222
וכאן אנו מגיעים להמשך, להבין ביתר עומק את הקשר ההדדי בין המשפיע והמקבל.
* * *
אצל יהודים מתבטא בענין זה של משפיע ומקבל קשר עמוק יותר — שייכות הדדית שלגביה שניהם יחד, המשפיע והמקבל, נעשים דבר אחד שלם, מציאות אחת.
כיוון שכאמור קשור הענין של שנת-העיבור קשר הדוק עם חג הפסח, אנו מוצאים את הנקודה האמורה — ההתאחדות של חלקים שונים שמהם נוצר דבר אחד — בעניני חג הפסח, ובמיוחד בענין קרבן הפסח (שגם עליו נצטוו בראש-חודש ניסן221 במצרים כמו על מצוות עיבור שנים וקידוש חדשים222).
קרבן הפסח שונה מכל הקרבנות223 האחרים, הן מן הסוג של קרבן-צבור והן מן הסוג של קרבן-יחיד224, בפרטים שונים הקשורים אך ורק בקרבן הפסח.
אחד הפרטים האמורים הוא, שקרבן הפסח הוא צריך להיות קרב "ראשו על כרעיו ועל קרבו225". השוני והמרחק בין הראש לבין הכרעים וכו' מובן מאליו, ועם זאת נדרש שכל החלקים יקרבו יחד ובאופן זהה226.
כן נדרש שקרבן הפסח ייקבע רק ל"מנויים"227 — אנשים שנמנו מראש, יחידים שהתאחדו ליחידה אחת כדי להביא ולאכול228 את קרבן הפסח כולם יחד בחבורה אחת229 דוקא230 ובמחיצה אחת. ההשתתפות של כל אחד מהם היתה שונה אך כולם אכלו על השובע231.
הערות
- 221. קרבן הפסח. . עליו נצטוו בראשחודש ניסן : בא יב, א ואילך. ולקיחתו היתה בעשור בחודש — שבת הגדול דשנה ההיא.
- 222. על מצוות עיבור שנים וקידוש חדשים : ראה מכתב ר"ח ניסן ה'תשד"מ, ובהערות שם (הגש"פ הנ"ל ס"ע תשמז ואילך).
- 223. קרבן הפסח שונה מכל הקרבנות : בהבא להלן ראה גם לקו"ש חי"ח ע' 104 ואילך (הגש"פ הנ"ל ע' שנד ואילך). מכתב עש"ק שבת הגדול ה'תשל"ט (הגש"פ הנ"ל ע' תרצו ואילך).
- 224. הן מן הסוג של קרבןצבור והן מן הסוג של קרבןיחיד : ובלשון הרמב"ם (בפיה"מ שלו בהקדמתו לסדר קדשים): והמין הרביעי קרבן יחיד דומה לקרבן ציבור והוא קרבן פסח.
- 225. ראשו. . קרבו : בא יב, ט. פסחים ע, רע"א במשנה. רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"י.
- 226. ובאופן זהה : צלי אש — בא שם, ח. פסחים צה, רע"א במשנה. רמב"ם שם ה"ד.
- 227. שקרבן הפסח. . רק ל"מנויים" : זבחים נו, ב במשנה. רמב"ם שם רפ"ב.
- 228. כדי. . ולאכול : שאכילת קרבן פסח היא עיקר בו יותר מבשאר קרבנות — שמעיקרו לאכילה ניתן (משנה פסחים עו, ב).
- 229. בחבורה אחת : "המתמנים על הפסח הם הנקראים בני חבורה" (רמב"ם שם), ו"כל האוכל מן הפסח אינו אוכל אלא בחבורה אחת" (רמב"ם שם רפ"ט).
- 230. בחבורה אחת דוקא : ובאכילתו פניהם זא"ז (ראה פסחים פו, א (במשנה). רמב"ם הל' ק"פ פ"ט ה"ג).
- 231. על השובע : פסחים ע, א. רמב"ם שם פ"ח ה"ג.
משנה תורה, הלכות קרבן פסח ח׳:י׳ - הטקסט מספריא
הסיק את התנור וגרף את כל האש ותלהו בתנור וצלהו הרי זה אסור שאין זה צלי אש חתכו ותלהו על גבי גחלים הרי זה צלי אש צלהו על גבי סיד או חרסית או חמי טבריה הרי זה אסור שאין זה צלי אש כיצד צולין אותו תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו בשפוד של עץ ותולהו לתוך התנור והאש למטה ותולה כרעיו ובני מעיו בתנור חוצה לו ולא יתנם בתוכו שזה כמין בישול הוא ושפוד של רמון היו בוררין לצלייתו כדי שלא יזרוק את מימיו ויבשלהו:
משנה תורה, הלכות קרבן פסח ט׳:ג׳ - הטקסט מספריא
שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד צריכה כל חבורה מהן לעשות לה היקף שנאמר מן הבשר חוצה מפי השמועה למדו שצריך ליתן לו חוצה למקום אכילתו ואלו הופכין את פניהן אילך ואוכלין ואלו הופכין את פניהן אילך ואוכלין כדי שלא יראו מעורבים:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ב מאותו ספר זבחים נו, ב
- לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה א מאותו ספר זבחים נו, ב
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר זבחים נו, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב מאותו ספר זבחים נו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ד זבחים נו, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו זבחים נו, ב
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז זבחים נו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנח זמן וסדר לישת מצת המצוה ב זבחים נו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעז דיני אכילת האפיקומן זבחים נו, ב
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט זבחים נו, ב
- תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל זבחים נו, סע"ב

