189
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כן אין מובן: כאמור פעמים רבות9, רש"י אינו מתכוון לצטט בפירושו על התורה את מדרשי חז"ל בלשונם המדוייקת, ולפי זה בעניננו: מדוע מביא רש"י את הביטוי "מסורות ומעינות החכמה", ואינו אומר בניסוח הרגיל, אשר רש"י עצמו מתחיל בו את פירושו – "לצאת ולבא בדברי תורה" – "שנסתמו10 ממנו דברי תורה"11?
ב. משה רבינו המשיך ללמד את ישראל תורה
ויש לומר, שרש"י מתרץ בכך שאלה פשוטה (בלשון העם: "קלאץ קשיא"), אשר עד כה לא מצאתי שדנים על כך בדברי המפרשים:
כיצד ייתכן לומר "לא אוכל עוד לצאת ולבא בדברי תורה", כאשר מיד לאחר מכן מסר משה רבינו לישראל עניני תורה רבים – את הפרשות וילך, האזינו, וזאת הברכה?!
ואף לגבי שמונת הפסוקים האחרונים שבתורה12 – המתחילים ב"וימת שם משה" – יש שתי דעות13, כמובא בפירוש רש"י14 – אם יהושע כתבם, או "משה כותב15 בדמע".
אך לגבי פרשת וילך, פרשת האזינו ופרשת וזאת הברכה, עד שמונת הפסוקים האחרונים, אין חולק שמשה אמרן וכתבן.
ואין לתרץ שב"דברי תורה" הכוונה היא רק לעניני הלכה16, כי, בנוסף לכך שדחוק ביותר לומר שדברים שבתורה שבכתב אינם נכללים ב"דברי תורה" – הרי עוד ועיקר: בפרשיות אלו יש גם הלכות – מצות הקהל17, כתיבת ספר תורה18, ועוד19.
יותר מכך: כל מלה בתורה שבכתב ניתנה למשה עם פירושה20 בתורה
הערות
- 9. ראה ס' כללי רש"י (כפר חב"ד, תש"מ) פ"ח ס"ב (בהוצאת תנש"א – פ"ט ס"ה). וש"נ.
- 10. בכמה דפוסי (וכת"י) רש"י "שנסתתמו" (כבסוטה שם לפנינו). וראה שינויי נוסחאות במס' סוטה הנ"ל הערה 6 – שתי הגירסאות בש"ס.
- 11. וראה מדרש לקח טוב כאן "לצאת ולבא בתורה" (ותו לא).
- 12. ברכה לד, ה ואילך.
- 13. ב"ב טו, א (וש"נ). ועד"ז בספרי ברכה שם. – ולשיטת הראב"ע גם מ"ויעל משה גו'" (שם, א ואילך) כתב יהושע.
- 14. ברכה שם, ה.
- 15. ואינו מבאר בנוגע לאמירתן. ולהעיר ממפרש"י הע"י (מהרש"א, הריטב"א. עיון יעקב) ב"ב שם.
- 16. להעיר מבעה"ט כאן: בששה סדרי משנה.
- 17. פרשתנו לא, י ואילך (ומפורש "ויצו משה אותם גו'").
- 18. שם, יט.
- 19. ראה לדוגמא (גם בפרש"י עה"ת) האזינו לב, ג. ועוד.
- 20. ראה רמב"ם בהקדמתו לפיהמ"ש וס' היד – בנוגע למצות התורה. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ד.
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.