368
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"מלכותא דארעא" הרגש ה"מורא" לפני מלך מלכי המלכים הקדוש־ברוך־הוא27
– ועצם היראה מהקדוש־ברוך־הוא מכניעה אצלו את רגש ההתנשאות ותחושת הגדלות כלפי יהודי שני – לפי שמלכותו יתברך הינה באופן של "השוה* ומשוה קטן וגדול", הגדול שבגדולים לגמרי אינו תופס מקום בדיוק כמו הקטן שבקטנים.
ה. אין די בהתבוננות – דרושה תפילה
אך היצר הרע הנו "אומן"28 במלאכתו להוריד את האדם מדרך הישר – ולכן, לא מספיק שהוא עצמו, בכוחותיו שלו, יתבונן בענין "שלומה של מלכות" (ש"מלכותא דארעא" היא "כעין מלכותא דרקיע כו'", כנ"ל); כי יתכן ולאחר זמן תחדל ההתבוננות להשפיע עליו כדבעי, מחמת תחבולות היצר, עד שה"מורא" יחלש ואפילו – יתבטל לגמרי.
לכן באה ההדגשה בהוראה זו "הוי מתפלל בשלומה של מלכות": לא לסמוך רק על ההתבוננות בכוחותיו שלו, אלא מחובתו להתפלל על כך – לשאת תפילה ולבקש שהקדוש־ברוך־הוא יעזור לו בטובו ובחסדו חסד חינם (כמאמר רז"ל29: "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו") בכל הנ"ל – עד שעל־ידי ה"מלכותא דארעא" יכיר וירגיש את מלכותו של הקדוש־ברוך־הוא30.
ו. הביטול מתבטא באופן הלימוד
ובזה יובן גם המשך המשנה "שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה כו'":
ההוכחה האמתית כי האדם (הנמצא במדריגת "מילי דחסידותא", לאחר שלמד תורה כדבעי והנו זהיר במצוות) אכן ביטל את רגש ההתנשאות והגאוה כלפי הזולת – היא בכך שגם לימוד התורה שלו הוא באופן31 של "שנים
הערות
- 27. להעיר מהמסופר באדה"ז שכשהי' במאמר כשבקרו הקיסר (בבגדים אזרחים) חלק לו כבוד מלכות באמרו בודאי הנך קיסר כו' כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע ובהכנסך לכאן הרגשתי בנפשי יראה ופחד כו' בית רבי ח"א פט"ו. וראה בד קודש).
- *. פיוט "וכל מאמינים" (בתפלת ימים נוראים).
- 28. ראה שבת קה, ב: כך אומנתו כו'.
- 29. סוכה נב, ריש ע"ב. קדושין ל, ב.
- 30. ע"פ הנ"ל תובן השייכות לבעל המאמר רבי חנינא סגן הכהנים שי"א* שהי' מעשרה הרוגי מלכות, שהמלכות הרג אותם בשליחותו של הקב"ה [וראה ב"מדרש אלה אזכרה" וב"מעשה עשרה הרוגי מלכות" דברי ר"י בן בבא ועוד: אנו חייבים מיתה למלך גדול ונורא והוא מסר אותנו ביד מלך כו'].
- 31. ומה שמתחיל "שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים", כי זה בא בהמשך ישיר להשלילה "איש את רעהו חיים בלעו" – ראה מדרש שמואל בתחלתו (הובא בתויו"ט בקיצור) דפירושו, שאפילו עוסקים בתורה הם עוסקים כל אחד לבדו ואינם מתחברים ללמוד בחברה כו' וקראם לצים כו' כיון שבגאותו וגאונו מתלוצץ כ"א בקרבו מידיעת חבירו כו', ע"ש. וראה ד"ה החלצו תרנ"ט פ"י.
- . סה"ד ג"א תתפ ד"ה ר"ע נהרג. וראה טושו"ע או"ח סתק"פ ס"ב (מבה"ג): בכ"ה בו (סיון) נהרג רשב"ג ורבי ישמעאל ור"ח סגן הכהנים. אבל בהמדרשים (איכ"ר ב, ד. מדרש תהלים ט, יג. ועוד. ובמדרשים שבפנים ההערה), וכן במחזור ליוהכ"פ פיוט "אלה אזכרה" ובקינות "ארזי הלבנון" לא נמנה בהעשרה.
שולחן ערוך, אורח חיים תק״פ:ב׳ - הטקסט מספריא
בְּאֶחָד בְּנִיסָן מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן; בַּעֲשָׂרָה בּוֹ מֵתָה מִרְיָם וְנִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר; בְּכ"ו בּוֹ מֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, בַּעֲשָׂרָה בְּאִיָּר מֵת עֵלִי הַכֹּהֵן וּשְׁנֵי בָּנָיו, וְנִשְׁבָּה אֲרוֹן ה'; בְּכ"ח בּוֹ מֵת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא; בְּכ"ג בְּסִיוָן בָּטְלוּ הַבִּכּוּרִים מִלַּעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם בִּימֵי יְרָבְעָם בֶּן נְבָט; בְּכ"ה בּוֹ נֶהֱרַג רשב"ג וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַ' חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים; בכ"ז בּוֹ נִשְׂרַף רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמּוֹ; בְּאֶחָד בְּאָב מֵת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן; בְּי"ח בּוֹ כָּבָה נֵר מַעֲרָבִי בִּימֵי אָחָז. בְּי"ז בֶּאֱלוּל מֵתוּ מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ; בְּה' בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ עֶשְׂרִים אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְנֶחְבַּשׁ רַבִּי עֲקִיבָא; בְּז' בּוֹ נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל אַבוֹתֵינוּ שֶׁיָּמוּתוּ בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר, מִפְּנֵי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל; בְּז' בְּמַרְחֶשְׁוָן עִוְּרוּ עֵינַי צִדְקִיָּהוּ וְשָׁחֲטוּ בָּנָיו לְעֵינָיו; בְּכ"ח בְּכִסְלֵו שָׂרַף יְהוֹיָקִים הַמְּגִלָּה שֶׁכָּתַב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ; בִּשְׁמוֹנָה בְּטֵבֵת נִכְתְּבָה הַתּוֹרָה יְוָנִית בִּימֵי תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ וְהָיָה חֹשֶׁךְ בָּעוֹלָם שְׁלֹשָׁה יָמִים; וּבְט' בּוֹ לֹא נוֹדַע אֵיזוֹ הִיא הַצָּרָה שֶׁאֵרַע בּוֹ; בְּה' בִּשְׁבָט מֵתוּ הַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ; בְּכ"ג בּוֹ נִתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עַל שְׁבָט בִּנְיָמִין עַל עִנְיַן פִּלֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה; בְּז' בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה; בְּט' בּוֹ נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.