209
כך היה גם אצל בני ישראל במצרים לפני הגאולה:
הם היוו "עם" מבחינות רבות ביותר, עד כדי כך שהיו "מצויינים", שונים מן המצריים בלשונם לבושם109 וכו', עד כדי כך110 שהיו אפילו בארץ נפרדת, ארץ גושן, אבל יחד עם זאת היו משועבדים ו"בלועים" בין המצריים — עד כדי כך שהי' נדמה שגם בדברים עיקריים הם "בקרב גוי", כמו המצריים.
וברגע הגאולה — נתקיים "לקחת לו גוי מקרב גוי111", בנ"י נלקחו "לו", אל הקב"ה ועל-ידי הקב"ה, להיות לו — "גוי", מתוך מצב של עבדות עמוקה עד לחירות113 נעלית112 ביותר, עד כדי להיות עם ה', מוכנים להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" בחיי יום יום.
* * *
כמו בכל ענין של תורה ומצוות, הרי נוסף ללקח הכללי יש כאן גם לקח והוראה לכל יחיד114, למשפחה ולכל — העם היהודי.
אחת ההוראות העיקריות לכל אחד ולכל אחת — היא:
חג הפסח מזכיר ומלמד להשתחרר מהשתעבדות ל"עבודה זרה", עבודתה של הסביבה הזרה, ולהיות בן חורין, חירות אמיתית על-ידי חיים לפי ההוראות של תורתנו, תורת חיים, תורת אמת:
"משכו" — למשוך עצמו, לסגת ולהתנער מכל דבר שהוא "עבודה זרה", זר לתורה וליהדות.
"וקחו" — ולקחת, הרבה יותר ועמוק יותר, תורה ומצוות115, ובאופן שכל ההתנהגות, עד פרטי פרטים, תהיה בהתמסרות מוחלטת אל הקב"ה: "ראשו על כרעיו ועל קרבו116", הכל, מן הכח הנעלה ביותר (הראש, השכל) עד לכוחות הנמוכים ביותר (המעשה), נעשה ל"קרבן פסח לה'", חדור באותה אש (אש דקדושה), הבוערת תוך כל כולו117,
הערות
- 109. מצויינים, שונים. . לבושם : הגש"פ פיסקא במתי מעט. וראה מפרשי ההגדה שם. ולהעיר משו"ת צ"צ יו"ד סצ"א (ובהשמטות בח"ו).
- 110. עד כדי כך : ראה זח"ב קע, ריש ע"ב. מכילתא עה"פ בשלח יד, כח. ילקוט ראובני שם, כז.
- 111. לקחת לו גוי מקרב גוי : ואתחנן ד, לד. וראה מכתב י"א ניסן ה'תשל"ד (הגש"פ הנ"ל ע' תרנו). וש"נ.
- 113. חירות נעלית : ראה זח"ב מ, א. ז"ח ר"פ יתרו. וראה גם תקו"ז תנ"ו (צז, סע"ב).
- 112. מתוך. . עבדות. . לחירות נעלית : ראה גם מכתב ר"ח ניסן ה'תשל"ו (הגש"פ הנ"ל ע' עתר ואילך).
- 114. בכל ענין של תורה. . הוראה לכל יחיד : ושלא בערך מזה (שע"פ תורת הבעש"ט) כל דבר ודבר אשר האדם רואה או שומע יש בו הוראת הנהגה בעבודת השם — "היום יום" ט אייר. כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סי' קכזט. וש"נ.
- 115. משכו. . לסגת. . עבודהזרה. . וקחו — ולקחת. . תורה ומצוות : בא יב, כא ובמכילתא עה"פ. מכילתא (הובא בפרש"י) עה"פ שם, ו. וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סקכ"ד (כח, ד ואילך). או"ת ל, סע"א ואילך (בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך — סי' פד (א)).
- 116. ראשו. . קרבו : בא יב, ט. פסחים עד, רע"א במשנה. רמב"ם הל' ק"פ פ"ח ה"י.
- 117. תוך כל כולו : וי"ל שנרמז בהציווי (בא שם) אל תאכלו ממנו נא.
משנה תורה, הלכות קרבן פסח ח׳:י׳ - הטקסט מספריא
הסיק את התנור וגרף את כל האש ותלהו בתנור וצלהו הרי זה אסור שאין זה צלי אש חתכו ותלהו על גבי גחלים הרי זה צלי אש צלהו על גבי סיד או חרסית או חמי טבריה הרי זה אסור שאין זה צלי אש כיצד צולין אותו תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו בשפוד של עץ ותולהו לתוך התנור והאש למטה ותולה כרעיו ובני מעיו בתנור חוצה לו ולא יתנם בתוכו שזה כמין בישול הוא ושפוד של רמון היו בוררין לצלייתו כדי שלא יזרוק את מימיו ויבשלהו:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- אגרות קודש כרך כד ט'קכב פסחים עד, א
- לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים מאותו ספר פסחים עד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח מאותו ספר פסחים עד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך ט שופטים שיחה ב מאותו ספר פסחים עד, א
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר פסחים עד, רע"א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו פסחים עד, א
- שארית יהודה הלכות מליחה - סי' סט (א) בבית פסחים עד, א
- שארית יהודה הלכות מליחה - סי' סט (יג) שנית פסחים עד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים פסחים עד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט פסחים עד, א

