שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
זאָל יעדער איינער און איינע טאָן אין די אויבנדערמאָנטע ענינים, סיי לטובת זיך און סיי לטובת דעם צווייטן, אין אַ שטייגענדער מאָס, און דאָס וועט זיכר אַרויסרופן און ממשיך זיין במדתו של הקדוש ברוך הוא וואָס איז מדה כנגד מדה (אָבער פיל גרעסער און מערער – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה),
16 פי' הבעש"ט : ראה גם כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סע"ח. וש"נ.
ובאור תורה : בהוצאת קה"ת – פ, ג (סימן רסד).
ווי באַקאַנט : ראה ליקוטי מהרי"ל במקומו. טואו"ח ר"ס תקפ"א. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
חשבון הנפש : וזה נוגע לא רק להאדם, כ"א לכל הבריאה כולה, כי "אדם אינו פרט א' כמו שאר הנבראים אלא הוא כולל כל הנבראים כו'" לכן אזדעזעו כל עילאין ותתאין כד בעא קוב"ה למברי אדם כו' (ליקוטי לוי יצחק – לאאמו"ר – על זח"א לד, ב. עיי"ש).
אַלע . . מעגלעכקייטן : וע"פ מחז"ל כדבעי לי' למיעבד לא עבד (כתובות סז, א); לא יגעתי ומצאתי אל תאמן (מגילה ו, ב). וראה קונטרס ומעין מאמר טז, פ"ב.
גיין מחיל אל חיל : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
מערערע געלעגנהייטן : בנוגע ימי הסליחות – הרי כמה מנהגים בזה (ראה בטור סתקפ"א. ובאבודרהם: נהגו כל ישראל להקדים מטו' יום באלול כו' ויש מקומות כו' מר"ח אלול). ולנוהגין לאומרם כל חודש אלול או בעשי"ת ה"ז הענין דאלול ועשי"ת. ולהאומרים מר"ח אלול עד לאחרי עשי"ת (ס' הכוונות דרושי ר"ה – וי"ל דזהו היסוד למש"כ בלקו"ת עקב (יד, א) בפשטות דמר"ח אלול ואילך אומרים סליחות, אף שאין מנהגינו כן) ה"ז צד השווה דכל זמנים אלה. וראה קובץ מכתבים – תהלים ע' 204 (תהלים אהל יוסף יצחק הקצר).
ווי באַוואוסט : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 177 בסופו.
דער רמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד: וחפשו במעשיכם כו'. וראה גם "ענין הב'" בתק"ש (הרס"ג הובא באבודרהם). התעוררות לתשובה (בשו"ע להאריז"ל כוונות לר"ה). ועייג"כ המשך וככה תרל"ז פ"ע משל הבעש"ט ז"ל ומשל מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב.
בפרט די זיבן . . וואָך : בסי' האריז"ל מסיים בזה: וזה ודאי בלי ספק.
דער הויכפּונקט : בנוגע לד' ימים שבין יוהכ"פ לחה"ס (שאז יש ג"כ ענין התשובה – ראה לקו"ש ח"ט שיחה א' לפ' האזינו (ע' 206 ואילך) הערה 16, 72, וש"נ) ועד שמע"צ – חתימת ונתינת הפתקין (זח"א רכ, א. ח"ב קמב, סע"א. ח"ג לב, א) שעד שמע"צ אומרים לדוד אורי – צ"ע אם גם אז הענין דחשבון הנפש (והרי אין מתודין אז, וגם לא בלחש; כן – לכל הדעות אין אומרים אז סליחות).
יום -כיפור : ובו עצמו פעם אחר פעם עד להוידוי בעת החתימה – בתפלת נעילה. ועיין שו"ע אדה"ז ר"ס תר"ז.
שכל כו' גוט כו' פאַרקערט : וכידוע הדוגמא בזה אשר שאול שהי' משיח ה' וכבן שנה שלא טעם טעם חטא (יומא כב, ב) אמר הקימותי (יותר מ"עשיתי" בלבד) את דבר ה' ושמואל אמר ותעש גו' ה' (יותר מהעדר עשיית הטוב) וביאר כי "שמוע" ו"להקשיב" – הם העיקר (ש"א טו, יג-כב).
פאַראיינציגט ער זיך : ראה תניא פ"ה. וע"פ המבואר שם י"ל שע"י התמדה בלימוד התורה נעשה שכלו – שכל דתורה (ע"ד הרגל נעשה טבע ) ויש לסמוך עליו . אלא שמצד שכל דתורה – אפ"ל כמה סברות ואלו ואלו דא"ח (עירובין יג, ב), ואדרבא מעלת התורה שלא ניתנה חתוכה (ירוש' סנה' פ"ד ה"ב); ולבוא לפס"ד – ה"ז ע"י והוי' עמו (סנה' צג, ב). וראה אוה"ת להצ"צ יתרו ע' תתצ ואילך.
צוויי מאָל טעגלעך : להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) – מכפרים שאין עון (במדב"ר כא, כא. תנחומא שם). וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני' בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
עס ווייזט זיך אויס : להעיר מסוכה (נב, א) נדמה להם כהר גבוה. וצ"ע ששם נאמר זה בצדיקים.
אפילו אַ צדיק : וכידוע הדוגמא כשאמר דוד בחנני ה' ונסני (סנה' קז, א. זח"א פב, א).
דער אויבערשטער צו הילף – אויב מ'נעמט כו' : וכמחז"ל שהקב"ה עוזרו; הבא לטהר מסייעין אותו (סוכה נב, ב. יומא לח, סע"ב).
אַ העכערע מדריגה : ראה אגה"ק סי"ד: ובכל שנה ושנה יורד כו' אור חדש כו' שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה כו' גילויו תלוי במעשה התחתונים כו'.
ח"י אלול . . הגדולים : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 141.
מדה כנגד מדה : סוטה ט, ב. ובכ"מ. וידוע פי' הבעש"ט עה"פ ה' צלך (קדושת לוי עה"ת – קדושה שני' קרוב לסופה). ובאור תורה להה"מ רמזי תהלים עה"פ ה' צלך ע"י ימינך שזהו "ע"י אהבה לבנים (בני ישראל) וזהו ע"י ימינך והוא ע"ד אברהם אוהבי".
גרעסער און מערער : היינו באיכות ובכמות. ולהעיר ממחז"ל דמדה טובה מרובה כו' ת"ק פעמים (תוספתא סוטה רפ"ד). אגה"ק ס"ח: דלכאורה זו אינה מן המדה כו'.
במקומו . . דוד : רמב"ם הל' מלכים ספי"א ומסיים: שיקבץ "נדחי ישראל כו' ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". ובסיום הפרק שלאחריו (והוא גם סיום ספרו יד החזקה): ובאותו הזמן כו' יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים כו' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ז, ח
וד' יזכנו אשר ע"י השחיטה שנעשה אנו - זה הזובח את יצרו (סנהדר' מג, ב) - יבוא בקרוב ממש יום שישחוט הקב"ה ליצר הרע , כהבטחת רז"ל (סוכה נב, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכללות הענין - הוא מה שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזר לו אינו יכול לו (סוכה נב, ב) והברכה הוא מה שעוזרין לו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא פ' שקלים פ' שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויומתק הביאור בזה — כי עבודת ה' בשלימות היא דוקא כאשר האדם מרגיש בכל עניניו, שאינו אלא "מחצית", דככל אשר הוא עובד את ה' בכל כוחותיו, אין זאת אלא "מחצית", כי אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו , שהקב"ה נותן לאדם את הכחות הדרושים כדי שיוכל לעבוד את השם, ויתרה מזה ע"פ מחז"ל עה"פ "מי הקדימני ואשלם";
20 סוכה נב, ריש ע"ב. קידושין ל, ב. וראה תניא פי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויגש שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
משיח בשם "נשיא", ע"ד שמצינו בלשון חכמים, שראש הסנהדרין "הוא שקורין אותו החכמים נשיא בכל מקום והוא העומד תחת משה רבינו", ועד"ז יש לומר, שזה שמשיח נקרא "נשיא" הוא לפי שהוא "ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'".
28 ויש לומר, שזהו גם כפל הלשון "ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהי' לכולם" — ראה תו"א מקץ (לג, ד) בההפרש בין ז' רועים וח' נסיכי אדם (סוכה נב, ב), דרועים "היא המשכה בבחי' פנימית. . ראשי אלפי ישראל המלמדים אותם תורה" (משא"כ נסיכי אדם היא המשכה בבחי' מקיף, ע"ש).
ועפ"ז מובן מה שנשיאות מלך המשיח מתייחסת לדוד המלך (כנ"ל ס"ג), כי דוד נמנה (סוכה שם) בין הרועים [ednref_44_*], וזהו ע"ד ענין ה"נשיא"[ednref_45_**]. וראה הקדמת הרמב"ם לס' היד (ובכס"מ שם). פיה"מ אבות פ"ד מ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז שמיני שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה ידוע שאף שעבודת האדם היא מצד בחירתו החפשית, מ"מ יש בזה נתינת כח מלמעלה, כמרז"ל אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו , ולא רק בעצם העבודה, אלא גם לפני העבודה, כמרז"ל עה"פ מי הקדימני ואשלם, שיכולת האדם לקיים מצוות באה מהקב"ה.
24 סוכה נב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות בהעלותך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
הא דכתב בלקו"ת ר"פ בהעלותך שאהרן הוא משבעה רועים — זה סתירה קצת להגמרא אבל אין נוגע לתניא.
* מענה על שאלה במ"ש בלקו"ת ר"פ בהעלותך דאהרן הוא משבעה רועים הממשיכים חיות ואלקות לכללות נש"י — דבגמ' (סוכה נב, ב) לא נזכר אהרן רק משה , וכן בתניא (רפמ"ב) אי' דמרע"ה הוא משבעה רועים כו' ומרע"ה הוא כללות כולם. — וראה ג"כ מכתב שנדפס בלקו"ש ח"כ ע' 643. המו"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הרי הגמרא עצמה אומרת שהקב"ה מתחרט על כך שברא את היצר הרע , ואי־אפשר, איפוא, לבוא אליו בטענות מדוע לא ניצחו.
13 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הרי הגמרא עצמה אומרת שהקב"ה מתחרט על כך שברא את היצר הרע , ואי־אפשר, איפוא, לבוא אליו בטענות מדוע לא ניצחו.
13 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואפילו אם אין אלו ענינים שהם היפך השלחן־ערוך, הרי זה, אבל, סדק צר, הנותן אחיזה לדבר שמבחוץ, וכמאמר רז"ל לגבי היצר הרע שמתחלה הוא הלך, לאחר מכן – אורח, עד שהוא נעשה לבעל־הבית.
8 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואפילו אם אין אלו ענינים שהם היפך השלחן־ערוך, הרי זה, אבל, סדק צר, הנותן אחיזה לדבר שמבחוץ, וכמאמר רז"ל לגבי היצר הרע שמתחלה הוא הלך, לאחר מכן – אורח, עד שהוא נעשה לבעל־הבית.
8 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד עקב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ז, ח
ויתור ליצר הרע בפרט אחד, הוא צעד לנפילה עמוקה יותר במצודתו ר"ל, כמו שאמרו חז"ל, שיצר הרע תחילה הוא "הולך" (עובר אורח), אחר כך הוא "אורח" ואחר כך הוא כבר נעשה בעל הבית.
23 סוכה נב, ב. וראה ב"ר פכ"ב, ו. זח"ג רס"ז, סע"ב. (משיחת ש"פ עקב תשכ"א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תבא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ב) ידוע לו שזוהי עבירה, אך אין בכוחו להתגבר על היצר הרע.
65 ראה סוכה נב, ריש ע"ב: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו .. ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
10 שהקב"ה עוזרו: סוכה נב, ב. וראה תניא פי*ג. ובפרט שכל החודש אומרים פעמיים בכל יום : לדוד ה' אורי וישעי גו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כיצד ייתכן לומר שיש מישהו אשר "אינו צריך לסיוע התעוררות של מעלה" – הרי "אלמלא הקדוש־ברוך־הוא עוזרו אין יכול לו" , ולכל יהודי, אפילו לצדיק גמור, אומרים "אל תאמין בעצמך"?
78 קידושין ל, ב. סוכה נב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כאשר ה"מלך זקן וכסיל" – היצר הרע – בא כדי לבלבל, אין להכנס עמו בדין־ודברים, אלא חייבים מיד לפעול בתוקף – "משכהו לבית המדרש ...".
70 סוכה נב, ריש ע"ב. קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אלא, האמת היא, כפי שמסביר אדמו"ר האמצעי בהרחבה – בהתבססו על דברי המדרש על הפסוק "נורא עלילה על בני אדם", שחטאו של אדם הראשון בעץ הדעת היה "עלילה נתלה בו" – "לפעמים גובר הרע דיצר הרע על האדם ויחטא" מפני ש"מלמעלה הסיתו עליו היצר הרע להביאו לחטא זה".
46 תנחומא וישב ד. וראה סוכה נב, ב: ד' מתחרט עליהן הקב"ה שבראם כו' יצר הרע דכתיב ואשר הרעתי .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
12 דשמונה . . משיח : סוכה נב, ב. שייכות שמוגת ימי חנוכה לשמונת נסיכי אדם , ראה: תו"א לג, ג ואילך. אוה"ת נ"ך למיכה ה, ז (ע' תעו ואילך). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בגמרא נאמר "ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן :
11 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכללות הענין - הוא מה שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקבייה עוזר לו אינו יכול לו (סוכה נב, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וגם, ידיעה זו נותנת כח לעמוד נגד היצר הרע הטוען מה איכפת לו להקב"ה אם אתה מניח תפילין אם לאו ח"ו, אם אתה מתפלל באריכות וכיו"ב – כיון שיש לו את ההרגשה שהעבודה נוגעת לעצמותו ומהותו ית' כביכול.
340 שהרי לולי נתינת-כח מלמעלה אינו יכול לעמוד כנגד היצר, כמארז"ל "אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו" (סוכה נב, רע"ב. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובהתאם לכך הנני להציע שלקראת היאָרצייט ישנן כל אחד המאמר (כולו או חלקו) שנתן כ"ק מו"ח אדמו"ר ליום הסתלקותו, ומזמן לזמן, כשנמצא במבוכה, או שישנם אצלו ספקות, או במצב ש"פגע בך מנוול זה" – יחזור במחשבתו מאמר זה .
669 סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
וכל כך גדלה התחכמותו של היצה"ר, עד שאמרו חז"ל שהקב"ה מתחרט עליו שבראו, "דכתיב ואשר הרעותי".
209 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו ג"כ מה שאמרו חז"ל בתחילה קראו הלך (עובר דרך עליו ואינו מתאכסן עמו), ולבסוף קראו אורח (אכסנאי), ולבסוף קראו איש (בעל הבית), והיינו, שבתחילה הוא רק זורק לו מחשבה בא' מב' טענות הנ"ל, ועי"ז נכנס בו הנחות העולם, שחושב שגם כאשר חסר ענין העבודה אין זה רעש, ועי"ז מנתק אותו (ער רייסט אים אָפּ) מענין העבודה, והולך מדחי אל דחי, עד שבא לרע גמור מגקה"ט שהואבאמצעות ק"נ דנוטלת מזו ונותנת לזו.
24 סוכה נב, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו חוב קדוש המוטל על כל יהודי – לעשות את ההכנה המתאימה, עד כמה שהדבר תלוי בו, שהמפגש עם עוד יהודי יהי' באופן של שלום, מתוך אהבת ישראל, כך, שמצד אהבתו אליו, רצונו וחפצו שגם חבירו יהנה מהזכות והטובה שהגיעה אליו – הידיעה בפנימיות התורה, תורת החסידות, וכאשר מספר זאת לחבירו מתוך אהבה – אזי "אבנים שחקו מים" , שגם אם לבו (של היהודי שפגש) כ"לב האבן" , הרי סוכ"ס ימיסו ה"מים" דתורה (ועאכו"כ פנימיות התורה) את "לב האבן" , ויעשוהו "כלי קיבול" לקבל בתוכו גליא דתורה ביחד עם סתים דתורה.
15 לשון הכתוב – איוב יד, יט. וראה סוכה נב, ב. אבות דר"נ פ"ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
ומה גם – טוען הוא – שהקב"ה בעצמו מתחרט על בריאת היצה"ר, "דכתיב ואשר הרעותי".
62 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והיינו,שע"י העבודה שבזמן הגלות בחיזוק האמונה נזכה לביאת משיח צדקנו שהוא אחד המיוחד משבעה רועים ושמונה נסיכי אדם , שאז תושלם הכוונה ותהי' דירה לו ית' בתחתונים ממש.
57 ראה סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית וכו'", ועד"ז אמרו חז"ל "אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו" –
6 סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם, כיון שהצאן ("ענא") אינם אשמים בכך [כמארז"ל "ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם .
109 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג, ז, ח
וטעם הדבר – שהרי "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו" , ומוכרחים להזדקק להעזר של הקב"ה, ו"ליקח" את הקב"ה יכולים ע"י קבלת עול דוקא, אבל ללא קבלת עול לא מקבלים את העזר של הקב"ה, ובמילא, בגלל היצר הרע , אין גם ענין ההשגה.
63 סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– אך הענין הוא, שבכך הרי הוא נותן מקום להיצה"ר, ולכן, אף שעושה מצוה, מ"מ, כיון שיש מקום גם להיצה"ר, היינו, שמתערב בזה ("עס וואַרפט זיך אריין") ישות ופניות , אזי נעשה היצה"ר"בעל דיעה" עליו (כמאמר הגמרא "בתחילה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש" ), ומוליכו מדחי אל דחי, "עד שאומר לו עבוד עבודה זרה".
42 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
עשיר בעשרו", בחשבו שזוהי החכמה והעשירות שלו – אע"פ שהאמת היא, ומובן גם בשכל, שזקוק הוא לעזר של הקב"ה, "אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו" , שהרי "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו", וכיון שחושב את עצמו ל"גדול", הרי מובטח לו שיצרו גדול ממנו, היינו, שגדלותו של היצר היא יותר מהגדלות שלו!
72 סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועד"ז בעניני רוחניות – הרי הקב"ה מכין את כל הענינים הדרושים לקיום התומ"צ, כמ"ש "מי הקדימני ואשלם", ואמרו חז"ל "אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו" , ונמצא, שגם עניניו הרוחניים אינה בגלל כחותיו וחכמתו שלו, אלא ע"י עזר הקב"ה .
26 סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובשביל זה יש צורך "בעזה"י" (כפי שממשיך ומסיים בדף-השער), כמארז"ל "אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו" ; אלא שהעזר הוא רק כדי להסיר את הענינים שיכולים לפעמים לכסות את האהבה המסותרת, אבל האהבה המסותרת עצמה ישנה בירושה אצל כאו"א מישראל, להיותו יורש שעומד במקום המוריש, שהוא חד ממש עם עצמות ומהות.
155 סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אבל עי"ז שמיפר ב"שותפתי' דאב", שאצל הקב"ה לא קיימת ההגבלה דקודמין, תהו שקדם לתיקון – נותן הוא כח גם להארוס, שיגיע בתהו, וינצח את היצה"ר שאקדימי טעניתא, עי"ז שהקב"ה עוזרו – יכול לו .
39 ראה סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
כמארז"ל שהקב"ה מתחרט על בריאת היצה"ר דכתיב "ואשר הרעותי".
46 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והביאור בזה, שעז"נ לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת, היינו, שהכח שיש באש שחורה להאיר אתהחושך הוא לפי שנמשך בו נתינת כח מבחי' אש לבנה, וזהו שאמרו אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו , דעזר הקב"ה הוא הנתינת כח מבחי' עצם האור.
38 סוכה נב, ב. וראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ז, ח
וכמאמר רז"ל בנוגע ליצר הרע , שבתחלה הוא "הלך", לאח"ז הוא "אורח", עד שנעשה "בעל-הבית".
83 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה, הגילוי דב"פ זה לעתיד נעשה ע"י בירור בחי' זה דלעו"ז, כמ"ש וזה לכם הטמא, המן הרע הזה, אם פגע בך מנוול זה , היינו, שגם הסט"א נק' בשם זה , כמ"ש את זה לעומת זה עשה האלקים.
91 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכמבואר לעיל בהמאמר בענין "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש" , שביהמ"דענינו תושבע"פ, שעל-ידה דוחים את הקליפות.
45 סוכה נב, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והיינו, דכמו שבהיותה בעולם למטה צריכה הנשמה לעזר וסיוע מלמעלה, נתינת כח מלמעלה, שמזה נעשה מלאך שעוזר לנשמה שתוכל לנצח במלחמה, הן המלחמה הפנימית, שבכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו , ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו , והן המלחמה כלפי חוץ, בנוגע לענינים המנגדים מעלימים ומסתירים שבעולם, ועז"נ כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, הנה כן הוא גם בעלייתה מעולם לעולם עליון יותר, שצריכה לעזר וסיוע דהמלאכים.
15 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
איתא בגמרא ש"יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו" – "עומדים עלינו לכלותנו", וכדי להתגבר עליו זקוק הוא לעזר מהקב"ה, כהמשך דברי הגמרא "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו" .
55 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
שהי' נוטל שתי ירכות של שור הגדול כו'" – איתא בגמרא:
101 סוכה נב, סע"ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו ג"כ מה שמצינו בענין שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם , שבין שבעה רועים נמנה משה רבינו ע"ה שהוא כללות כולם, ובין שמונה נסיכי אדם נמנה משיח .
17 מיכה ה, ד. סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכאשר אינו יכול לפעול השבירה דעמלק ע"י הביטושים, הנה העצה לזה היא עמל תורה (התקינו עצמכם לשעבודה של מצרים, בחומר ובלבנים, קל וחומר וליבון הלכתא), שע"י העמל שבתורה נעשה שבירת העמל דלעו"ז, וכמארז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד אם אבן הוא נימוח , והיינו שבכדי לפעול השבירה והביטול של העמל דלעו"ז צ"ל עמל תורה, שזהו משכהו לביהמ"ד, ואז, אם אבן הוא , היינו שגם אם הוא כמו אבן דומם שאין לו שייכות אל השכל, שזהו"ע קליפת עמלק שהוא למעלה מן השכל כנ"ל, הנה גם אז הוא נימוח ע"י העמל דתורה, וכמו שאנו רואים בגשמיות שכאשר יורדיםהמים אפילו טיפין טיפין הרי הם פועלים שבירה אפילו באבן , וכמו"כ הנה ע"י העמל תורה (שנמשלה למים ) פועלים שבירה אפילו בקליפת עמלק, שזהו העמל דלעו"ז, שלמעלה מן השכל והדעת.
70 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"במאי הוי זהיר טפי", היינו, שאף שקיים כל המצוות בכל פרטיהם, מ"מ, היתה מצוה מסויימת שבה הי' " זהיר טפי ", ב"העדפה וזהירות וזריזות יתירה", וכמבואר בכתבי האריז"ל ובארוכה יותר בספרי חסידות, שהזהירות היתירה במצוה זו פעלה עילוי בכל מעשה התומ"צ במשך כל ימי חייו, כיון שע"י מצוה זו נעשה תיקון נשמתו, ולכן היתה מצוה זו ה"שער" לעליית כל שאר עניני העבודה מלמטה למעלה, ולהמשכת כל הברכות וההמשכות מלמעלה למטה, כולל גם הענין ד"הקב"ה עוזרו", שעי"ז "יכול לו" במלחמת היצר.
39 סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
דכתיב ואשר הרעותי", אעפ"כ, אין זורקים את המאכל מן הקדירה, אלא, ע"י ה"תבלין" (תורה) פועלים שגם היצה"ר (המאכל) יתהפך לאהבה את ה', כמ"ש "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך", "בשני יצריך", שזהו בדוגמת העבודה דבעל תשובה.
302 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ונמצא, שעל כולם מוטל החוב להדליק את "אור בית השואבה" – שבשביל זה צריכים לטפס על סולמות דזקיפי טובא, היינו, לא לעמוד על עמדו, וגם לא לילך במקום מישור, אלא לטפס על סולמות דזקיפי טובא, וליטול כדי שמן שמשאם כבד, וע"י בגדי כהונה ונר שנלקח מהר הבית – להדליק ולהאיר בכל ירושלים.
222 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמארז"ל שזהו אחד הדברים ש"מתחרט עליהן הקב"ה שבראם" .
32 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכיון שכללות ענין ההקדש אינו אלא מצד הנתינת-כח מלמעלה – שהרי נוסף לכך ש"הקב"ה עוזרו" במלחמת היצר, הנה גם לאחרי נצחון המלחמה צריכה להיות הסרת המחיצה שבין הגשם והרוח כדי שיוכל לעשות מגשמיות רוחניות – אזי הסברא נותנת שיגיעת המטה אינה נוגעת כ"כ, שהרי המטה מצד כחו אינו יכול לבקוע את המחיצה, ואין זה אלא מצד רצונו ובכחו של הקב"ה באופן ד"אני המתחיל", וא"כ, בנוגע לעבודת התחתון – אם יעשה, מוטב, וגם אם לאו, לא נורא ("אָןאחריות"), שכן, אפילו כאשר עושה, הרי העשי' שלו אינה אלא בבחינת נתינת אצבע קטנה, ע"ד סיפור המדרש שהמלאכים אמרו שיתן אצבעו הקטנה עמהם ואז יעלו את האבן לירושלים.
40 ראה סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו גם ביאור פרטי המשל דמדינה חריבה וכו', דמדינה חריבה קאי על עולם התוהו, שהי' הקב"ה בונה עולמות ומחריבן כו', דשבירת הכלים דתוהו הוא שורש כל הענינים המנגדים, והיא מדינה שלך, היינו שבאמת ענין זה הוא היפך רצון העליון, וכדאיתא בגמרא שהקב"ה מתחרט בכל יום על בריאת היצה"ר כמ"ש אשר הרעותי גו', ועל זה הוא מבקש גזור עלי' שתיבנה, היינו דאף שכ"ה מצד סדר ההשתלשלות מבקש הוא שהקב"ה יגזור שתיבנה, בין אם כן הוא ע"פ טו"ד בין אם לאו.
65 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והכח על הניצוח בא מהעצמות, אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו , שהוא העזר והסיוע מהעצמות, ואוהב את יעקב.
47 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם הוספה - בס"ד. ר"ד יום א', כ"ו שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובהקדם המבואר בתניא בפירוש דברי הגמרא על הפסוק "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו'", "אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא, אין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא", "דלכאורה אינו מובן התירוץ, דהא שואל מעמך כתיב, אלא הענין הוא, כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה, כי הוא משבעה רועים וכו'", ולכן, "אף כי מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו לגשת .
52 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"רשע מכתיר את הצדיק" , דקאי על היצה"ר, כדברי הגמרא "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום כו' שנאמר צופה רשע לצדיק גו'" –
410 סוכה נב, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
לכל לראש – הרי זה נוגע לכללות ענין העבודה (שלכן נכלל ענין זה בחלק התורה הנצחית שנוגע גם בהוה) – דכיון שהעבודה דתורה ומצוות קשורה עם מלחמת היצר, העלמות והסתרים ומניעות ועיכובים שצריכים ללחום כנגדם, ובטבע בני-אדם שכאשר יודעים שישנו ענין של שכר (ע"ד מארז"ל "מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי ' קא עביד"), אזי נעשית העבודה בנקל יותר, לכן מספרים לו אודות השכר ש"עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים כו'" – דקאי על כל אחד מישראל, "עמך כולם צדיקים" – שכן, בידעו שכאשר יצליח במלחמת היצר באופן שיהי' "יכול לו" , ישתתף בהמחול שיעשה הקב"ה לצדיקים ויראה באצבעו ויאמר "הנה אלקינו זה וגו'", אזי יהי' לו נקל יותר לנצח במלחמת היצר.
727 ראה סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומטעם זה מבואר בדרושי חנוכה שלא מספיק ההמשכה דשמונה נסיכי אדם שמהם נמשך בחי' מקיף, אלא צריך להיות גם ההמשכה דשבעה רועים 38, שהו"ע ההמשכה בפנימיות.
330 מיכה ה, ד. סוכה נב, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו הטעם שכל דבר שמצד סדר ההשתלשלות דכלים אינו נוגע באור התורה, וכמו שבתורה אין שום אחיזה כלל לענין בלתי רצוי, כמארז"ל שדברי תורה אינם מקבלים טומאה, וכן אמרו רז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח כו', וכדיוק רבינו הזקן , שאפילו תהי' נפשו מטומטמת וקשה כאבן , הנה התורה יכולה שתמחהו, והיינו שמצד העצמות המלובש בחכמה שבתורה, מתבטלים לגמרי כל הענינים הבלתי רצויים, כהמס דונג מפני אש .
154 סוכה נב, ב. קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
נשיאי חב"ד היו לא רק בבחי' "שמונה נסיכי אדם" , שמהם נמשך רק בבחי' מקיף , אלא היו גם בבחי' "שבעה רועים" 5, "כמשל הרועה שמאכיל ומשקה את הצאן, שזהו השפעת החיות בפנימיות ..
962 מיכה ה, ד. וראה סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו גם מה שאמרו רז"ל "אם פגע בך מנוול זה (יצה"ר) משכהו לבית המדרש" , והיינו, שהעצה להנצל מהיצה"ר היא – לא לילך לשאול אצל הרב, אלא להשקיע את עצמו בלימוד התורה כפי שהוא למעלה משייכות לעולם.
1057 סוכה נב, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
איתא בגמרא שהקב"ה מתחרט על בריאת היצר הרע, שנאמר "ואשר הרעותי" ("אני בראתי את יצר הרע המחטיאם, וגרמתי להם כל זאת"), ובהמשך לזה מובא גם הפסוק "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" , שמעיד "שיש ביד הקב"ה לתקן יצרנו, ולהסיר יצר הרע ממנו" .
870 סוכה נב, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכללות הענין בזה – שפעולתו של איש ישראל בהענין ד"פדאני לי ולבני מבין אומות העולם" (כפירוש הגמרא) היא עי"ז שישנו הענין ד"פדה בשלום" שקאי על הקב"ה (כפירוש הפשוט), כמארז"ל "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו" .
1274 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ. הובא בתניא פי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"א שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזוהי הנתינת כח לכאו"א מישראל, וכמארז"ל שהקב"ה עוזרו, שעי"ז יוכל לנצח במלחמה בעבודתו בכל יום (לא רק ביום השבת,
24 סוכה נב, ב. וראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
להכשל בתאוות איסור ; ולכן הביאו אדה"ז במהדו"ת, בכתבו ש"זו מדה בינונית" – מדריגת הבינוני ע"פ תניא, שאינו צריך לסיוע מלמעלה מבחי' שחר, שלא להכשל בתאוות איסור .
876 אף שגם הוא, ואפילו צדיק , צריך סיוע מלמעלה* – בנוגע לענינים נעלים יותר לפי ערך עבודתו**, והסיוע הוא ממדריגות נעלות יותר באלקות – כמרומז בלשון רז"ל (סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ) " הקב"ה עוזרו" (למעלה מבחי' "שחר"): "הקדוש" – קדוש ומובדל, וגם "ברוך" שהוא מלשון המשכה – ה"ז המשכה בקדושה גופא, ולא בגלות, בקליפות כו'.
*
) שהרי גם צדיקים יש להם מניעות כו' , וכמארז"ל (סוכה נב , א) " צדיקים נדמה להם כהר ".
*
*) ולהעיר ממארז"ל (יבמות קכא , ב) שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועז"נ בהתחלת פרשת וארא, וידבר אלקים אל משה, דיבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר למה62 הרעותה לעם הזה , באמרו, וארא אל אברהם וגו', חבל על דאבדין ולא משתכחין כו', שהאבות לא הרהרו אחר מדותי, ואתה אמרת למה הרעותה , היינו, שעל זה הוצרך להיות ענין של ביטוש מלמעלה (מלמעלה דוקא, כי אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו ), ע"ד מארז"ל אעא דלא סליק בי' נהורא מבטשין לי' כו'.
758 סוכה נב, ריש ע"ב. קידושין ל, ב. וראה תניא פי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והיינו, שהתחלת הפעולה של היצה"ר היא באופן שמשתתף עם האדם בעבודתו עי"ז שמסכים עמו כו' – בדוגמת השתתפות פרעה עם בנ"י; ולאחרי כן – ביכלתו לפעול עליו כל מה שרוצה כו', וכדברי הגמרא "בתחלה קראו הלך (עובר דרך אליו ואינו מתאכסן עמו), ולבסוף קראו אורח (אכסנאי), ולבסוף קראו איש" (בעל הבית).
1454 סוכה נב, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
– הן אמת ש"הקב"ה עוזרו", ולולי זאת "אינו יכול לו" , ועז"נ "אלקים אד' חילי", שהקב"ה נותן כח ותוקף (כנ"ל), אבל, עדיין נשארת הבחירה, וצריך למלא את השליחות בעצמו , עד שמגיעים לענין ד"למנצח בנגינותי".
124 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
"האב זוכה לבן כו'" (בחמשה דברים), וכמו"כ מורישים ה"אבות" את כל עניניהם לבניהם אחריהם, וע"ד מ"ש רבינו הזקן בתניא בנוגע למשה רבינו, ש"אפס קצהו ושמץ מנהו" שייך גם לכאו"א מישראל, וכן הוא גם בנוגע לעניני האבות (אע"פ שרבינו הזקן מדבר אודות משה רבינו שהוא מ"שבעה רועים" , והרי אין זה ענינם של האבות).
1182 סוכה נב, ב. וראה תניא רפמ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכדי להתגבר על טענת היצה"ר, יש צורך בעזר וסיוע מהקב"ה, כמארז"ל "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו" .
1612 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה, כשם שיש חילוק בין צדיקים לבעלי תשובה בעבודה בנפש האדם , כמו"כ יש חילוק גם בהעזר והנתינת כח מלמעלה, כמובא במאמר שאמרו רז"ל משביעין אותו כו', שהוא מלשון שובע (זאַט) , והיינו דבעת ירידת הנשמה למטה להתלבש בגוף נותנים לה כחות שתוכל להתגבר ולנצח את ההעלמות וההסתרים, וכן אמרו רז"ל אלמלי הקב"ה עוזרו אין יכול לו , הנה גם בזה יש חילוק בין צדיקים לבעלי תשובה, שהעזר והנתינת כח לעבודת הצדיקים שהיא בסדר והדרגה ובגבול, הוא מבחי' ממכ"ע, ואילו העזר והנתינת כח לעבודת הבעלי תשובה שהיא בבחי' דילוג ובלי גבול, הוא מבחי' סוכ"ע.
452 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובזה ניתוסף חידוש בתורת רבינו הזקן על הפסוק "מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ" – שההוראה היא לא רק בנוגע לעצמו, אלא זוהי גם שליחות בנוגע אל הזולת, שזהו כללות הענין ד"מצעדי גבר גו'", שיוצא מעצמו כדי לפעול על הזולת, וגם בחלקו בעולם; ועז"נ "ודרכו יחפץ" – שיש לו נתינת-כח על זה מלמעלה, שהרי "אלמלי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו" .
1050 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שכל כך גדלה מעלת הגילוי דיתקע בשופר גדול, הרי זה פועל אפילו על אלו שמצד סיבות שאינן תלויות בהם [ובכללות הרי זה מצד היצה"ר כו', שהוא מהדברים שמתחרט עליהן הקב"ה שבראם , דכתיב ואשר הרעותי ] נמצאים הם במעמד ומצב דאובדים ונדחים,
101 סוכה נב, ב. ירושלמי תענית פ"ג סה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולהעיר מהפתגם הידוע אצל חסידי פולין – והלואי שיקויים בשנה זו – שכאשר יש שמונה שמיני, היינו, שקורין "ויהי ביום השמיני" שמונה פעמים, כבקביעות שנה זו, אזי בא ה"שמיני" – גואל צדק, שהוא א' משמונה נסיכי אדם (כדאיתא בגמרא בענין "שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם" ), ובאה הגאולה השלימה.
2302 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
(ובלאה"כ אינו יכול לו ) , ואז אפשר ליתן שכר טוב לצדיקים, דכיון שע"י עבודתם ביטלו ופרצו (זיי האָבן דורכגעבראָכן) כל ההעלמות וההסתרים כו', אזי מגיע להם תכלית השכר (שבא ע"י עבודה ויגיעה דוקא), שכר טוב.
2646 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
ועד"ז בנוגע לכללות ענין התשובה – שכיון שהקב"ה מתחרט על בריאת היצה"ר, "דכתיב ואשר הרעתי" , הנה "הקב"ה עוזרו"338 לשוב בתשובה, ועד שישנה הבטחה ש"לא ידח ממנו נדח", ובודאי יעשה תשובה, בגלגול זה או בגלגול אחר , ובפרט בימינו אלו, שכיון שנשאר רגע קצר ("אַ קורצע וויילע") עד ביאת המשיח, אי אפשר לדחות זאת לגלגולים אחרים, וברור הדבר שיעשו תשובה בגלגול זה.
1513 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
והתירוץ היחידי על זה הוא – שזהו מצד היצה"ר שנברא ע"י הקב"ה (אף שהקב"ה מתחרט שבראו, "דכתיב ואשר הרעתי" ),
200 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– אלא זהו רק בגלל שהקב"ה ברא את היצה"ר, "דכתיב ואשר הרעותי", "אני בראתי את יצר הרע המחטיאם וגרמתי להם כל זאת" ].
689 סוכה נב, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועד"ז בנוגע לעצמו, שכאשר היצר מבלבל, אזי העצה היא "משכהו לבית המדרש" – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס58 בלקו"ש שם ע' 285 ואילך.
733 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומביא כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במאמרו ד"ה זה שאמרו בכ"ף מרחשון שנת פר"ת (לפני חמישים שנה), שנת הששים להולדתו [שלכן התחיל המאמר בפסוק שמתחיל באות ס', בקאַפּיטל שהוא ע"פ סדר הא"ב], דאיתא בזהר , סמך דא עזר, והיינו, שהפירוש דסמך בפסוק זה (סמוכים גו') אינו כמו סומך נופלים , שזהו רק מה שסומך את הנופל שלא יפול יותר , אלא הוא מלשון עזר, שענינו הוא שנעשה בו התחדשות ע"י העזר והסיוע, וכמ"ש אעשה לו עזר כנגדו, וכמו אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו (וע"י העזר יכול לו ), והיינו, שע"י העזר מגיע למדריגה כזו שמצד עצמו לא הי' יכול להגיע לשם.
1747 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והענין בזה, דהנה, משה הוא משבעה רועים , והוא הרועה המיוחד, ונקרא רעיא מהימנא , ועד שיש בחי' משה בכל אחד מישראל, וכמ"ש מה הוי' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו', שענין היראה הוא מלתא זוטרתי לגבי בחי' משה שבכל אחד מישראל, כמבואר בתניא .
2337 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ברור הדבר ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו" , ובפרט כשמדובר אודות תחיית העצמות היבשות, שהרי "מפתח של תחיית המתים" הוא מה"שלשה מפתחות" ש"בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח" ; אבל אעפ"כ, נדרשת מיהודי ההשתתפות שלו, ולכל הפחות – לומר "ה' אתה ידעת", שאין הדבר ביכלתו, אבל לא לומר שענין זה אינו שייך אליו כלל.
1153 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובפרט ע"פ הידוע שיש שייכות מיוחדת ללבנה עם בנ"י – ש"מונין ללבנה" , ו"הם עתידים להתחדש כמותה" , לפי ש"דומין ללבנה" , דכשם שהלבנה "לית לה מגרמה כלום"12, כך גם אצל בנ"י ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו" , וכשם שהדברים אמורים בנוגע למלחמת היצר, כן הוא גם בנוגע לכללות הענין דקיום התומ"צ, כדאיתא במדרש על הפסוק "מי הקדימני ואשלם" – הרי בודאי שבענין הקשור עם מולד הלבנה יש הוראה בעבודת בנ"י.
1312 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
ובזה נכלל גם שהקב"ה מבטל את כל ההעלמות וההסתרים כו', החל מההעלם וההסתר שע"י יצה"ר, כמארז"ל שזהו מהדברים שמתחרט הקב"ה שבראם, דכתיב ואשר הרעתי , שלכן נותן הקב"ה עזר וסיוע לבטל את פעולת היצה"ר, ע"י התשובה, שהו"ע ההשבה למקורו ושרשו – אל מול פני המנורה כו'.
2915 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו" .
1031 חסר הסיום ( המו"ל ).
ברשימה נוספת, שנזכר גם אודות אלו שטוענים בנוגע להמדובר אודות מבצע תפילין, שעי"ז יתקיים באנשי המלחמה "וטרף זרוע אף קדקד" (כמ"ש בהל' קטנות להרא"ש – הלכות תפילין סט"ו) – שזוהי "בטלנות" לומר כן!... מי שרוצה, שיניח תפילין, אבל לא לומר ענינים של "פאַנטאַזיאַ"!... (ראה גם שיחת ש"פ מטו"מ סי"ג (לעיל ע' 113)).
וכן נזכר הענין ד"על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע" – אף שלכאורה כל החטאים באים ע"י יצה"ר (ראה של"ה סח, סע"א) – דקאי על אלו שמגרים את היצה"ר שלהם לענינים כאלו שאפילו היצה"ר מצד עצמו לא הי' חושב לעשותם (ראה גם תו"מ חנ"ז ריש ע' 106. וש"נ); וכן נזכר מאמר הגמרא (סוכה נב, ב) בנוגע ליצה"ר, ש"בתחלה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש" – "בעל הבית" (פרש"י שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ורק כשנעשה בן י"ג שנה, אזי מתחילה עבודת המלחמה ד"לאום מלאום יאמץ" , שזוהי מלחמה עצומה, עד כדי כך, ש"אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו" ; ואז צריך להיות אצלו ענין ההבדלה בין המים אשר מעל לרקיע ובין המים אשר מתחת לרקיע, ולכל לראש – לידע החילוק בין דבר האסור לדבר שחייבים לעשותו [שהרי מלבד זה אין דבר נוסף שהוא בגדר של רשות , דממה-נפשך:
1455 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו" ; ובודאי שיהודי מכיר בכך, ומודה להקב"ה על הסיוע בעבודתו.
1406 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולכן יש צורך בסיוע מלמעלה, שלא להתפעל מפיתויי היצה"ר ומענינים המונעים ומעכבים, כמארז"ל "אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו" .
2484 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והביאור בזה – ע"פ דברי הגמרא שיצה"ר הוא א' הדברים ש"מתחרט עליהן הקב"ה שבראם" , והרי חרטה היא מעין ענין התשובה.
279 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומבואר בלקו"ת [ד"ה זה שנדפס בפ' בהעלותך , אבל נאמר בשבת חנוכה, כפי שצויין בביכלאַך , וגם בהנחת אדמו"ר האמצעי בביכל תקס"ח (שיצא עתה לאור ) שבו נמצא הביאור שבלקו"ת על מאמר זה , צויין בכותרת המאמר שהוא ביאור על התורה דשבת חנוכה] שנרות נק' נשמות, ושבעה נרותי' הם נשמות השבעה רועים שהם המשפיעים אלקות לכללות נשמות ישראל [וכמ"ש לעיל מיני' שז' הנרות הם ז' מדרגות בעבודת ה', יש עובד מאהבה (כפי שנמשך מאברהם אוהבי ) וכו'].
2596 מיכה ה, ד. סוכה נב, ב. וראה לקו"ת שם. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו הענין ד"ויקרא" (עוד לפני מ"ש "אל משה" ) – שקריאה זו אינה למשה רבינו דוקא, אלא מגעת וחודרת בכל אחד מישראל, אפילו יהודי שאינו יודע רח"ל אודות משה רבינו, שהוא משבעה רועים , ויש מבחי' משה רבינו בכל נפש ונפש מבית ישראל .
2778 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וענין זה שהאכילה ושתי' של יהודי היא באופן של "נס" (הרמה לגבי שאר אומות העולם) – נמשך ממשה , "ניסן של ישראל", להיותו מ"שבעה רועים" , וביניהם גופא הרי הוא "רעיא מהימנא" של כל אחד ואחת מישראל .
1759 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הענין, דהנה, כשם שהקלקול בחטא עה"ד הי' ע"י מעשה התחתונים, צ"ל גם התיקון ע"י עבודת התחתונים (ואע"פ שאלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו , הרי זה בכללות ענין של עבודת התחתונים), שעי"ז פועלים הגבהה בכל העולם, והרי ההגבהה צריכה להיות מתחתיתו דוקא .
2537 סוכה נב, ב. וראה תניא פי"ג (יח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
יו"ד) ועאכו"כ ע"י ההוספה בקיום מצות נר חנוכה, שמצוה זו שייכת במיוחד להישועה וההצלה, הגאולה שתהי' ע"י משיח , מכיון שמשיח , וכן אליהו מבשר הגאולה, הם מהשמונה נסיכי אדם , ענין שמונה נרות דחנוכה.
77 מיכה ה, ד. סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
העתק האגרת שכתב הרב הקדוש ר' ישראל בעש"ט זלה"ה לארץ הקדושה
ב בסוף ההוספות הובאה כל האגרת כמו שהיא בסו"ס בן פורת יוסף.
----- הערות וציונים -----
עשיתי השבעת עליית הנשמה – רג"כ סי' קסה. ועיין לקמן בהוספות סי' שכג.
לעלות . . דרך העמוד כו' – ראה זח"א פא, א.
ובקשתי ממורי ורבי שלי – ה"ה אחי' השילוני, כדלקמן סי' קמג ובהוספות סי' רפא.
עם שבעה רועים – ע"פ מיכה ה, ד ורש"י שם. סוכה נב, ב ורש"י שם.
ושאלתי את פי משיח כו' – ראה דמ"א פ' בשלח סד"ה ובני ישראל יוצאים ביד רמה. ועיין לקמן בהוספות סי' שמה.
כי יש בכל אות כו' – ראה צוה"ר סי' עה (כמעט כלשונו וכתבו כאן).
עולמות ונשמות ואלקות – ראה לקמן בהוספות סי' רכב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון רלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
.
מד סיום המאמר במקורו :
וזה רמז ג"כ בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך, פירוש בכל הדרכים הכבושים צריך האדם בעצמו לידע הטוב איך ילך ויתנהג בהם, וזהו יכול האדם בעצמו לידע ולהתנהג. והוא, פירוש והוא ית', יישר ארחתיך, אפילו אותן הדרכים שאינן כבושים יישר לפניך ויהיה לך לסיוע ולעזר שלא תתעה.
----- הערות וציונים -----
דרך כו' אורח כו' – ראה מדל"י סי' קצד (רד) ואו"ת סי' רי.
להעלות דיבורים למעלה בקדושה – ראה לעיל סי' רכו ובהערות שם ד"ה וכן בדיבור.
אך סכנה יש באלו הדברים – עיין מש"כ בהערות לסי' לט.
בלי סיוע מאתו ית' כו' – להעיר מסוכה נב, ב (אלמלא הקב"ה עוזרו כו').
וזה רמז הפסוק בכל כו' – להעיר שבלקו"ת להאריז"ל, ריש ס' משלי, פירש עד"ז.
צריך האדם בעצמו לידע – ראה צוה"ר סוף סי' קלח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין כי בעסק התורה יש ב' בחי' מטר שממטה למעלה דבאתעדל"ת תליא מילתא ומעיקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשי' עביד שעיקר כוונתו בעסק התורה להשיגה בלבד לקשר נפשו ומחשבתו שתהא תפיסא בתורה ומצותיה, ובאתעדל"ת אתעדל"ע הוא המשכת אור התורה ע"י בחי' זו היא בחי' מטר היורד ללחלח הארץ, וכמארז"ל משכהו לבהמ"ד אם אבן הוא נימוח כו', כי כמו הארץ אחרי החרישה דמרפי ארעא עוד היא צריכה למטר ללחלחה ולעורר כח הצומח שבה, כך אחרי כל הביטושים והמרירות שיעשה האדם בנפשו להיות לב נשבר ונפשי כעפר לכל תהיה, עוד זאת צריך שיערה עלינו רוח ממרום להתיש כח הגוף ע"י התו' שהיא חכ' אלקית ואינה שכל אנושי, ולכן היא היא שמתשת כח הגוף ומהפכת את כח נפש התאוה כו'.
75 משכהו לבהמ"ד אם אבן הוא נימוח : סוכה נב, ב. קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, יג
והנה האבות נק' רועים כידוע דאברהם ממשיך ומשפיע בכל ניצוץ קטן אור אהבה אלקי' והוא מה שכאו"א יוכל להתפעל באהבה בלבו בכל יום בעת הכושר כמו בק"ש מפני שמאיר על נפשו משרשו הראשון שהוא אהבה דאברהם , וכן נמשך ונשפע בכל יום בכל נשמה פחד אלקי' להיות סור מרע מבחי' פחד יצחק וכן יעקב ממשיך רחמים שיוכל כל ניצוץ אלקי' לעורר עליו ר"ר העליוני' לשוב לה' כו', וכל זה למטה מבחי' אד"ם שהוא בחי' הדעת שנמשך ע"י משה
30 האבות נק' רועים : ראה סוכה נב, ב. לעיל פ' בשלח קנה, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גדולה תשובה] ואמנם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
התורה גם בחי' שטים נהפך לטוב, וכמארז"ל אם פגע בך מנוול זהו היצה"ר, והתורה נק' תבלין בדרז"ל, וזהו כי אני ה' רופאך דאע"ג שכבר נא' כל המחלה כו' לא אשים, מ"מ מפלגא ולתתא ששם נא' ומשם יפרד, והיינו משום דאית קרומא דפסיק במעוי דב"נ כו' ומ"מ ע"י התורה נא' רפאות תהי לשרך, והיינו ע"י שררך אגן הסהר כו', וזהו כי אני ה' רופאך כו'.
60 אם פגע . . היצה"ר : ראה סוכה נב, ב וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וע"י עליה זו הוא המעלה אותו ג"כ ע"ד והחיות נושאות את הכסא לבחי' כי לא אדם הוא כו' כנ"ל, א"כ נסמך הת"ת ע"י המל' כו', וזהו בבחי' מל' שרש כנס"י כו', וכמו"כ בפרט בכאו"א קודם התפלה שהוא עיקר ההעלאה אומרים תהלות לאל עליון, שאז יורד המשכה מבחי' אור אבא לצורך ההעלאה, וכמו הכהן המקריב את הקרבן צריך קידוש ידים כן האדם בקומו משנתו צריך נט"י, וגם נט"י לתפלה, ולובש טלית ותפילין שהם המצות המסייעין אותו לצורך הגבהת נה"ב, גם ארז"ל אלמלא עוזרו לא הוה יכול לו ה"ז הסיוע הנמשך מלמעלה, גם לימוד התורה שקודם התפלה מסייע לבירור נה"ב ע"ד עוז ותושי' שנותן כח לנה"א, ומתיש כח הנה"ב שירצה בבחי' הבירור.
67 אלמלא עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין הוא דכתי' מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, פי' מ"ה הוא בחי' ביטול ומס"נ כנ"ל הגיע אליהם, וכנודע שיש ב' בחי' מ"ה וב"ן, ב"ן הוא בחי' ירידה והשתלשלות להיות יש ודבר ומ"ה הוא בחי' הביטול בבחי' כח מ"ה, ובחי' מ"ה וביטול זה הגיע אליהם, דהנה הגם שבימי אחשורש הי' הביטול באתעדל"ת מצד עצמם, היינו שההתחלה הי' מהם, אבל ודאי שאלמלא עוזרו לא הי' יכול לו , א"כ נמשך גם אתעדל"ע להולדת בחי' ביטול זה, וזהו מ"ה ראו כו' ומה הגיע אליהם, משא"כ במ"ת הי' ההתחלה באתעדל"ע לבד, והחילוק הוא ע"ד אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, וכנודע שכנס"י נק' אשה, וכשהתחלת ההולדה הוא ע"י בחי' אתעדל"ת ואח"כ באתעדל"ת אתעדל"ע אזי יולדת זכר שהוא בחי' מ"ה וביטול אמיתי, משא"כ בשעת מ"ת שהי' ההתחלה ע"י אתעדל"ע שכפה עליהם
880 שאלמלא עוזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גדולה תשובה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
נהפוך, וכח זה יש בתורה ג"כ דכתי' ועשו ארון עצי שיטים ולמה הי' מעצי שיטים להורות שיש כח בתורה להפוך השטות ג"כ, וזהו אם פגע בך מנוול זה ופירש"י זה היצה"ר משכהו לבהמ"ד אפי' אם אבן הוא נמוח, דתורה הוא מים ומים ממחה את האבן , וזהו בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין כמו התבלין נותנין טעם בהמאכל כמו"כ התורה מהפך היצה"ר, וזהו כי אני רפאיך שפלגא דלתתא יהי' כמו פלגא דלעילא שלא יהי' נפרד כ"כ, דנפרד הוא גרע מנבדל דאי' במד' ע"פ הפרד נא מעלי הבדל אכ"כ אלא הפרד כמ"ש כסוס כפרד שהוא ענין אחר לגמרי, וזהו רפאיך שלא יהי' נפרד כ"כ, ובעבודה הו"ע פגם הברית שיהי' נטירת הברית, ולפ"ז אינו סותר כלל אף דכל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך היינו התאוות היתר אך הקרומא דפסיק במעי' דבר נש זה ישנו באדם וזהו הרפואה שלא יהי' נפרד כ"כ.
58 אם פגע . . היצה"ר : ראה סוכה נב, ב וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובתרגום פי' קדיש בשמי מרומא קדיש על ארעא עובד גבורתא, דקדוש הא' קדיש בשמי מרומא עילאה בחי' בכל מאדך שיוצא מהגבלות הכלי, וקדוש הב' שהוא המשכה למטה זהו קדיש על ארעא כו' שנמשך למטה על הארץ, ועל קדוש הג' שהוא בחי' תורה א' קדיש לעלם ולעלמי עלמייא דכדי שיהי' ההעלאה כו', דאף שנת"ל שהוא ע"י הבקיעה דגוף ונה"ב מ"מ אילמלי עוזרו לא הוה יכול לו וצריכים עזר וסיוע על הבקיעה, וכן כח על ההמשכה הוא תורה דבתורה ב' דברים עיון ודיבור, עיון הוא העלאה שמעלה כלי שכלו למשכיל וזה נותן כח על ההעלאה ודיבור הוא המשכה מל' ידבר עמים והוא נותן כח על ההמשכה, ופי' לעלם ולעלמי עלמייא דכח זה יש תמיד בתורה וכמ"ש גבי מ"ת וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר ולכאו' מהו לאמר דבכל הדיבורים שייך לומר שיאמר לישראל אבל עה"ד הרי נאמרו לכל ישראל וא"כ מהו לאמר אלא להורות שיש כח זה בתורה תמיד וזהו לעלם כו'.
101 אילמלי עוזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"ת רצ"ג בסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והיינו דהעביות וגסות העיפוש מתגבר על האויר הטוב שאינו נרגש כלל, אבל באמת הרי ישנו אלא שהוא מכוסה ונעלם במאד לפי שהעביות וגסות של העפרורית מקיף אותו מכל צד ופנה מבלי נתון לו מקום להתגלות כלל, והנה אוי"ר הוא ר"ת אור יו"ד , דהאור של היו"ד שהוא נקודת היהדות דישנו בכאו"א מישראל תלוי בהסביבה, כי כל סוגי בנ"א הנ"ל הרי עצם מהותן הוא טוב, אלא שהסביבה שהם נמצאים בה מנוולתן, וכמאמר אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, דהרוח שטות מכסה על האמת דנדמה לו כי גם בעברו על מצות ה' בעשה או בל"ת עודנו ביהדותו , כי ח"ו להפרד מאלקות ולצאת מהיהדות זה לא יעשה שום יהודי בשו"א ומוכן למסור נפשו בפו"מ בעד אמונתו בד' ובתורתו ית' כי נקודת יהדותו שלימה היא אלא שאורה של הנקודה בלתי מאירה והוא בסיבת העביות והגסות המכסה ומסתיר, וידוע דאויר מעופש הוא סיבה למחלאות שונות ר"ל ובעיקר גורם ר"ל דבר ומגפה דענין חולי זו ר"ל הנה לבד זאת שהיא קשה ביותר היא מחלה מתדבקת, ועיקרי העצות המה לטהר את האויר ככל האפשרי, וכן הוא ברוחניות שהעיקר הוא להסיר את העביות והגסות, אַראָפנעמען די גראָבקייט און די בהמיות פון תאוות בשרים, דישנם כאלו דכל ענינם הוא בדיבורי נבול פה והדומה שבזה מעבים ומגסים ומקלקלים את האויר, וטהרת האויר הוא ע"י האש, דהנה כתיב (ירמי' כ"ג, כ"ט) הלא כה דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע , ואמרז"ל (סוכה נ"ב, ב') אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד אם אבן הוא נמוח ואם ברזל הוא מתפוצץ , דב' סרסורי היצה"ר הא' הוא הטמטום וענינו אחיזת עינים שסוגר את העינים מבלי לראות הטוב דתומ"צ ומרבה לצייר להאדם ציורים רעים בתאוות בשרים ומחטיאו בכמה אופני' שונים תחלה באונס ואח"כ ברצון ובענג עד שמטמטם לבו ומוחו ומשעבדו, וזהו קלי' אבן
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם כו' מה ראו על ככה היינו מה שקבלו בנפשם בחי' מ"ה דחכמתו העצמי' שהיא התורה ומ"ה הגיע עליהם מלמעלה לעוזרם לזה ההתעוררות שנתעוררו מכח עצמם כו' [כי הגם שהיה ההתעוררות מכח עצמם מ"מ אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו כו' רק שההתחלה הי' מהם כו' וד"ל].
78 אלמלא הקב"ה עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועתה יש להבין הענין הנ"ל של וספרתם לכם הוא דוקא ממחרת השבת שאחז"ל ע"ז ממחרת יו"ט הראשון של פסח דוקא, וכשהי' ביום ראשון יצי"מ ואכילת מצה בלילה הראשונה, אז בליל ב' תתחיל ספה"ע כו', הענין הוא כידוע כי בכל אתדל"ת מלמטלמ"ע מוכרח להיות מתחלה בחי' אתדל"ע שהיא הנותנת כח ועוז שתוכל להיות אתדל"ת וכמאחז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו כו', וא"כ הכח ועוז שיכול האדם לקיים בנפשו ענין של ספה"ע בכל הפרטים הנ"ל עד שיעשה כלי לעצמי' אא"ס ב"ה שהוא בחי' מ"ת אנכי ממש בבחי' אלקיך ממש, מוכרח להתעורר מתחלה מבחי' אנכי הנ"ל מצ"ע בלא אתדל"ת, וזהו"ע יצי"מ שהיו בחשך התחתון דקליפת מצרים ערות הארץ, וגם ר"ל היו משוקעים במ"ט שע"ט כידוע, וגם הלא היו בתכלית הקטנות, וכמ"ש כי נער ישראל כו', ולא הי' בכחם כלל לברר החשך לצאת ממנו ולדחותו וכ"ש להפכו כנ"ל, ולזה נגלה עליהם ממה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכמאמר לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף כו' רק בחי' עצמותו ומהותו ית' ממש, וזאת פעל בהם הכח ועוז לצאת מהחשך הגס הנ"ל, רק שזה הגילוי הי' בבחי' דילוג מלמעלה והאיר עליהם רק בבחי' מקיף, וכידוע הענין בד"ח ע"פ גפן ממצרים תסיע כו' מה גפן הפרי מבחוץ והקליפה בפנים כו' וכך הרע של נה"ב שלהם לא נתברר עדיין רק מפני תוקף הגילוי אור שהאיר אז על נפשם והקיף כל כחות נפשם אז הי' הרע דוגמת בחי' שינה שלא פעל פעולתו היינו לעכב על יצי"מ כי המקיף דיחידה שהאיר בה גילוי אור עצמותו של אנכי כו' הקיף כללות הכחות דנר"נ וגם נה"ב כו', ולזה לא הקשו כלל איך נלך למקום מדבר וציה בלא שום מזון ומחי', שהרי לא הי' מי שיקשה כידוע כי כל הקושיות והספיקות הוא רק מצד הרע דנה"ב, אבל מצד שנתבטל בבחי' המקיף והי' בבחי' שינה ולא פעל פעולתו כי הלא האיר בחי' מקיף דיחידה בנפשם וא"כ ממילא הי' תוקף האמונה בה' ית' וכמ"ש משכני אחריך נרוצה כו', והוא בחי' אנכי שנתגלה במ"ת נתגלה ג"כ בעת יצי"מ כי הלא נאמר אנכי כו' אשר הוצאתיך מאמ"צ כו', ואח"כ אכילת מצה
258 אלמלא הקב"ה עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כז י'קעו
מקור מפורש
בדף זה
תהי פתיחת ה"גן ישראל" וכל משך שהותם בו בהצלחה רבה, וימשיכו ההצלחה בכל עניני גן-ישראל הגשמיים והרוחניים, וגן-ישראל יתאים לשמו להצמיח אילנות טובים נושאים פירות טובים, ויקוים בהם הכתוב יבוא דודי (זה הקב"ה) לגני לגנוני, דירתו ית', על ידי לימוד תורתנו וקיום מצותי' מוארים באור וחיות חסידותיים, כרצון ותקות בעל הגאולה כ"ק מו"ח אדמו"ר, והקב"ה עוזרם.
5 תהלים ע' הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
עלי באר שיעור היום (בשיעורי חת"ת הידועים).
עלי באר ענו לה באר נקראו בנ"י וכמש"נ מעין גנים באר מים חיים, ו ענו לה שמעוררים אותם מלמעלה, וע"י תומ"צ עולים ממאסר הנה"ב לאור באור החיים (עיין לקו"ת ואוה"ת עה"פ).
דודי . . לגנוני מדרש רבה במקומו. נתבאר בהמשך באתי לגני, השי"ת [סה"מ ה'שי"ת ע' 111 ואילך].
והקב"ה עוזרם סוכה נב, ב. ובתניא רפי"ג: מיד . ונאמר (תהלים ע, ב) ה' לעזרתי חושה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תריח
מקור מפורש
בדף זה
וקיום המצוות (ביטול "חטאינו" - סיבת הגלות) וקיום מצות נר חנוכה בפרט, מביא קיום היעוד דגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו.
21 משיח משמונה נסיכים וכנור דמקדש הג' דח' נימין מיכה ה, ד. סוכה נב, ב. ערכין יג, ב. במדב"ר פט"ו, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תריט
מקור מפורש
בדף זה
ורק על ידי זה הייתי כמופת (וכמאמר חכמינו ז"ל בסוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א כה
מקור מפורש
בדף זה
- ובדא"פ יש להעיר לאפשריות דפתח חרטה אעון, ואשר רק חכם יכול למצאו מהא דארבעה הק' מתחרט עליהם כו' יצה"ר (סוכה נב, ב) -
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א כו
מקור מפורש
בדף זה
אברהם מז' רועים (סוכה נב, ע"ב) מים יורדים מלמעלמ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תרלד*
מקור מפורש
בדף זה
- ובש"ס (סוכה נב, ב) נחשב בנסיכים, י"ל מפני שזהו העיקר בו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תקז
מקור מפורש
בדף זה
סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'סו
מקור מפורש
בדף זה
סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קיט
מקור מפורש
בדף זה
סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
והנה אמרו חז"ל "אלמלא הקב"ה
27 סוכה נב, ב. קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
3 ) סוכה נב, ב,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
1 -- ובדא"פ יש להעיר לאפשריות דפתח חרטה אעון, ואשר רק חכם יכול למצאו מהא דארבעה הק' מתחרט עליהם כו' יצה"ר (סוכה נב, ב) --
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
2 ואתה (השם יתברך) מחסי עוז: ורק על ידי זה הייתי כמופת (וכמאמר חכמינו ז"ל בסוכה נב, ב, ומבואר בתניא פרק יג) לכן אמירתו בענוה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
4 ) ראה בתו"א שם ספ"ז ובמשיח יש ב' הבחי', דרועים ונסיכים -- ובשיס (סוכה נב, ב) נחשב בנסיכים. ייל מפני שזהו העיקר בו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כך גם בעניננו, בעשיית התיבה :
16 עיי"ש בצפע"נ שמספקא לי' בנדו"ד (ע"פ פרש"י סוכה נב, ב). ובצפע"נ לסנה' שם (הובא בצפע"נ עה"ת שם) מכריע שבנדו"ד אינו כן. וראה " לקמן סעיף ד, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
ובש"ס (סוכה נב, ב) נחשב בנסיכים – י"ל מפני שזהו העיקר בו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
וכשלונו של יהודי בעבירה נגרם על־ידי "עלילה" מלמעלה כביכול, ולכן נאמר "בל ידח ממנו נדח", שבסופו של דבר יחזור כל יהודי בתשובה.
38 תנחומא וישב ד'. וראה סוכה נב, ב. ובארוכה – תו"ח תולדות ד"ה ויתן לך פ"י ואילך. ובכ"מ. וראה לקו"ש חי"ח ע' 6־395. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
לא לסמוך רק על ההתבוננות בכוחותיו שלו, אלא מחובתו להתפלל על כך – לשאת תפילה ולבקש שהקדוש־ברוך־הוא יעזור לו בטובו ובחסדו חסד חינם (כמאמר רז"ל:
29 סוכה נב, ריש ע"ב. קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
4 והקב"ה עוזרם: סוכה נב, ב. ובתניא רפי"ג: מיד. ונאמר (תהלים ע, ב): ה' לעזרתי חושה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, בכל עבודה נזקקים לסייעתא דשמיא, כמאמר חז"ל "אלמלא הקב"ה עוזרו...", אך יש בכך שתי דרכים:
31 קידושין ל, ב. סוכה נב, ב. וראה ויק"ר (פכ"ז, ב): מי הקדימני ואשלם כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
9 קידושין ל, ב. וראה סוכה נב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
10 הקב"ה עוזרו: סוכה נב, ריש ע"ב. קידושין ל, ב. וראה תניא רפי"ג. וראה (בנוגע ליצי"מ) כש"ט (הוצאת קה"ת) סי"ד. וראה אוה"ת בא כרך ז ע' ב'תרלג ואילך -- ע"ד חצות לילה דיצי"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
3 והקב"ה עוזרם: סוכה נב, ב. ובתניא רפי"ג: מיד. ונאמר (תהלים ע, ב): הי לעזרתי חושה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
5 והקב"ה עוזרם: סוכה נב, ב. ובתניא רפייג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
4 מיכה ה, ד. סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ומסכת "נזיקין" – הלכות נזיקין בתורה – הוא הלימוד המבטל את המזיקים, ועל ידי כך מתבטלת הגלות ובאה הגאולה.
46 להעיר ממרז"ל משכהו לביהמ"ד (קידושין ל, ב. סוכה נב, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
6 סוכה נב, ב. קידושין ל, ב. וראה תניא פי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח במדבר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הקדוש־ברוך־הוא מאריך אף ו"הקדוש־ברוך־הוא עוזרו" באופן של חן ואהבה להשיבו בתשובה, ולהיות "אהוב ונחמד לפני הבורא...".
47 סוכה נב, ריש ע"ב. ולהעיר מרמב"ם הל' תשובה פ"ו ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
5 והקב"ה עוזרם: סוכה נב, ב. ובתניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
1 סוכה נב, רע"ב. קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
9 סוכה נב, ריש ע"ב. קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת ב"ה
מקור מפורש
בדף זה
וישנם כאלו, שהי' בהם כמה מבחינות הנ"ל, או גם כולם.
538 ראה בתו"א שם ספ"ז דבמשיח יש ב' הבחי', דרועים ונסיכים. – ובש"ס (סוכה נב, ב) נחשב בנסיכים, י"ל מפני שזהו העיקר בו.
נדפסה בסה"מ תש"י ע' 254. לקו"ש חי"א ע' 209. אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג אגרת תרלה.
מעלות . . בענינים שונים : ראה אגרות-קודש שם אגרת תרלז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
כי משה הוא משבעת הרועים הממשיכים חיות ואלקות לכללות נשמות ישראל שלכן נקראים בשם רועים, ומשה הוא כללות כולם, ונקרא רעיא מהימנא, דהיינו שממשיך בהם בחינת הדעת, להיותו במדריגת דעת עליון.
1305 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שנוסף על הנתינת כח שעלי' אמרו רז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו כו', שזוהי הנתינת כח לאחרי שכבר ישנו ענין העבודה, שאז צריך סיוע מלמעלה להתגבר על ההעלמות וההסתרים כו', הנה עוד זאת, גם בהתחלת העבודה, בכדי שיוכל להיות כללות ענין העבודה בגשמיות, יש צורך בנתינת כח מלמעלה, ולאחרי זה הנה באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, ועי"ז מגיעים למעלה ביותר כו'.
935 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזהו"ע ש"הקב"ה עוזרו", שכן, מצד בחירה החפשית שניתנה לכאו"א, שיכול לבחור, ח"ו, גם ברע – זקוק הוא להעזר שלמעלה, שהקב"ה יאמר לו:
513 סוכה נב, רע"ב. וראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
דהתורה נמשלה ללחם, וכשם שהלחם בא ע"י יגיעה כמ"ש בזיעת אפיך תאכל לחם,
970 ראה משלי כה, כא ובפרש"י שם. סוכה נב, ב. תניא פ"ה (ט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
לכתחילה – מצד זהירות כו' – צריך אמנם לקרות שמע עד חצות; אבל כאשר ישנו אונס של בית המשתה – שרומז על יינה של תורה, היינו, שמצד זה שהתורה ירדה למטה דוקא, ובלשון חז"ל "למצרים ירדתם כו' יצה"ר יש ביניכם" [והרי היצה"ר הוא א' מהדברים שהקב"ה מתחרט עליהם, כמ"ש "אשר הרעותי"], לכן חסר בענין הביטול בלימוד התורה ("מאימתי") – אזי יכולים להשלים זאת עד שיעלה עמוד השחר.
107 מיכה ד, ו. וראה סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
ובגמרא שם:
8 סוכה נב, ב ואילך (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
ו"הקב"ה עוזרו" שיוכל להאיר בכל ירושלים עיר הקודש – בכל הסביבה כולה, שעושה ממנה ירושלים עיר הקודש, ע"י ירושלים עיר הקודש שבנפשו – ולא רק בבית פנימה, אלא גם בחצר שמבחוץ, כך שכל העובר ברחוב יכיר שבמקום זה פעל יהודי להאיר את חלקו בעולם.וענין זה פועל שמחה גדולה, כאמור, "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".
13 ראה סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
ואז, גם אם ההתחלה היא באופן דשלא לשמה, על מנת לקבל שכר – הרי ה"מעט אור" שבעבודה דשלא לשמה, דוחה את ה"הרבה חושך" שבלעומת-זה, ועד שמגרש את היצה"ר – תחילה מסירו מממשלתו, ואח"כ פועל שלא יהי' גם בבחינת "אורח", ועד שמגרשו לגמרי מד' אמותיו ומביתו.
111 ראה סוכה נב, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והביאור בזה – ע"פ מארז"ל עה"פ "ואשר הרעותי", היינו, שהקב"ה עצמו אשם בכך ששלח את כנסת ישראל בגלות, בין השפחות הפרוצות (דהיינו בין האומות), ומכיון שאעפ"כ לא חטאה – מגיע לה שכר.וזהו התוכן דסיום המסכת – שאפילו בזמן הגלות, שחסרים כל הענינים, וכנסת ישראל נמצאת בין האומות, ונדבקו אלי' כמה ענינים מבחוץ כו', אעפ"כ הענין דיראת חטא הוא בשלימות, כי בפנימיות היא תמיד באמנה אתו ית'.
32 מיכה ד, ו. וראה סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ו"הקב"ה עוזרו", ע"י תוספת ברכתו של הקב"ה, ובפרט כאשר "מקדש את עצמו מעט מלמטה", שאז "מקדשים אותו הרבה מלמעלה", הרבה יותר מכפי שיכול לשער.ובכל זה ניתוסף עוד יותר כאשר נמצאים במעמד של כו"כ עשיריות מישראל, כמ"ש "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם גו'", ועד שבאים לשלימות הענין ד"ויהי בישורון מלך" – ע"י דוד מלכא משיחא, במהרה בימינו.
50 ראה סוכה נב, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ואז יש חשש שתמורת הענין ש"הקב"ה עוזרו" – יתנהגו עמו מלמעלה באופן שמוליכין אותו בדרך שרוצה לילך בה ח"ו.
134 סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
כפי שמצינו בכמה ענינים, שכאשר פותחים "כחודה של מחט" – הנה בתחילה הרי הוא "הלך", ואח"כ נעשה "אורח", ואח"כ נעשה "בעל הבית", ועד שזורק את הרב לפרוזדור של בית הכנסת ("פּאָליש"), ונעשה בעצמו המנהיג של כל שאר הבעלי-בתים יחד עם הרב וכל הענינים שמסביבם.
203 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ז) אמנם לאו כל מוחא סביל דא, שתהי' העבודה בבחי' היסח הדעת, רעותא דלבא שלמעלה מטו"ד, שלזה צריך סייעתא דשמיא, הקב"ה עוזרו, בבחי' מתנה נתונה מאת ה', באופן של אתערותאדלעילא.
74 ראה סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
עליך לדעת שזוהי "דרך ארוכה ", אבל באמת הרי זו "דרך קצרה " למילוי שליחותו, כיון שבדרך זו יש לו את ה"בעזה"י", ש"הקב"ה עוזרו" שיהי' אדם השלם לא רק במעשה ובמדות חג"ת, אלא גם בחב"ד שבנפש, ע"י נגלה דתורה ונסתר דתורה, כך, שאמיתית ההתאחדות עם הקב"ה היא "בדרך ארוכה וקצרה".
123 ראה סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
אף שאין שייך להידמות לדוד המלך ח"ו, אעפ"כ, כיון שדוד הוא אחד מהשבעה רועים, הרי הוא מנחיל זאת לכאו"א מישראל, ועי"ז נעשה הדבר שייך לכאו"א מישראל.
44 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, כיון שהענין דמשביעין אותו תהי צדיק כולל גם תכלית העילוי במדריגת צדיק, הנה עי"ז שישנו הענין דעמך כולם צדיקים מצד הברית מילה, שנכנס בכריתת ברית עם הקב"ה, באופן שלא תשכח אהבתם, אזי הקב"ה עוזרו, שמבלי הבט על המעמד ומצב שנמצא בו, הנה לא ידח ממנו נדח, וכיון שהוא מקושר למעלה, הרי סוכ"ס שלעפּט מען אים אַרויס, שלא זו בלבד שיקיים את הציווי אל תהי רשע, אלא שיקיים גם את הציווי תהי צדיק, ועד לאמיתת שם התואר צדיק , כמבואר בתניא.
84 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
הגמרא עצמה אומרת - טוען הוא - שהקב"ה מתחרט על כך שברא את היצה"ר; לא יתכן, איפוא, לתבוע ממנו, מדוע לא ניצח הוא את היצה"ר!...
22 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, כפי שמבאר אדמו"ר הצ"צ ג' בחינות אלו, דשם הוי' צבאות הוא מה שנלחם ברשעים, היינו שישנו בחי' לעומת זה המנגד, אלא שהקב"ה עוזרו ויכול לו, ובכללות הוא בחי' האלקות כפי שנמשך בבי"ע ע"י הפרסא המעלמת על אלקות, אלא שמ"מ נמשך האור מבחי' הוי' צבאות לנצח את הלעו"ז.
60 ראה סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, מצד הענין דאיהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד שבספירות דאצילות שנמשך ע"י הפרסא עד לעולמות בי"ע, אזי הוא נלחם ברשעים, ופועל את הנצחון, כיון שהקב"ה עוזרו, שזהו"ע דהוי' צבאות, שעי"ז מנצח במלחמה, ונעשה הענין דצבאות, אות הוא בצבא דילי', היינו, שישנה מציאות, אלא שמציאות זו נעשית צבא שלו.
91 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ועבודה זו נעשית באופן של מלחמה, כמאמר "נהמא אפום חרבא ליכול" – שזוהי המלחמה שצריך לעבור כאו"א מישראל, וסוכ"ס "הקב"ה עוזרו" ובמילא "יכול לו", שמנצח במלחמה ופועל את הענין ד"שבית שבי".
211 ראה סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן שכאשר יהודי עולה לתורה בשמח"ת, ושומע שקורין " תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" – עליו לדעת שזהו הרכוש המקורי ("קאַפּיטאַל") בלבד, ואין לו להסתפק בכך, אלא עליו להשתמש בזה, ובאופן שעי"ז ישתכר בריבוי גדול ביותר, עי"ז ש"הקב"ה עוזרו" , וכמארז"ל "בא לטהר מסייעין אותו".
559 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
והרי הקב"ה מתחרט על בריאת היצה"ר , והחרטה היא באופן
563 ראה סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
אך עז"נ הוי' אלקיו עמו, שהקב"ה עוזרו , להושיע משופטי נפשו , שלכן לא הביט און ביעקב גו'.
249 סוכה נב, ב. וראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת* ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
הוויתור ליצה"ר בפרט אחד, מהוה צעד לנפילה במצודתו רח"ל בעומק יותר , כדברי חז"ל , שהיצה"ר הוא בתחילה "הלך", ואח"כ "אורח", ואח"כ נעשה כבר בעל-הבית.
992 סוכה נב, ב. וראה ב"ר פכ"ב, ו. זח"ג רסז, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובמילא, לא זו בלבד שאין זה באופן שהולך נגד סדרי הבריאה שנקבעו ע"י הקב"ה, אלא אדרבה – זהו רצונו של הקב"ה, והקב"ה עוזרו .
692 ראה סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
בבינונים – הרי הרע מתאווה גם לתאוות איסור ח"ו, אבל " מיד שנזכר כו'", ומיד מתערב בדבר היצר הטוב, ו"הקב"ה עוזרו" – אור ה' מאיר על נפש האלקית, והדבר נעשה מופרך לגמרי אצלו .
428 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
בדף זה
ובעוה"ז גופא – היצה"ר מתחרט עליו הקב"ה שבראו .
1215 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, שכדי שהאדם יוכל להאיר את חשכת העולם ע"י גילוי אור הוי' שבנפשו (נר הוי' נשמת אדם), צ"ל נתינת כח מלמעלה (והקב"ה עוזרו ), שזהו"ע דאתה נרי הוי', וכח זה שנמשך מלמעלה הוא ע"י המצוות, שזהו"ע דנר מצוה, ועי"ז נעשית עבודת נש"י לאתהפכא חשוכא לנהורא, והיינו, שמלמעלה נמשך הכח לעבודה, אבל העבודה דאתהפכא חשוכא לנהורא בפועל עושים נש"י דוקא, והוא ע"י כללות העבודה דקיום המצוות , שעי"ז ממשיכים גילוי אוא"ס ב"ה בדברים גשמיים שמקליפת נוגה, שהם כל דברים הטהורים ומותרים שנעשית בהם המצוה מעשית, כגון קלף התפילין (ועד"ז בשאר מצוות התורה, שהרי הוקשה כל התורה כולה לתפילין ), כמארז"ל לא הוכשר למלאכת שמים אלא טהורים ומותרים בפיך .
316 ראה סוכה נב, ב. קדושין ל, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא
בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח בן דוד – שיבוא לאחרי משיח בן יוסף , עליו נאמר "מבורכת הוי' ארצו" – יבוא ויגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
313 ראה סוכה נב, א-ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חל"ה ע' 162 הערה 53.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא
ואע"פ שבדרך כלל מבואר שיהודה הוא למעלה מיוסף , ולכן נתקיימה דוקא מלכות דוד שהוא משבט יהודה , ועד שמשיח יהי' ממלכות בית דוד , כמ"ש "עד דוד הגדיל", מ"מ, יש גם מעלות ביוסף , ולכן מצינו שביאת משיח בן דוד אינה יכולה להיות ללא ההכנות של משיח בן יוסף שיבוא לפניו .
1683 ראה סוכה נב, א-ב. ועוד. הנסמן בלקו"ש חל"ה ע' 162 הערה 53.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בב' הפירושים שברש"י – שמקשירת הזהב בסודר , בא
606 כלומר: הוא לוקח חתיכת זהב, קושרה במטפחת ומכניסה בחיקו ("אין זיין בוזעם קעשענע") – בתור מציאות בפני עצמו. הוא יודע אמנם ש"לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה" (תהלים כד, א), אבל אעפ"כ, מה איכפת לי' להקב"ה – טוען הוא – שיקח לעצמו איזו פינה קטנה ("אַ קליינע ווינקעלע") בעוה"ז הגשמי התחתון שאין תחתון למטה הימנו; הוא לא מבקש להיות " שותף להקב"ה במעשה בראשית" (שבת יו"ד, א. וש"נ), אלא רק פינה קטנה שבה יוכל להיות מציאות בפני עצמו... ומוסיף לטעון, שהתורה עצמה אומרת שהוא מציאות גשמי, וכמשנת"ל (בהביאור בשער היחוד והאמונה – שיחת ש"פ משפטים ס"כ ואילך (לעיל ע' 91 ואילך)), שכל ענין התומ"צ שייך רק כשיש מציאות גשמי, קלף גשמי וכיו"ב, שבו צריך להמשיך קדושה כו'.
אך הענין הוא – שצריך לידע את האמת, שלא זו בלבד ש"הקב"ה עוזרו" (סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ), אלא יתירה מזה – שכל מציאותו היא אך ורק מהקב"ה [ועד שכל המציאות דלמטה נעשית מצד זה שהקב"ה עושה קניגי כו' (ראה תו"מ חל"ו ס"ע 136. וש"נ)], כך, שהקב"ה נמצא תמיד לא רק "לנגדי", אלא גם בתוכו ובחיקו ("אין זיין בוזעם קעשענע"), וכיון שכן, הרי גם כשיש לו כסף וזהב כו', אין לו להיות במעמד ומצב ש"עשיר יענה עזות" (משלי יח, כג) [ואדרבה: עי"ז צריך לבוא לענין הביטול* – כמ"ש רבינו הזקן בתניא אגה"ק ד"ה קטנתי (ס"ב), ש"שבכל חסד וחסד שהקב"ה עושה לאדם צריך להיות שפל רוח במאד, כי חסד .. היא בחי' קרבת אלהים .. וכל הקרוב אל ה' .. צריך להיות יותר שפל רוח .. כל שהוא קמי' יותר הוא יותר כלא ואין ואפס"], וכפתגם רבינו הזקן, שהקב"ה נותן לבנ"י גשמיות, ובנ"י עושים מהגשמיות – רוחניות (ראה לעיל ס"ע 39. וש"נ).
*
) בענין זה (?) נזכר גם הסיפור ד " ביטול אידיאָט " (ראה סה"ש תרח"ץ ע' 251) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובאותיות פשוטים – שע"י עבודתם של ישראל בעולם הרי הם "מוסיפין כח בגבורה של מעלה" , וכדאיתא בגמרא במסכת שבת שהקב"ה אמר למשה "הי' לך לעזרני, מיד אמר לו ועתה יגדל נא כח אדנ-י", והיינו, שלאחרי ש"הקב"ה עוזרו" להתנהג בעניניו כרצונו של הקב"ה, עי"ז ש"שונה הלכות" כדי שיוכל להתנהג ע"פ תורה, הנה ע"י עבודתו למטה נעשה ענין של הגדלה למעלה – "יגדל נא כח אדנ-י".
1071 ראה סוכה נב, רע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ואעפ"כ יש כח בנפש האלקית ללחום עם נפש הבהמית ולהתגבר עליו כו', כמארז"ל שהקב"ה עוזרו, והיינו, שניתן כח לנה"א שהיא מבחי' שם מ"ה לברר את נה"ב אף ששרשה מבחי' שם ס"ג שהוא למעלה משם מ"ה, וכח זה נמשך לשם מ"ה מצד שרשו בבחי' שם ע"ב שלמעלה מכולם, כמבואר במאמרו של אדמו"ר הזקן בענין משכיל לאיתן האזרחי .
520 ראה סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכך ממשיך היצה"ר הלאה, וכדברי הגמרא :
1045 סוכה נב, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
והנה, כללות ענין הגשמים, גשמי ברכה שנותן הקב"ה לבנ"י, ישנו גם ברוחניות – שזהו כללות ענין ההשפעה מלמעלה, כולל גם הנתינת כח לעבודה, שזהו"ע ש"הקב"ה עוזרו" .
1271 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
– שיש אצלו מבחי' דוד, להיותו משבעת הרועים .
1495 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ומובן ביתר ביאור ע"פ דברי הזהר שענין התפילין הוא בדוגמת רצועה שבה קושרים ואוסרים את צד השמאל, ובמילא מוכרח לעשות כפי שמנהיגים אותו ע"י הרצועה – שזהו גם תוכן הענין דביאת המשיח, שאז יתבטל היצה"ר ("אשר הרעותי" ), ויהי' בגלוי הענין ד"בכל לבבך"103, "בשני יצריך"104, כיון ש"את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" , שלכן יקויים היעוד "וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר".
392 מיכה ד, ו. וראה סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
הנותן לך כח גו'" , וכמו כללות עבודת האדם בקיום התומ"צ, שהיא עבודת המטה, אלא ש"הקב"ה עוזרו" .
1052 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכל זה – באופן ד"ותגזר אומר ויקם לך" , כיון שהולכים בשליחותו של הקב"ה לפעול ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו", ו"הקב"ה עוזרו" , וכמארז"ל "אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה", ועד שפועל בהבריאה כולה שתהי' באופן ד"טוב מאד" (כמ"ש בקריאת היום), כפי שיושלם בביאת משיח.
1634 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו צדקה עשה הקב"ה בישראל שפזרן לבין האומות, שענין זה שהקב"ה פיזר את ישראל בין האומות להביא אותם אל המקומות הרחוקים כדי שיוכלו לברר את הניצוצות הנמצאים שם ולהעלותם לקדושה (כנ"ל ס"ה), ועוד זאת, שמפזר ומבזבז את האוצרות ליתן להם את הכחות הדרושים שיוכלו לעמוד בכל הנסיונות [נוסף על הסיוע שנעשה מצד זה גופא שפזרן לבין האומות, שאין יכולים לכלותן יחד, הן בנוגע לבנ"י שנמצאים במדינות שאין מניחים כלל לעסוק בתומ"צ, והן בנוגע לכל בנ"י שבשאר המדינות ביחס להנסיונות המיוחדים שבכל מדינה ומדינה (כנ"ל ס"ב), ונוסף על כללות הענין שהקב"ה עוזרו , וכמארז"ל אדם מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשים אותו הרבה מלמעלה] – הרי זה לא רק טובה סתם, אלא ענין של צדקה שהקב"ה נותן מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה לכאו"א מישראל בכל דור עד לדור האחרון דאכשור דרא בתמי', כדי שיוכל למלא תפקידו ושליחותו.
84 ראה סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ואילו כאשר הגישה היא להיפך, שמוותרים לגוף, וחושבים שע"י הוויתור יוכלו אח"כ לפעול משהו – הרי זה כדברי הגמרא :
147 סוכה נב, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בכל עניני האדם, שהן אמת ש"הקב"ה עוזרו" , וכל מה שיעשה האדם הרי זה "מעט" לגבי הסיוע של הקב"ה, היינו, בערך גודל הענין שנעשה מלמעלה, אבל אעפ"כ, דורשים ממנו לעשות את שלו, ואז "הקב"ה עוזרו".
1011 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ולא עוד אלא ש"צריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאלי' " – לפעול עליו שיגיע למעמד ומצב שאינו זקוק לעזר וסיוע של מישהו אחר, אפילו לא ל"הקב"ה עוזרו" כביכול, כיון ש"למעשה ידיך
2315 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא – שע"י עבודת התשובה שלמעלה מסדר השתלשלות, הנה "הקב"ה עוזרו" ומסייע לו להיות מציאות חדשה; ועזר וסיוע זה הוא באופן של "מתנת חנם".
1203 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ובפרטיות יותר, הנה הענין דמסתכלין כלפי מעלה, הו"ע הבטחון בה' (היפך הענין דכחי ועוצם ידי גו' , וכמארז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו כו'), וענין זה צ"ל בכל מלחמה, כמ"ש והי' כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם גו' אל ירך לבבכם וגו' כי הוי' אלקיכם ההולך לפניכם גו' להושיע אתכם, וכתיב כי הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והי' מחניך קדוש וגו', וכמ"ש הרמב"ם ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו כו', והיינו, שצריך לבטוח בה' שבודאי ינצח במלחמה.
2309 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא
ובלשון הכתוב אלקים יושיע ציון וגו', שפסוק זה, אף שבא בהמשך למ"ש בהתחלת המזמור למנצח על שושנים לדוד , הנה בזמן דוד קאי על דוד , אבל בזמן הזה קאי על משיח [ולהעיר שגם דוד קשור עם משיח , כמ"ש הרמב"ם בביאור הכתובים דפרשת בלעם, ששם נבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד כו' ובמשיח האחרון שעומד מבניו (משיח בן דוד , נוסף על משיח בן יוסף ) שמושיע את ישראל באחרונה], שעליו אומר הקב"ה בני אתה אני היום ילידתיך , היום אגלה לבריות שבני אתה , ועל ידו יהי' הענין דאלקים יושיע ציון.
829 ראה סוכה נב, א-ב. זהר ח"א רסג, א. ח"ג רנב, א. לקו"ש חכ"ה ע' 259. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ולאידך גיסא, הרי זה נעשה דוקא ע"י משה, ולא ע"י מי שלמטה ממנו – משאר בנ"י, ואפילו משאר שבעת הרועים , שגדלה מעלת משה מהם (נוסף על מעלת החביבות ד"כל השביעין חביבין" ), להיותו "רעיא מהימנא" , היינו, שרועה ומפרנס את בנ"י ומשפיע להם ענין האמונה (שזהו ענינו של משה – "פתי יאמין לכל דבר" , "זה משה" ).
2098 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
והכח על העבודה בזמן הגלות היא – עי"ז ש"הקב"ה עוזרו" , ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחה הנ"ל, ש"השי"ת משיב רוח חזק", וכפי שמוסיף שם:
2542 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ואז יכול להיות גם "ישעי" – שמבקש מהקב"ה למלא את מחסורו, ו"הקב"ה עוזרו" להשלים כל מה שהחסיר בעבודתו עד עתה,
1123 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אתה בודאי יודע את המצב, דמאי קמ"ל, אך גם אני יודע את המצב – שאין זה מקרה נקרה כו', אבל, אין בי כח להתמודד עם שבעים אומות העולם, וכיון שאתה אחראי לכך, ובלשון הכתוב :
1780 מיכה ד, ו. וראה סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
[ומה שתירצו ש"עוסקי תורתך" הם תשושי כח כיון שהתורה מתשת כחם – הרי ענין זה שייך רק לאלה שתורתם אומנתם, ודוחק לומר שכל אנשי הצבא של מתתיהו ובניו היתה תורתם אומנתם.
2683 נוסף לכך שהמלחמה התנהלה ע"י כהנים (מתתיהו ובניו), שהיו גבורים – כפי שמצינו שבשביל העבודה בביהמ"ק הי' צורך בגבורה הגשמית, כמו בנוגע לזריקה ע"ג המזבח (ראה זבחים סד, א), וכן בנוגע להדלקת המנורות בשמחת בית השואבה (ראה סוכה נב, סע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
להיות באופן האמור לעיל, מבלי להתיירא אולי יהי' צורך בטירחא יתירה, ואולי יצטרכו להמתין זמן ארוך יותר מכמו ששיערו ע"פ כל החשבונות, ולידע שברור הדבר שזהו "גן", ולא גן סתם, אלא "גנ י " של הקב"ה, וברור הדבר ש"הקב"ה עוזרו" , כיון ש"באתי (לגני)", והקב"ה נמצא יחד עמו – "עמו אנכי בצרה" – במיצרים וגבולים של עוה"ז החומרי ועאכו"כ עוה"ז הגשמי.
902 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מנצפ"ך (אף שלפעמים נמנים בסוף כל האותיות, שלכן, בענין המספרים, הנה אות ך' מספרה חמש מאות, ועד לאות ץ' שמספרה תשע מאות ), ו ת' , האות האחרונה של האל"ף בי"ת – להורות שבשם "אמת" יכול להקרא רק דבר שמתחילתו ובאמצעיתו עד סופו הוא אותו ענין, אותה תיבה וכו'; אבל אם בתחילה נמצא במעמד ומצב מסויים, ולאחרי משך זמן משתנה המצב – הרי זה סימן שגם בתחילה לא הי' הדבר באופן של אמת.
2029 ראה פרש"י וחדא"ג מהרש"א סוכה נב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מכיון ש"האלקים אנה לידו", שאפשריות ענין החטא באה מצד הקב"ה ש"נורא עלילה על בני אדם" , לכן "ושמתי לך מקום", שמכין זמן מיוחד למקלט להנצל מן החטא, שהוא ענין התשובה שבחודש אלול.
1173 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויעזור השי"ת שעי"ז תתבטל גזירה זו יחד עם שאר הגזירות, ועד לביטול הגזירה הכי גדולה שבעצם מציאות היצה"ר, כדברי הגמרא שעל זה אומר הקב"ה "אשר הרעותי" .
1842 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בעצם לא רוצה הקב"ה בכלל מציאות של רע כו', וכדברי הגמרא
509 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהולכים "מלכתחילה אַריבער", הרי ההליכה היא מתוך שמחה וטוב לבב, ו"הקב"ה עוזרו" להעלות גם את העולם למעלה יותר – שיהי' ניכר בו ש"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" מאין ואפס המוחלט, ועד ל"שמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה" .
959 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח ניסן, פ' החודש, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
דובר כמ"פ שאע"פ שדורשים מיהודי לעבוד עבודתו באופן של יגיעה (שהרי "אדם לעמל יולד" ) עד כמה שאפשר, מ"מ, מודיעה התורה שהעבודה היא בנקל יותר, כיון ש"הקב"ה עוזרו" שיוכל בנקל יותר (מבלי ליטול ממנו את התועלת שבענין היגיעה) להתמודד עם פיתויי והסתת היצה"ר, "מלך זקן וכסיל" .
2156 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובודאי שכל ה"בא לטהר מסייעין אותו" , ו"הקב"ה עוזרו" , וב"מדתו של הקב"ה", שהיא אמנם "מדה כנגד מדה" , באותו ענין, אבל ההצלחה שנותן הקב"ה היא "שלא במדה" כלל לגבי מעט העשי', וכמארז"ל "אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה".
1978 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר יתנהג כמו יהושע בן גמלא, בודאי יצליח – כיון ש"הקב"ה עוזרו" וזכות הרבים מסייעתו – להיות נכלל בין אלו שהם "זכורים לטוב" לכל הדורות.
228 סוכה נב, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע לכל הענינים הקשורים עם הגלות (שעז"נ זכור ה' מה הי' לנו וגו'), שהקב"ה אומר עליהם אשר הרעותי , ועד שמתחרט על זה כו' .
800 סוכה נב, ב. ירושלמי תענית פ"ג סה"ד. וראה לקו"ש שם ע' 167 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שבהעבודה שבזמן הגלות ישנו עילוי לגבי שעת מ"ת, שדוקא אז נעשה הקיום בהתורה שקבלו במ"ת שהיא בבחי' החלו לעשות בלבד, כי דוקא בזמן הגלות [כפשוטו, וכן בדקות הענינים, כשמתבונן (ע"ד הנ"ל) שגם לאחר כל הענינים שפעל בעבודתו, אפילו כשהם בתכלית השלימות, מ"מ עדיין הוא בבחי' גלות (ברוחניות), כי מכיון שהקב"ה עוזרו ביכולתו הוא להגיע לדרגא נעלית יותר ועד לאין ערוך, ע"ד לשון חז"ל (יגעת) ומצאת שהמציאה היא שלא בערך יגיעתו והשתדלותו] דאז הנה כאו"א נשבר ונדכא, הנה אז מגיעים למאור עצמו.
67 ראה סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 19
מקור מפורש
בדף זה
ובעוה"ז גופא – היצה"ר מתחרט עליו הקב"ה שבראו.
112 סוכה נב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא
מקור מפורש
בדף זה
ועוד סוג אחרון ישנו והם הרשעים, שעליהם אמרז"ל (ברכות סא:) יצ"ר שופטן, שהיצה"ר לו הדיעה היחידית, שהוא כמארז"ל (סוכה נב:) בסוף קראו – ליצה"ר – איש, ופירש"י בעה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא
מקור מפורש
בדף זה
והוא, מלבד דבכל מצוה ומצוה אמרז"ל (סוכה נב:) אלמלי הק' עוזרו א"י לו, הנה רואים אנו במוחש, דלפעמים הנה לפתע פתאום נופל לאדם הרהורי תשובה בלי כל הכנה כלל מצדו, או שמזדמן לו ענין של קיום מצוה מבלי שהשתדל בזה כלל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בדף זה
אך הנה מבואר הטעם למעלה משום דבז' ימי החג מאיר בבחי' הקדושה מבחי' אורות המקיפי' דאימא שהוא בחי' אור גדול ותקיף ביותר ע"כ יש ביכולתם לברר ז' מקיפי' דמדו' דקליפה המלובש בע' שרי' דעשי' ולהוציא הטוב הגנוז בהן משא"כ בשאר ימות השנה שאין ההארה רק בבחי' ז' מדו' דז"א שאינם אורות תקיפי' אינן ביכולתן לברר לז' מקיפי' דקליפה כ"כ, וזהו ענין הז' אושפיזין שנק' ז' רועי' אברהם ויצחק כו' להיותם מבחי' ז' מקיפי' דבינה כידוע וביאור זה ידוע שיש ב' מיני מדות הא' המדו' שנולדי' מן השכל שהן בבחי' הצמצום והקטנות מפני צמצום המשכת השכל להוליד המדה ולמעלה היינו בחי' מדות דז"א שנולדי' מאימא עילאה אבל המדות שבשכל הן המתהווים עם גוף השכל כמו התפעלות אהבה בשכל עצמו שהוא התפעלות שכלי' ונק' חסד דאימא ועד"ז בחי' התפעלות יראה בשכל ונק' גבו' דאימא כו' ועד"ז כל הז' מדות דבינה ולהיותם בבחי' שכל ממש הם רחבי' בהתפשטות יתירה ונק' בשם בחי' מקיפי' על ז' המדות שנולדו מצמצום הארת השכל הנק' ז' מדות דז"א כנ"ל, ונק' ג"כ בשם ז' רועים מפני שמפרנסי' וממשיכים תמיד אור וחיות אל המדות שבלב שנק' בנים לאימא עילאה וכנראה בחוש הטבעיו' של המדו' שבלב כמו האהבה התלוי' בדבר שאם בטילה דבר בטילה ממילא האהבה אבל מ"מ עדיין נשאר בחי' אור המקיף של האהבה כמו שהיא בהרחבה בשכל ואז לא תבטל לגמרי כי תוכל לחזור ולהתעורר בלב כמו הדלקת והבערת הניצוץ מן הגחלת או השלהבת שהוא המשכה מהעלם המקיף לגילוי או"פ כנ"ל כו', אבל אם גם המקיף נסתלק אז יש לה ביטול עולמית (וז"ש אם תעירו ואם תעוררו את האהבה כו' וכיוצא) ועד"ז יש בחי' מקיף לכל מדה מז' המדות
154 שנק' ז' רועים. . מפני שמפרנסים : ראה סוכה נב, ב. תניא פמ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה במדבר טו א
מקור מפורש
בדף זה
וכמ"ש בתלים (סי' פ"ו י"א) יחד לבבי ליראה שמך ועיין בגמרא (פרק בתרא דסוכה דף נ"ב ע"ב) אלמלא שלשה מקראות כו' ע"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עט
מקור מפורש
בדף זה
והגם שיש במעלות ומדריגות המלאכים ונשמות כמה וכמה מיני מעלות ומדריגות חלוקות לאין קץ גבוה על גבוה, הנה הכל נמשך לפי חילופי הצירופים והתמורות בא"ת ב"ש כו' (וכמ"ש בפי"ב ).
4574 בא"ת ב"ש: [ראה שבת קד, א. סוכה נב, ב].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
שיקומו האבות ומשה כו' שהן ז' רועים ששרשם בחכמה ומדות דא"ס עצמו כי אור א"ס עצמו לאו מכל אינון מדות כלל כמ"ש אנת הוא חד ולא בחושבן י"ס כלל אפי' בהעלם וד"ל).
261 האבות ומשה. . ז' רועים : ראה מיכה ה, ד. סוכה נב, ב. תו"ח מקץ ריז ב ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בדף זה
ויובן זה ממה שמצינו שמשה נק' רעיא מהימנא רועה נאמן והלא גם האבות נק' רועי' כידוע, אבל הענין ידוע ומבואר בענין ורעה אמונה שיש רועה הזן ומפרנס את האמונה בכנ"י, והענין הוא כידוע בענין המא' דאיהו אמת ואיהי אמונה שיש ב' מדרגות באמונה א' האמונה בשם הוי' כאברהם שהי' המאמין הראשון בשם הוי' כמ"ש והאמין בה' כו' והוא בשם הוי' הבא בגילוי באבי"ע וגם בשם הוי' דהעלם הרצון (שבפנימי' הכתר כנ"ל) כמ"ש וארא אל אברהם כו' באל שדי שהוא חג"ת שבכתר ונק' ימי קדם כמ"ש אשר נשבעת לאבותינו כו' והן עלדא"ת ועלד"א בכלל, אבל שמי הוי' בבחי' הוי' העצמו' דתו"מ בפו"מ כנ"ל לא נודעתי להם רק במ"ת לבד שא' אנכי הוי' אלקיך וכן בק"ש שמע ישראל הוי'
277 האבות נק' רועי' : ראה סוכה נב, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרכב. וש"נ. תו"ח וישלח קפא, א ובהערה 13. לקמן פ' משפטים רכב, ב. ויקהל (תיא, ג. וש"נ). תל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בדף זה
[ב] והנה ידוע בענין ז' רועים דמשה נק' רעיא מהימנא ביתרון מעלה על שאר הרועי' והוא במה שמשפיע וממשיך בחי' כח הדעת הנ"ל בנש"י [oldpage_814] בכל דו"ד שהוא נשמות שנק' זרע אד"ם בצלם אד"ם העליון שיהי' כאו"א מישראל מרגיש ומכיר את בוראו בבחי' הדעת כאלו הוא חייו ממש כמ"ש לאהבה את ה' [כו'] כי הוא חייך ממש וכמו ש[ה]אדם מרגיש חיי נפשו (ולא כאותן שמדמין בנפשם שמרגישין כח וחיות אלקות בלבם ובנפשם ומטעי' א"ע בזה ביותר, כי הרגשה זו רק בהתפעלות שלו שמרגיש א"ע שהוא נתפעל בהתלהבות אבל הוא דמיון שוא כי עיקר מעלת ההרגשה הוא ההכרה בטוב בבחי' ההשגה האלקי' שבמוחו כשנתפעל בה עצמה בהרגשה (שנק' דער הערט טיף כו').
26 ז' רועים : ראה מיכה ה, ד. סוכה נב, ב. תו"ח מקץ ריז, ב ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
כי יש ז' רועים [כ]אברהם רועה וזן לכנ"י בהמשכת אה"ר כו' ויצחק בפחד אלקי' כו' ומשה רועה ישראל בבחי' הדעת, והוא מה שממשיך דעת לנוק' שהן כנ"י שיוכל כאו"א לבוא לבחי' הדעת וההשגה והכרה בא[חד] במוח בינה להבין [oldpage_תרטו] ולהשיג בשכל ליח[ו]"ע דסובב וממלא בא' שמע ישראל כו', ומתפשט השגה זו במדות שהן נולדי' מן ההשגה דבינה שנק' בחי' אם הבנים בכלל והן ת"ר אלף נשמות כללי' שהיו במ"ת וכל א' קיבל ממשה בחי' הדעת שלו ובזה יש מזון וחיזוק לאמונה הפשוטה כמו ורעה אמונה כנ"ל וד"ל.
757 ז' רועים : ראה מיכה ה, ד. סוכה נב, ב. תו"ח מקץ ריז, ב ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ג"כ כל שלטי הגבורים, כי הכח לכבוש את יצרם הוא ג"כ נמשך מלמעלה כמא' אלו הקב"ה עוזרו לא הוי יכול לו כו', וזהו ג"כ מצד המשכת עצמי' הרצון כו'.
81 אלו הקב"ה עוזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
בדף זה
והענין דהנה במ"ת אמרז"ל כפה עליהם הר כגיגית והיינו אתעדל"ע המעורר אתעדל"ת הגם שפעל האתעדל"ע שנתעוררו ע"י, אך מ"מ לא יתעוררו מצ"ע, אבל בימי אחשורוש התעוררו מצ"ע שעמדו במס"נ כל השנה במה שנשאו ע"ע שם יהודים היינו שהיו בטל לאלקות וההתעוררות הי' מצ"ע ה"ז מ"ש אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, דהנה כתי' מה ראו על ככה ומה הגיע עליהם, דבחי' מ"ה הגיע עליהם, דהנה יש ב' מדרי' מ"ה וב"ן, ב"ן הוא ירידת האור בהשתל' המדרי', ומ"ה הו"ע ביטל לאלקות, ובימי אחשורוש שהיו בטלים לאלקות במס"נ בפ"מ ומצ"ע המשיכו בחי' מ"ה וזהו מ"ה הגיע כו' רק דאלמלא עזרו לא היה יכול אין זה שייך להאתעדל"ע, אבל מ"ת הי' באתעדל"ע אתעדל"ת לא המשיכו רק בחי' ב"ן, וה"ז ע"ד ההפרש בין ביטל דאלי' לביטל דמשה, דאלי' זיכך גופו עד שעלה בסערה השמימה שגם גופו נתעלה, מ"מ הביטל דמשה הוא גבוה יותר, דאלי' זיכך גופו אבל בתחילה כשהי' נשמה מלובשת בגוף הי' באו"א, אבל משה נא' עליו ואנחנו מה דגם כמו שהי' מלובש בגוף הי' ג"כ בבחי' מה, או י"ל ע"ד ההפרש בין משה ואהרן דעל שניהם נא' ואנחנו מה מ"מ יש הפרש ביניהם דאהרן הי' ב"ן ומשה הי' מה דמה, ב"ן דמה הוא בחי' יולדת נקבה ומ"ה דמ"ה הוא בחי' יולדת זכר, וזהו שבמ"ת הי' רק ההתחלה ובימי אחשורוש הי' גמר הקבלה, דהנה בתורה יש כמה מדרי' וע"י המס"נ שלהם המשיכו מדרי' בתורה מה שנק' משל הקדמוני שהוא משל לא"ס קדמונו ש"ע מקדם אשר לא נעשה ובכלל הוא מדרי' חכ', וזהו תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה שהתורה נק' כלה וכנס"י חתן, והיינו מה שהמשיכו במ"ת והו"ע יולדת נקבה, אבל בימי אחשורוש שאז הי' גמר הקבלה זהו מה שהתורה נק' חתן שהוא בחי' יולדת זכר וכנס"י נק' חתן ע"ש כלתה נפשי שהוא כליון ותשוקה לאלקות והו"ע אשה מזרעת תחילה עי"ז יולדת זכר.
99 דאלמלא עזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בדף זה
ראשונה מיגמ"ד לכן ע"י שם אל המשיך ק"ו, ומובן מזה שע"י ק"ו ממשיכים שם אל ולכן גבי דודי לי ואני שקאי על מ"ת א' הרועה בשושנים להורות שע"י תורה ממשיכים יגת"ד, וגבי אני לדודי כו' ששם שייך שושנים שהם יגת"ד ארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים להורות ג"כ שע"י התורה ממשיכים בחי' יגמה"ר, ואף שנת"ל דאני לדודי הוא מלמעלמ"ט, מ"מ אילמלי עוזרו כו' וזהו הד' יודי"ן והם מ' יום שמר"ח אלול עד אחר יוהכ"פ שנא' עליהם ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים מה הראשונים ברצון כך אחרונים ברצון, א"כ ה"ה ימי רצון לכן הם המסייעי' שיהי' תחילה אני לדודי ועי"ז יהי' ודודי לי.
153 אילמלי עוזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע סוד הוי' ליראיו
מקור מפורש
בדף זה
ובזה אפ"ל למה תתענו ה' מדרכיך תקשיח לבנו מיראתיך כו' שלכאורה הוא תמוה האיך אפ"ל שהקב"ה מקשיח לבנו מיראתו ית' אדרבה הקב"ה עוזרו כו' וכדכתי' עד יערה עלינו כו' שתמיד הוא מעורר אותנו באתעדל"ע הגם שאין אתעדל"ת וכמ"ש הפייטן בשורך דלות מעשים קרב צדק מאיליך [ע' בפרד"ס ], אלא הכוונה על אהוי"ר שבאצילות שנק' דרכיך ויראתיך והם מתעלמים ע"י הפרסא, שזהו כח ה' שהפרסא הפסיק הנ"ל וזהו למה תתענו
58 הקב"ה עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
בדף זה
וזהו את שבתותי תשמרו ששתי השבתות הנ"ל א"צ רק לשמור אותם שלא יפסידו אותם ע"ד לא תחללו שלא לעשות חלל והפסק בינו לבין הא"ס ע"י מעשיו הרעים ח"ו או ע"י גיאות והתנשאות או בחי' לגרמי' ומזה צריך לשמור א"ע שלא יהי' בבחי' יש ודבר וממילא יתגלה בנפשו הארת שתי שבתות הנ"ל בו בדרך מתנה ממילא ומאילי' כמאמר מתנה טובה כו', ואפי' בחי' שבת תתאה שהוא בחי' ביטול היש אין הכוונה לעשות כמה הכנות בנפשו לבטל א"ע כי כל הפעולות וההכנות יכול לפעול הרגשת הביטול שזהו היפוך ממש מביטול האמיתי כידוע בשם הה"מ ז"ל ע"פ ופלגשו ושמה ראומ"ה ראו שאני בטל, אך כל ההכנות יהי' באופן זה שישמור א"ע בתכלית אפי' מבחי' פירוד כ"ש דק תכלית הדקות ובזה יהי' כלי מוכן שישרה בנפשו בחי' ביטול היש וגם ביטול האמיתי לאין האמיתי והשראה זאת תבוא עליו מלמעלה כמאמר אלמלא הקב"ה עוזרו כו' אבל עסק שלו לא יהי' רק בשמירה א"ע בתכלית שלא יהי' נפרד כנ"ל, וזהו את שבתותי תשמרו תשמרו בלבד וממילא יתגלה בנפשיכם שתי שבתות הנ"ל כו' וד"ל.
127 אלמלא הקב"ה עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר