הלכות טומאת אוכלים

הלכה א כל אוכל המיוחד למאכל אדם כגון לחם ובשר וענבים וזיתים וכיוצא בהן מקבל טומאה …

• סנהדרין ה ע"ב · ו דתניא: פעם אחת הלך רבי למקום אחד, וראה בני אדם שמגבלין עיסותיהם …
• חולין לו ע"א · יג אמר רבי אלעזר: תא שמע, ״מכל האכל אשר יאכל וגו׳״ – אוכל …
• נדה נ ע"א · ט גמ' לאתויי מאי? לאתויי בשר ודגים וביצים.

הלכה ב ואלו הן השבעה משקין שמכשירין את האוכלין לטומאה:המים והטל והשמן והיין והחלב והדם והדבש …

• שבת קמד ע"א · א שלא לרצון, שדם מגפתה טהור?! אמר להן: מחמיר אני בחלב מבדם, שהחולב …
• קידושין נט ע"ב · ב שאני מחשבה דטומאה, דכי מעשה דמי, וכדרב פפא. דרב פפא רמי: כתיב: …
• בבא מציעא כב ע"ב · ד בעינן ״כי יותן״ דומיא ״דכי יתן״. מה ״יתן״ לדעת, אף ״כי יותן״ …
• סנהדרין ה ע"ב · ו דתניא: פעם אחת הלך רבי למקום אחד, וראה בני אדם שמגבלין עיסותיהם …

הלכה ו אלו דברים שאינן מקבלין טומאה אע"פ שבני אדם אוכלין אותן לפי שאינן נאכלין להנאת …

• נדה נא ע"ב · ד אמר לו רבי יוחנן בן נורי: אם נקחין בכסף מעשר, מפני מה …

הלכה ז השבת סתמו לאכילת גופו כשאר ירקות שדה ואם חשב עליו לקדירה אינו מתטמא טומאת …

• ברכות לט ע"א · יב תא שמע: השבת משנתנה טעם בקדירה אין בה משום תרומה, ואינה מטמאה …
• נדה נא ע"ב · ז אמר רב אשי: אמריתה לשמעתיה קמיה דרב כהנא, (אמר): לא תימא בשבת …

הלכה י הקור הרי הוא כעץ לכל דבר ואם שלקו וטגנו מתטמא טומאת אוכלין:

• עירובין כח ע"ב · ו ובכפניות אין מערבין? והתניא: קור ניקח בכסף מעשר, ואין מטמא טומאת אוכלין. …

הלכה יב זיתים וענבים הקשים שנפרצין ויוצאין מתחת הקורה בשעת הדריכה אינן מקבלין טומאה ועד כמה …

• בבא מציעא קה ע"א · יב תנן התם: פריצי זיתים וענבים, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין.
• בבא מציעא קה ע"א · יד וכמה פריצי זיתים? רבי אלעזר אמר: ארבעת קבין לקורה. דבי רבי ינאי …

הלכה יג הכפניות והפגין והבוסר והקצח הרי הן כאוכלין ומקבלין טומאה:

• עירובין כח ע"ב · ו ובכפניות אין מערבין? והתניא: קור ניקח בכסף מעשר, ואין מטמא טומאת אוכלין. …

הלכה יח דבש בכוורתו מטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה רדה הדבש משירסק החלות מתטמא משום משקה …

• בבא בתרא פ ע"ב · ה מיתיבי: דבש הזב מכוורתו – אינו לא אוכל, ולא משקה. בשלמא לאביי, …
• בבא בתרא פ ע"ב · ט אמר לך רבא, תריץ הכי: חישב עליו לאכילה – אינו מטמא טומאת …
• בכורות ז ע"ב · י טהור — אלמא בעי מחשבה. תניא נמי הכי: דבש בכוורתו מטמא טומאת …

הלכה יט השמן הקרוש אינו אוכל ולא משקה חשב עליו כשהוא קרוש בין לאוכלין בין למשקין …

• מנחות לא ע"א · ג רב נחמן בר יצחק אמר: איין, דתנן: רבי מאיר אומר: שמן תחלה …

הלכה כב השלג אינו אוכל ולא משקה חשב עליו לאוכלין בטלה דעתו למשקין מתטמא טומאת משקין …

• נדה יז ע"א · כג אמר אביי: כגון שהעבירו על אויר תנור, דהתורה העידה על כלי חרס

הלכה כה הערלה וכלאי הכרם ושור הנסקל שנשחט ועגלה ערופה בין שנשחטה בין שנערפה וציפורי מצורע …

• מנחות קא ע"ב · א ושור הנסקל ועגלה ערופה וצפורי מצורע ופטר חמור ובשר בחלב כולם מטמאין …
• מנחות קא ע"ב · ח מיתיבי: רבי שמעון אומר, יש נותר שהוא מטמא טומאת אכלין, ויש נותר …
• מנחות קא ע"ב · יז דתניא, רבי שמעון אומר: פרה מטמאה טומאת אכלין, הואיל והיתה לה שעת …
• בכורות ט ע"ב · כא אמר רבא: מנא אמינא ליה דתניא: הערלה וכלאי הכרם, ושור הנסקל, ועגלה …

הלכה א כל האוכלין הגדילין מן הקרקע אינן מקבלין טומאה עד שיעקרו אבל כל זמן שהן …

• נדרים עו ע"א · ג תא שמע, אמר להם רבי אליעזר: ומה זרעים טמאים, כיון שזרען בקרקע …
• חולין קיח ע"ב · יח תניא כוותיה דרבי יוחנן: כשם שיש יד לטומאה, כך יש יד להכשר, …

הלכה ב ייחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה שאינו יכול לחיות ממנה כל האוכלין שבו מתטמאין …

• חולין קכח ע"ב · ב אמר רב פפא: הרי אמרו יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפתה – …
• חולין קכח ע"ב · ג בעי רב פפא: מהו שיעשה יד לחבירו? תיקו.

הלכה ג ירקות שיבשו באיביהן כגון כרוב ודלעת שיבשו באיביהן אינן מתטמאין טומאת אוכלין ליקטן לייבשן …

• חולין קכז ע"ב · ח לימא מסייע ליה: ירקות שצמקו באיביהן, כגון הכרוב והדלעת – אין מטמאין …
• חולין קכז ע"ב · ט קצצן ויבשן, סלקא דעתך?! עץ בעלמא הוא! ואמר רבי יצחק: בעל מנת …

הלכה ד אילן שנפשח ובו פירות הרי הן כתלושין וכן אם יבש האילן ובו פירות הרי …

• חולין קכז ע"ב · יג תא שמע: אילן שנפשח ובו פירות – הרי הן כתלושין, יבשו – …

הלכה ה תאנים שיבשו באיביהן מטמאות טומאת אוכלין במקומן:

• חולין קכז ע"ב · ז מסייע ליה לרב חייא בר אשי, דאמר רב חייא בר אשי אמר …

הלכה ו כל האוכלין שהן מבעלי חיים אינן מקבלין טומאה עד שימותו שחט בהמה חיה ועוף …

• חולין עה ע"א · ב מאן תנא עבר בנהר הוכשר, הלך לבית הקברות נטמא? אמר רבי יוחנן: …
• חולין עה ע"א · ד רבי יוסי הגלילי – הא דאמרן. בית שמאי, דתנן: דגים, מאימתי מקבלין …
• חולין עה ע"א · ו בעי רב חסדא: נולדו בדגים סימני טרפה, מהו? תיבעי למאן דאמר טרפה …
• חולין קיז ע"ב · ח כיוצא בו, השוחט בהמה טמאה לגוי ומפרכסת, מטמאה טומאת אכלין, אבל לא …
• חולין קכז ע"ב · טז אמר רבה: בבהמה נעשית יד לאבר קמיפלגי: מר סבר אין בהמה נעשית …

הלכה ז השוחט בהמה חיה ועוף הוכשר כל הבשר בדם שיצא בשחיטה לפיכך אם לא יצא …

• מעילה ח ע"א · ג חטאת העוף מועלין בה משהוקדשה, נמלקה – הוכשרה להפסל בטבול יום ובמחוסר …
• מעילה ט ע"א · ז מתני׳ עולת העוף – מועלין בה משהוקדשה. נמלקה – הוכשרה ליפסל בטבול …
• מעילה ט ע"א · ח פרים הנשרפים, ושעירים הנשרפים – מועלין בהן משהוקדשו. נשחטו – הוכשרו ליפסל …

הלכה ט קישות שנטעה בעציץ והגדילה אף על פי שיצאת חוץ לעציץ אינה מקבלת טומאה ועציץ …

• חולין קכח ע"א · יז אמר אביי: הרי אמרו, קישות שנטעה בעציץ והגדילה ויצאת חוץ לעציץ – …

הלכה טו העור ששלקו והשליא שחישב עליה לאכילה מתטמאין טומאת אוכלים בפני עצמן:

• עירובין כח ע"ב · טו מתקיף לה רבא: מי איכא למאן דאמר שלקו וטגנו לא? והתניא: העור …
• חולין עז ע"א · יא מתני׳ השוחט את הבהמה ומצא בה שליא – נפש היפה תאכלנה, ואינה …
• חולין עז ע"ב · ב טומאת אכלין, דתניא: העור והשליא – אין מטמאין טומאת אכלין, עור ששלקו, …

הלכה טז עור החמור ששלקו הרי זה ספק אם מתטמא טומאת אוכלים בפני עצמו מפני ששלקו …

• חולין עז ע"א · טז ואינה מטמאה. בעי רבי יצחק בר נפחא: עור חמור ששלקו מהו? למאי? …

הלכה יז חטים שבגללי בקר ושעורים שבגללי הבהמה שליקטן אין מקבלין טומאה ואם חישב עליהן לאכילה …

• מנחות סט ע"א · יא בעי רמי בר חמא: חטין שבגללי בקר, ושעורין שבגללי בהמה – מהו? …

הלכה יח כל אוכל שנטמא ואחר שנטמא נפסל ונסרח אם נפסל מלאכול הכלב או שיבש כחרש …

• חולין עא ע"א · כ הניחא לרבי יוחנן, דאמר: אחת זו ואחת זו, עד לכלב – שפיר.
• בכורות כג ע"א · ח דלמא, ודאי שאני הכא, דהויא לה טומאה סרוחה. הניחא לבר פדא, דאמר: …
• כריתות כא ע"א · טז ולא? והתנן, כלל אמרו בטומאה: כל המיוחד לאכול אדם – טמא, עד …

הלכה יט זרעים טמאים שזרעם הרי הצומח מהן טהור ואפילו בדבר שאין זרעו כלה והוא שהשרישו …

• פסחים מה ע"ב · יח כמאן אזלא הא דתנן, כלל אמרו בטהרות: כל המיוחד לאוכל אדם — …
• נדרים עו ע"א · ג תא שמע, אמר להם רבי אליעזר: ומה זרעים טמאים, כיון שזרען בקרקע …

הלכה כד התמד הטמא בין שנטמא אחר שתמדו בין שתמדו במים טמאים עד שלא החמיץ משיקו …

• חולין כו ע"א · י תנו רבנן: התמד עד שלא החמיץ –
• חולין כו ע"ב · ג אלא, מבלבלי; הכא נמי – מבלבלי.

הלכה ג יש אוכלין שצריכין הכשר ואינן צריכין מחשבה ויש שצריכין מחשבה ואינן צריכין הכשר ויש …

• חולין קכא ע"א · ח האי בשר שפלטתו סכין, היכי דמי? אי דחשיב עליה – אפילו באנפי …
• חולין קכא ע"א · יא תנן התם: החרטום והצפרנים מיטמאין ומטמאין ומצטרפין. חרטום – עץ בעלמא הוא!
• חולין קכא ע"א · יז הכשר למה לי? סופו לטמא טומאה חמורה, וכל שסופו לטמא טומאה חמורה …
• חולין קכח ע"א · יא אמרתי לפניו: למדתנו רבינו, עולשין שלקטן והדיחן לבהמה, ונמלך עליהן לאדם – …
• בכורות י ע"א · ט תא שמע: נבלת בהמה טמאה בכל מקום, ונבלת עוף טהור והחלב בכפרים …
• בכורות י ע"א · י תא שמע: נבלת בהמה טהורה בכל מקום, ונבלת עוף הטהור והחלב בשווקים …
• כריתות כא ע"א · יד אמר מר: אוציא דם מהלכי שתים, שיש בהן טומאה חמורה ואין בהן …
• כריתות כא ע"א · כא לא נצרכא אלא לכדתנן: נבלת בהמה טמאה בכל מקום, נבלת [ה]עוף הטהור …
• כריתות כא ע"א · כג ואמר ליה רב לרבי חייא: מחשבה, למה לי לטומאה קלה? היא גופה …
• נדה נ ע"א · ט גמ' לאתויי מאי? לאתויי בשר ודגים וביצים.
• נדה נ ע"ב · א צריכות מחשבה לכשיתלשו, קסבר מחשבת חבור לא שמה מחשבה.
• נדה נ ע"ב · ב אמר רבא: אף אנן נמי תנינא, שלשה עשר דברים נאמרו בנבלת עוף …
• נדה נ ע"ב · יב במאי עסקינן? אילימא בכרכים, למה לה מחשבה? והתנן: נבלת בהמה טהורה בכל …
• נדה נ ע"ב · יג אלא בכפרים, ומי איכא למאן דאמר דלא בעיא מחשבה? והתנן: נבלת בהמה …
• נדה נא ע"א · ד ומי צריכה הכשר? והתנן: שלשה דברים נאמרו בנבלת עוף טהור: צריכה מחשבה, …
• נדה נא ע"א · ח מה זרעים, שאין סופן לטמא טומאה חמורה, צריכין הכשר, אף כל שאין …

הלכה ד ישראל ששחט בהמה טמאה לנכרי ושחט בה שנים [או רוב שנים] הרי זו מתטמאה …

• חולין קיז ע"ב · ח כיוצא בו, השוחט בהמה טמאה לגוי ומפרכסת, מטמאה טומאת אכלין, אבל לא …
• חולין קכא ע"א · טו כיוצא בו, השוחט בהמה.
• חולין קכא ע"א · יז הכשר למה לי? סופו לטמא טומאה חמורה, וכל שסופו לטמא טומאה חמורה …
• חולין קכא ע"ב · ז דתני רב אושעיא: ישראל ששחט בהמה טמאה לגוי, שחט בה שנים או …
• חולין קכא ע"ב · ט שחט בה אחד, או רוב אחד – אינה מטמאה טומאת אכלין; נחרה …
• חולין קכא ע"ב · י וגוי ששחט בהמה טהורה לישראל, ומפרכסת – מטמאה טומאת אכלין, אבל לא …
• בכורות י ע"ב · ה ואתא רבי אליעזר למימר: דם שחיטה לעולם מכשיר, ואפילו לגופיה נמי לא …

הלכה ו פחות מכזית מנבלת בהמה טמאה שחישב עליו והשלים עליו כביצה מאוכלים אחרים אין הכל …

• כריתות כא ע"א · כד אי הכי, ליבעי נמי הכשר, דהא תנא דבי רבי ישמעאל: ״על כל …

הלכה ז פחות מכזית מבשר המת שהשלים עליו כביצה משאר אוכלין הכל צריך מחשבה שהרי בטל …

• כריתות כא ע"ב · א לאפוקי מת, אף על גב דממליא ליה – לא מטמא טומאת אוכלין, …

הלכה ח כזית מן המת שחפהו בבצק הכל מתטמא טומאה חמורה:

• כריתות כא ע"ב · ב רב חנניא אמר: אפילו תימא דהוי כזית, הכא במאי עסקינן? כגון שחיפהו …

הלכה י גוזל שנפל לגת ומת אף ע"פ שהגת במדינה הרי נמאס בגת ולפיכך צריך מחשבה …

• נדה נ ע"ב · ח תנו רבנן: גוזל שנפל לגת, וחשב עליו להעלותו לכותי — טמא, לכלב …

הלכה א כמה שיעור אוכלין לטומאה לטומאת עצמן כל שהן אפילו שמשום או חרדל מתטמא שנאמר …

• עירובין פב ע"ב · טו חצייה, לבית המנוגע. וחצי חצייה, לפסול את הגוייה.
• עירובין פג ע"א · א תנא: וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. ותנא דידן מאי טעמא לא …
• עירובין פג ע"א · ג ואילו גבי טומאת אוכלין תניא: רבי נתן ורבי דוסא אמרו: כביצה שאמרו …
• עירובין פג ע"א · ד אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: זו דברי רבי יהודה ורבי …
• יומא פ ע"א · ג טומאת אוכלין כביצה מנלן? אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: דאמר קרא: …
• ראש השנה יג ע"א · ה ארבעים סאה הוא טובל, בארבעים סאה חסר קורטוב — אינו יכול לטבול …
• כתובות סד ע"ב · ט חציה — לבית המנוגע. וחצי חציה — לפסול את הגוייה. וחצי חצי …
• מנחות קג ע"ב · יז כביצה – מטמא טומאת אכלין, כביצה חסר שומשום – אין מטמא טומאת …
• כריתות יב ע"ב · כב אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין, שתה רביעית יין ונכנס למקדש ושהה …

הלכה ב המשקין מתטמאין כל שהן ומטמאין בכל שהן אפילו טיפת משקין טמאים כחרדל שנגעה באוכלין …

• כריתות יב ע"ב · כב אכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין, שתה רביעית יין ונכנס למקדש ושהה …

הלכה ג כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוויה לרביעית וכל האוכלין מצטרפין לכביצה לטמא טומאת אוכלים …

• עירובין כט ע"א · ה ולא? והתנן: כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגוויה בחצי פרס, ובמזון שתי …
• כתובות סד ע"ב · ט חציה — לבית המנוגע. וחצי חציה — לפסול את הגוייה. וחצי חצי …
• נזיר לח ע"א · ז וחמש חיוורתא: ״חלת נזיר ומצורע שנפסלו בשבת״. ״חלת״ — רביעית שמן לחלה. …
• מנחות ע ע"ב · ו רבא אמר: לענין טומאת אכלין, והא קא משמע לן: דתבואה וקמחין דומיא …
• כריתות יג ע"א · ה מיתיבי: כל האוכלין מצטרפין לפסול הגוייה בכחצי פרס – מאי לאו דאכליה …
• כריתות יג ע"א · ח כל המשקין מצטרפין לפסול את הגוייה ברביעית בכדי אכילת פרס. כיצד? שתה …
• מעילה יז ע"ב · י מתני׳ האוכל שנטמא באב הטומאה, ושנטמא בולד הטומאה – מצטרפין זה עם …
• מעילה יז ע"ב · יא כבמזון שתי סעודות לעירוב, וכביצה לטמא טומאת אוכלין, וכגרוגרת להוצאת שבת, וככותבת …

הלכה ד העור המחובר בבשר והמרק והתבלין והאלל אף ע"פ שמקצתו חישב עליו ומקצתו לא חישב …

• חולין קיז ע"ב · ב ותלתא קראי למה לי בדם?
• חולין קכא ע"א · ט רבי אבין ורבי מיישא, חד אמר: מקצתו חישב עליו.
• חולין קכא ע"א · י וחד אמר: מקצתו פלטתו חיה, ומקצתו פלטתו סכין.

הלכה ה כביצה אוכלין טמאים שהניחן בחמה ונתמעטו אינן מטמאים וכן כזית מן המת או מן …

• מנחות נד ע"ב · ב ומי איכא למאן דאמר דיש דיחוי באיסורין? והתנן: כביצה אכלין שהניחן בחמה …

הלכה ו כזית חלב ודם ונותר ופיגול שהניחן בחמה ונתמעטו אין חייבין עליהן כרת הניחן בגשמים …

• מנחות נד ע"א · יא אי הכי, אימא סיפא: וכן בפיגול, וכן בנותר. אי אמרת בשלמא דאורייתא, …
• מנחות נד ע"ב · א כי פליגי, כגון שהיה בו כשיעור וצמק וחזר ותפח, דמר סבר: יש …
• מנחות נד ע"ב · ב ומי איכא למאן דאמר דיש דיחוי באיסורין? והתנן: כביצה אכלין שהניחן בחמה …
• מנחות נד ע"ב · ג הניחן בגשמים ותפחו – טמאין, וחייבין עליהם משום פיגול ונותר וחלב. תיובתא …

הלכה ט בשר העגל שנתפח ובשר זקנה שנתמעטה משתערין כמות שהן:

• מנחות נד ע"א · ז תנן התם: בשר העגל שנתפח, ובשר זקנה שנתמעך, משתערין לכמות שהן.

הלכה יא כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין זה עם זה היו טומאתן שוין אבל לא שיעורן …

• יומא פא ע"א · ג האוכל והשותה אין מצטרפין. מאן תנא? אמר רב חסדא: במחלוקת שנויה, ורבי …
• מעילה יז ע"א · ב מתני׳ דם השרץ והבשר – מצטרפין זה עם זה. כלל אמר רבי …
• מעילה יז ע"ב · ח מתני׳ הפיגול והנותר – אין מצטרפין, מפני שהן שני שמות. השרץ והנבלה, …

הלכה יב אוכלין טמאים שיעורם שוה שכל אוכל טמא אינו מטמא אלא כביצה וטומאתם שוה שכל …

• מעילה יז ע"ב · י מתני׳ האוכל שנטמא באב הטומאה, ושנטמא בולד הטומאה – מצטרפין זה עם …

הלכה יג כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שני שבללן זה בזה הכל ראשון חלקן כל אחד …

• זבחים לא ע"א · ד אמר רבא: מנא אמינא לה? דתנן: כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שני …
• זבחים לא ע"א · ה ממאי? מדקתני סיפא: נפל זה בעצמו וזה בעצמו על ככר של תרומה …
• זבחים לא ע"א · ז אמר רב המנונא: מנא אמינא לה? דתנן: האוכל שנטמא באב הטומאה, ושנטמא …

הלכה ג כשם שיד לטומאה כך יש יד להכשר שאם הוכשר היד הוכשר כל האוכל התלוי …

• חולין קיח ע"ב · יג ורבי יוחנן אמר: יש יד לטומאה ולהכשר.
• חולין קיח ע"ב · כ ורבי יוחנן אמר: יש יד לפחות מכזית, ויש שומר לפחות מכפול.
• חולין קיט ע"ב · ה כיון דהאי לא מגין אהאי, והאי לא מגין אהאי, לא מצטרף.

הלכה ד ומנין לשמורי אוכלין שהן מתטמאין עם האוכל כשהן מחוברין בהן שנאמר על כל זרע …

• מנחות ע ע"ב · ח איני? והא תנא דבי רבי ישמעאל: ״על כל זרע זרוע אשר יזרע״ …
• חולין קיח ע"ב · יא אלא תלתא קראי כתיבי: ״על כל זרע״, ״זרוע״, ״אשר יזרע״, חד לשומר …
• חולין קיט ע"א · יח תא שמע, דתנא דבי רבי ישמעאל: ״על כל זרע זרוע אשר יזרע״, …

הלכה ה ומנין לידות האוכלין שהן מתטמאות ומטמאות כשהן מחוברין עם האוכלין שנאמר טמא הוא לכם …

• חולין קיח ע"א · ה תנן התם: כל שהוא יד ולא שומר – טמא ומטמא, ואינו מצטרף.
• חולין קיח ע"א · ז ידות היכא כתיבי? דכתיב ״וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו …

הלכה ו הבוצר לגת אין לו ידות שהרי אין לו צורך ביד מפני שמוצץ את המשקה:

• סוכה יג ע"ב · ו ואמר רבי אבא אמר רב הונא: הבוצר לגת — אין לו ידות.

הלכה ז הקוצר לסיכוך אין לו ידות שהרי אינו צריך ליד:

• סוכה יג ע"ב · ז ורב מנשיא בר גדא אמר רב הונא: הקוצר לסכך — אין לו …

הלכה ח כל ידות האוכלין שבססן בגורן טהורין:

• סוכה יד ע"א · ב וכי תימא הני מילי כלים דחשיבי, אבל ידות, דלצורך אכילה נינהו — …

הלכה י לעולם אין שומר על גבי שומר אלא שומר אחד בלבד הסמוך לאוכל הוא הנחשב …

• חולין קיט ע"ב · ב היכי דמי? אילימא בזה על גב זה – ומי איכא שומר על …

הלכה יא שלש קליפות בבצל פנימית בין שלימה בין קדורה מצטרפת אמצעית שלימה מצטרפת קדורה אינה …

• חולין קיט ע"ב · ג והתנן: רבי יהודה אומר: שלש קליפות בבצל – פנימית, בין שלמה בין …

הלכה טז קולית שהיה עליה בשר אפילו כפול גורר את כולה לטומאה:

• חולין קיט ע"א · ו תא שמע: רבי יהודה אומר, קולית שיש עליה כזית בשר – גוררת …

הלכה כ ואלו מתטמאים ומטמאין ולא מצטרפין שורשי השום והבצלים והקפלוטות בזמן שהן יבשין והעמוד שאינו …

• חולין קיט ע"ב · כח והיכא איתמר דרבי אלעאי? אהא דתנן: המלאי שבשבלים מיטמאין ומטמאין ואין מצטרפין. …

הלכה כא ואלו לא מתטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין שאר כל העוקצים ושרשי קלחי הכרוב וחלפי …

• ברכות לו ע"ב · ה איתיביה אביי: פיטמא של רמון מצטרפת, והנץ שלו אין מצטרף. מדקאמר הנץ …
• חולין קיח ע"ב · ח מתקיף לה רב יהודה בר ישמעאל, הא דתנן: הפיטמא של רמון מצטרפת, …

הלכה ט אוכל שנפרס ומעורה במקצת ונגע טמא באחד מהן אם אחז בזה שנגע בו והשני …

• חולין קכח ע"א · א רבי מאיר אומר: אם אוחז בקטן וגדול עולה עמו – הרי הוא …

הלכה יד הממעך אוכלין זה בזה וקבצן כגון הדבילה והתמרים והצימוקין שקבצן ועשאן גוף אחד אינן …

• חולין עג ע"א · יא אמר להן: לא, אם טיהרה שחיטת טרפה אותה, דבר שהיא גופה, תטהר …

הלכה א הניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה כיצד היה מערה משקין טהורין לתוך כלי …

• נזיר נ ע"א · יב תנן: כל הנצוק — טהור.
• גיטין טז ע"א · א הנצוק, והקטפרס, ומשקה טופח – אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה!
• עבודה זרה עב ע"א · יג גמ׳ תנן התם: הנצוק, והקטפרס, ומשקה טופח — אינו חיבור, לא לטומאה …

הלכה ד נחיל דבש הזיפים ודבש הצפחת הניצוק שלהן חיבור ואפילו היה מערה מצונן לצונן מפני …

• נזיר נ ע"א · יג חוץ מדבש הזיפים והצפיחית.
• נזיר נ ע"ב · ב בעי רמי בר חמא: יש נצוק לאוכלין, או אין נצוק לאוכלין. מי …

הלכה ה הניצוק אינו חיבור לטהרה כיצד שאם עירה מים טמאים מכלי אבן וכיוצא בהן לתוך …

• גיטין טז ע"א · א הנצוק, והקטפרס, ומשקה טופח – אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה!
• עבודה זרה עב ע"א · יג גמ׳ תנן התם: הנצוק, והקטפרס, ומשקה טופח — אינו חיבור, לא לטומאה …

הלכה ג רקיק שנחרך חצייה וחצייה קיים הרי זו אינו חיבור נחרך האמצע והצדדין קיימין אינן …

• שבת ה ע"ב · ג אלא אמר רבא: כגון שקלט מעל גבי גומא. גומא פשיטא! מהו דתימא …
• שבת ה ע"ב · ד ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: מים על גבי מים — היינו הנחתן. …
• שבת ה ע"ב · ה שמן שצף על גבי יין, מחלוקת רבי יוחנן בן נורי ורבנן. דתנן: …
• שבת צט ע"ב · יד אמר רבא: פשיטא לי מים על גבי מים — היינו הנחתן. אגוז …
• עירובין עא ע"ב · א ורב יוסף אמר: רבי שמעון ורבנן בפלוגתא דרבי יוחנן בן נורי ורבנן …

הלכה ט הסולת של מנחות והלבונה והקטורת והגחלים שנגע טבול יום במקצתן פסל את כולו במה …

• זבחים מו ע"ב · ט והאמר מר: ״והבשר״ – לרבות עצים ולבונה! (לפוסלה) [לפסולא] בעלמא.

הלכה יב המקפה של תרומה והשום והשמן של חולין שנגע טבול יום במקצתן פסל את כולן:

• פסחים מד ע"א · ד והתנן: המקפה של תרומה והשום והשמן של חולין, ונגע טבול יום במקצתן …
• נזיר לו ע"א · ג יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא. איתיביה אביי: המקפה של תרומה, …

הלכה יג המקפה של חולין והשמן של תרומה שנגע טבול יום במקצתן לא פסל אלא מקום …

• פסחים מד ע"א · ד והתנן: המקפה של תרומה והשום והשמן של חולין, ונגע טבול יום במקצתן …
• נזיר לו ע"א · ג יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא. איתיביה אביי: המקפה של תרומה, …

הלכה טו עיסה שנדמעה או שנתחמצה בשאור של תרומה אינה נפסלת בטבול יום:

• נדה מז ע"א · א חייבת בחלה ואינה נפסלת בטבול יום, דברי רבי מאיר ורבי יהודה; רבי …

הלכה יז מעשר ראשון שהוכשר ונגע בו טבול יום או ידים מסואבות מפרישין ממנו תרומת מעשר …

• נדה ז ע"א · ד וחולין הטבולין לחלה כחלה דמו? והתניא: אשה שהיא טבולת יום, לשה את …

הלכה א השמן או הדבש שנטמאו ואחר כך קרשו ואח"כ נימוחו הרי הן ראשון לטומאה לעולם …

• מנחות לא ע"א · ג רב נחמן בר יצחק אמר: איין, דתנן: רבי מאיר אומר: שמן תחלה …

הלכה ב הרוטב והגריסין והחלב שקרשו הרי הן כאוכלין וצריכין מחשבה ואם נגע בהן אוכל ראשון …

• שבת קמד ע"ב · יג מתיב רמי בר חמא: זב שחולב את העז — החלב טמא. ואי …
• שבת קמד ע"ב · טו מתיב רבינא: טמא מת שסחט זיתים וענבים,
• פסחים לג ע"ב · ה אמר ליה: ואת לא תיסברא דמשקין מיפקד פקידי? והתנן: טמא מת שסחט …

הלכה ז שרץ שנמצא בריחים של זיתים אין טמא אלא מקום מגעו אם היה משקה מהלך …

• עבודה זרה עה ע"ב · ג ולמאן דאמר: אשכול וכל סביבותיו טמאים, וכל הגת כולה טהורה, מאי שנא …

הלכה ח עם הארץ שהושיט ידיו לגת ונגע באשכולות אשכול וכל סביבותיו טמאין והגת כולה טהורה …

• עבודה זרה עה ע"ב · ב איתמר: עם הארץ שהושיט ידו לגת ונגע באשכולות, רבי ורבי חייא — …

הלכה א כבר ביארנו שהשבעה משקין בלבד הן שמתטמאין או מכשירין והשאר קרויין מי פירות ואינם …

• סנהדרין ה ע"ב · ו דתניא: פעם אחת הלך רבי למקום אחד, וראה בני אדם שמגבלין עיסותיהם …

הלכה ג הדם המנוי מן המשקין הוא הדם השותת בשעת שחיטה מן הבהמה והחיה והעופות הטהורין …

• שבת קמד ע"א · א שלא לרצון, שדם מגפתה טהור?! אמר להן: מחמיר אני בחלב מבדם, שהחולב …
• פסחים טז ע"ב · ב אמר ליה רבי זירא: הנח לדם התמצית, דאפילו בחולין נמי לא מכשיר.
• חולין לה ע"ב · י תא שמע: רבי שמעון אומר: דם המת אינו מכשיר. מאי לאו, הא …
• חולין לו ע"א · ב תנא דבי רבי ישמעאל: ״ודם חללים ישתה״ – פרט לדם קילוח, שאינו …
• חולין לו ע"א · ה אמר רב פפא: הכל מודים היכא דאיתיה לדם מתחלה ועד סוף – …
• חולין לו ע"א · ט רב אשי אמר: ״תולין״ לעולם משמע, ונתקנח לרבי חייא ספוקי מספקא ליה, …
• כריתות כב ע"א · טז אמר ליה: פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש, דאיתמר: הקיז דם לבהמה וקיבל …

הלכה ד מי החלב הרי הן כחלב וחלב האדם שאינו צריך לו אינו משקה לא מכשיר …

• שבת קמג ע"ב · ז וסבר רבי יהודה סתם אסור?! והתנן: חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון. …
• חולין קיד ע"א · ז המבשל במי חלב פטור, מסייע ליה לריש לקיש, דתנן: מי חלב הרי …
• כריתות יג ע"א · יז דקתני: חלב אשה מטמא בין לרצון ובין שלא לרצון, (בהמה אינה מטמא …

הלכה ה המשקין שיוצאין מאותן הטמאין שאותן המשקין אבות טומאה מטמאים בלא הכשר שהטומאה וההכשר באין …

• שבת קמג ע"ב · ח אמר רבי עקיבא: קל וחומר הוא, ומה חלב האשה שאינו מיוחד אלא …
• כריתות יג ע"א · כא והתנן: האשה שנטף חלב מדדיה ונפל לאויר תנור – תנור טמא. וקשיא …
• כריתות יג ע"א · כב וכי תימא, רבא לא סבר לה כרבי יוחנן, והתניא: נמצאת אתה אומר, …

הלכה יב שתי בריכות בבית אחת טמאה ואחת טהורה המזיע קרוב לטומאה טמא קרוב לטהורה טהור …

• שבת קמד ע"א · א שלא לרצון, שדם מגפתה טהור?! אמר להן: מחמיר אני בחלב מבדם, שהחולב …

הלכה יג המוהל כשמן משקין המנטפין מסלי זיתים וענבים אינו משקה ולא מתטמאין ולא מכשירין עד …

• שבת קמד ע"ב · ט תנן התם: נפל לתוכו יין או חומץ ומוחל, ושינה מראיו — פסול. …
• חולין קיד ע"א · ז המבשל במי חלב פטור, מסייע ליה לריש לקיש, דתנן: מי חלב הרי …

הלכה טז משקה בית מטבחיים שבעזרה והוא דם הקדשים והמים שמשתמשין בהן שם טהורין לעולם ואינן …

• פסחים טז ע"א · ג וסבר רבי אלעזר: משקין אית להו טומאה בעולם? והתניא, רבי אלעזר אומר: …
• פסחים טז ע"א · ז גופא, רב אמר: דכן ממש. ושמואל אמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל …
• פסחים טז ע"א · טז ותלושין מי מכשירין? והאמר רבי יוסי ברבי חנינא: משקין בית מטבחיא לא …
• עבודה זרה לז ע"א · ג מיסתמיך ואזיל רבי יהודה נשיאה אכתפיה דרבי שמלאי שמעיה, אמר לו: שמלאי, …
• עבודה זרה לז ע"ב · ב ועל משקה בי מטבחיא דכן. מאי ״דכן״? רב אמר: דכן ממש, ושמואל …
• חולין לג ע"א · יב ותו, אי בקדשים, כי יצא מהן דם מי מכשיר? והאמר רבי חייא …
• חולין לו ע"ב · יא אלא דאיתכשר במשקי בית מטבחיא, והא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: משקי …

הלכה יז פרת קדשים שהעבירה בנהר ושחטה ועדיין משקה טופח עליה ה"ז מוכשרת לפיכך אם נמצאת …

• פסחים יט ע"א · ט תנן התם: על מחט שנמצאת בבשר, שהסכין והידים — טהורות, והבשר טמא. …
• פסחים כ ע"א · ז אמר רב יהודה אמר שמואל: כגון שהיתה פרה של זבחי שלמים, והעבירה …
• פסחים כ ע"א · ח נמצאת בפרש — הכל טהור. וניהדר פרש וניטמיה לבשר! אמר רב אדא …
• חולין לג ע"א · יג ותו, אי בקדשים, כי לא יצא מהם דם לא מתכשרי, (ליתכשרי) [ליתכשרו] …
• חולין לו ע"ב · יב ודלמא כדרב יהודה אמר שמואל, דאמר רב יהודה אמר שמואל: כגון שהיתה …

הלכה א הבוצר ענבים למכור בשוק או לייבשן לא הוכשרו לטומאה עד שיפלו עליהן משקין לרצונו …

• שבת יז ע"א · ה ואידך — הבוצר לגת, שמאי אומר: הוכשר, הלל אומר: לא הוכשר. אמר …
• שבת יז ע"א · ט רבא אמר: גזירה משום הנושכות. דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: …
• עבודה זרה לט ע"ב · יז והדבדבניות. אף על פי שמנטפות, אין בהן משום הכשר משקה. ורמינהי: הבוצר …
• חולין לו ע"ב · ו אמר רבי זירא: תא שמע, הבוצר לגת – שמאי אומר: הוכשר, הלל …

הלכה ו המוסק את זיתיו לכבשן או למוכרן בשוק לא הוכשרו עד שיפלו עליהן משקין ברצון …

• שבת קמד ע"ב · ט תנן התם: נפל לתוכו יין או חומץ ומוחל, ושינה מראיו — פסול. …

הלכה ז חבית של זיתים מגולגלים צריך לנקוב החבית כדי שיצא המוהל ואם לא ניקב הרי …

• יבמות טו ע"ב · ד ובית הלל אומרים: צריכה לנקב. ומודים שאם ניקבה וסתמוה שמרים — שהיא …

הלכה ח זיתים שמסקן לדריכה מאימתי גמר מלאכתן משתגמר מסיקתן ויהיו מונחים ומוכנים לדריכה אף על …

• מעילה כא ע"א · ט דתנן: הזיתים, מאימתי מקבלין טומאה? משיזיעו זיעת המעטן, ולא זיעת הקופה.

הלכה יד הפוצע זיתים של תרומה בידים טמאות פסלן שפציעתן היא גמר מלאכתן פצען לסופגן במלח …

• שבת קמה ע"א · ג אמר רב פפא: דכולי עלמא משקה הבא לאוכל לאו אוכל הוא, והכא …

הלכה טז העוטן זיתיו ברשות ע"ה ונעל וחתם אינו חושש שמא יש לו מפתח אחר וחותם …

• עבודה זרה עה ע"א · יא כמה עונה? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: או יום …

הלכה יז הדורך בטומאה ורצה לטהר כלי בית הבד והעקל מן המשקין הטמאין שנבלעו בהן כיצד …

• עבודה זרה עה ע"א · ו אמר להו רבי אבהו: תניתוה, הרי שהיו גתיו ובית בדיו טמאין, ובקש …
• עבודה זרה עה ע"א · ח רבי יוסי אומר: הרוצה לטהרן מיד, מגעילן ברותחין, או חולטן במי זיתים. …
• נדה סה ע"א · יב ומי בעינן כולי האי? ורמינהי: הרי שהיו גתיו ובית בדיו טמאות, ובקש …
• נדה סה ע"ב · ה וכמה עונה? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: או יום …

הלכה א כל דברי הכשר אוכלין דברי קבלה הן מפי השמועה למדו שזה שנאמר וכי יותן …

• בבא מציעא כב ע"ב · ד בעינן ״כי יותן״ דומיא ״דכי יתן״. מה ״יתן״ לדעת, אף ״כי יותן״ …
• חולין קיח ע"ב · יח תניא כוותיה דרבי יוחנן: כשם שיש יד לטומאה, כך יש יד להכשר, …

הלכה ב כל משקה שנפל על האוכל בתחילה ברצון בעלים אף על פי שאין סופו ברצון …

• בבא מציעא כב ע"א · יב תא שמע: עודהו הטל עליהן ושמח – הרי זה בכי יתן. נגבו, …

הלכה ג משקין שנתלשו מן הקרקע שלא ברצון אינן מכשירין לפיכך אדם או כלים או פירות …

• שבת יא ע"ב · יג והא מיבעי ליה כדי שלא יטנפו כליו! אמר רבי זירא: האי תנא …
• חולין טז ע"א · ז לענין הכשר זרעים תנאי היא, דתנן: הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח …
• חולין טז ע"א · יב במה דברים אמורים? בכותל מערה, אבל בכותל בנין – בשביל שלא ילקה …

הלכה ו מי שירדו עליו גשמים אפילו היה אב הטומאה המים שעליו אף ע"פ שירדו מצד …

• כריתות טו ע"ב · ז והיכא איתמר דרב יוסף? אהא: זב וטמא מת שהיו מהלכים וירדו עליהם …

הלכה ח עריבה שירד הדלף לתוכה המים הניתזין והצפין מעליה אינן תלושין ברצון נטלה לשפכה המים …

• שבת יב ע"א · ב הא לא דמיא אלא לסיפא: עריבה שירד דלף לתוכה, מים הניתזין והנצפין …

הלכה י פירות שנפלו לתוך המים ופשט ידיו ונטלן לא הוכשרו ואם חישב שיודחו ידיו הוכשרו …

• חגיגה יט ע"א · ו אלא מהא דתנן: פירות שנפלו לתוך אמת המים, ופשט מי שידיו טמאות …
• חולין לא ע"ב · ה אלא חולין דלא בעי כוונה מיהא מנלן? דתנן: פירות שנפלו לתוך אמת …

הלכה יד הממחק את הכרישה להסיר המים שעליה והסוחט שערו בכסותו המים היוצאין תלושין ברצון והנשארין …

• כריתות טו ע"ב · ג גמ׳ תנן התם: המוחק את הכרישה, והסוחט בשערו ובכסותו – משקין שבתוכו …

הלכה יז שמרים של תרומה שנתן עליהן מים כבר ביארנו בתרומות שהראשון והשני אסור לזרים ושל …

• בבא בתרא צז ע"א · ד תנו רבנן: שמרים של תרומה – ראשון ושני אסור, ושלישי מותר. רבי …
• בבא בתרא צז ע"א · ה ושל מעשר – ראשון אסור, שני מותר. רבי מאיר אומר: אף שני, …
• בבא בתרא צז ע"א · ו ורמינהי: של הקדש – לעולם אסור, ושל מעשר – לעולם מותר. קשיא …
• בבא בתרא צז ע"א · ז הקדש אהקדש לא קשיא – כאן בקדושת הגוף, כאן בקדושת דמים. מעשר …
• בבא בתרא צז ע"א · ח אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כדרך שאמרו לענין איסורן, …
• בבא בתרא צז ע"א · י וכיון דקא שקיל ורמי להו למנא – אחשבינהו! לא צריכא, שנתמד מאליו.
• בבא בתרא צז ע"א · יא וכיון דקא נגיד – קמא קמא אחשבינהו! אמר רב פפא: בפרה ששותה …

הלכה ב המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה וירד עליהן הטל לא הוכשר ואם נתכוון שירד עליהן …

• חולין יג ע"א · ד הא נמי אמרה רבי יוחנן חדא זימנא, דתנן: המעלה פירותיו לגג מפני …
• חולין יג ע"א · ו ואמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שלא היפך בהן, אבל היפך בהן …
• חולין יג ע"א · י הכי קא מיבעיא ליה: דאורייתא או דרבנן? ופשיט: יש להן מעשה, ואפילו …

הלכה יא המלקט עשבים כשהטל יורד עליהן לחפות בהן החיטין לא הוכשרו ואם נתכוון לכך הוכשרו:

• עירובין פז ע"ב · כ ממלאין מים מגזוזטרא בשבת: הא דאמרן. וטומנין בעצה מאי היא, דתניא: השכים …

הלכה ב מי גבאים וכיוצא בהן ממים שבקרקעות כגון מי בורות שיחין ומערות ומי תמצית שפסקו …

• חגיגה כב ע"ב · יא והתניא: נאמן עם הארץ לומר פירות לא הוכשרו, אבל אינו נאמן לומר …

הלכה ה שמן ושאר המשקין חוץ מן המים הרי הן בקרקע כמות שהן בכלים דין אחד …

• פסחים יז ע"ב · ז ומים נמי לא אמרן אלא דהוי רביעית, דחזי להטביל ביה מחטין וצינורות. …

הלכה ז מי שהיה אוכל תרומה בידים טמאות כגון דבילה שלא הוכשרה והכניס ידו לתוך פיו …

• עירובין צט ע"א · יב רבי יהודה אומר: היפך בה — טמא. לא היפך בה — טהור!

הלכה א כל האגודות שבשווקים וכל הקמחים וכל הסלתות שבשווקים בחזקת מוכשרין האגודות מפני שדרכן לזלף …

• מועד קטן יג ע"ב · ח מיתיבי: חילקא טרגיס וטיסני טמאין בכל מקום. בשלמא למאן דאמר חדא לתרתי …

הלכה ד כל הציר בחזקת מוכשר וציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהם הרי הכל משקה …

• בכורות כג ע"ב · ו תנן התם: רבי אליעזר בן יעקב אומר: ציר טהור שנפל לתוכו מים …

הלכה ה הלוקח ציר מע"ה משיקו במים וטהור שאם היה רוב הציר מים הרי המים מטהרין …

• בכורות כב ע"א · ט אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: הלוקח ציר מעם הארץ — …

הלכה ח כל הכתוב בתורה ובדברי קבלה מהלכות הטומאות והטהרות אינו אלא לענין מקדש וקדשיו ותרומות …

• סוטה ל ע"א · ד רבי מאיר — דתנן: כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים, מטמא את …
• חולין לג ע"ב · ב וחכמים אוסרים במעשר.
• נדה ז ע"א · ג אלא בנשען, דתנן: זב וטהור שהיו פורקין מן החמור או טוענין, בזמן …

הלכה ט כשם שמותר לאכול חולין טמאים ולשתותן כך מותר לגרום טומאה לחולין שבא"י ויש לו …

• ראש השנה טז ע"ב · י תניא נמי הכי: ״ובנבלתם לא תגעו״, יכול יהו ישראל מוזהרין על מגע …
• נזיר מג ע"א · ז ולמאן דאמר מ״להחלו״, הכתיב ״במותם״! מיבעי ליה לכדרבי. דתניא, רבי אומר: במותם …
• נזיר מח ע"א · א ״ולאמו״ — לגזירה שוה, לכדרבי. דתניא, רבי אומר: גבי נזיר ״במותם״ אינו …
• נזיר מח ע"א · ד מה ״אמו״ האמור בנזיר — במותם אינו מיטמא אבל מיטמא הוא לנגעם …
• סוטה ל ע"ב · ז ואיבעית אימא: דכולי עלמא חולין הטבולין לחלה לא כחלה דמו, ואין שני …
• גיטין נג ע"א · ד צריכא; דאי תנא מטמא; אי תרומה – הוה אמינא משום דקא מפסיד …
• עבודה זרה נו ע"א · א ואין בוצרין עם ישראל שעושה פירותיו בטומאה, וכל שכן שאין דורכין, אבל …
• בכורות כט ע"ב · ב אי נמי: בשאר טומאות, דלא מזהר עלייהו.
• נדה ו ע"ב · יד עד שלא גלגלה — תעשה בטומאה, חולין נינהו, ומותר לגרום טומאה לחולין …

הלכה י כל ישראל מוזהרין להיות טהורים בכל רגל מפני שהם נכונים ליכנס במקדש ולאכול קדשים …

• ראש השנה טז ע"ב · ט ואמר רבי יצחק: חייב אדם לטהר את עצמו ברגל, שנאמר: ״ובנבלתם לא …

הלכה יא הטמא והטהור יחדיו מפי השמועה למדו שהטמא והטהור אוכלין בקערה אחת אבל לא יאכל …

• שבת יג ע"א · ב כיוצא בו לא יאכל הזב. תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: בוא …
• מכות יט ע"ב · ז ותניא דבי רבי ישמעאל: אפילו טמא וטהור אוכלין בקערה אחת ואין חוששין, …

הלכה יב אף על פי שמותר לאכול אוכלין טמאין ולשתות משקין טמאים חסידים הראשונים היו אוכלין …

• עבודה זרה כ ע"ב · י מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה …