208
שי לרביעי לא ישתה" — כוונתו להגדיר תקנת הקריאה, שתקנת קריאת כל ד' הפרשיות (כולל פ' פרה ופ' החודש) היא ע"ד תקנת ד' כוסות:
כשם שד' כוסות דליל פסח, הרי "כל חד וחד מצוה באפי נפשה הוא"20, ו"כל כוס תיקנו על דבר מיוחד"21 [כוס ראשון אומר עליו קידוש היום, כוס שני קורא עליו את ההגדה, כוס שלישי מברך עליו ברכת המזון, כוס רביעי גומר עליו את ההלל ומברך עליו ברכת השיר22]; וזה שאין שותין בין כוס ג' לכוס ד' אינו מפני שיש שייכות ביניהן (שבגלל זה אין להפסיק ביניהן), אלא מטעם שונה לגמרי23 —
עד"ז הוא בתקנת קריאת ד' פרשיות, שהם ד' (תקנות ו)קריאות שונות, דקריאת פ' פרה אינה חלק מתקנת קריאת פ' החודש, אלא הוא ענין בפני עצמו, ומה שאין מפסיקין בין פרה להחודש הוא מצד דין נוסף.
ג. ויש להסביר דעת רבי לוי ע"פ המובא בכמה פוסקים24 הטעם למ"ש במשנה25 ש"ב[שבת] שלישית [קורין] פרה אדומה" — "לפי26 ששואלין בהלכות הפסח קודם הפסח ל' יום27, להזכיר שיעשו הפסח בטהרה".
והנה דין זה דשלשים יום קודם החג שואלין ודורשין בהלכות החג אינו רק בפסח, אלא בכל הרגלים, וכמבואר בארוכה בשו"ע רבינו הזקן28 בטעם תקנה זו: "לפי שכאו"א הדר בא"י חייב להביא ברגל ג' קרבנות כו' וכל קרבן צריך להיות נקי מכל מום ומשאר דברים הפוסלים את הקרבן לפיכך תקנו חכמים לדרוש הלכות הרגל ל' יום לפניו כדי להזכיר העם את הרגל שלא ישכחו להכין בהמות הכשרים לקרבן ויהי' להם שהות כל שלשים יום".
ועפ"ז יש לומר, דזה שתיקנו קריאת פ' פרה להזהיר את ישראל מטומאה, אינו מפני קרבן פסח בלבד, אלא מפני טהרת הרגל בכלל (הדרושה לעלי' לרגל וג' קרבנות החג (מלבד ק"פ)), וכן מובן ממה שהביאו בכמה פוסקים29 בענין תקנת קריאת פרשת פרה הא ד"חייב30 אדם לטהר את עצמו ברגל"31.
ונ"ל שזהו טעמו של רבי בא דס"ל ש"אין מפסיקין בין פורים לפרה", כי לדעתו קריאת פ' פרה שייכת להתקנה דשואלין ודורשין כו' קודם הפסח שלשים יום32 (והיינו הכנה לטהרת הרגל בכלל), ולכן צ"ל בסמיכות לפורים דוקא (שבו התחלת ל' יום אלו33).
הערות
- 20. פסחים קט, סע"ב ואילך.
- 21. ל' הב"י לטאו"ח סתפ"ד (ד"ה וכתב א"א). וראה פסחים קיז, סע"ב.
- 22. רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"ז ה"י.
- 23. ראה רשב"ם ותוס' פסחים קיז, ב. ועוד.
- 24. רוקח הל' פורים (סי' רמא). וכ"ה בספר הפרדס לרש"י סדר קריאות והפטורות סכ"א (בהוצאת עהרענרייך — "סדר פרשיות" ע' שמח). הובא גם במהרי"ל הל' ד' פרשיות. וראה גם מטה משה ענין ארבע פרשיות (סי' תתקצז). ועוד.
- 25. מגילה כט, סע"א.
- 26. ל' הרוקח שם.
- 27. מגילה שם, ב. וש"נ.
- 28. ריש הל' פסח.
- 29. ס' הפרדס ומהרי"ל שם (אבל ראה לקמן הערה 35). וראה גם מטה משה שם, "פרשת פרה אדומה להודיע לעם שהם טמאי מתים שיטהרו באפר פרה לפי שבר"ח ניסן מתחילין הרחוקים לעלות לירושלים" (ולא הזכיר בטעם זה ע"ד עשיית פסח בטהרה).
- 30. ר"ה טז, ב.
- 31. אלא שלא תיקנו כן לפני כל הרגלים וסמכו על קריאתה לפני הפסח. וראה ע"ד החסידות אוה"ת חוקת (ס"ע תשעז ואילך).
- 32. ע"ד פרשת שקלים שלשים יום לפני ר"ח ניסן (ראה מגילה שם כט, ב).
- 33. כל' אדה"ז בשולחנו שם "מפורים ואילך".
פסחים ק״ט ב - הטקסט מספריא
אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים שִׁיעוּר מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה.
אָמַר רַב אָשֵׁי: אָמַר לִי רָבִין בַּר חִינָּנָא, שׁוּלְחָן שֶׁל מִקְדָּשׁ — שֶׁל פְּרָקִים הֲוָה, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ הַדּוֹקֵי הֲוָה מִיהַדַּק, אַמְּתָא בְּאַמְּתָא הֵיכִי מַטְבְּלֵיהּ?!
מַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא בְּיָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה הֲוָה מַטְבֵּיל לֵיהּ. דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה מַחֲזִיק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה טׇהֳרָה.
וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבָּעָה. הֵיכִי מְתַקְּנִי רַבָּנַן מִידֵּי דְּאָתֵי בֵּהּ לִידֵי סַכָּנָה, וְהָתַנְיָא: לֹא יֹאכַל אָדָם תְּרֵי, וְלֹא יִשְׁתֶּה תְּרֵי, וְלֹא יְקַנַּח תְּרֵי, וְלֹא יַעֲשֶׂה צְרָכָיו תְּרֵי?
אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר קְרָא: ״לֵיל שִׁמּוּרִים״ — לַיִל הַמְשׁוּמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִין.
רָבָא אָמַר: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִצְטָרֵף לְטוֹבָה, וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לְרָעָה. רָבִינָא אָמַר: אַרְבָּעָה כָּסֵי תַּקִּינוּ רַבָּנַן דֶּרֶךְ חֵירוּת, כׇּל חַד וְחַד
A cubit, by a cubit, by a height of three cubits. And the Sages measured the measure of the water necessary for a ritual bath at forty se’a.
The Gemara cites a discussion related to the topic of measurements. Rav Ashi said: Ravin bar Ḥinnana said to me: The table of the Temple, upon which the shewbread was placed, was comprised of assembled parts. For if it should enter your mind that the table was firmly connected and could not be taken apart, how could the priests immerse a cubit in a cubit? The dimensions of the table were two cubits by one cubit, with a height of one and a half cubits. If the table contracted ritual impurity, it had to be immersed in a ritual bath. If a ritual bath contains an area of one cubit by one cubit, the table can fit inside only if it is dismantled.
The Gemara responds: What is the difficulty? Perhaps the priest would immerse it in the sea that King Solomon built, which was a very wide ritual bath, as it states: “And he made the molten sea of ten cubits from brim to brim, round in compass” (I Kings 7:23). As Rabbi Ḥiyya taught: The sea that Solomon built contained the volume of water of one hundred and fifty ritual purification baths. It was certainly possible to immerse even large vessels in this sea.
We learned in the mishna that even with regard to the poorest of Jews, the charity distributors should not give him less than four cups of wine. The Gemara asks: How could the Sages establish a matter through which one will come to expose himself to danger? But wasn’t it taught in a baraita: A person should not eat pairs, i.e., an even number of food items; and he should not drink pairs of cups; and he should not wipe himself with pairs; and he should not attend to his sexual needs in pairs. The concern was that one who uses pairs exposes himself to sorcery or demons. Why would the Sages require one to drink an even number of cups and thereby place himself in a position of danger?
Rav Naḥman said that the verse said: “It was a night of watching to the Lord” (Exodus 12:42), which indicates that Passover night is a night that remains guarded from demons and harmful spirits of all kinds. Therefore, there is no cause for concern about this form of danger on this particular night.
Rava said a different answer: The cup of blessing for Grace after Meals on Passover night is used in the performance of an additional mitzva and is not simply an expression of freedom. Therefore, it combines with the other cups for the good, i.e., to fulfill the mitzva to drink four cups, and it does not combine for the bad. With regard to the danger of drinking pairs of cups, it is as though one drinks only three cups. Ravina said: The Sages instituted four separate cups, each of which is consumed in a manner that demonstrates freedom. Therefore, each and every one
משנה תורה, הלכות חמץ ומצה ז׳:י׳ - הטקסט מספריא
כל כוס וכוס מארבעה כוסות הללו מברך עליו ברכה בפני עצמה. וכוס ראשון אומר עליו קדוש היום. כוס שני קורא עליו את ההגדה. כוס שלישי מברך עליו ברכת המזון. כוס רביעי גומר עליו את ההלל ומברך עליו ברכת השיר. ובין הכוסות האלו אם רצה לשתות שותה בין שלישי לרביעי אינו שותה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.