח, שחט גדי — יאכל, …
• פסחים פח ע"ב · י באו ושאלו את רבן גמליאל, אמר להם: מלכה ומלך דדעתן קלה עליהן …

הלכה ב האומר לשלוחו צא ושחוט עלי את הפסח וקבע לו גדי או טלה ושכח מה …

• פסחים פח ע"ב · ד שכח מה אמר לו רבו, כיצד יעשה? ישחט טלה וגדי, ויאמר: אם …
• פסחים פח ע"ב · טו אמר אביי: הולך אצל רועה הרגיל רבו אצלו, דניחא ליה בתקנתא דרביה, …
• פסחים פח ע"ב · טז שכח רבו מה שאמר לו וכו׳. אמר אביי: לא שנו אלא ששכח …

הלכה ד חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד צא ובקש ושחוט עלינו הלך ומצא פסח שאבד ושחטו …

• פסחים צח ע"ב · ה מתני׳ חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד ״צא ובקש ושחוט עלינו״, והלך ומצא …
• קידושין מא ע"ב · ג והא דתנן: חבורה שאבד פסחה, ואמרו לאחד: ״צא ובקש ושחוט עלינו״, והלך …

הלכה ה אמר להם זה ששלחוהו לבקש פסח שאבד ולשחטו אם איחרתי שחטו אתם עלי הלך …

• פסחים צח ע"ב · ז אמר להן: ״אם אחרתי — צאו ושחטו עלי״. הלך ומצא ושחט, והן …

הלכה ו אבד להן פסחם ואבד לו פסחו ואמר להן צאו ובקשו ושחטו עלי ואמרו לו …

• פסחים צח ע"ב · ט אמר להן ואמרו לו — אוכלין כולן מן הראשון. ואם אין ידוע …
• פסחים צח ע"ב · י לא אמר להן ולא אמרו לו — אין אחראין זה לזה.

הלכה ז שתי חבורות שנתערבו פסחיהן קודם שישחטו חבורה זו לוקחין כבש אחד מן התערובות והשנייה …

• פסחים צח ע"ב · יא שתי חבורות שנתערבו פסחיהן, אלו מושכין להן אחד ואלו מושכין להן אחד. …
• פסחים צח ע"ב · יב וכן חמש חבורות של חמשה חמשה ושל עשרה עשרה — מושכין להן …

הלכה ח שנים שנתערבו פסחיהן זה לוקח פסח אחד מן התערובות וזה לוקח לו אחד וזה …

• פסחים צח ע"ב · יג שנים שנתערבו פסחיהן — זה מושך לו אחד וזה מושך לו אחד, …

הלכה ט חמשה שנתערבו עורות פסחיהן ונמצאת יבלת בעור אחד מהן כולם יצאו לבית השריפה ואם …

• פסחים פח ע"ב · יז איכא דמתני לה אברייתא: חמשה שנתערבו עורות פסחיהן זה בזה, ונמצאת יבלת …
• פסחים פח ע"ב · יח אמר אביי: לא שנו אלא שנתערבו לאחר זריקה, דבעידנא דאיזריק דם מיהא …
• פסחים פט ע"א · יג אלא משום דאילו פסח בשפיכה, ואילו שלמים בזריקה.
• פסחים פט ע"א · יד מאי נפקא מינה? והא תניא: כל הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא. אימר …

הלכה א כבר נתבאר בהלכות פסולי המוקדשין שהפסח אינו נשחט אלא לשם פסח ולשם בעליו ואם …

• פסחים נט ע"ב · יא מתני׳ הפסח ששחטו שלא לשמו, וקבל והלך וזרק שלא לשמו, או לשמו …

הלכה ב בשר הפסח שנטמא ונודע לו קודם זריקה אף על פי שהאימורין טהורין לא יזרוק …

• פסחים סב ע"א · ח אלא בטומאת בשר, ומאי לא עשה בה מקצת טומאה ככל טומאה? דאילו …
• פסחים עח ע"ב · ד מתני׳ נטמא בשר וחלב קיים — אינו זורק את הדם. נטמא החלב …
• פסחים עח ע"ב · טו מאי דוחקיה דרב דמוקים לה מתניתין לכתחלה, ורבי נתן? נוקמה כרבנן, ואפילו …
• פסחים פ ע"ב · ד מתני׳ הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא — הציץ מרצה. …
• פסחים פ ע"ב · ח אמר רבינא: טומאתו, בין בשוגג בין במזיד — הורצה. זריקתו, בשוגג — …
• יבמות צ ע"א · ח והא הכא, דמדאורייתא ארצויי מרצה, דתניא: על מה הציץ מרצה — על …
• יבמות צ ע"א · ט אמר רבי יוסי בר חנינא: מאי ״לא הורצה״ דקאמר — להתיר בשר …
• זבחים כג ע"א · ד מיתיבי, מפני שאמרו: נזיר ועושה פסח – הציץ מרצה על טומאת דם, …
• זבחים כג ע"א · ז אי הכי, אימא סיפא: ניטמא טומאת התהום – הציץ מרצה. הא תני …

הלכה ג הפסח שיצא מירושלים או שנטמא בארבעה עשר ישרף מיד נטמאו הבעלים או מתו או …

• פסחים לד ע"ב · א כל שפסולו בגופו — ישרף מיד. בדם ובבעלים — תעובר צורתן ויוצאין …
• פסחים עג ע"ב · א ותני עלה: בחול כי האי גונא ישרף מיד. אי אמרת בשלמא בעי …
• פסחים פא ע"ב · כא מתני׳ נטמא שלם או רובו — שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה. …
• פסחים פב ע"א · ו בשלמא מעצי המערכה בחצרותיהן אין שומעין להן — דילמא פיישן מינייהו, ואתו …
• פסחים פב ע"א · ז רב יוסף אמר: שלא לבייש את מי שאין לו. רבא אמר: מפני …
• פסחים פב ע"א · ח מאי בינייהו? איכא בינייהו דאייתי קני וחריותא, דלא חזי למערכה.
• פסחים פב ע"א · יא מתני׳ הפסח שיצא או שנטמא — ישרף מיד. נטמאו הבעלים או שמתו …
• פסחים פב ע"ב · יב נטמאו הבעלים או שמתו תעובר צורתן וכו׳. אמר רב יוסף: מחלוקת שנטמאו …
• פסחים פב ע"ב · טו אלא אי איתמר, הכי איתמר: מחלוקת שנטמאו בעלים לפני זריקה, דלא איתחזי …

הלכה ד המפריש נקבה לפסחו או זכר בן שתי שנים ירעה עד שיפול בו מום וימכר …

• פסחים צז ע"ב · ח מתני׳ המפריש נקבה לפסחו, או זכר בן שתי שנים — ירעה עד …
• תמורה יט ע"א · ב איתיביה אביי: וכי בעי רבי אלעזר שם עולה על אמו? והא תניא: …
• תמורה יט ע"א · י אמר רבינא: במפריש בהמה מעוברת עסקינן, רבי אלעזר סבר כרבי יוחנן, דאמר: …
• כריתות כח ע"א · ד מתיב רב עוקבא בר חמא: המפריש נקבה לפסחו קודם הפסח – תרעה …

הלכה ה הפריש פסחו ומת לא יביאנו בנו אחריו לשם הפסח אלא לשם שלמים ואם היה …

• פסחים צח ע"א · א המפריש פסחו ומת, לא יביאנו בנו אחריו לשם פסח אלא לשם שלמים.
• פסחים צח ע"א · ד המפריש פסחו וכו׳. תנו רבנן: המפריש את פסחו ומת, אם בנו ממונה …
• פסחים צח ע"א · י רב אשי אמר: לעולם דמית לאחר חצות, ורבי שמעון היא, דאמר: אין …

הלכה ו מי שאבד פסחו ומצאו אחר שהפריש פסח אחר והרי שניהן עומדין יקריב אי זה …

• פסחים צו ע"ב · ד אמר רבי עקיבא, אני אפרש: הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח — ירעה …
• פסחים צו ע"ב · ז איתמר, רבה אמר: קודם שחיטה ולאחר שחיטה שנינו. רבי זירא אמר: קודם …
• פסחים צו ע"ב · י אחר שחיטת הפסח יביא שלמים וכו׳. אמר רבא: לא שנו אלא שנמצא …
• יומא סב ע"א · ו אלא רבי יוסי דפסח (דתנן): המפריש פסחו ואבד, והפריש אחר תחתיו, ואחר …
• זבחים לז ע"ב · ז פסח – בהדיא כתב ביה כשב; מה תלמוד לומר ״אם כשב״ – …
• תמורה כד ע"א · יא רב לטעמיה, דאמר: מצוה בראשון.

הלכה ז פסח שעברה שנתו ושלמים הבאים מחמת הפסח הרי הם כשלמים לכל דבר טעונין סמיכה …

• פסחים צו ע"ב · טו כשהוא אומר ״אם כשב״, לרבות פסח שעברה שנתו, ושלמים הבאין מחמת פסח …
• פסחים צז ע"א · ה ואילו בפסח כי האי גוונא קרב שלמים, דתניא: ״כשב״, לרבות את הפסח …
• זבחים ט ע"א · כא כשהוא אומר: ״אם כבש״ – לרבות פסח שעיברה שנתה; ושלמים הבאים מחמת …
• מנחות פג ע"ב · ד כשהוא אומר: ״אם כבש״ – להביא פסח שעברה שנתו, ושלמים הבאים מחמת …

הלכה ח פסח שנתערב בשלמים יקרבו כולן שלמים נתערב בזבחים אחרים ירעו עד שיפול בהן מום …

• פסחים צח ע"א · יב מתני׳ הפסח שנתערב בזבחים — כולן ירעו עד שיסתאבו, וימכרו, ויביא בדמי …
• פסחים צח ע"ב · ד ורבנן, היכי עבדינן? אמר רבא: נמתין לו עד שיוממו, ויביא בהמה שמינה, …

הלכה י המפריש מעות לפסחו והותירו יביא המותר שלמים הממנה אחרים על פסחו ועל חגיגתו הרי …

• פסחים ע ע"ב · ז אמר רב אשי: ואנן טעמא דפרושים ניקו ונפרוש? אלא קרא לכדרב נחמן …
• פסחים פט ע"ב · יד תנו רבנן: הממנה אחרים עמו על פסחו ועל חגיגתו — מעות שבידו …
• זבחים ז ע"ב · טז מתקיף לה רב ספרא: האי ״וזבחת״ להכי הוא דאתא?! האי מיבעי ליה …
• מנחות פג ע"ב · א מאי עביד ליה? מבעי ליה לכדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר רבה …

הלכה יא עצים של צליית הפסח כפסח וכן מצה ומרור הואיל והן מכשירי הפסח הרי הם …

• פסחים צ ע"א · טז וחד אמר: במצה ומרור נמי כולי עלמא לא פליגי, דכתיב: ״על מצות …

הלכה א מי שהיה טמא בשעת שחיטת הפסח שאין שוחטין עליו או שהיה בדרך רחוקה או …

• פסחים צב ע"ב · ד מתני׳ מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון — …
• פסחים צג ע"א · ג תנו רבנן, אלו שעושין את השני: הזבין והזבות, המצורעין והמצורעות, [ונדות] ובועלי …
• ראש השנה ה ע"א · ו ופסח בר מיקרב ברגלים הוא? פסח זימנא קביעא ליה, אי אקרביה — …
• חגיגה ט ע"ב · א שני — תשלומין דראשון הוא. אלא למאן דאמר שני רגל בפני עצמו …

הלכה ב כיצד מי ששגג או נאנס ולא הקריב בראשון אם הזיד ולא הקריב בשני חייב …

• פסחים צב ע"ב · ד מתני׳ מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את הראשון — …
• פסחים צג ע"א · ג תנו רבנן, אלו שעושין את השני: הזבין והזבות, המצורעין והמצורעות, [ונדות] ובועלי …
• פסחים צג ע"א · ז תנו רבנן: חייב כרת על הראשון, וחייב כרת על השני, דברי רבי. …
• פסחים צג ע"ב · ז הלכך: הזיד בזה ובזה — דברי הכל חייב, שגג בזה ובזה — …
• פסחים צג ע"ב · ח הזיד בראשון ושגג בשני, לרבי ולרבי נתן — מחייבי, לרבי חנניא בן …
• פסחים צג ע"ב · ט שגג בראשון והזיד בשני, לרבי — חייב. לרבי נתן ולרבי חנניא בן …

הלכה ג ומי שהיה בדרך רחוקה ושחטו וזרקו עליו את הדם אע"פשבא לערב לא הורצה וחייב …

• פסחים צב ע"ב · ה גמ׳ איתמר: היה בדרך רחוקה ושחטו וזרקו עליו, רב נחמן אמר: הורצה. …

הלכה ד טמא שיכול ליטהר בפסח ראשון שלא טבל אלא ישב בטומאתו עד שעבר זמן הקרבן …

• פסחים סט ע"א · יד איתיביה אביי: ערל שלא מל ענוש כרת, דברי רבי אליעזר. והא הכא …
• פסחים סט ע"ב · ה מיתיבי: יכול לא יהא ענוש כרת אלא שהיה טהור ושלא היה בדרך …
• פסחים צד ע"ב · ח ורבי אליעזר אומר מאסקופת כו׳. ואף על גב דמצי עייל, ולא אמרינן …
• בבא מציעא קטז ע"א · ב אבל הכא, ״כי אם צלי אש״ לאו יתירא הוא, דמבעי ליה לכדתניא: …

הלכה ה כשם שמילת עצמו מעכבתו מלעשות פסח כך מילת בניו הקטנים ומילת כל עבדיו בין …

• יבמות ע ע"ב · ו ומה ראית? מסתברא ערלות הוה ליה לרבויי, שכן (מעשים. כרותים. בדבר. העבד.) …

הלכה ז גר שנתגייר בין פסח ראשון לפסח שני וכן קטן שהגדיל בין שני פסחים חייבין …

• פסחים צג ע"א · ח ואזדו לטעמייהו. דתניא: גר שנתגייר בין שני פסחים, וכן קטן שהגדיל בין …

הלכה ח נשים שנדחו לשני בין מפני האונס והשגגה בין מפני הטומאה ודרך רחוקה הרי פסח …

• פסחים עט ע"ב · יד רב מתריץ לה, כגון שהיו ישראל מחצה טמאין ומחצה טהורין, ונשים עודפות …
• פסחים צא ע"ב · יא כמאן אזלא הא דאמר רבי אלעזר: אשה בראשון חובה ובשני רשות, ודוחה …
• פסחים צג ע"ב · י מתני׳ איזו היא דרך רחוקה? מן המודיעים ולחוץ, וכמדתה לכל רוח, דברי …
• פסחים צג ע"ב · יא גמ׳ אמר עולא: מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא. סבר לה …
• סנהדרין יב ע"ב · יא מעיקרא סבר: נשים בראשון חובה, דהוו מיעוטן טמאים, ומיעוטן מידחו לפסח שני. …

הלכה ט מי שהיה בינו ובין ירושלים יום ארבעה עשר עם עליית השמש חמשה עשר מיל …

• פסחים צא ע"א · א והמפקח את הגל, וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים, והחולה והזקן שהן …
• פסחים צא ע"א · ד גמ׳ אמר רבה בר הונא אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא בית …
• פסחים צד ע"א · ג היה עומד לפנים מן המודיעים, ואין יכול ליכנס מפני גמלים וקרונות המעכבות …

הלכה א אי זהו טמא שנדחה לפסח שני כל מי שאינו יכול לאכול את הפסח בלילי …

• פסחים צ ע"א · כב גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב: שוחטין וזורקין על טבול יום ומחוסר …
• פסחים צ ע"ב · א ואין שוחטין וזורקין על טמא שרץ. ועולא אמר: אף שוחטין וזורקין על …
• פסחים צג ע"א · ג תנו רבנן, אלו שעושין את השני: הזבין והזבות, המצורעין והמצורעות, [ונדות] ובועלי …

הלכה ב טמא מת שחל שביעי שלו להיות בארבעה עשר אע"פ שטבל והוזה עליו והרי הוא …

• פסחים צ ע"ב · ח אלא, לרב מדאורייתא נמי לא חזי, דכתיב: ״איש איש כי יהיה טמא …
• סוכה כה ע"ב · ב אלא, עוסקין במת מצוה היו שחל שביעי שלהן להיות בערב פסח, שנאמר: …
• נזיר נג ע"א · ו בית דין שלאחריהם אמרו: חצי קב עצמות וחצי לוג דם — לכל, …

הלכה ג זב שראה שתי ראיות וספר שבעה ימים וטבל בשביעי שוחטין עליו והוא אוכל לערב …

• פסחים פא ע"א · ד ופטורים מלעשות פסח שני.
• פסחים צ ע"א · יט מתני׳ זב שראה שתי ראיות — שוחטין עליו בשביעי. ראה שלש — …
• פסחים צ ע"ב · כג אמר ליה: נדה בשביעי מי חזיא? אפילו למאן דאמר שוחטין וזורקין על …
• נזיר טו ע"ב · ז והתניא, רבי יוסי אומר: זב בעל שתי ראיות ששחטו וזרקו עליו בשביעי, …
• כריתות י ע"א · ט משמיני לא חזיא, קסבר: טבול יום דזב – כזב דמי.

הלכה ד מחוסרי כפורים שחל יום הבאת קרבנותיהן בארבעה עשר שוחטין עליהן ומקריבין קרבנותיהן בארבעה עשר …

• פסחים צ ע"א · כב גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב: שוחטין וזורקין על טבול יום ומחוסר …
• פסחים צ ע"ב · ה טמא שרץ נמי — הרי מקוה לפניו! דילמא פשע. אי הכי, מחוסר …
• זבחים צט ע"ב · ו ורמינהי: אונן (ומחוסר כיפורים) – טובל ואוכל את פסחו לערב, אבל לא …
• כריתות י ע"א · י אי הכי, ביום ארבעים נמי לא חזיא! לאיי, ביום ארבעים חזיא, קסבר: …

הלכה ה מצורע שחל שמיני שלו להיות בארבעה עשר וראה קרי בו ביום הרי זה טובל …

• פסחים צב ע"א · יד מצורע — מאי היא? דתניא: מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח, וראה …
• יבמות ז ע"ב · ה ומנא תימרא דאמרינן הואיל ואישתרי אישתרי — דתניא: מצורע שחל שמיני שלו …
• זבחים לב ע"ב · ד איתיביה רב הושעיא לעולא: מצורע שחל שמיני שלו להיות בערב הפסח, וראה …

הלכה ו טמא מת שחל שביעי שלו להיות בשבת אין מזין עליו אלא למחר ואפילו חל …

• פסחים סה ע"ב · יב אמר ליה רבי אליעזר: מה זה יהושע?! מה ראיה רשות למצוה? השיב …
• עבודה זרה מו ע"ב · ט התם, רבי אליעזר גמריה, ואייקר ליה תלמודא, ואתא רבי עקיבא לאדכוריה. והיינו …

הלכה ח מי שבא בבית הפרס הרי זה מנפח והולך ואם לא מצא עצם ולא נטמא …

• ברכות יט ע"ב · ה דאמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס והולך. ואמר רב …
• עירובין ל ע"ב · טו ולכהן בבית הפרס. דאמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס …
• פסחים צב ע"ב · ב מאי בודקין (לעושי פסח)? אמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח בית הפרס …
• מועד קטן ה ע"ב · י ובית הפרס מי מטמא באהל? והאמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם …
• מועד קטן ה ע"ב · יא ורב יהודה בר אמי משמיה דעולא אמר: בית הפרס שנידש — טהור!
• חגיגה כה ע"ב · ז מאי בודקין? אמר רב יהודה אמר שמואל: מנפח אדם בית הפרס והולך.
• חגיגה כה ע"ב · ח ורבי חייא בר אבא משמיה דעולא אמר: בית הפרס שנדש — טהור …
• כתובות כח ע"ב · ו ושהמקום הזה בית הפרס הוא. מאי טעמא? בית הפרס דרבנן. דאמר רב …
• בכורות כט ע"א · יג לבית הפרס דרבנן, דאמר רב יהודה אמר רב: מנפח אדם בית הפרס …
• נדה נז ע"א · י בית הפרס. אמר רב יהודה אמר רב שמואל: מנפח אדם בית הפרס, …

הלכה ט האונן ראוי לאכול הפסח לערב מפני שאנינות לילה מדבריהם לא העמידו דבריהם במקום כרת …

• פסחים צ ע"ב · כז מתני׳ האונן,
• פסחים צא ע"ב · יז מתני׳ אונן — טובל ואוכל את פסחו לערב, אבל לא בקדשים. השומע …
• פסחים צב ע"א · א והמלקט לו עצמות — טובל ואוכל בקדשים.
• זבחים צט ע"ב · ו ורמינהי: אונן (ומחוסר כיפורים) – טובל ואוכל את פסחו לערב, אבל לא …
• זבחים צט ע"ב · ח בפסח – איידי דאכיל פסח, אכיל נמי קדשים. בשאר ימות השנה – …
• זבחים צט ע"ב · ט רב אסי אמר: לא קשיא; כאן שמת לו מת בארבעה עשר וקברו …
• זבחים ק ע"א · ד אביי אמר: לא קשיא; כאן שמת קודם חצות, כאן שמת לאחר חצות. …
• זבחים ק ע"ב · א רבא אמר: אידי ואידי אחר חצות, ולא קשיא; כאן קודם ששחטו וזרקו …
• זבחים ק ע"ב · ג מאי דרבה בר רב הונא? דתניא: יום שמועה כיום קבורה למצות שבעה …

הלכה י מי שחופר בגל לבקש על המת אין שוחטין עליו שמא ימצא שם המת בגל …

• פסחים צא ע"א · א והמפקח את הגל, וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורים, והחולה והזקן שהן …
• פסחים צא ע"א · ו לפיכך אם אירע וכו׳. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: …

הלכה יא מי שעבר בדרך ומצאו מת מושכב לרוחבה של דרך אם היה המת טומאת התהום …

• פסחים פא ע"ב · יד גופא. המוצא מת מושכב לרחבו של דרך, לתרומה — טמא, לנזיר ועושה …
• נזיר סג ע"ב · ה תנו רבנן: המוצא מת מוטל לרחבה של דרך, לתרומה — טמא, ובנזיר …
• נזיר סד ע"ב · ד אמר ליה רבא: אף אנא מודינא לך בעושה פסח, דלא מחוסר ולא …

הלכה יב מי שעשה פסח בחזקת שהוא טהור ואח"כ נודע לו שהיה טמא בטומאת התהום אינו …

• פסחים פ ע"ב · ד מתני׳ הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא — הציץ מרצה. …
• זבחים כג ע"א · ד מיתיבי, מפני שאמרו: נזיר ועושה פסח – הציץ מרצה על טומאת דם, …
• זבחים כג ע"א · ז אי הכי, אימא סיפא: ניטמא טומאת התהום – הציץ מרצה. הא תני …

הלכה א רבים שהיו טמאי מת בפסח ראשון אם היו מיעוט הקהל הרי אלו נדחין לפסח …

• פסחים עט ע"א · יג מתני׳ נטמא קהל או רובו, או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהורים — …
• פסחים עט ע"א · טו אמר רב חסדא: לא שנו אלא שנטמא הסכין בטמא מת, דרחמנא אמר: …
• יומא נא ע"א · ג ולרב ששת, אדמוקים לה באילו של אהרן, לוקמה בפסח, דדוחה את השבת …
• חולין כט ע"א · ח והתם מאי טעמא דרב, דכתיב ״איש איש כי יהיה טמא לנפש״, איש …
• בכורות לג ע"א · ב איכא למיפרך: מה לטמא, שכן הותר מכללו בעבודת צבור!
• מעילה י ע"ב · ג טומאה, שהיא בשתי ידיעות, וקרבנו עולה ויורד, והותרה מכללה – אינו דין …

הלכה ב היו הקהל מחצה טהורים ומחצה טמאי מת כולן עושין בראשון והטהורים עושין לעצמן בטהרה …

• פסחים עט ע"א · כב רב אמר מחצה על מחצה כרוב: הללו עושין לעצמן, והללו עושין לעצמן. …
• פסחים עט ע"ב · יט גופא. הרי שהיו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין, הללו עושין לעצמן והללו …

הלכה ג היו האנשים מחצה טמאי מת ומחצה טהורים ובזמן שאתה מונה הנשים בכלל האנשים יהיו …

• פסחים עט ע"ב · יא לרב וללישנא בתרא דרב כהנא, הא דתנא ״טהורין עושין את הראשון וטמאין …
• פסחים צא ע"ב · יא כמאן אזלא הא דאמר רבי אלעזר: אשה בראשון חובה ובשני רשות, ודוחה …
• סנהדרין יב ע"ב · יא מעיקרא סבר: נשים בראשון חובה, דהוו מיעוטן טמאים, ומיעוטן מידחו לפסח שני. …
• חולין כט ע"א · ז הרי שהיו ישראל מחצה טהורים ומחצה טמאים – רב אמר: מחצה על …

הלכה ד היו רוב הקהל זבים ומצורעים ובועלי נדות ומיעוטן טמאי מת אותן טמאי מת אינן …

• פסחים פ ע"א · טו איתמר: היו רובן זבין, ומיעוטן טמאי מתים, אמר רב: אותן טמאי מתים …

הלכה ה היו רוב הקהל טמאי מת ומיעוטן זבים וכיוצא בהן טמאי מת עושין את הראשון …

• פסחים פ ע"א · יט רב הונא אמר: אין תשלומין לפסח הבא בטומאה, ורב אדא בר אהבה …

הלכה ו היו שליש הקהל טהורים ושליש זבים וכיוצא בהם ושליש טמאי מת אותן טמאי מת …

• פסחים פ ע"ב · ב איתמר: היו שלישיתן זבין, ושלישיתן טהורין, ושלישיתן טמאי מתים — אמר רבי …
• פסחים צד ע"ב · יב כמאן אזלא הא דאמר רבי יצחק בר רב יוסף: בטמאים הלך אחר …

הלכה ח פסח שהקריבוהו בטומאה הרי זה נאכל בטומאה שמתחילתו לא בא אלא לאכילה ואינו נאכל …

• פסחים עו ע"ב · יא מתני׳ חמשה דברים באין בטומאה, ואינן נאכלין בטומאה: העומר, ושתי הלחם, ולחם …
• פסחים צה ע"ב · י מתני׳ הפסח שבא בטומאה, לא יאכלו ממנו זבין וזבות נדות ויולדות. ואם …
• פסחים צו ע"א · ג כל היכא דאיתיה לטומאת בשר, איתיה לטומאת אימורין. כל היכא דליתיה לטומאת …
• בכורות כט ע"ב · א ורב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר: בית הפרס שנידש טהור.
• בכורות לג ע"א · י דאשכחן דפליג רחמנא בין טומאה יוצאה עליו מגופו, לבין שאין טומאה יוצאה …
• כריתות י ע"א · ז ומי אכלה? והתנן: פסח הבא בטומאה, לא יאכלו ממנו זבים וזבות, נדות …

הלכה ט שחטוהו בטהרה ונטמאו רוב הצבור קודם זריקה זורק את הדם והפסח לא יאכל גזירה …

• פסחים עח ע"ב · כ מאן תנא להא דתנו רבנן: שחטו בטהרה, ואחר כך נטמאו הבעלים — …
• פסחים עח ע"ב · כא אמר רבי (אליעזר): במחלוקת שנויה, ורבי נתן היא. ורבי יוחנן אמר: אפילו …
• פסחים עט ע"א · יז אבל נטמא הסכין בטומאת שרץ, דבשר הוא דמטמיא ליה, לגברא לא מטמיא …

הלכה א אכילת בשר הפסח בליל חמשה עשר מצות עשה שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה …

• זבחים נו ע"ב · יא שינה באכילתן. הבכור – נאכל לכהנים, והמעשר – לכל אדם; ונאכלין בכל …

הלכה ג מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח אכילת שובע לפיכך אם הקריב שלמי חגיגה בארבעה …

• פסחים ע ע"א · ב ובמועט מיהו מאי טעמא אתיא? כדתניא: חגיגה הבאה עם הפסח נאכלת תחילה, …

הלכה ד ושניהן אינן נאכלין אלא צלי אש והאוכל מהן כזית נא או מבושל בלילי פסחים …

• פסחים מא ע"ב · ג איכא דאמרי: תרתי הוא דלא לקי, חדא מיהת לקי.
• פסחים מא ע"ב · ח תניא אידך: יכול אכל כזית נא מבעוד יום יהא חייב, ודין הוא: …
• בבא מציעא קטו ע"ב · ד אביי אמר: אין לוקין על לאו שבכללות. לימא אביי דאמר כרב יהודה, …
• זבחים נו ע"ב · יא שינה באכילתן. הבכור – נאכל לכהנים, והמעשר – לכל אדם; ונאכלין בכל …

הלכה ה אכל ממנו כזית צלי מבעוד יום עבר על מצות עשה שנאמר ואכלו את הבשר …

• פסחים מא ע"ב · טו תנו רבנן: אכל צלי מבעוד יום — חייב, וכזית נא משחשיכה — …
• פסחים מא ע"ב · יט האי לאו הבא מכלל עשה הוא, וכל לאו הבא מכלל עשה — …

הלכה ו נא שהזהירה עליו תורה הוא הבשר שהתחיל בו מעשה האור ונצלה מעט ואינו ראוי …

• פסחים מא ע"א · יד תנו רבנן: יכול צלאו כל צורכו יהא חייב — תלמוד לומר: ״אל …
• פסחים מא ע"א · טו היכי דמי? אמר רב אשי: דשויא חרוכא.
• פסחים מא ע"א · טז תנו רבנן: יכול אכל כזית חי יהא חייב — תלמוד לומר: ״אל …

הלכה ז מבושל שהזהירה עליו תורה בין שנתבשל במים בין שנתבשל בשאר משקין או במי פירות …

• פסחים מ ע"ב · יד אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות, אבל סכין ומטבילין …
• פסחים מא ע"א · ח רבי אומר: ״במים״ — אין לי אלא מים, שאר משקין מניין? תלמוד …
• פסחים מא ע"א · י ורבנן, האי ״בשל מבשל״ מאי עבדי להו? מבעי ליה לכדתניא: בשלו ואחר …

הלכה ח צלהו ואחר כך בשלו או שבשלו ואח"כ צלהו או שעשהו צלי קדרה ואכלו חייב …

• פסחים מ ע"ב · יד אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות, אבל סכין ומטבילין …
• פסחים מא ע"א · ח רבי אומר: ״במים״ — אין לי אלא מים, שאר משקין מניין? תלמוד …
• פסחים מא ע"א · י ורבנן, האי ״בשל מבשל״ מאי עבדי להו? מבעי ליה לכדתניא: בשלו ואחר …

הלכה ט אין צולין את הפסח על גבי כלי אבן או כלי מתכות שנאמר צלי אש …

• פסחים עד ע"א · א מתני׳ כיצד צולין את הפסח? מביאין שפוד של רמון, ותוחבו לתוך פיו …
• פסחים עד ע"א · ב גמ׳ וניתי של מתכת? איידי דחם מקצתו חם כולו, וקמטוי מחמת השפוד, …
• פסחים עה ע"א · ב אין צולין את הפסח וכו׳. מעשה לסתור?! חסורי מיחסרא, והכי קתני: ואם …

הלכה י הסיק את התנור וגרף את כל האש ותלהו בתנור וצלהו הרי זה אסור שאין …

• פסחים מא ע"א · כ אמר רבא: מאי ״חייב״ דקתני — דקא עבר משום ״צלי אש״.
• פסחים עד ע"א · א מתני׳ כיצד צולין את הפסח? מביאין שפוד של רמון, ותוחבו לתוך פיו …
• פסחים עה ע"א · ד אמר ליה: והאמר רב חיננא סבא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: …
• פסחים עה ע"א · ח תנו רבנן: חתכו, ונתנו על גבי גחלים. רבי אומר: אומר אני שזה …

הלכה יא נגע הבשר בחרסו של תנור יקלוף את מקומו מפני שהוא צלי החרס:

• פסחים עה ע"ב · י מתני׳ נגע בחרסו של תנור — יקלוף את מקומו. נטף מרוטבו על …

הלכה יב נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו שכל המרק והליחה שתפרוש ממנו …

• פסחים עה ע"ב · י מתני׳ נגע בחרסו של תנור — יקלוף את מקומו. נטף מרוטבו על …

הלכה יג נטף מרוטבו על הסלת יקלוף את מקומו וישליכנו:

• פסחים עה ע"ב · י מתני׳ נגע בחרסו של תנור — יקלוף את מקומו. נטף מרוטבו על …
• פסחים עה ע"ב · יא סכו בשמן תרומה, אם חבורת כהנים — יאכלו. אם של ישראל, אם …

הלכה יד סכו בשמן של תרומה אם חבורת הכהנים יאכלו ואם של ישראל אם חי הוא …

• פסחים עה ע"ב · יא סכו בשמן תרומה, אם חבורת כהנים — יאכלו. אם של ישראל, אם …
• פסחים עו ע"ב · ג מיתיבי: אין צולין שני פסחים כאחד מפני התערובת. מאי לאו — תערובת …
• פסחים קכ ע"א · טו מתני׳ ישנו מקצתן — יאכלו. כולן — לא יאכלו.
• פסחים קכ ע"ב · א רבי יוסי אומר: נתנמנמו — יאכלו, נרדמו — לא יאכלו. הפסח אחר …
• מגילה כא ע"א · ח לאתויי אכילת פסחים, ודלא כרבי אלעזר בן עזריה. דתניא: ״ואכלו את הבשר …

הלכה טו כבר ביארנו בכמה מקומות שאין הפסח נאכל אלא עד חצות כדי להרחיק מן העבירה …

• ברכות ט ע"א · טו אמר ליה רבי עקיבא: והלא כבר נאמר ״בחפזון״, עד שעת חפזון. אם …
• זבחים נו ע"ב · יא שינה באכילתן. הבכור – נאכל לכהנים, והמעשר – לכל אדם; ונאכלין בכל …

הלכה א כל האוכל מן הפסח אינו אוכל אלא בחבורה אחת ואין מוציאין ממנו מן החבורה …

• פסחים פה ע"ב · א מחבורה לחבורה מנין? דתניא: ״לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה״, אין …
• פסחים פה ע"ב · ב אמר רבי אמי: המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה, אינו חייב עד שיניח. …
• פסחים פה ע"ב · ו מן האגף ולפנים — כלפנים, מן האגף ולחוץ — כלחוץ. החלונות ועובי …
• פסחים פו ע"א · טו גמ׳ מתניתין מני? רבי יהודה היא. דתניא: ״על הבתים אשר יאכלו אתו …

הלכה ב בשר הפסח שיצא חוץ לחבורתו בין בזדון בין בשגגה נאסר באכילה והרי הוא כבשר …

• פסחים פה ע"א · טו תא שמע: המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה, אף על פי שהוא בלא …
• פסחים פה ע"ב · ה מתני׳ אבר שיצא מקצתו, חותך עד שמגיע לעצם, וקולף עד שמגיע לפרק, …

הלכה ג שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד צריכה כל חבורה מהן לעשות לה היקף שנאמר …

• פסחים פו ע"א · יד מתני׳ שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד, אלו הופכין את פניהם הילך …

הלכה ד היו המים שמוזגים בו יינם באמצע הבית בין שתי החבורות כשהשמש עומד למזוג קופץ …

• פסחים פו ע"א · יד מתני׳ שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד, אלו הופכין את פניהם הילך …

הלכה ה שתי חבורות שנפרצה מחיצה מביניהן אינן אוכלין וכן אם היתה חבורה אחת ונעשית מחיצה …

• פסחים פו ע"ב · ה יתיב רב כהנא קא פשיט ליה מפשט. אמר ליה רב אשי לרב …

הלכה ו בני חבורה שנכנסו שלשה מהן או יתר לאכול פסחיהן ולא באו שאר בני חבורה …

• פסחים פו ע"ב · יא אמר רב הונא: בני חבורה נכנסין בשלשה, ויוצאין אפילו באחד. אמר רבה: …

הלכה ז המאכיל כזית מן הפסח בין מפסח שני למומר לע"ז או לגר תושב או לשכיר …

• פסחים צו ע"א · יז אלא מעתה: ״(וכל) בן נכר לא יאכל בו״, הכי נמי ד״בו״ אינו …
• יבמות עא ע"א · א משומדות פוסלת, ואין משומדות פוסלת במעשר.

הלכה ח ערל שאכל כזית מבשר הפסח לוקה שנאמר כל ערל לא יאכל בו בו הוא …

• פסחים צו ע"א · טז אלא, ״בו״ למה לי? ד״בו״ אינו אוכל, אבל הוא אוכל במצה ומרור.
• יבמות עא ע"א · ב ״כל ערל לא יאכל בו״ למה לי? בו אינו אוכל, אבל אוכל …

הלכה ט כשם שמילת בניו ועבדיו מעכבתו מלשחוט הפסח כך מעכבתו מלאכול שנאמר ומלתה אותו אז …

• פסחים צו ע"א · כא אלא מעתה: ״ומלתה אתו אז יאכל בו״, הכי נמי ד״בו״ אינו אוכל, …
• יבמות ע ע"ב · ו ומה ראית? מסתברא ערלות הוה ליה לרבויי, שכן (מעשים. כרותים. בדבר. העבד.) …
• יבמות עא ע"א · טז אמר רבי זירא, תא שמע: אין לי אלא מילת זכריו בשעת עשיה, …
• יבמות עא ע"א · יט אמר רבא: ותסברא? ״המול לו כל זכר״ אמר רחמנא, ״ואז יקרב לעשותו״. …

הלכה א השובר עצם בפסח טהור הרי זה לוקה שנאמר ועצם לא תשברו בו וכן נאמר …

• פסחים פד ע"א · יב מתני׳ השובר את העצם בפסח הטהור — הרי זה לוקה ארבעים. אבל …
• פסחים פד ע"ב · ב רב יוסף אמר: כי האי גוונא — דכולי עלמא אין בו משום …
• פסחים פד ע"ב · ח רב פפא אמר: כל כי האי גונא — כולי עלמא יש בו …
• מכות יז ע"א · ז מתני׳ האוכל בכורים עד שלא קרא עליהם, קדשי קדשים חוץ לקלעים, קדשים …
• שבועות ג ע"ב · י הי סתמא? אילימא האי סתמא – דתנן: אבל המותיר בטהור והשובר בטמא …

הלכה ב לפיכך שורפין עצמות הפסח בכלל הנותר מבשרו כדי שלא יבואו בהן לידי תקלה:

• פסחים פג ע"א · יא מיתיבי: כל עצמות הקדשים אין טעונין שריפה, חוץ מעצמות הפסח מפני התקלה. …

הלכה ג אין חייבין אלא על שבירת עצם שיש עליו כזית בשר או שיש בו מוח …

• פסחים פד ע"ב · יג רבינא אמר: כל כי האי גוונא לית ביה משום שבירת העצם, דבעינן …
• פסחים פד ע"ב · יט איתמר: אבר שאין עליו כזית בשר במקום זה ויש עליו כזית בשר …
• פסחים פד ע"ב · כ איתיביה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש: ״ועצם לא תשברו בו״ — …
• פסחים פה ע"א · א לא, הכי קאמר: אחד עצם שיש עליו כזית בשר מבחוץ, ואחד עצם …

הלכה ה השורף עצמות והמחתך גידים אינו חייב משום שבירת עצם:

• פסחים פד ע"ב · ו אמר לך אביי: ולטעמיך, משחשיכה נמי: נייתי גומרתא וניחות עליה ונקלה, ונפקה …
• חולין יא ע"א · ט ממאי? דלמא דמנח גומרתא עליה, וקלי ליה, ובדיק ליה, דתניא: המחתך בגידים …

הלכה ו פסח שהוא נא או מבושל ושבר בו את העצם לוקה אפילו נפסל בטומאה ויציאה …

• פסחים פג ע"א · ט אפילו בפסול סלקא דעתך? והא תנן: אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו …
• פסחים פד ע"ב · ג אלא, היתה לו שעת הכושר ונפסל איכא בינייהו. למאן דאמר כשר — …
• פסחים פד ע"ב · ח רב פפא אמר: כל כי האי גונא — כולי עלמא יש בו …
• פסחים פד ע"ב · יא רב נחמן בר יצחק אמר: כל כי האי גוונא יש בו משום …
• פסחים צב ע"א · יא הזאה — דאמר מר: הזאה שבות ואינו דוחה את השבת.
• פסחים צה ע"ב · ד ונאכלין צלי וכו׳. שבת אין, טומאה לא. מתניתין דלא כרבי יהודה. דתניא: …

הלכה ז שבר עצם האליה אינו לוקה שהרי אינו ראוי לאכילה:

• פסחים פד ע"ב · יב רב אשי אמר: כל כי האי גוונא ודאי אין בו משום שבירת …
• פסחים צב ע"א · ב גר שנתגייר בערב פסח, בית שמאי אומרים: טובל ואוכל את פסחו לערב, …
• פסחים צב ע"א · ז ובית שמאי סברי: לא גזרינן. אבל ערל ישראל — דברי הכל טובל …

הלכה ט היה גדי קטן ורך שעצמותיו רכים לא יאכל אותן שזה שובר עצם ואם אכל …

• פסחים פד ע"א · ה אלא תנאי היא, והכי קתני: כל הנאכל בשור הגדול — יאכל בגדי …

הלכה י גידין הרכין שסופן להקשות אע"פ שהן ראויין לאכילה עתה ונאכלין בפסח אין נמנין עליהן …

• פסחים פד ע"א · ח איתמר: גידין שסופן להקשות, רבי יוחנן אמר: נמנין עליהן בפסח, ריש לקיש …
• פסחים פד ע"ב · ה מיתיבי, רבי אומר: נמנין על מוח שבראש ואין נמנין על מוח שבקולית. …
• מכות טז ע"א · ב ותרוייהו אליבא דרבי יהודה. דתניא: ״ולא תותירו ממנו עד בקר, והנתר ממנו …
• חולין עז ע"א · ב אמר ליה רב פפא לרבה: רבי שמעון בן לקיש, ואיסורא דאורייתא, ואת …

הלכה יא כשאדם אוכל את הפסח חותך הבשר ואוכל וחותך העצמות מן הפרק ומפרקן אם רצה …

• פסחים פד ע"א · יב מתני׳ השובר את העצם בפסח הטהור — הרי זה לוקה ארבעים. אבל …
• מכות ד ע"ב · ג איכא דמתני להא דעולא אהא דתניא: ״לא תותירו ממנו עד בקר והנתר …
• מכות יז ע"א · ז מתני׳ האוכל בכורים עד שלא קרא עליהם, קדשי קדשים חוץ לקלעים, קדשים …
• שבועות ג ע"ב · י הי סתמא? אילימא האי סתמא – דתנן: אבל המותיר בטהור והשובר בטמא …
• שבועות ג ע"ב · יג דתניא: ״לא תותירו ממנו עד בקר, והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו״ …
• חולין פג ע"א · א בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו, דברי …
• תמורה ד ע"ב · ט כתנאי: ״לא ישאירו ממנו עד בקר״ — בא הכתוב ליתן עשה אחר …

הלכה יב כשמקריבין את הפסח בראשון מקריבין עמו שלמים ביום י"ד מן הבקר או מן הצאן …

• פסחים סט ע"ב · יב מתני׳ אימתי מביא חגיגה עמו? בזמן שהוא בא בחול, בטהרה ובמועט. ובזמן …

הלכה יג חגיגת ארבעה עשר רשות ואינה חובה ונאכלת לשני ימים ולילה אחד ככל זבחי שלמים …

• פסחים סט ע"ב · יג חגיגה היתה באה מן הצאן מן הבקר, מן הכבשים ומן העזים, מן …
• פסחים סט ע"ב · טו אמר רב אשי: שמע מינה חגיגת ארבעה עשר
• חגיגה ח ע"א · א אלמא קסבר — חגיגת ארבעה עשר לאו דאורייתא.
• זבחים לו ע"א · ו ומנין לרבות שלמי נזיר ושלמי פסח? תלמוד לומר: ״שלמיו״. לחמי תודה, וחלות …

הלכה טו מה בין פסח ראשון לפסח שני הראשון אסור בחמץ בבל יראה ובל ימצא ואינו …

• פסחים צה ע"א · א מתני׳ מה בין פסח הראשון לשני? הראשון אסור ב״בל יראה״ ו״בל ימצא״, …
• פסחים צה ע"א · י ואין לי אלא מצות עשה, מצות לא תעשה מנין? תלמוד לומר: ״לא …
• פסחים צה ע"א · יא ואין לי אלא מצות לא תעשה שניתק לעשה. מצות לא תעשה גמור …
• פסחים צו ע"א · ו מתני׳ מה בין פסח מצרים לפסח דורות? פסח מצרים מקחו מבעשור, וטעון …
• יומא נא ע"א · ו אמר ליה: אם כן יהא דוחה את השבת ואת הטומאה! אמר ליה: …
• יומא נא ע"א · ז ורבי יהודה אמר לך, אמר קרא: ״ככל חקת הפסח יעשו אותו״, ואפילו …