189

הערות

1. 1. פרשתנו לא, ב.
2. 2. סוטה יג, ב.
3. 3. לשון רש"י עה"פ. וראה ראב"ע ורמב"ן כאן.
4. 4. פרשתנו עה"פ (בפי' הב' (בד"ה אנכי היום). ראה בארוכה מפרש"י רש"י. ונת' בההתועדות).
5. 5. רמב"ן עה"ת כאן. רבינו בחיי. מושב זקנים. ועוד.
6. 6. בסופה (בשם "ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן" – בעל המאמר בסוטה שם). – גירסא זו ("מסורת חכמה") הובאה ג"כ בשטמ"ק סוטה שם. וראה מס' סוטה עם שינויי נוסחאות (ירושלים, תשל"ז).
7. 7. ובלאה"כ לא נקט רש"י גירסת התנחומא, דשם הלשון "נטלו מסורת כו'", ורש"י נקט כגירסת הש"ס "נסתמו ממנו" (ראה הערה 10). וטעמו של רש"י – יש לומר, "כי בזה מתרץ תמי' פשוטה: איך יתכן שהקב"ה גרם שמשה רבינו ישכח (חסרון) תורתו*?! והתי' – שרק "נסתמו ממנו", היינו כמו מעין שנסתם, שאינו נובע ממקומו לחוץ: וכן בעניננו, שלא ניטל ממשה הניתן לו כבר – ראה עיון יעקב לע"י סוטה שם. ובענף יוסף שם – כ"א כמו "בסתימת המעיין אין שום חסרון בגוף המעיין רק שיש דבר המונע .. מלצאת חוצה .. קודם מותו לא היה בכחו לצמצם .. להוציאה לחוץ". ע"ש. וראה גם ש"ך עה"ת כאן: אמר לצאת כו' [משא"כ לגירסת התנחומא ש"נטלו מסורת כו'". וראה המשך הענין שם "ולא היה יודע משה מה הי' יהושע דורש"]. וראה לקמן הערה 30.
8. 8. בדפוס ראשון ושני דפרש"י, וכן בכמה כת"י רש"י שתח"י, איתא רק "מסורות החכמה", וברוב כת"י רש"י שתח"י איתא רק "מעינות החכמה". אבל בדפוסי רש"י הנפוצים (וכן בהוצאת בערלינער, גם במהד"ק שלו) הוא כבפנים.
9. . "מסורת חכמה".
10. . ובפרט בנדו"ד "שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן" (פרש"י תשא לא, יח). ולהעיר ממחז"ל (תענית כה, א) דמשמיא מיהב יהבי מישקל לא שקלי (בתר דיהבי. רש"י).