83

הנסיונות וממשיכים בדרך זו של חינוך, וכן לעסקני החינוך שאינם חוסכים מנשמתם, מגופם וממונם, ונותנים כפי אפשרותם, ובהמשך הזמן יתנו ודאי יותר מכפי יכלתם, ובלבד להחזיק את החינוך על טהרת הקדש ביראת שמים טהורה.

טז. כשמתיצבים בדרך של "חנוך לנער על־פי דרכו" ללא כל פשרות, כפי ההוראה שניתנה בחנוכה, כאשר לא רצו אפילו באותן "הקלות" שעל־פי השלחן־ערוך. ואמרו: אנו רוצים בנס, לפי שרצוננו במקדש טהור, מנורה טהורה ושמן טהור ולכן יהיה גם האור במדה כזו.

– הרי כשם שאז עזר הקב"ה ותוך זמן קצר היה "נתת" של כל הדרגות "ביד עוסקי תורתך" וחינכו את בית המקדש בנורות כאלו המאירים אותנו עד היום עד שאף "משתשקע החמה", כשברחוב הולך החשך וגדל, יש אור בבתים היהודיים ו"מוסיף והולך", בכל לילה הולך האור וגובר.

כמו שעשה נסים לאבותינו בימים ההם כך בזמן הזה אנו רשאים להיות בטוחים שבמהרה בימינו נזכה שירד מקדש טהור הבנוי מלמעלה – יש רק להכין כאן מקום להצבתו – וילדי ישראל, ויהודים מן הדור האמצעי ומן הדור הקשיש יאירו את בית המקדש ואת העולם שמסביב, לא רק בנר מצוה כי אם גם בנר טהור בתכלית וקדוש בתכלית, דבר ש"ימשיך" את שכינתו יתברך בתחתונים ממש שהעולם הזה שהיה עד עתה חומרי, או, לפחות, גשמי, יהיה בית מקדש לשכינתו יתברך.