לקוטי שיחות כרך ח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
אם במלים "בדרך רחוקה" הכוונה היא למקום שממנו אין אפשרות להגיע לעזרה במשך כל זמן השחיטה, מובן מדוע אומרת התורה שדוקא כאשר היה "טמא לנפש" או "בדרך רחוקה" הוא רשאי להקריב פסח שני, ואילו "והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח, ונכרתה הנפש ההיא מעמיה", והוא אינו מקריב פסח שני:
12 ע"פ דרך ההלכה לדעת הרמב"ם, גם "האיש אשר הוא טהור ובדרך לא הי'", ואפילו כשהזיד בראשון, אף שחייב כרת על הראשון – יעשה את השני ויפטר מהכרת (פסחים צב, ב ואילך. רמב"ם שם רפ"ה). אבל בפשוטו של מקרא, הרי מפורש דהדין "ועשה פסח לה' בחדש השני גו'" הוא רק ל"טמא לנפש גו'", (אבל "האיש אשר הוא טהור גו'", דינו מפורש "ונכרתה גו' חטאו ישא" ואין לו תקנה. וגם ע"פ דרך ההלכה – לכמה דיעות כולל גם רש"י – הדין כן*).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
כך נקרא בכ"מ, מתחיל ממשנה פסחים צב, ב (ובגמרא שם צג, א), רמב"ם הל' ק"פ פ"ה, ועד לסידור רבנו הזקן (לפני ובא לציוז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ב' י"ד אייר, פסח שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, כבר נהגו כלל ישראל לקרוא את יום י"ד אייר בשם "פסח שני ", שם המורה על חשיבותו בערך לפסח ראשון.
3 כך נקרא בכ"מ, מתחיל ממשנה פסחים צב, ב (ובגמרא שם צג, א), רמב"ם הל' ק"פ פ"ה, ועד לסידור רבינו הזקן (לפני ובא לציון גואל).
פתיחה בהקשר