82

קטן, דבר שאינו מובן לגמרי בשכל – יש בכך הבחנה והוראה לדידנו שאסור לוותר אפילו בפרט זה שלגביו רוצים לשכנע אותנו שאין זה אלא פרט קטן, משום שזה כ"ערקתא דמסאני"³⁴ בשעת גזירת השמד, וזה חוט השערה בו תלוי הדבר אם בהמשך הזמן ישאר הוא יהודי.

יד. הוכחה נוספת למדת חשיבותו של "חוט־השערה" ניתן למצוא בכך שכל הצרה שבאה, החלה – כהגדרתם של רז"ל³⁵ – "כל המחניף לחברו" או לפי הגירסא השניה: "כל המחניף לרשע" [גירסה אחת מופיעה בגמרא והאחרת ב"עין יעקב"], "לסוף נופל בידו".

בשנים האחרונות נוכחו לדעת שכל אלו שצעדו לפני שנים לקראת פשרות וסברו שע"י כך יצליחו לכבוש את הדור הצעיר (מתוך מחשבה שאלו הנמצאים בצד החרדי יישארו ממילא שלמים) – הרי, כפי שמתברר באופן מוחשי, לא זו בלבד שהפסידו את הנוער אותו רצו להוליך בדרך הפשרות, אלא אף הכניסו רפיון בנוער שהיה תחת השפעתם וראו עצמם חרדים לגמרי.

ואילו אלו שצעדו, לפני עשר, חמש־עשרה ועשרים שנה, לפי השיטה שאסור לוותר בשום פרט ובמיוחד בחינוך – אלה הצליחו.

טו. תוספת כוח לחינוך הכשר נותנים כל אלה העוסקים בחינוך הנוער בגופם ובנשמתם, וכל אלה התומכים אותו בכספם.

אפילו כשמגיעים אל כזה ואומרים לו: שים נא לב! מדוע הנך עומד על דעתך לתת את הכסף לישיבה שתגדל בטלנים, אנשים שאין להם כל מגע עם הויות העולם הזה, פלוני יגדל זקן, פלוני – בבגד ארוך ואתה תהיה הגורם לגידול אנשים שבשעה שיצאו לאויר העולם לא ידעו איך להסתדר.

– למרות זאת יש לו התוקף לא להתרשם מכך, כי אם, אדרבה, ללמוד מכאן הוראה שמאחר שמפעילים עליו לחץ במדה כה גדולה – הרי זו הוכחה שדווקא כאן טמונה הצלת עם ישראל, ולכן – לא זו בלבד שאינו מצמצם עבודתו למען החינוך הכשר בנשמתו או בגופו או בממונו, או בשלשתם, כי אם, אדרבה, מכאן ולהבא עושה הוא בתוקף גדול יותר.

דבר זה מעניק תוקף לדור הצעיר עצמו. כשהם נשאלים: חבריכם מקבלים אף הם חינוך יהודי, אבל ללא קנאות וללא דקדוקים, ומדוע, איפוא, צריכים אתם להיות מן המהדרים?

– מראים הם: הרי סוחר הסובר כמותנו, הרי גביר שהוא אתנו, הרי רב התומך בו, איש או אשה קשישים המעודדים אותנו – וכל זה מעניק תוקף לעבור את כל הנסיונות שיש להם בד' אמותיהם.

ו"היישר כח" מגיע לאלו הלומדים עם התלמידים ואינם מתרשמים מן