ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ד

238

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ז. התמנות הקטן על קרבן פסח ראשון פוטרת אותו מפסח שני

ויש לומר שבדרך דומה ניתן להסביר את תירוצו של מהר"י קורקוס על הרמב"ם בענין קרבן פסח – "אם שחטו עליו בראשון פטור" – "כיון דרחמנא רבייה לקטן⁵⁷ שישחטו עליו וממנין אותו נפטר הוא בכך מן השני" –

כדי להבין זאת יש להקדים את הסבר הגאון הרוגוטשובי⁵⁸, שההלכה בדברי הרמב"ם "אם שחטו עליו בראשון פטור" היא רק כאשר האב מינה את בנו על קרבן בפסח כאחד מבני החבורה, שאז הוא פטור מפסח שני. אך אם הקטן נכלל בעת שחיטת הקרבן בתוך "בית אבות", אף אם נאמר ש"שה לבית אבות" היא חובה מדאורייתא, הרי אז הוא חייב בפסח שני. כי הקטן יכול לאכול עקב הענין של "שה לבית אבות" מפני שהוא בטל לאב, ולא מפני שהוא מציאות בפני עצמו. ואם כך, הקטן כאדם בפני־עצמו לא קיים מצות קרבן פסח⁵⁹. אבל אם האב מינה אותו על פסחו כאדם בפני עצמו, אז שחטו את הקרבן גם עבור הבן, ורק במקרה זה הוא פטור מפסח שני.

ההסבר לכך הוא כדלעיל⁶⁰: כיון שהתורה קובעת שקטן יכול להימנות על קרבן פסח במציאות בפני עצמו, יוצא, שעקב מצות התורה על האב חלה על הקטן מצות קרבן פסח^*, ולפיכך הוא פטור מפסח שני, כאשר שחטו עבורו בפסח ראשון.

ח. באיסור שפחה חרופה חייב הקטן עקב גרימתו לחיוב מלקות לאשה

בדומה לכך ניתן לומר לגבי קטן "בן

הערות

57. לכאורה י"ל מעין זה במצות ראי' שמלשון הרמב"ם במ"ע נג משמע שהחיוב לעלות "עם כל בן זכר שיש לו שאפשר לו להלך לבדו" הוא מדאורייתא, וכ"מ ברמב"ם הל' חגיגה פ"ב ה"ג – שלא כתב שהוא מד"ס כמ"ש בהל' ציצית ברכות סוכה ולולב (אבל ראה לח"מ וקרית ספר שם). וכן מפורש בפיה"מ להרמב"ם חלה פ"ד מי"א (וראה טו"א חגיגה (ו, א סוף קטע המתחיל פיסקא) דמירושלמי חגיגה פ"א ה"א משמע דקטן ד(ב"ש ו)ב"ה חייב מה"ת. וראה העמק שאלה לשאילתות שאילתא קלז סק"ב דלהרמב"ם הוא גם לקרבן). כי מכין שנאמר "כל זכורך" הרי התורה רבי' לקטן, א"כ נכללו במצוה מדאורייתא. ועפ"ז מובן מה שהביא הכתוב ד"כל זכורך" אף שבבבלי כתב דקרא אסמכתא בעלמא. ועפ"ז חידוש הוא לכאורה דיש מה"ת חיוב "כדי לחנכו במצות" וראה העמק שאלה שם ואכ"מ.
58. צפע"נ הל' תרומות פ"ב הי"ב (מג, סע"ב ואילך). שו"ת דווינסק ח"ב ס"ט־י. אלא שבשו"ת שם סי' יוד כתב "דגבי פסח ברמב"ם .. מיירי שכבר הגיע לי"ג שנה רק לא נגמרו ב' שערות השיעור שלו אז ולכך אם בפ"ש כבר נגמר י"ל דהוה גדול למפרע ולכך א"צ". ועיי"ש מה שמביא מפסחים צב, ב למ"ד דרך רחוקה רחמנא פטרי' ומ"מ אם עשה פסח יצא כו'.
59. להעיר מלשון אדה"ז בשו"ע הל' שבת סשמ"ג ס"ח. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ו ע' 69 ואילך.
60. ביאור דברי הרמב"ם ביסוד הנ"ל מובן גם ע"פ שאר מפרשי הרמב"ם. אבל יומתק ושייך יותר לנדו"ד – ע"פ הצפע"נ. וראה לקו"ש שם.
*. ועד"ז (ויתירה מזו) י"ל במצות הקהל, בנוגע להטף. נתבאר בארוכה בלקו"ש חי"ט ע' 363 ואילך.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך כב ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה א ‹ 177 לקו"ש חי"ז ע' 238

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.