234

שמצד עצם הנשמה גם אל הכחות הפרטיים של היהודי, וגם זה מתבטא בהבאת בכורים: הבכורים מובאים מפירות גשמיים, ודוקא מן הפירות המשובחים והטעימים (ואשר על־כן אין מביאים בכורים מן התמרים שבהרים וכו'"⁵⁶).

וכן – בכורי פירות אלו אינם נשרפים על המזבח, אלא נאכלין לכהנים⁵⁷, באופן של "ושמחת"⁵⁸. כלומר: מקשרים את הדרגה של "בכורים", שורש ומקור הנשמה, לאכילה גשמית – דם ובשר כבשרו – בשמחה.

ומכיון שהקדוש־ברוך־הוא נותן שכר מדה כנגד מדה, כדלעיל, לכן זוכה היהודי על מצות הבאת בכורים בברכה "תשנה לשנה הבאה": יצמחו לו "מראשית" – פירות טעימים ומשובחים, ויקויים בו "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך"⁵⁹.

וכך גם לגבי עבודת ראש השנה, אשר כאמור זהו ענין הבכורים, שכאשר יהודי מעורר בעצמו התבטלות וקבלת עול מצד עצם הנשמה, נותן לו הקדוש־ברוך־הוא⁶⁰ כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בעניניו הרוחניים, וכן בעיניו הגשמיים, לו ולבני ביתו, בכל המצטרך, בבני חיי