190
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שבעל־פה21, כי רק כך אפשר להבין את כוונת התורה שבכתב22, כפי שמובן בפשטות. וכיון שגם שלש פרשות אלו (וילך, האזינו וברכה) נמסרו לישראל על ידי משה רבינו, הרי הוא בודאי מסר להם את כל אשר הכרחי להבנת פרשיות אלו – כלומר, גם את הפירוש של פרשיות אלו בתורה שבעל־פה.
– וכיצד ייתכן לומר "לא אוכל עוד לצאת ולבא בדברי תורה"?!
לפיכך מוסיף רש"י "שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה" – לגבי שני ענינים אלו – "מסורות" ו"מעינות החכמה" – ייתכן לומר שהם לא נכללו ב"דברי תורה" אשר לימד משה את ישראל בשלש פרשות אלו, כפי שיוסבר להלן.
ג. "מסורות ומעינות" – לא גופי הלכה
משמעות המלה "מסורות" היא – ענינים שנמסרו למשה מסיני בעל־פה23, ויש לומר, שהכוונה היא במיוחד לאלו שאין להם אפילו רמז בתורה שבכתב24,
כנאמר בגמרא25 "תורה רוב בכתב ומיעוט על־פה", וכפי שמפרש זאת רש"י: "רוב בכתב, רוב התורה תלויה במדרש... מדות שהתורה נדרשת בהן. ומיעוטה על־פה, שאין רמז ללמוד לה בתורה, אלא למשה נאמר על־פה".
במושג "מעינות החכמה" אין הכוונה לגופי ההלכות של התורה שבעל־פה, אלא לפלפולה של תורה, שהוא כ"מעין", כלשון המשנה26 "מעין המתגבר" – והרי בפלפולא דאורייתא אין כלל גבול, כנאמר27 "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים", וכפי שרואים במוחש.
הערות
- 21. כפרש"י בחוקותי (כו, מו).
- 22. ראה בארוכה אגה"ק סו"ס כט (קנ, ב ואילך). וראה הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש שם.
- 23. ע"ד ל' רש"י (וישלח לד, ל) "מסורת כו' ביד הכנענים". ולהעיר מ"יש אם למסורת" (פסחים פו, ריש ע"ב. וש"נ). בבאר מים חיים (לאחי המהר"ל) על פרש"י כאן, ד"מסורות" היינו ש"לא הי' לו עוד כח לטרוח ולמסור ליהושע מה שקיבל מסיני". ומשמע שמפרש דמסורת היינו הכח למסור כו' [ובעץ יוסף לתנחומא ואתחנן שם ד"מסורות החכמה פי' כללי החכמה שעל פיהם מוסר הרב לתלמידיו שיבינו .. מדרך קצרה"]. אבל [נוסף לזה שלכאורה דוחק לומר שנעשה חסרון בכח חכמתו של משה – דאם לא תששו כוחותיו הגשמיים, עאכו"כ שלא תששו כחותיו הרוחניים – הנה] לכאורה פשטות הלשון "מסורות" מורה על דברים הנמסרים בע"פ. [ואולי תיבת "החכמה" בפרש"י לא קאי על "מסורות" שלפני פניו רק על תיבת "ומעיינות"].
- 24. ע"ד הלכה למשה מסיני ש(רובם) אין להם שום רמז במקרא (פיהמ"ש שם ד"ה וכאשר (קרוב לסופו). וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך הלכה למשה מסיני בתחלתו. וש"נ).
- 25. גיטין ס, ריש ע"ב.
- 26. אבות פ"ב מ"ט. שם פ"ו, א. – וראה גם באר מים חיים על פרש"י כאן. עיון יעקב לע"י סוטה שם.
- 27. איוב יא, ט. ועיין הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ה.
רש"י על בראשית ל״ד:ל׳ - הטקסט מספריא
עכרתם. לְשׁוֹן מַיִם עֲכוּרִים, אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה עַכְשָׁו (ברכות כ"ה). וְאַגָּדָה, צְלוּלָה הָיְתָה הֶחָבִית וַעֲכַרְתֶּם אוֹתָהּ (בראשית רבה) – מָסֹרֶת הָיְתָה בְּיַד כְּנַעֲנִים שֶׁיִּפְּלוּ בְּיַד בְּנֵי יַעֲקֹב, אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ (שמות כ"ג), לְפִיכָךְ הָיוּ שׁוֹתְקִין:
מתי מספר. אֲנָשִׁים מוּעָטִים:
עכרתם YE HAVE TROUBLED ME — This has the same meaning as (Berakhot 25b) “troubled (עכורים) waters” (i.e. waters that are disturbed, not clear). He meant “Now my mind will never be clear (without worry)”. There is an Agada, (Genesis Rabbah 80:12) “He said: the wine in the cask was clear but you have troubled it”. The Canaanites had a tradition that they would fall by the hands of the sons of Jacob, but they thought that this would happen only when the condition was fulfilled as expressed in the verse (Exodus 23:30) “when thou shalt in-crease, then shalt thou inherit the land”; consequently they had been silent until now (i.e. they had not attacked them).
מתי מספר means A FEW MEN.
משנה אבות ב׳:ט׳ - הטקסט מספריא
אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעזר אומר עין טובה. רבי יהושע אומר חבר טוב. רבי יוסי אומר שכן טוב. רבי שמעון אומר הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר לב טוב. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך. שבכלל דבריו דבריכם. אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם. רבי אליעזר אומר עין רעה. רבי יהושע אומר חבר רע. רבי יוסי אומר שכן רע. רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם. אחד הלוה מן האדם. כלוה מן המקום ברוך הוא. שנאמר (תהלים לז, כא) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. רבי אלעזר אומר לב רע. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך. שבכלל דבריו דבריכם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.