שיוך להלכה
אגרות קודש כרך טו ה'שס
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
וקצ"ע מש"ש [בהוספה להגש"פ, ובהוצאות החדשות - ע' לז ד"ה צפון] בסתימות ופשיטות בשם הצפע"נ כי יש חיוב מה"ת למרור אף אם אין מחוייבים בק"פ, וה"ז נגד המפורש ברמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"ב, וכן מורים דבריו בהל' חומ"צ פ"ז הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
17 פסחים ע, רע"א. וראה לשון הרמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
6 פסחים ע, ב. טושו"ע ודאדה"ז או"ח ר"ס תעז. וברמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח ה"ג: מצוה מן המובחר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
116 ראשו. . קרבו : בא יב, ט. פסחים עד, רע"א במשנה. רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
139 ראשו. . קרבו : בא יב, ט. פסחים עד, רע"א במשנה. רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"י. — ראה מכתב דער"ח ניסן .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
225 ראשו. . קרבו : בא יב, ט. פסחים ע, רע"א במשנה. רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
32 נצלים. . ראשו. . קרבו : בא שם, חט. פסחים עד, רע"א במשנה. רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
37 בסהמ"צ שם "שצונו לאכול בשר פסח שני בליל חמשה עשר מאייר על מצה ומרור והוא אמרו כו'". ועי' לשונו במנין המצות בראש ס' היד: לפני הל' ק"פ: ובהל' ק"פ פ"ח ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה טו
48 ועד מתי אתה אוכל והולך עד מועד צאתך ממצרים (ברכות שם). וכ"פ הרמב"ם (הל' ק"פ פ"ח הט"ו) שמדאורייתא אוכלים עד הלילה. וגם לדעת ראב"ע שאוכלים רק עד חצות מדאורייתא – זמן שריפה הוא רק בבוקר שאז נעשה נותר – ראה פרש"י שם ד"ה שם תזבח. וראה בהמובא בצפע"נ עה"ת פרשתנו ע' לז. הל' ערכין שם. או"ש שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
3 ראשו .. קרבו: שם, ט. פסחים עד, רע"א במשנה. רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת מוצאי פסח שני ה'שי"ת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
201 רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
20 פסחים ע, רע"א. רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"ג. שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ג סמ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
114 הל' קרבן פסח פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
652 פסחים ע, א. רמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
718 שם ע, א. רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
681 רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום צפון
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
900 פ"ז הי"ב (אכילת מרור אינה מצוה כו׳. והנה בפסחים ד׳ צ״א ע"ב מבואר דמכל מקום נשים אף למאן דאמר פסח בראשון רשות חייבות במרור, ואם כן לפי זה לדידיה גם עכשיו נשים במרור מן התורה. ועיין קדושין ד׳ ל״ז ע״ב דאמר שם מושב דכתב רחמנא גבי מצה ומרור למה לי, עיי״ש בתוס׳. וצריך לומר דנפקא מינה בין זמן בית המקדש בחוץ לארץ בין בזמן הזה).
והקשה מוהרש"י זוין (אגרות קודש חט"ו אגרת ה'שס בשולי הגליון): "וקצת צ"ע מש"ש בסתימות ופשיטות בשם הצפנת פענח כי יש חיוב מן התורה למרור אף אם אין מחוייבים בקרבן פסח, והרי זה נגד המפורש ברמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח ה"ב, וכן מורים דבריו בהל' חמץ ומצה פ"ז הי"ב".
והשיב לו (שם): "קושיתו על הצפנת פענח – הרי דברי הצפנת פענח הם על דברי הרמב"ם שכ' מקשה מהם. – ומחלק בין זמן בית המקדש וזמן הזה".
והיינו שאף שנפסק בשוע"ר סי' תעה סט"ו (מצות מרור מן התורה אינה אלא בזמן שהפסח נאכל, שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו. אבל בזמן הזה אינו אלא מדברי סופרים), ושם (הערה 97).
מכל מקום בזמן בית המקדש חיובו מן התורה אף למי שאינו אוכל קרבן פסח (ראה גם לעיל פיסקה על מצות, והערה 870).
וראה הערות ובאורים תשנ ע' 44. א'קו ע' 43.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנח זמן וסדר לישת מצת המצוה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה טו
יג משנה זבחים נו, ב. רבי אלעזר בן עזריה בברייתא פסחים שם. רמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח הט"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני כא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
קפא משנה עד, א. רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעו מנהג אכילת צלי בליל פסח ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
יח כר"ע במשנה שם. רמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעו מנהג אכילת צלי בליל פסח ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
כט גמרא שם. רמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח ה"ח, וכס"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעז דיני אכילת האפיקומן א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
ג ראה רש"י סט, ב ד"ה ובמועט. רמב"ם שם, ובהל' קרבן פסח פ"ח ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעז דיני אכילת האפיקומן
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה טו
לא משנה זבחים נו, ב. רבי אלעזר בן עזריה בברייתא פסחים שם. רמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח הט"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
405 משנה עד, א (כיצד צולין את הפסח, מביאין שפוד של רמון ותוחבו לתוך פיו עד בית נקובתו). רמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח ה"י (כיצד צולין אותו, תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו בשפוד של עץ ... ושפוד של רמון היו בוררין לצלייתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
407 ברייתא עה, א (חתכו ונתנו על גבי גחלים רבי אומר אומר אני שזה צלי אש). רמב"ם שם (חתכו ותלהו על גבי גחלים הרי זה צלי אש).
*
ולפי זה לכאורה אין לצלותו על גבי שפוד של ברזל, כמבואר ברמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח ה"ט (ואין צולין אותו בשפוד של מתכת, שהרי השפוד כולו חם וצולה מקומו).
מכל מקום נהוג לצלותו על גבי שפוד של ברזל. וראה אוצר ההלכות ס"ד ע' קטז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעו מנהג אכילת צלי בליל פסח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
890 גמרא שם (איכא בינייהו צלי קדר). רמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח ה"ח (עשהו צלי קדרה ואכלו חייב). כ"מ שם (שרבינו מפרש דלרבנן נמי חייב על צלי קדרה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעז דיני אכילת האפיקומן
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
909 רש"י סט, ב ד"ה ובמועט (אוכלין החגיגה תחלה, כדי שיהא פסח גמר שביעתן). רמב"ם הל' קרבן פסח פ"ח ה"ג (מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח אכילת שובע, לפיכך אם הקריב שלמי חגיגה בארבעה עשר, אוכל מהן תחילה ואחר כך אוכל בשר הפסח, כדי לשבוע ממנו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הפרק
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
8 רמב"ם הל' ק"פ ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"ג ניסן, אור לי"ד ניסן תשמ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
7 שהרי בפסח כתיב ומצות על מררים יאכלוהו (שם, ח) והפסח אינו נאכל אלא עד חצות (רמב"ם הל' ק"פ ספ"ח) – לקו"ת שם יג, ב. סה"מ תש"ד שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעז דיני אכילת האפיקומן
מקור מפורש
בפרק זה
933 הלכה זו תלוי' במחלוקת התנאים לענין קרבן פסח ומצה, ובמחלוקת הפוסקים לענין אכילת האפיקומן:
פסחים קכ, ב (תניא ואכלו את הבשר בלילה הזה, רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה, ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות. אמר לו רבי עקיבא והלא נאמר חפזון עד שעת חפזון ... אמר רבא אכל מצה בזמן הזה אחר חצות, לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו ... דכיון דאיתקש לפסח כפסח דמי). ופרש"י שם (ואקשיה בהיקשא דעל מצות ומרורים יאכלוהו).
תוס' שם (יש מפרשים דכך הלכה, דהא סתם מתני' כוותיה, ואין זה ראיה). אבל במגילה כא, א ד"ה לאתויי (נראה דהלכה כרבי אלעזר ... ואם כן צריך למהר לאכול מצה בלילי פסחים קודם חצות, ואפילו מצה של אפיקומן).
רא"ש פ"י סל"ח (ומיהו נכון להחמיר כרבי אלעזר, דאפשר דרבי עקיבא מודה להרחיק את האדם מן העבירה באיסור דאורייתא. וכן היה נוהג רבינו תם ז"ל, למהר לאכול אפיקומן קודם חצות).
שו"ת הרשב"א ח"א סי' תמה (והילכך אזלינן לחומרא כרבי אלעזר בן עזריה. ונפקא מינה לדידן לאכילת מצה לאחר חצות ... על כן צריך ליזהר וליכול קודם חצות. וכן מצה של אפיקומן).
טור ושו"ע ס"א (ויהא זהיר לאכלו קודם חצות).
וכן הוא בפסקי ההגדה (וצריך לאכלו קודם חצות).
ומנהגינו להחמיר בזה רק בליל ראשון, כמובא בהיום יום לט"ו ניסן (בסדר הראשון היה אאמו"ר מקצר, בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט וגומרו בשעה ג-ד אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה).
וכן הוא בהקדמה ללקוטי דברים (ליקוט כה) תא, א (מנהג בית הרב, בקבלה מדור לדור, להתחיל סדר הראשון תיכף אחר תפלת ערבית ושלא להאריך בו, כדי לאכול האפיקומן קודם חצות לילה. לא כן סדר השני אשר עורכים אותו בשעה מאוחרת בלילה, והאדמו"ר מאריך בביאור ההגדה ובעיניני תורה והתעוררות לעבודה).
והיינו כיון שליל שני הוא רק מדברי סופרים, וכדלקמן סי' תפא סוף ס"א (ובליל ב' יש לסמוך על סברא), לא החמירו בזה.
*
וכל זה הוא לענין אפיקומן, שהיא אינה אלא לזכר, כדלעיל ס"ג (ועכשיו שאין לנו פסח, צריך כל אחד לאכול כזית [מצה] זכר לפסח).
משא"כ לענין המצה של מצוות אכילת מצה, חייבים לאכול קודם חצות, כדלעיל סי' תנח ס"א-ב (שמצות מצה הוקשה למצות הפסח, שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו ... לזמן אכילתה ... שצריך לאכלה קודם חצות הלילה כמו הפסח שאינו נאכל אלא עד חצות).
וכן הוא לקמן סי' תרלט ס"כ (וכיון שאכילת לילה הראשונה נלמד בגזירה שוה מאכילת מצה, צריך להיות דומה לה בכל דבר, דהיינו ... לאכול קודם חצות לילה, הכל כמו באכילת מצה כמו שנתבאר בהלכות פסח).
יוצא לכאורה אם כן, שאם איחר מאיזה טעם, ולא אכל מצה עד חצות, לא יוכל לברך "על אכילת מצה".
אמנם גם זה תלוי במחלוקת, כמובא לעיל שהתוס' בפסחים נסתפק, והתוס' במגילה הכריע כרבי אלעזר בן עזריה. ואילו הרמב"ם סבירא לי דלא קיי"ל כרבי אלעזר בן עזריה, כפי שכתב בהל' קרבן פסח סוף פ"ח (כבר ביארנו בכמה מקומות שאין הפסח נאכל אלא עד חצות, כדי להרחיק מן העבירה, ודין תורה שיאכל כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר). והיינו כדעת רבי עקיבא, שלשיטתו אמר רבא שיוצאים באכילת המצה גם לאחר חצות.
ולמעשה נתבארה ההלכה בדגול מרבבה ס"א (ונראה דמי שאירע לו אונס שלא יכול לאכול פרוסת המוציא עד חצות לא יברך על אכילת מצה, דספק ברכות להקל). וכן הוא בפרי מגדים סי' תעז א"א ס"ק א (יש לומר הלכה כן כהר"ם ז"ל ... ומיהו בלא ברכה דספק ברכות להקל). וכן הוא בסדור דרך החיים, סי' קכג ס"ג (אם לא אמר ההגדה עד לאחר חצות, יאכל מצה בלא ברכת על אכילת מצה ... משום דהוא פלוגתא בין הרמב"ם ובין התוס'). וכן הוא במשנה ברורה ביאור הלכה (עכ"פ לא יברך על אכילת מצה דספק ברכות להקל).
אבל יש חולקים וסוברים שיברך עליו גם אחר חצות, כמבואר בפר"ח סי' תעז ס"א (ומה שכתב ויהא זהיר לאכלו קודם חצות. דעת הרמב"ם בפרק ו' שזמנו כל הלילה ... וכן דעת הרי"ף). ובשו"ת משכנות יעקב סי' קלט (העולה בידינו ... דהלכה כרבי עקיבא, דעיקר מצות פסח מן התורה כל הלילה, ואם שכח לאכול מצה עד חצות חייב לאכול אחר חצות ולברך עליה ... ולפענ"ד דהמברך לא הפסיד).
וכן נראית לכאורה דעת רבינו, לעיל סי' תעה סל"ג (ואם נאנס ולא אכל מצה בלילה זה, אין לו תשלומין בשאר לילות וימים. לפיכך כשאוכל מצה בשאר לילות וימים אינו מברך על אכילת מצה, אף שלא אכל מצה עדיין מכניסת הפסח ולא בירך עליה). משגרת הלשון נראה, שבלילה הראשון מברך בכל אופן, אף אחר חצות. וכן העיר מכאן בנתיב החיים על דרך החיים שם.
וכן לעיל סי' תעג ס"ג (אין לו תשלומין ביום ... בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך לשם חובה, דהיינו בלילה הראשון). ולא חילק בין קודם או אחר חצות.
*
ההיקש מאכילת הפסח לאכילת המצה, הובא גם לעיל סי' תנח ס"א (מצה הוקשה למצות הפסח, שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו), וסי' תעב ס"ב (שאכילת מצה הוקשה לאכילת פסח, שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו, ובפסח נאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה, בלילה ממש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר