שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך כט וילך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
משמעות המלה "מסורות" היא – ענינים שנמסרו למשה מסיני בעל־פה, ויש לומר, שהכוונה היא במיוחד לאלו שאין להם אפילו רמז בתורה שבכתב,
23 ע"ד ל' רש"י (וישלח לד, ל) "מסורת כו' ביד הכנענים". ולהעיר מ"יש אם למסורת" (פסחים פו, ריש ע"ב. וש"נ). בבאר מים חיים (לאחי המהר"ל) על פרש"י כאן, ד"מסורות" היינו ש"לא הי' לו עוד כח לטרוח ולמסור ליהושע מה שקיבל מסיני". ומשמע שמפרש דמסורת היינו הכח למסור כו' [ובעץ יוסף לתנחומא ואתחנן שם ד"מסורות החכמה פי' כללי החכמה שעל פיהם מוסר הרב לתלמידיו שיבינו .. מדרך קצרה"]. אבל [נוסף לזה שלכאורה דוחק לומר שנעשה חסרון בכח חכמתו של משה – דאם לא תששו כוחותיו הגשמיים, עאכו"כ שלא תששו כחותיו הרוחניים – הנה] לכאורה פשטות הלשון "מסורות" מורה על דברים הנמסרים בע"פ. [ואולי תיבת "החכמה" בפרש"י לא קאי על "מסורות" שלפני פניו רק על תיבת "ומעיינות"].
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[וע"ד המבואר בספרים בפירוש מארז"ל "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא", ש"בעל הבית" קאי על הקב"ה, ובכל הענינים צריכים לקיים את דברי הקב"ה, "חוץ מצא", שאם יאמר הקב"ה "צא ממחיצתי", ח"ו, ע"ד שמצינו ב"אחר" ש"כבר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר" – בענין זה לא צריכים לשמוע אפילו להקב"ה, כביכול, כמו ב"אחר", שגם לאחרי שמיעת הבת-קול הי' לו לעשות תשובה, כיון ש"דחק ונכנס" מועיל תמיד.
1734 ראשית חכמה שער הקדושה פי"ז (רה, א). הובא בשל"ה שער האותיות אות ק (צח, ב), ובפי' ענף יוסף לעין יעקב פסחים פו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מבלי הבט על כך שאין לו סיוע מלמעלה ח"ו, ומה גם שבאים המלאכים שמצד השמאל וטוענים שרצונו לילך בדרך בלתי-רצוי' – הרי הוא מתעקש מתוך חוצפה שאינו מסכים על כך, בבחינת "כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה חוץ מצא",
135 פסחים פו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם הפירוש הפנימי בהציווי "כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה חוץ מצא" – דקאי גם על בעה"ב של העולם, הקב"ה, שצריך לקיים כל מה שאומר, "חוץ מצא", היינו, שכאשר הקב"ה אומר "שובו בנים שובבים חוץ מאחר", כבר אמר הקב"ה שאין לקיים זאת, ואילו "דחק ונכנס" היו מקבלים אותו, כיון ש"אין לך דבר שעומד בפני התשובה".
205 ראה ראשית חכמה שער הקדושה פט"ז. הובא בשל"ה שער האותיות אות ק (צח, ב), ובפי' ענף יוסף לעין יעקב פסחים פו, ב. וראה גם תו"מ ח"ג ריש ע' 314.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כי כשם שבשעה שהם רוצים להחזיק מישהו בבית הסוהר, אינו יכול לצאת משם, כך גם כאשר אינם רוצים להחזיק בו, אינו יכול לקיים את ה"חוץ מצא" ולהשאר במאסר.
641 פסחים פו, ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נג דין הראוי לירד לפני התיבה יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
יט ש"צ קבוע יורד לפני התיבה מעצמו ולא ימתין עד שיאמרו לו לפי שנראה שאינו סומך על דיבור הצבור שמנוהו לכך אבל מי שאינו ש"צ קבוע צריך לסרב מעט קודם שיורד לפני התיבה ולא יסרב יותר מדאי אלא פעם ראשונה מסרב וממאן לגמרי כלומר איני כדאי לכך וכשיאמרו לו פעם שנית מכין עצמו כמו שרוצה לעמוד ובפעם שלישי יעמוד ואם האומר לו שירד הוא אדם גדול אינו מסרב לו כלל שאין מסרבין לגדול אלא בדבר שיש בו גסות ושררה כמו שיתבאר בסי' ק"ע:
קכו תוס' פסחים פו, ב ד"ה אין. מ"א שם.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נג דין הראוי לירד לפני התיבה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואם האומר לו שירד הוא אדם גדול, אינו מסרב לו כלל, שאין מסרבין לגדול אלא בדבר שיש בו גסות ושררה, כמו שיתבאר בסי' ק"ע:
553 תוס' פסחים פו, ב ד"ה אין (אמאי דיתיב אפוריא לא שייך למימר משום דאין מסרבין, דישיבת פוריא דבר גסות ושררה הוא ולא היה לו לישב). מ"א שם (וכתבו התוס' ספ"ז דפסחים, דבדבר גסות ושררה, אפילו האומר לו הוא אדם גדול יסרב. ועיין מה שכתבתי סי' ק"ע ס"ה).
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כד ט'רמט
מקור מפורש
בדף זה
פסחים פו, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות תרומה
מקור מפורש
בדף זה
פסחים פו, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
כל המצוות), "לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות , שנאמר ועשיתם את כל מצותי" .
128 נוסף על פירושו על הפסוק (פרשתנו טו, לט) "וזכרתם את כל מצות ה'", "שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטין וחמשה קשרים הרי תרי"ג" – שזהו ע"ד הרמז . ומה גם שבפירוש זה יש קושי: (א) בכתוב נאמר "ציצת", ויש צורך לפרש אליבא דמ"ד (פסחים פו, ריש ע"ב. וש"נ) "יש אם למקרא" (בתר קריי' אזלינן, דהיא עיקר), (ב) עפ"ז צ"ל שיש חיוב להביט על כל הציצית, יחד עם החוטין והקשרים, והרי ע"פ הלכה אין הכרח בדבר.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שמצינו באחר, שגם לאחרי שבהשגחה פרטית שמע את ה"בת קול" שיצתה ואמרה "שובו בנים שובבים חוץ מאחר" – הי' יכול וצריך לעשות תשובה .
1575 ראה ר"ח שער הקדושה פט"ז. הובא בשל"ה שער האותיות אות ק (צח, ב), ובפי' ענף יוסף לעין יעקב פסחים פו, ב. וראה גם תו"מ חכ"ו ע' 186.
פתיחה בהקשר