80

לקדושה, וכשהדבר נקבע כך – מתעורר הוא ומתגלה, והוא בא לידי התגלות, כך שבאמצעות הדבר המעלים עצמו באה תוספת אור וקדושה.

(משיחת י"ט כסלו, תשח"י)

חנוכה

ט. בקשר לחנוכה אנו מוצאים שני ענינים מנוגדים:

א) נאמר בספרים²⁴ שהשם "חנוכה" הוא מלשון – חינוך, כך יש גם להבין בפשטות את ביטוי "חנוכת המזבח" ו"חנוכת בית המקדש" – כהתחלה של ביצוע עבודת הקב"ה (בבית המקדש בכלל, במזבח ובמנורה בפרט) מחדש, ענין של חינוך.

ב) נס חנוכה היה זה שנמצא פך שמן טהור חתום בחותמו של כהן גדול²⁵. למרות שלפי ההלכה היתה אפשרות להדליק את המנורה גם בשמנים טמאים, משום "שטומאה – דחויה (או: הותרה) בצבור"²⁶ – הרי, כדי להראות חבתן של ישראל, עשה הקב"ה נס לאפשר לא רק התחלה של קיום מצוה, כי אם קיום המצוה בתכלית ההידור, ללא כל היתרים ואף לא מבוססים, היתרים שעל־פי שלחן־ערוך.

נראית, איפוא, מכאן הוראה כי בכל הנוגע לענין של קדושה – יש לעשותו מיד בתחלתו עם ראשית החינוך, בתכלית השלמות ובתכלית ההידור.

י. הוא הדבר ביחס לחינוך הבנים והבנות: עם שחר ילדותם יש להעניק להם יהדות שלמה, ללא כל פשרות וללא כל היתרים.

הבטחת "גם כי יזקין לא יסור ממנה"²⁷ אינה מושגת ע"י הסתמכות על כך שכאשר יתבגר הילד ויצא לשוק יספרו לו אז שעליו להלחם, יסבירו לו שאין לו להתרשם מכל מונע ומעכב ושצריכה להיות לו מסירת נפש. אם רוצים ש"כי יזקין" יעמוד בנסיונות – יש להתחיל אתו עוד בהיותר "נער".

לפיכך השתדלו כל כך חכמי ישראל והשקיעו מאמצים גדולים בחנוך בני ובנות ישראל שיהיה על טהרת הקדש.

הם נאבקו על כל פרט, ואפילו פרטים שנראו לא חשובים במיוחד לא ויתרו ונאבקו עליהם. לפי שידעו ששנות החנוך חשובות לנער או לנערה לכל חייהם. הם ידעו שיש לתת להם תוקף וכלי נשק לשם הדיפת כל המלחמות שיבואו עליהם באורח חייהם.

האדם דומה לעץ. "כי האדם עץ השדה"²⁸.

כשנעשה חריץ באילן שכבר גדל די צרכו – הרי החריץ הוא רק בו במקום, ונוסף לכך אינו גורם כל נזק, ואילו