631
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וכמו שמוסיפים הבנה וחיות ואור בקיום כל מצוות השם ובמשך כל ימי השנה ממצות חג המצות ראש לרגלים, שכולם (וכל המצוות) הם (גם) זכר ליציאת מצרים.
והרי כל המצות נרות הן -- וכמו שנאמר כי נר מצוה ותורה אור --
וה"ז גם משלימות מצות נר חנוכה כשפועלת פעולתה באופן דמהדרין מן המהדרין -- פעולה נמשכת בכל המצוות ובכל ימות השנה ובאיכות ובכמות גם יחד.
ויה"ר אשר במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה, אלא שכמה פעמים ככה -- יהדר, כביכול, השם בחנוכת בית המקדש השלישי והנצחי בהידור מן ההידור, ובזה -- אחישנה בזמן במובן הפשוט (בכמות הזמן -- תיכף ומיד) ואחישנה גם באיכות (ברוחניות) במצב הרוחני כמו שהוא בהווה, מבלי לחכות כלל להעלאה בקודש, בנר מצוה ותורה אור, עוד יותר,
ובאתערותא דלעילא יאר הוי' אלקי צבאות פניו אלינו ישיבנו ונושעה, ישועה וגאולה נצחיית וקיימת שאינה בטלה עולמית, שאין אחרי' גלות, גאולה האמתית והשלימה ע"י אחד ויחיד דשמונה נסיכי אדם -- משיח צדקנו.
בברכה לחנוכה מאיר בב וגם בכל ימות \
6-2
הערות
- 1. לקוטי מכתבים / חנוכה שיחות 1
- 2. ראש לרגלים: ר"ה ד, א. ובפיה"מ ובר"ח שם. -- ולהעיר אשר בכ"מ גם פורים וחנוכה נקראים יו"ט (מג"א ט, יט. שם, כב. מגלת תענית פ"ט. וראה כל בו -- הובא בבאה"ט או"ח סתרפ"ג) וג' רגלים ופורים וחנוכה ור"ה ויוהכ"פ הם ציור אדם (לקו"ת דברים נח, א).
- 3. שכולם . . מצרים: ראה ס' החינוך מצוה בא (שזכר ליצי*מ) ,הוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתגו ובאמוגתנו וע*כ אנו אומרים לעולם בברכותינו ובתפלתינו זכר ליצי*מ". וראה זח'ב ריז, א. שם לח, א.
- 4. כי . . אור: משלי ו, כג. שבמיוחד שייך לנ"ח ונר שבת (רש"י דיה בנים -- שבת כג, ב). וראה או"ת להה"מ ר"פ בהעלותך. דרושי חנוכה בתו'א, שערי אורה, אוה"ת ועוד.
- 5. פעולה נמשכת בכל המצוות: ראה שערי אורה ד"ה הנ"ל פנ"ג, נט.
- 6. מדה כנגד מדה: סנה' צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
- 7. אחישנה: סנה' צח, א. ירוש' תענית פ"א, ה"א. זח'א קטז, ב ואילך. שערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פצ"ו.
- 8. יאר . . ונושעה: ע"ד תהלים פ, כ.
- 9. ישועה . . עולמית: ע'ד נרות חנוכה שאינן בטילות לעולם (רמב'ן ר"פ בהעלותך).
- 10. גאולה נצחיית וקיימת: לשון הפעיח סוף שער החנוכה.
- 11. אחד ויחיד: שהרי נאמר בו: הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגכה מאד (ישעיי גב, יג). וראה תנחומא ס"פ תולדות: ירום מאברהם ונשא מיצחק וגבה מיעקב כו' ונשא ממשה וגבה כמלאכי השרת. וראה זח'א קפא, ב. רמבים הל' תשובה ספ"ט. שער האמונה פג"ו. ביאוה"ז וישב. אוה'ת ג"ך עה"פ שם. ועוד. ולהעיר דמשיח דרגתו יחידה (רמ"ז הובא בד"ה וידבר אלקים (הב)) תרצ"ט בסופו. ועוד). -- בענפים לתנחומא (שם) ,ממלאכי השרת". וכיה בתנחומא (באבער) תולדות כ.
- 12. דשמונה . . משיח: סוכה נב, ב. שייכות שמוגת ימי חנוכה לשמונת נסיכי אדם, ראה: תו"א לג, ג ואילך. אוה"ת נ"ך למיכה ה, ז (ע' תעו ואילך). ועוד.
- 13. נסיכי אדם: להעיר דבמשיח יש ב' המעלות: רועה (פנימי) ונסיך (מקיף) -- תו"א לד, ריש ע"ב.
- 14. ובחוץ: דמצות נר חנוכה הוא על פתח ביתו מבחוץ כו' ועד דכליא ריגלא דתרמודאי (שבת כא, ב) ,שגם המורדים יבואו לכלות הנפש" (סדיה מצוה משתשקע, תר"ל).
מדרש תנחומא, תולדות י״ד - הטקסט מספריא
שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים וְגוֹ' (תהלים קכא, א). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר (זכריה ד, ז), זֶה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הַר הַגָּדוֹל. שֶׁהוּא גָדוֹל מִן הָאָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד (ישעיה נב, יג). יָרוּם מֵאַבְרָהָם, וְנִשָּׂא מִיִּצְחָק, וְגָבַהּ מִיַּעֲקֹב. יָרוּם מֵאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' (בראשית חד, כב). וְנִשָּׂא מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ (במדבר יא, יב). וְגָבַהּ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַבֹּתֶם מְלֵאֹת עֵינַיִם (יחזקאל א, יח). לְכָךְ נֶאֱמַר: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל.
וּמִמִּי הוּא יוֹצֵא, מִזְּרֻבָּבֶל. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ זְרֻבָּבֶל, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹלַד בְּבָבֶל. וּמִי הוּא מִדָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבֶן שְׁלֹמֹה רְחַבְעָם, אֲבִיָּה בְנוֹ וְגוֹ', עַד וּדְלָיָה וַעֲנָנִי שִׁבְעָה (דה״א ג, י-כד). וּמַהוּ עֲנָנִי, זֶה מָשִׁיחַ. כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת שִׁבְעָה אֵלֶּה (זכריה ד, י). שֶׁנֶּאֱמַר: חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא (דניאל ז, יג).
וַעֲנָנִי שִׁבְעָה, מַהוּ שִׁבְעָה. מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת שִׁבְעָה אֵלֶּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל, זֶה שֶׁכָּתוּב בּוֹ, וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְגוֹ' (ישעיה יא, ד). וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה וְגוֹ' (זכריה ד, ז), מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה וְגוֹ', וּכְתִיב: וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוַת לְטוּר רַב וּמְלָאת כָּל אַרְעָא (דניאל ב, לה). לְכָךְ נֶאֱמַר: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל. וְהֵיכָן הוּא בָא, דֶּרֶךְ הֶהָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר וְגוֹ' (ישעיה נב, ז). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין וְאוֹמְרִים: אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי, עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (תהלים קכא, א). אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳ - הטקסט מספריא
מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך וכל אותן הדברים בעולם הזה כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות ואע"פכן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות אלא כך הוא הכרע כל הדברים הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו':וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם הוא שכתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה' וגו' ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך ונמצאתם זוכין לשני העולמות לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.