שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'שכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
וכיון שנצטווינו להעלות בקודש ובמדה שאדם מודד בה מודדין לו , בטח מזמן לזמן יוסיפו בפעולות האמורות, ויוסיף השי"ת נותן התורה ומצוה המצוה בברכותיו בתוספת מרובה על העיקר מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה,
11 ובמדה שאדם מודד בה מודדין לו משנה סוטה ח, ב. ובמשנה שם ט, ב: וכן לענין הטובה. וראה בגמ' שם יא, א ובתוס' שם ד"ה מרים (מתוספתא סוטה רפ"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בלק שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכן ב"עפר סוטה", אין הכוונה רק למעשה לקיחת העפר שבקרקע המשכן, אלא לכל זמן קיום עפר זה בתור עפר סוטה ופעולתו בתור עפר סוטה כולל שהאשה נטהרת לבעלה, ועוד — "ונקתה ונזרעה זרע" — שכל המשך הזמן שלאח"ז, נכלל במצוה זו, ובמילא "אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר".
49 וי"ל דגם כאשר נטמאה, "ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה גו'" (נשא שם, כז) ר"ל, הרי גם זה ד"והיתה האשה לאלה בקרב עמה", "שיהיו הכל אלין בה" (פרש"י שם), שמביאה את כל הנשים לזהירות בזה (וראה סוטה ח, ב "ונשים חייבות לראותה" ), נכלל בכלל המצות שמקיימין בעפר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויחי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
ובמדה שאדם מודד בה מודדים לו – שאף לו משפיעים מלמעלה אך טוב וחסד, בכל המצטרך לו, בבני חיי
53 משנה – סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
3 וע"ד שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו (סוטה ח, ב במשנה). וי"ל דעוד יותר -- כיון שהיא הממשיכה חיים לבעלה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
6 בי כל הענינים דלעת"ל נעשים ע"י ,מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות" (תניא רפל"ז) ובזה גופא הרי במדה שאדם מודד בה מודדין לו (סוטה ח, ב), בית אדם התחתון כנגד, כביכול, בית אדם העליון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולכן, כשיביא לרבי מנין של יהודים, ידאג הרבי להשלימות של המנין שלו , עשר כחות נפשו (שהרי "במדה שאדם מודד בה מודדין לו" ), וכשהרבי ידאג לכך – בודאי יהי' זה באופן נעלה יותר.
897 סוטה ח, ב (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
כאשר האדם עוסק עם הזולת בהתעסקות פנימיות, ומתעסק גם בענינים של גקה"ט, בזהירות, ובאופן המתאים כדי לבררם – אזי "במדה שאדם מודד בה מודדין לו" , והקב"ה מוציא גם אותו מהקליפות, הן את כחותיו הפנימיים (נר"נ), הן את המקיף דחי' ומקיף דיחידה, ואפילו את העצם מוציא הקב"ה מהקליפות, כך שכל הענינים נשארים בשלימות.
67 משנה וברייתא סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
איתא בגמרא "אע"ג דמדה (עצמה) בטילה , במדה לא בטיל" (שמודדין להם ..
2862 סוטה ח, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
ידוע שבאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, ובמדה שאדם מודד בה מודדין לו .
359 סוטה ח, ב – במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
"אמר הקב"ה נפשו של עני היתה מפרכסת לצאת מן הרעב, ונתת לו פרנסה והחיית אותו, חייך שאני מחזיר לך נפש תחת נפש כו'", וכיון שפעולתו להחיות את נפש העני היתה בעוה"ז התחתון, הנה "במדה שאדם מודד בה מודדין לו" , שגם מקבל זאת בעוה"ז התחתון.
2380 סוטה ח, ב (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
– הרי מובן שהסיבה לכך היא אך ורק בגלל שיהודי הכניס אותם לארץ ישראל, כי, "במדה שאדם מודד בה מודדין לו" , ולכן, כאשר יהודי מכניס גוים לארץ ישראל, אזי מתנהגים עמו ב"מדה כנגד מדה" – שהגוי נעשה בעה"ב עליו!
316 סוטה ח, ב (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
והענין בזה, דהנה, אמרו רז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו , ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח כו' , ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא כו'.
1601 מגילה יב, ב. סוטה ח, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
ו"במדה שאדם מודד בה מודדין לו" , שעי"ז, יקיים הקב"ה מצות "ואהבת לרעך כמוך" בנוגע אליו , ויתן לו את תורתו שהיא שעשועיו (של הקב"ה) כביכול – כי מצד "ואהבת לרעך כמוך ", נותן האוהב להאהוב את כל אשר לו .
1824 סוטה ח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
וזהו קטנתי מכל החסדים, דקאי על מי שעובד עבודתו בעבודת התפלה, כדאיתא בגמרא שבת ובפרש"י שעיון תפלה היינו בכלל גמילות חסדים, דכתיב גומל נפשו איש חסד, וכיון שעבודת התפלה שלו היא באופן שלמעלה מכל מדידה והגבלה, הנה באתעדל"ת נמשך כן גם מלמעלה, דבמדה שאדם מודד בה מודדין לו , שמעורר וממשיך מכל החסדים, מבחי' חסד דאריך אנפין.
1711 משנה סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה, כיון שכל הענינים שבביאת המשיח תלויים במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות88, הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע לענין ד"והדריך בנעלים", שתלוי בעבודה הקשורה עם ענין הנעל – במדה כנגד מדה , שהרי "אע"ג דמדה בטילה , במדה לא בטיל" .
779 סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
ואף שמ"ת הי' בדרך אתעדל"ע, מ"מ, הרי במדה שאדם מודד כו' .
2090 מגילה יב, ב. סוטה ח, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
דבמדה שאדם מודד בה מודדין לו , ולכן ע"י שהאדם ממשיך הגילוי דבחי' זה בבחי' כה שבעצמו, עי"ז נמשך הגילוי דבחי' זה גם בבחי' כה דכל העולם.
53 סוטה ח, ב (במשנה). ושם ט, ב (במשנה): וכן לענין הטובה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אלף והן בחי' ס"ר אותיות שבתורה כל אות שרש נשמה א' כידוע וזהו בהיות הנשמה בשרשה למעלה אך בירידתה להתלבש בסת"ר המדרגה בנפש הבהמי' כנ"ל הנה עי"ז יכולה היא לאשתאבא בבחי' גופא דמלכא ממש שהוא בחי' עצם המדות דז"א כנ"ל להיות נבלע באיברי' דמלכא ממש למהוי אח"ד באח"ד ממש וז"ש ומי כעמך גוי אח"ד כו', והטעם הוא כנ"ל משום דשרש נפש הבהמי' נמשכה מבחי' המרכבה פני ארי' כו' ושרש החיות שבמרכבה הוא בבחי' אורו' דתוהו דז' מלכין קדמאין שלפני התיקון דאד"ם וע"כ הן נושאות את הכסא למעלה מבחי' אד"ם כנ"ל, ולמטה הוא בחי' אהבה רבה שבאדם שלמעלה מן השכל והדעת כמו בחי' המדות דתוהו שלמעלה מן החכמה כנ"ל וזהו ע"י בחי' המדות דנפש הבהמיו' שהן למטה מן הדעת כו' והוא ע"י אהבת בכל מאד"ך בלי גבול כלל דהיינו שאין לה מונע ומסתיר כלל ומעורר למעלה בחי' מאד העליון שלמעלה מן ההסתר כו' כי במדה שאדם מודד מודדין לו ואם מדתו בלתי מוגבלת בבחי' מאד גם מלמעלה מאיר הארה בלתי מוגבלת שלא יסתיר אורה וגם חוש"ך לא יחשי"ך בעדה והוא בחי' גילוי אורות דתוהו שהוא גילוי העלם החושך כמ"ש מגלה עמוקות מני חוש"ך כי גם שנא' ישת חוש"ך סתר"ו אבל אור זה בוקע את החושך ומאיר מתוך החושך וכמ"ש כי יתרון האור מן החושך וכמו בזמן מ"ת דכתיב ויצא כברק חצו פי' עד"מ הברק שמבריק אור מתוך הענן והחושך כו' כך הארת האור דא"ס בוקע כמו ברק מתוך בחי' החושך וההעלם כמ"ש ויהי קולות וברקים וענן כבד כו' וכך גם עכשיו ע"י אהבת בכל מאדך למטה שבוקעת כל בחי' הסתר גשמי' מעורר למעלה בחי' בקיעת אור עליון מתוך ההעלם והסתר העליון שנק' חושך העליון כמ"ש ישת חוש"ך סתר"ו ומגל"ה עמוק"ו' מני חוש"ך וזהו ולא יכנף עוד מוריך והי' עיניך רואות את מוריך עין בעין נראה כו' וזהו בחי' עליי' שבסיבת הירידה (בב' מדריגות הא' לאשתאבא בגופא דמלכא שהוא בחי' אדם והב' למעלה גם מבחי' אדם והוא בבחי' מאד העליון כי לא אדם הוא כו' כנ"ל וזהו שמא"ד היפוך אתוון דאד"ם כו' וד"ל).
71 במדה שאדם מודד מודדין לו : סוטה ח, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכל פרוטה ופרוטה שבכאן מצטרפת שם לחשבון גדול , להחיות נפשות ממש העטופים ברעב בלי מזון ומחי' ואין כסות בקרה , בלתי לה' עיניהם נשואות, ואלינו מיחלות, לעשות כמו שעשו אבותינו לעולי גולה, ככתוב בעזרא כו'.
215 כל פרוטה . . גדול : ע"פ סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
אך הכל תלוי באתעדל"ת, שאם האדם מתנהג בחסידות להשפיע חיים וחסד כו', כך מעורר למעלה כמשארז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו .
3332 כמשארז"ל במדה : סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח טוב איש חונן כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
ועוי"ל שע"י שעושה גמ"ח יתר מכפי כחו ויכולתו ממשיך מלמעלה ג"כ אתעדל"ע שלמעלה מכפי שאתעדל"ת מגעת, כי במדה שאדם מודד בה מודדין לו , ומאחר שפעל בעצמו יתר מכפי ההגבלה נותנין לו מלמעלה ג"כ יתר מכפי ההגבלה כו', וזהו ג"כ פי' הפסוק אם כסף תלוה את עמי רק גמ"ח לחבירו בלי שום פני' לגרמי' כלל, עי"ז נמשך מלמעלה ג"כ בחי' חסד לעולמות בחי' כי אמרתי עולם חסד יבנה כו'.
289 במדה שאדם מודד : סוטה ח, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואמנם הנה כ"ז הוא כשמהפך האש זרה להיות בבחי' רשפי אש התשוקה לאלקות כו', אבל אם עדיין עומד במרדו לילך אחר מזימות יצרו הרע המסיתו ומדיחו כנ"ל, הנה הקב"ה ממתין לו אולי ישוב מדרכו, ובא"ל חכ' כאשר מתמלא סאתו, או קודם מעט שמתמלא כל סאתו (ע"ד חורבן בהמק"ד ב' שני' קודם כמ"ש במ"א) שולח הקב"ה אש לטהרו ולזככו כו', כי עיקר הטהרה הוא באש כנ"ל, והיינו יסוד הדק יותר מכל היסודות, ולכן כשפגם ע"י עובי וגסות יסודותיו דרמ"ע, והעיקר מיסוד העפר שהוא היותר גס שבהם, הנה טהרתו וזיכוכו הוא באש, אלא שמחסד ה' עלינו שולח חמתו על העצים והאבנים ומכלה חמתו בהם ר"י, תמורת אש נוקמת שג"כ אוכלה אש דחום הטבעי ויצה"ר כמ"ש ותבער בם אש ה' ותאכל, וכתי' כי בערה בם אש ה', אלא להיותו טוב וישר ה' ומרבה להיטיב שופך חמתו על העצים כו', אשר עי"ז כאשר מכלה ר"ל ביתו ובניניו, נוטל ממנו כל בחי' מקיפי' שלו, והעיקר הוא המקיף שבירור זו הוא עוד חזק וגרוע מכור עוני, שהפנימי' ומקיפי' שלו הם אינם טובים, ומ"מ ישנם כפי ההכרח כו' משא"כ שריפה ר"י אוכלת הכל, ולא עוד שגורם פחד הלב שמתפחד עד שמתלבן דאזיל סומקי כו', והוא ע"י חלישות העורקי' שנחלשי' מהפחד, וממילא מתעורר התפעלות החום שבו לגרש את רוח החיוני שבו עד שיכול לבוא לידי התעלפות גמורה, והיא מדה כנגד מדה , וכמארז"ל שמדה במדה לא בטלה ובמדה שאדם מודד מודדין לו , הוא הסית בנפשו חום הטבעי ולא גדר בעדו להסתפק במה שהותר לנו כל הדברים שאסר לנו כמארז"ל אסר לנו בשר בחלב והיתיר לנו כחל, ועד"ז רבות שם, כ"א נמשך אחר דברים האסורים כו', וגם אינו פועל בנפשו לעורר את האהבה לאלקות עד שאש אוכלה אש כו', לכן מדה במדה תייסריך רעתך ושולט האש הגשמי המכלה כו' שהוא מד' אבות נזיקין כו', עד שפועל כנ"ל כו', וג"ז הוא תכלית הטוב בשביל לנקותו להצטרף ולהתלבן כו', ויובן גודל עונש הפחדי' ממארז"ל שהמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב, והיינו דאזיל סומקא ואתי חיורא וא"כ מובן גודל עונש הפחדי' ואיך שמזדכך עי"ז, ונודע כי הילוך השמש בארץ טפח הנה ברקיע היא מהלכת אלפי' מילין כמ"ש
69 ובמדה שאדם מודד : ראה סוטה ח, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והענין דלכאור' צ"ל איך יש בכח נברא לשנות הדיעה העליונה והלא כשבראו ברא אותו בכל הפרטים ואיך שייך שרצונו יעשה היפך הרצה"ע (ה' אפ"ל הכוונה דכתי' נעשה אדם בצלמינו כדמותינו וכמו שיש רצון למעלה כמו"כ נעשה רצון באדם ואיך יעשה ההיפך מרצה"ע ע'), אך זהו מפני שהאדם הוא בעל בחירה ובזה הוא מחולק מכל הנבראים (אפ"ל ר"ל גם בזה כו'), אך אף שהוא בע"ב מ"מ אפשר לבחור בטוב וכמ"ש ראה נתתי לפניך כו' ובחרת בחיים אף שהוא בדרך עצה מ"מ מי ששכלו ישר צריך לבחור כן ע"פ השכל, עז"א אשר לוקח משם, דזה מובן דעיקר העבודה אינו בהאדמה אשר לוקח משם דאל"כ הול"ל ליישב אותו בארץ ולמה השיבו בגן הארץ אלא מוכרח לומר דעיקר העבודה הוא בג"ע, ומה ששלחו לעבוד כו' הוא עונש על החטא, וקאמר אשר לוקח משם מזה יובן סיבת החטא, דהנה הארץ שינתה ציווי' שנצטווה עץ פרי שיהי' טעם העץ והפרי שוים ואח"כ נא' עץ עושה פרי שאין עץ ופרי' שוים וכמו"כ האדם עץ הוא הגוף וכמ"ש כי האדם עץ השדה והנפש נמשל לפרי ואין עץ ופרי שוי' דאף שהנפש היא חלק אלוקה ממעל ויש לו אהבה לאלקות מ"מ הגוף עושה את שלו, וזהו שא' אשר לוקח משם, וזהו נתינת טעם איך שינה רצה"ע, הטעם הוא מפני שלוקח מן האדמה והיא שינתה ציווי' לכן האדם שינה ג"כ, ולמה שינתה הארץ יש ע"ז טעם אחר והוא שייך לתוהו ותיקון, ובמדה שאדם מודד בה מודדין לו , דמפני שהגבירו העץ על הפרי (ה' אפ"ל והוא מסיבת שינוי הארץ כנ"ל ואפ"ל שזהו הטעם שפגם בעולם כמשית"ל, ע') בה מודדין לו שיעבוד את האדמה.
59 ובמדה שאדם מודד : סוטה ח, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
שואגים לטרף שהוא התגברות החיות גבור כארי כו', ולזה ביקש דוד ואמר מכפירים יחידתי שתהי' יחידתי מקושר בקשר אמיץ וחזק להשי"ת לבדו, ולא תפול ח"ו בידי החיצוני' שנק' כפירים שהוא הארי' כמו שהוא בשה"כ, וזהו וצדקה תרומם גוי שיתהפכו המדות שבנה"ב לדבקה בו ית', והוא ע"י הצדקה כי במדה שאדם מודד בה מודדין לו שכמו שהוא מרחם על העני ונותן צדקה להחיות רוח שפלים ממתי רעב, כך למעלה מתגלגלים עליו רחמים רבים ממקור הרחמים האמיתים על נפשו לרוממה משפלותה וטומאתה וכמ"ש מחי' מתים ברחמים רבים, שמאן דנפיל מדרגי' אקרי מית (וכמו העני שאין עני אלא בדעת חשוב כמת מחמת הנפילה) וע"י בחי' רחמים רבים נמשך בחי' תחה"מ כו'.
184 במדה שאדם מודד : סוטה ח, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'תנ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, טו
כל אחד מישראל מצוה במצות אהבת ישראל, הנה מלבד זאת אשר בקיום מצוה אהובה ונעימה זו הנה בזה מעורר רחמי שמים על עצמו וב"ב להיות נשפע לו רוב טוב, ובמדה שאדם מודד לחבירו בה במדה מודדין לו מן השמים, הנה לבד זאת זוכה לגילוים רוחניים באהבת ד', וכמו שאמר הוד כ"ק רבינו הגדול דואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ד' אלקיך.
773 ובמדה . . לו : סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כו ט'תרכא
מקור מפורש
בדף זה
תודה על שלחו לי על פי בקשת אמו תחי' ספר תהלים, וכמנהג היהודי למצוא בכל דבר רמז ואחיזה, הרי זה נותן לי מקום לבקשו לקבל גם כן ממני תשורה, מידה כנגד מידה, והיא – זוג תפילין ביחד עם סידור קטן אשר נדפס גם כן בארץ הקודש, בבית הדפוס של כפר חב"ד.
7 מידה כנגד מידה : סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'לב
מקור מפורש
בדף זה
וזכות פעולותי' לעזור לגן ולחינוך הכשר, שזהו עזר לבני ה' שיתחנכו להתנהג על פי רצון אביהם שבשמים, יעמוד לה במדה כנגד מדה שיהי' לה נחת יהודי מבתה, מתוך בריאות, ותוכל להוסיף עוד בהפצת היהדות מתוך שמחה, כהוראת ימי חנוכה אלה ומצות נר חנוכה מוסיף והולך מוסיף ואור.
1 במדה כנגד מדה : סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'פג
מקור מפורש
בדף זה
וגדולה צדקה (וגמ"ח) שמקרבת את הגאולה וכנ"ל – מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה – בסבר פנים יפות ובשמחה ובט"ל כי – כימי צאתך מארץ מצרים – בני ישראל יוצאים ביד רמה,
11 מדה כנגד מדה סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רפד
מקור מפורש
בדף זה
– ובזה שייכות מובנת גם בפשטות (וע"פ ההנהגה, המובנת ג"כ בפשטות – מדה כנגד מדה):
2 מדה כנגד מדה סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלג
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר אשר כ"ז – הנה במדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה – יזרז וימהר קיום היעוד:
7 במדה כנגד מדה סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלד
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר אשר כ"ז – הנה במדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה – יזרז וימהר קיום היעוד:
9 במדה כנגד מדה סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשס
מקור מפורש
בדף זה
און דער אויבערשטער וועט זיכער באַגליקן יעדן איינעם און איינע, מידה כנגד מידה, מיט אַן איבערנאַטירלעכן שפע אין אַלץ וואָס מ'נויטיגט זיך, בגשמיות וברוחניות גם יחד.
10 מידה כנגד מידה ראה סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
והחפזון דקדושה כאן למטה "ממשיך" — מדה כנגד מדה — את החפזון של "עת קץ", ומיד לאחר מכן, "לא עכבם אפילו כהרף עין", את הגאולה של "כימי צאתך מארץ מצרים" באופן של "אראנו נפלאות",
80 מדה כנגד מדה : סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך, ובמדתו של הקב"ה — כמ"פ ככה (סוטה יא, א ובתוד"ה מרים שם, מתוספתא סוטה פ"ד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בדף זה
און דורך דעם באַקומט מען מדה כנגד מדה וכמה פעמים ככה פון דעם אויבערשטן, אַז "אראנו נפלאות" כפשוטו — דער אויבערשטער אַליין באַווייזט אים, באופן פון מראה באצבעו ואומר זה:
132 ראה סוטה ח, ב. ט, ב. וש"נ. תוספתא סוטה רפ"ד. מדרש לקח טוב שמות ג, ו. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בלק שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שמדתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה", מובן, ש"מעשינו ועבודתנו" המביאים לביאת המשיח, צריכים להיות בדומה להעילויים שיהיו אז.
14 ראה משנה סוטה ח, ב. ט, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
כפי שידוע הנהגתו של הקב"ה היא באופן של "מדה כנגד מדה".
128 "מדה כנגד מדה" : פס"ז עה"פ שמות ג, ו. וראה סוטה ח, ב. ט, ב. ומדה טובה מרובה — פס"ז שם. סוטה יא, א. וראה תוד"ה מרים — שם, מתוספתא שם רפ"ד.
ולהעיר מתורת הבעש"ט עה"פ (תהלים קכא, ה) ה' צלך, דכמו שהצל עושה מה שהאדם עושה, כך הבורא ב"ה כביכול עושה מה שהאדם עושה — כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' ס. וראה ג"כ או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) פ, ג (בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך — סי' רסד). הוספות סי' יט. ועיין ג"כ בהנעתק בס' בעש"ט עה"ת ח"ב פ' קדושים אות כא ואילך, ובהערה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
0 ות"א קח, א. וראה סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ועונש זה היה מדה כנגד מדה:
34 ראה סוטה ח, ב: במדה כו'. וכ"ה גם בדרך הפשט, ועד שע"י הנהגה זו ניכרת גדולת הקב"ה – ראה יתרו יח, יא וברש"י שם. וראה גם לעיל ד, כב־כג. רש"י ז, כח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
7 סוטה ח, ב. 8 ראה רשיי שבת שם (משמו"ר ר"פ יתרו): רעך כו' זה הקבייה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
9 סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
6 סוטה ח, ב במשנה. פס"ז עה*פ שמות ג, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
2 כי מדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה (סוטה ח, ב. ט, ב -- במשנה. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בדף זה
4 מדה כנגד מדה (סוטה ח, ב במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ידוע, ששכר מצוה ניתן מדה כנגד מדה.
4 ראה סוטה ח, ב וט, ב (במשנה). ובכ"מ. וראה תניא פל"ט (נג, א): שמשכרה נדע מהותה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ידוע, שהעונשים הבאים מלמעלה הם בדומה לעבירה שעושה האדם, כלשון חז"ל:
3 סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
– פעם דברו עם מישהו על אהבת ישראל באופן של לפנים משורת הדין, והוא אמר שאין זה לפי סדר, ואף היה בפיו משל מוכן:
* ע"ד סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 מדתו של הקב"ה .. מדה כנגד מדה: סוטה ח, ב. ט, ב. וש"נ. תוספתא סוטה רפ"ד. פס"ז עה"פ שמות ג, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
7 שהרי מדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה (סוטה ח, ב. ט, ב. פס"ז עה"פ שמות ג, ו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
6 שהרי מדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה (סוטה ח, ב. ט, ב. פס"ז עה*פ שמות ג, ו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
6 מדה כנגד מדה: סנה' צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
1 דמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה (סוטה ח, ב. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
9 במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה (סוטה ח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
7 הושע יא, א. 8 סוטה ח, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כלומר, זהו עונש של מידה כנגד מידה.
11 סוטה ח, ב (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
7 סוטה ח, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
3 סוטה ח, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
7 כי ,מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה" (פסיז עה"פ שמות ג, ו. וראה סוטה ח, ב. ט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וירא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ידוע, שהקדוש־ברוך־הוא נותן שכר באופן של מדה כנגד מדה.
4 ראה סוטה ח, ב ואילך. ועוד. וראה תניא פל"ט (נג, א): משכרה נדע מהותה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
7 ראה סוטה ח, ב. ט, ב. מדרש לקח טוב שמות ג, ו. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בדף זה
3 דער אויבערשטער באַצאַלט מדה כנגד מדה: ראה סוטה ח, ב. שם ט, ב (במשנה). שם יא, א (בגמרא). פס"ז עה"פ שמות ג, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
לבוא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעוה"ז", היינו, ששכר זה הוא באופן של "מדה כנגד מדה", כיון שרואה ומכיר שהיסורים עצמם אינם יסורים, אלא טוב נעלה יותר, ובגלל גודל מעלתו ה"ה מכוסה.
1486 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא, טו
ובמדה שאדם מודד בה מודדין לו :
1793 סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יג
מדותיו של הקב"ה הן מדה כנגד מדה, ולכן, כדי לפעול שיתנהגו עמו שלא על פי דין , שלא ימצאו עניניו בבית דין של מעלה, אלא יתנהגו עמו לפנים משורת הדין , ומלפניך, דוקא, משפטו יצא, מלפני יחידו של עולם – צריך גם הוא, בחייו ובהנהגותיו, לצאת ממדת הדין וההגבלה, מסדר ההשתלשלות שלו, ולייחד כל עניניו עם יחידו של עולם.
836 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ב) כיון שהוא זקוק שהקב"ה יתן לו, והרי הקב"ה בודאי אינו חייב לו דבר – צריך ומחוייב הוא לעשות "מדה כנגד מדה", ליתן לזולתו, אף שאינו חייב לו.
11 לשון חז"ל – סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וע"י פעולתו בה"אתרא", פועל גם ה"אתרא" בו – "מדה כנגד מדה" – שבגלל עבודתו ופעולתו בה"אתרא", משלם לו הקב"ה בבני חיי ומזוני רויחי.
171 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר יהודי עומד בתנועה של ביטול לבעל הרצון, אזי מקבל גם ההמשכה מלמעלה באופן כזה – במדה כנגד מדה (שהרי אף שמדה בטל, במדה לא בטל) – שנמשך מבחי' שלמעלה מסדר השתלשלות בכל הענינים דבני חיי ומזוני רויחי, ובכולם רויחי, כדי שינצל אותם לרוחניות, כמאמר אדמו"ר הזקן שהקב"ה נותן לבני ישראל גשמיות כדי שיעשו מזה רוחניות:
218 סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
והנה טעם ההסתר שמסתלק הפנימיות, הוא, מפני שהעבודה היא באופן דפנו אלי עורף ולא פנים, בבחי' החיצוניות ולא בבחי' הפנימיות, ולכן מסתלק בחי' הפנימיות, מדה כנגד מדה.
42 ראה סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ויצא, ב' כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
והרי סדר השמחה והריקודים – שבעת הריקוד מגבי' האדם רגלו מעל הארץ, היינו, שמתרומם מעניני ארץ וגשם, ואז – במדה כנגד מדה – מגביהים אותו מלמעלה מארציות לרוחניות, ולרוחניות אמיתית, ובאופן ד"הולך ואור עד נכון היום".
58 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שכאשר עבודת האדם למטה קשורה עם תענוג, שכל או הרגש הלב, אזי גם ההמשכה מלמעלה היא באופן כזה [שהרי כל ההמשכות וההשפעותלמטה הם במדה כנגד מדה, לפי ערך האתערותא דלתתא ולפי ערך כלי המקבל], שההמשכה היא בסדר השתלשלות, ובמילא ה"ה במדידה והגבלה.
73 ראה סנהדרין צ, א. סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי גם מעלת עבודתו של יצחק, שהתחלת העבודה היא בענין הכלים, היינו, בענינים כאלה שבגילוי הם מגבילים, מעלימים ומסתירים, והעבודה היא לגלות בהם שם הוי', שעי"ז מתמלאת תכלית הכוונה העליונה דדירה בתחתונים, ומצד זה גדלה מעלתו של יצחק שנקרא בשם ידיד, שזוהי מעלה יתירה גם לגבי אברהם.ו) ועפ"ז מובן שמצד עבודתו של יצחק בבירור וזיכוך הכלים ובירור וזיכוך הישות שבעולם, נעשית גם הפעולה שלמעלה באופן כזה, מדה כנגד מדה, להיות הענין דיחלצון ידידיך.
66 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא, טו
ו"במדה שאדם מודד – בה מודדין לו" :
232 סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
אלא הוא עצמו משתדל לקרב את הערבה – אזי מתנהג עמו הקב"ה באופן ד"מדה כנגד מדה", דהיינו שאף שהאמת היא (כפי שיודע בעצמו) שהוא אינו אלא "ערבה", מ"מ, לוקח אותו הקב"ה ומכניסו ב"סוכה אחת".
42 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, אלא כמה פעמים ככה – הרי פעולה הנ"ל תביא תוספת ברכה והצלחה בעבודה שלהם בלימוד התורה, עבודת התפלה וקיום המצוות,
61 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
וגדול שכרם – שנותנים להם מלמעלה ב"מדה כנגד מדה", שעולים תמיד בעילוי אחר עילוי,
58 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא, טו
ו"כמים הפנים לפנים כן לב האדם (העליון) לאדם" – כפירוש הבעל-שם-טוב על הפסוק "הוי' צלך", שכשם שהצל עושה כל דבר שהאדם עושה, כך גם, כביכול, "הוי' צלך", שזהו הענין ד"במדה שאדם מודד מודדין לו" .
12 סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וטעם הדבר – "כי זה לעומת זה כו'", היינו, שהאדם התחתון הוא לעומת אדם העליון שעל הכסא (כמרומז גם בכך שנקרא "אדם", על שם אדמה לעליון), ולכן צריך האדם התחתון ללמוד מהענינים שנעשים למעלה, ולידע שעל ידי העשי' למטה נעשה כן גם למעלה,כמ"ש "כמים הפנים לפנים וגו'", וכפירוש הבעש"ט על הפסוק "ה' צלך", שכשם שה"צל" מתנענע בהתאם לתנועות אברי האדם, כך מתנהג הקב"ה כמו האדם, שכאשר האדם מתנהג במדת הטוב והחסד, מתנהג גם הקב"ה במדת הטוב והחסד, "מדה כנגד מדה".
138 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
והטעם לזה – כיון שהקב"ה משלם "מדה כנגד מדה", ולכן, בשעה שנותן צדקה לעני ומחי' רוח שפלים, אזי משלם לו הקב"ה ומחי' גם אותו, שתפלתו תהי' כדבעי, ובמילא גם לימוד התורה והעסק שלאח"ז הם כדבעי.
27 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה – שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, ולכן, כיון שפעולת הצדקה היא שמחי' רוח שפלים, הנה עי"ז יהי' גם הקב"ה מחי' רוח שפלים, והרי אין לך שפל יותר מעוה"ז, ובמילא יומשכו כל הענינים בעוה"ז, בכל המצטרך, בבני חיי ומזוני רויחי.
129 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדמה – שכיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, הרי מובן שענין השכר צריך להיות מעין העבודה, שלכן, הנה ע"י עבודה זו זוכים לשכר זה.
81 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר ניתוסף בזה גם הענין ד"אל ירע לבבך בתתך לו" – הרי כיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, תהי' גם הנתינה של הקב"ה באופן כזה, היינו, שלא זו בלבד שנותנים לו כל מה שצריכים ליתן לו, אלא עוד זאת, שהנתינה היא בשמחה ובטוב לבב, ללא העלמות והסתרים, ללא קשיים ויגיעה.
223 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וכל זה אינו אלא באופן של "מדה כנגד מדה", אבל ברכתו של הקב"ה הרי היא כמה פעמים ככה.
64 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ג' פ' שלח, כ"ב סיון, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
הקב"ה מתנהג עמנו ב"מדה כנגד מדה".
12 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה יביא הצלחה מופלגה גם בעניניהם הפרטיים, ובמדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה אבל בתוספת כמה פעמים ככה – "ויעש להם בתים", בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות.
32 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה נעשה ע"י ההנהגה ד"דונו דיני" – לדון ולשפוט את עצמו ולהתבונן בחסדי הקב"ה שנתן לו העזר והסיוע לנצח במלחמת היצר, אף שאינו ראוי לכך, ולכן, מחוייב גם הוא להתנהג בהנהגה זו ("מדה כנגד מדה") עם הזולת, היינו, שמבלי הבט אם הוא חייב לו אם לאו, אם הוא ראוי לכך – לפי חשבונו – אם לאו, הרי הוא עוזר ומסייע לו למצוא את אבידתו.
183 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
והנה, כיון שמדתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה", אלא כמה פעמים ככה,
38 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
כאשר דבקים (כהציווי "הדבק בתלמידים ובחכמים") בתורתם של ראשונים – אפילו בדרך העברה בעלמא , כמו כניסה בעלמא לחנותו של בשם, ועאכו"כ כאשר עושים זאת מתוך יגיעה , ובאופן שהתורה קוראת זאת בשם יגיעה – אזי השכר הוא באופן של "מדה כנגד מדה", דהיינו, בענין זה גופא, שכשם שאצל הראשונים היו העינים פקוחות והחדר מואר, יהי' כן גם אצל אלו שמתעסקים בתורתם של ראשונים.
275 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ופרט מיוחד בקנאה – שמגעת ופועלת ב"עצמות", עיקר גוף האדם ועצמיותו – כשמו – ועי"ז גם בעיקר נשמתו, ועד לעצמותו, שלכן, ע"י קנאת סופרים יכול להגיע עד לעצם הנפש, היינו, שמקשר את כל עצמותו בלימוד התורה, וע"י התקשרות עצם הנפש בתורה, הרי, במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה, פועלים גם המשכת העצמות (שלמעלה) בתורה.
107 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה, ענין השכר הוא במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה, ולכן, כאשר ישנו הענין דנפש עמל, עמל תורה, היינו שעוסק בתורה באופן של יגיעה והשתדלות עצומה (כמבואר בקונטרס ומעין), ובעיקר הו"ע היגיעה בהענין דאין חכם כבעל הנסיון, היינו, שהלימוד יומשך לידי פס"ד בפועל בעולם במעמד ומצב דלמצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם, ששם יהי' הפירוד וההבדלה בין קודש לחול ובין אור לחושך, וכל שבע ההבדלות שע"פ התורה, הנה אז נותנים לו השכר היותר נעלה, שהוא עמל במקום זה ותורתו עומלת לו במקום אחר.
155 סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ הידוע שכל המשכה מלמעלה באה ע"י עבודה המתאימה להמשכה זו, כיון ש"כל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה", הרי מובן, שכדי להמשיך מחסדים המכוסים, צריכה להיות העבודה ד"בכל מאדך" (שלמעלה מבחי' "בכל לבבך ובכל נפשך"), שהו"ע העבודה דפנימיות הנפש, ובכללות הו"ע עבודת התשובה שהיא "בחילא יתיר" (למעלה מעבודת הצדיקים שהיא בסדר מסודר), ומגעת בפנימיות הנפש; ולכן גם למעלה מגעת עבודה זו בבחי' מאד שלמעלה, פנימיות אלקות.
33 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בדף זה
כיון שעבודתו של בעל תשובה היא באופן של אין ערוך – מגיע לו בשכרו שיוציאו אותו ממדידה והגבלה , שהרי מדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה.
52 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, אבל כמה פעמים ככה, הרי עי"ז שמתעסקים עם הזולת להוציאו מן המיצר, אזי יוציא הקב"ה אותו מהמיצר שלו, לפי ערכו ולפי ענינו.
24 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
וזהו "והי' עקב תשמעון וגו' ושמר ה' אלקיך לך את הברית גו' אשר נשבע גו'" – שכאשר העבודה היא למעלה מטעם ודעת ("עקב תשמעון"), נעשית גם ההמשכה למעלה באופן כזה ("מדה כנגד מדה")– המשכה שלמעלה מהשתלשלות ("ושמר גו' את הברית גו' אשר נשבע גו'").
5 נדרים לב, א. סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויש לומר, דכיון שהקב"ה משלם לישראל "מדה כנגד מדה"- לכן, כשם שעבודתם של ישראל בזמן ההוא היתה באופן דמס"נ שלמעלה מטו"ד, גם השכר שניתן להם מאת הקב"ה (בשביל עבודתם) הי' למעלה מטו"ד.
25 שבת קה, ב. סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ועוד פירוש בתיבת "שמים" – כדאיתא במדרש ש"שָמִים (מלשון שומא) מעשיהם של בריות", היינו, שלפי אופן הנהגת האדם נמשכת ההשפעה מלמעלה, וענין זה שייך כאשר האדם נמצא במעמד ומצב שעבודתו היא גם מצד השכל והשומא, היינו, שמשער עד כמה יד שכלו מגעת ועד כמה מחייב השכל, ובמדה זו עובד עבודתו, ולכן מתנהגים עמו ב"מדה כנגד מדה", שלפי ערך המדה שלמטה נעשית גם המדה שלמעלה.
171 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז נותנים לו מלמעלה "מדה כנגד מדה", וממשיכים גם לו ממדריגה שלמעלה מכל חסרון.
143 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ואע"פ שגם עונש הוא "מדה כנגד מדה" , וכידוע שעונש הוא לפי ערך הפגם , הרי הכוונה כאן אינה לענין העונש, אלא לענין של העדר המסובב שבסיבת העדר הסיבה.
1686 זח"א קח, א. וראה סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בדף זה
מצד מדידה והגבלה – כהסדר הרגיל ב"מדתו של הקב"ה" שהיא "מדה כנגד מדה" – לא יתכן שאוה"ע " עוברי רצונו " (שמתנהגים היפך טבעם ש"אינם יכולים לעבור כלל על רצונו ית'"), ש"משתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים" [לא רק שלא יבטלו ממציאותם כיון שפגעו ב"חיותם וקיומם", אלא עוד זאת] יהיו "יושבין בטח והשקט", ויתירה מזה, בתוקף גדול ביותר עד כדי כך ש"שמעו קול המונה של רומי ..
925 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ע"י העבודה ד"ושמרתם את דברי הברית הזאת" – שיהודי אינו מתחשב בחשבונות כלל, אלא מקבל על עצמו את שמירת התורה ומצוותי' באופן של "ברית" – נותן לו גם הקב"ה "מדה כנגד מדה" , וכורת עמו ברית, מבלי להתחשב בחשבונות אם הוא ראוי לכך וכו', ונותן לו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בבני חיי ומזוני רויחי.
1157 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
והשכר על עבודה זו הוא – "מדה כנגד מדה" :
77 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא, טו
ובענין זה נתגלה ה"מאד" שלמעלה, בלי גבול – שהרי גם למעלה ישנו ענין ההגבלה, שזוהי ההנהגה ש"במדה שאדם מודד בה מודדין לו" , ואילו הענין ד"בכל מאדך", בלי גבול, הרי זה כאשר
592 סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
עונשי התורה אינם באופן שמקשרים סתם איזה ענין בלתי-רצוי ("סתם אַזוי צוגעטשעפּעט"), אלא באופן של "מדה כנגד מדה" .
1103 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
השכר על מצות הצדקה הו"ע העשירות, כמארז"ל "עשר בשביל שתתעשר", דכיון שנותן מהונו ורכושו, אזי השכר הוא מעין זה – שנותנים לו כמה פעמים ככה, במדתו של הקב"ה , ועד באופן ש"אתה מחוייב לעשרו" .
476 ראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בא, ב' שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהקב"ה משלם "מדה כנגד מדה" – יתן לכן ברכתו שתזכו לנחת יהודי חסידי מילדיכן, ולנחת מתלמידותיכן, שעליהן תוכלו להראות באצבע ולומר:
1751 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שכל העונשים שלמעלה הם "מדה כנגד מדה" , גילה הקב"ה בתורתו שהעונש על גניבה הוא – "ונמכר בגניבתו":
462 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד משנ"ת במאמר בענין "הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות" [ולהעיר – בתור מאמר המוסגר – ממ"ש בכתבי האריז"ל ש"פיוס" אותיות "יוסף"], והיינו, שהענין ד"המפייסו" מורה שעושה זאת בשמחה ובטוב לבב – לא רק בכל עשר הכחות הפנימיים, אלא גם מתוך רצון ועונג שלמעלה מהשתלשלות עשר כחות פנימיים, וביחד הם י"א כחות, ולכן, "מתברך בי"א", "מדה כנגד מדה" .
1044 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהנהגתו של הקב"ה היא באופן של "מדה כנגד מדה" (אלא שמדתו היא באין ערוך למדה שלנו), הנה צדקתו של הקב"ה נמשכת ע"י נתינת הצדקה.
988 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ ישנה ההוראה הכללית שמדתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה" , אבל אין זה מדוד לפי מדת האדם, אלא ה"מדה כנגד מדה" היא רק בנוגע לאותו ענין, אבל בענין זה גופא – כמה פעמים ככה, וכברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר .
1534 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובודאי יעשו זאת מתוך שמחה וטוב לבב, וכיון שההנהגה מלמעלה היא באופן של "מדה כנגד מדה" , אזי יומשך גם מלמעלה ענין השמחה, ביחד עם כל הברכות, ועד להענין ד"כי תשא את ראש בני
1678 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר ישנו ענין האחדות אצל בנ"י, אזי פועלים שתהי' גם ההמשכה מהקב"ה באופן של "מדה כנגד מדה" – שזהו ענין שישנו גם עתה, אף שיש ענינים שנתבטלו , ועאכו"כ בנוגע ל"מדה טובה", ש"מרובה מדת הטוב ממדת הפורענות חמש מאות" (ועוד יותר) – שיומשך ענין האחדות בעולם, ויהי' שלום בעולם, שזהו כללות ענין התורה, כפס"ד הרמב"ם4 ש"כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום" .
529 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר ישנו ענין האחדות אצל בנ"י, אזי פועלים שתהי' גם ההמשכה מהקב"ה באופן של "מדה כנגד מדה" – שזהו ענין שישנו גם עתה, אף שיש ענינים שנתבטלו , ועאכו"כ בנוגע ל"מדה טובה", ש"מרובה מדת הטוב ממדת הפורענות חמש מאות" (ועוד יותר) – שיומשך ענין האחדות בעולם, ויהי' שלום בעולם, שזהו כללות ענין התורה, כפס"ד הרמב"ם4 ש"כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום" .
530 ראה סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהקב"ה נותן "מדה כנגד מדה" – הנה מצד זה שבנ"י מעוררים בחינת סתים דנשמה ע"י סתים דתורה, הרי הם מתקשרים עם סתים דקוב"ה, ולכן נקראים "צפוניך", צפוניו של הקב"ה.
484 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מדת הקב"ה היא באופן של "מדה כנגד מדה" .
1466 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
בכ"מ בדברי האחרונים, ועאכו"כ בקבלה וחסידות, שכל פרטי הענינים ד"וגר זאב עם כבש וגו' ונער קטן נוהג בם", עד "אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם" , הרי הם כפשוטם .
2145 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ואעפ"כ, מחדש ר"מ, שכיון שהי' יכול למעט בעסק ולעסוק בתורה, ואינו עושה זאת, מתנהג עמו הקב"ה באופן של "מדה כנגד מדה" – "אם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך".
2814 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ותתברך במדתו של הקב"ה – מדה כנגד מדה , כמ"פ ככה – לראות בנים ובנות (נשואות לתלמידי חכמים), עוסקים בתומ"צ, ומתוך הרחבה (כיון שזהו רצונו של הקב"ה), כך, שבמקום השליחות תהי' לך גם דירה נאה וכלים נאים כרצונך.
1398 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכן מובן מה שמצינו שבהיותם במצרים (קודם מ"ת) נצטוו על הענין דשילוח עבדים (ולכן נאמר ציווי זה גם לאהרן) – שזהו "מדה כנגד מדה" , שכדי ש"ביד חזקה ישלחם גו' מארצו" , הוצרכו בנ"י לקבל על עצמם מצות שילוח עבדים.
1351 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא, טו
לאמיתו של דבר צריכה להיות הגאולה גם מצד ההנהגה ד"מדה כנגד מדה" , דכשם שאנו עושים צדקה, צריך גם הקב"ה לעשות עמנו צדקה, כיון ש"במדה שאדם מודד בה מודדין לו" ; אבל אין אנו זקוקים אפילו לענין של "מדה כנגד מדה" , כי גם בלאה"כ באה הגאולה מצד ענין הצדקה שלמעלה.
500 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
לך" , שכיון ש"מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה" , הנה עי"ז ממשיכים את ה"מאד" של הקב"ה:
1005 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
– אסור שיהי' ח"ו רגש של היפך הצער כאשר יהודי נאבד, אבל רואים שגם ענין זה הי' באופן של "מדה כנגד מדה" –
350 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ואף שלכאורה צריכה להיות ההנהגה באופן של "מדה כנגד מדה" – הנה כל זה הוא רק מצד שורת הדין; אבל מצד אהבת ישראל , שנובעת מצד מס"נ , שמבטלת את כל המדידות – הרי היא מבטלת גם את המדידה של "מדה כנגד מדה", ומכניסה גם את ה"פורש מדרכי ציבור" – בתוך הציבור, כך, שגם הוא נכלל בהס"ת.
727 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ענין העונש צריך להיות באופן של "מדה כנגד מדה" .
1203 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
"והגבעונים שביקש דוד המלך ע"ה מהם מחילה בעד שאול שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול, גזר דוד עליהם שלא יבואו בקהל ה' שהם רחמנים וכו'" – שזהו מדה כנגד מדה , דכיון שלא היתה להם מדת הרחמנות למחול, אינם יכולים להיות חלק מבנ"י שהם רחמנים (ובפרט ע"פ המדובר אודות השיטה שעונש אינו סתם ענין שאינו שייך לחטא, אלא זוהי תוצאה שבאה מהחטא עצמו), שהרי זה דבר והיפוכו.
2377 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן, שהיו"ט דפורים אינו כמו כל שאר הימים טובים שזמנם נקבע בגלל ענין אחר , כמו פסח, שנקבע בגלל הגאולה משעבוד של גלות ועבודת פרך כו', או כמו שבת, שבגלל ש"שבת וינפש" לכן נעשה יום קדוש, אלא קביעת היו"ט היא בקשר לענין הזמן גופא – שכיון שהמן הפיל "עין רעה במועדיהם שלהם", שלא הי' יכול לסבול שיש לבנ"י ריבוי ימים (זמן) שמובדלים מימות החול להיות "ימים טובים", הנה באופן של "מדה כנגד מדה" ניתוסף אצלם עוד יום טוב, והיינו, שהיו"ט הוא באותו ענין – ענין הזמן.
2528 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך. מגילה דלקמן סכ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ואפילו יהודים דתיים שמאמינים ברמב"ם שכל דבריו הם "תורת משה", ומאמינים בדברי הגמרא בענין "מדה כנגד מדה" – לא מתקבלת אצלם ההנחה שהצרות שסובלים עכשיו מהגויים הם בגלל הסיבה הנ"ל!
3044 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' שלח, כ"א סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ובכללות הרי זה כדברי הגמרא , שהנהגתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה":
3084 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכמובן גם ממה שאמרו רז"ל שמדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה, שהרי הלשון מדה גופא מורה שזהו ענין של מדידה והגבלה (לפי אופן עבודת המטה).
3110 סוטה ח, ב. ט, ב. תוספתא סוטה רפ"ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
"והנכם היום וגו'", כי, ע"י קיום "הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום " באופן ד"כחדשים", הנה ב"מדה כנגד מדה" זוכים לענין ד"הנכם היום ככוכבי השמים לרוב", כפי שיתבאר לקמן ע"פ פנימיות הענינים.
790 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה הוא באופן של "מדה כנגד מדה" – כי, כשמכניסים לארץ הקודש גוים בתור יהודים, נותנים כח לאומות העולם להביע דעות בקשר לארץ ישראל!
1200 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
כ"ק אדמו"ר שליט"א התייחס גם לאלו ששואלים על דבריו שהמצב הבטחוני בארץ ישראל קשור באופן של "מדה כנגד מדה" עם הענין של "מיהו יהודי":
1590 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
"וכל המונע עצמו משמחה זו, ראוי להפרע ממנו, שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב", שזהו עונש – ח"ו – באופן של "מדה כנגד מדה" .
1528 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ועד שמצינו שבהיותם במצרים קיימו בנ"י מצות שילוח עבדים, כמ"ש בירמי' "אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר מקץ שבע שנים תשלחו וגו'", ובזכות זה יצאו ממצרים – "מדה כנגד מדה" :
583 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ומצד הענין ד"מדה כנגד מדה" – הנה גם הוא בעצמו נעשה גוי, רח"ל, במדה שהדבר תלוי בו.
1312 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וטעם הדבר מובן בפשטות – כי, סיבת החורבן והגלות היא מצד החטא ("מפני חטאינו גלינו מארצנו" ), וכיון שענין החטא הוא מצד "תוקפא דגופא" שפועל "חולשא דנשמתא" , הרי זה פועל – במדה כנגד מדה – רק בנוגע לעניני הגוף, שהם ענינים גשמיים.
1893 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא, טו
בזה, דהנה, בחי' פנים מורה על כללות ההמשכה בסדר השתלשלות ע"י הספירות באופן של מדידה והגבלה, אורות בכלים, שהמשכה זו היא ע"י העבודה למטה באופן של מדידה והגבלה, והיינו, לפי שבאתעדל"ת אתעדל"ע, ובמדה שאדם מודד בה מודדים לו [כמ"ש הצ"צ , שמה שנקרא בלשון הנגלה במדה שאדם מודד בה מודדים לו, הנה בלשון הזהר הוא אתעדל"ת אתעדל"ע, או רוח אייתי רוח ואמשיך רוח ], ולכן, כאשר העבודה במדידה והגבלה, שזוהי כללות העבודה דקיום המצוות שהם במדידה והגבלה כו' , וכן כללות העבודה דואהבת גו' בכל לבבך ובכל נפשך , או כמ"ש בפרשה שני' בכל לבבכם ובכל נפשכם , אזי גם ההמשכה מלמעלה היא במדידה והגבלה, אורות בכלים, שיהי' הקב"ה ממלא את העולם כמו שהנשמה
2047 סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן גם בנוגע לג' תמוז, שבכל שנה ושנה חוזר ונשנה הענין ד"יהי הוי' אלקינו עמנו כאשר הי' עם אבותינו וגו'" – נתינת כח על הבקשה באופן של אתערותא דלתתא, שעל ידה נמשך מלמעלה ב"מדה כנגד מדה" , וכמה פעמים ככה.
2472 סנהדרין צ, סע"א. סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא, טו
אתעדל"ע הבאה ע"י אתעדל"ת, שעל זה אמרו במדה שאדם מודד בה מודדין לו , שהיא לפי אופן אתעדל"ת.
976 סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ואפ"ל ע"י י"ד סעודות הנ"ל ממשיכים "יד ימינך", כי המזון בא מבחי' ימין וחסד (ימין מקרבת ), כמאמר "הזן כו' בטובו בחן ובחסד כו'", ועי"ז נמשך "ה' צלך על יד ימינך" (כיון שמדתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה" ).
1051 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא, טו
אמנם בכדי לפעול המשכת בחי' הסובב (להיות דירה בתחתונים) ע"י התורה, צ"ל תחלה העלאה מלמטה למעלה, כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח , והיינו, שקודם האתעדל"ע צריך להיות תחלה אתעדל"ת מעין האתעדל"ע, ובלשון הנגלה במדה שאדם מודד בה מודדין לו .
547 סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יא, טו
וע"פ מארז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו , יש לומר, שע"י לימוד התורה באופן של חקיקה, נמשכת גם מלמעלה הבחי' דאורייתא וקוב"ה כולא חד כפי שהיא באופן של חקיקה.
2313 ראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בארוכה בקונטרס ומעין ), ובשביל זה יש צורך לעשות כלי וצינור נקי וטהור, ע"פ הוראת הקב"ה; ואם מסירים את המרות של הקב"ה ח"ו, אזי יסירו גם את המרות שלהם (ב"מדה כנגד מדה" ), וכמדובר כמ"פ שכאשר חסר בענינים שבין אדם למקום, אזי נחסר גם בענינים שבין אדם לחבירו.
2496 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טו
וכאשר הקריאה להקב"ה היא "כבן קטן הקורא לאביו", אזי "במדה שאדם מודד בה מודדין לו" – שעי"ז נעשית גם הקריאה מלמעלה שמצד העצם, "ויקרא" סתם, ולא נאמר מי הוא הקורא.
2783 סוטה ח, ב ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובלשון המשנה :
1187 סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ו"מדויל ידי' משתלים" , ב"מדה כנגד מדה" – שכך היא ההנהגה עמהם, כמדובר לעיל שמצד הממשלה מחליטים מראש, במוצאי שבת, על כל הענינים, וכשהם באים ביום ראשון, הרי זה כבר דבר מוכן, וכאשר הם מרעישים (כפי שההנהלה שלהם מרעישה נגדם) ושואלים:
1601 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שענין זה הוא באופן של מדה כנגד מדה , דכיון שעמדו בתנועה של הקדמת נעשה לנשמע, התבטא הדבר גם בהשכר, שניתן להם כתר ועטרה.
2015 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ומובן הדבר, כיון שההנהגה היא באופן של "מדה כנגד מדה" , ולכן, במקום מי שהצביע נגד הקואליציא – יש למנות מי שהציע את עצמו (כאשר אף אחד לא כפה עליו) להודיע מראש שאם הקואליציא תצוה להצביע עבור גיור שלא כהלכה, יצביע כך!
1076 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
יש להזכיר אודות הענין של "קרן חנה" , כדי לקשר את עשי"ת בכלל עם ענין של צדקה – כמודגש בענין הסליחות שההתחלה תמיד היא "לך הוי' הצדקה" , וב"מדה כנגד מדה" מתחילים גם בנ"י למטה בענין של צדקה.
311 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ולוקחין עבוטו בעל כרחו " – הרי זו נתינה שאין בה "כחן של ישראל", ואיך תוכל להיות "כופר נפשו" ?
1317 ואין זה כמו מצות צדקה (בכלל), שעז"נ במדרש (תנחומא משפטים טו) "נפשו של עני היתה מפרכסת לצאת מן הרעב כו' והחיית אותו, חייך שאני מחזיר לך וכו'", לפי שמדתו של הקב"ה היא "מדה כנגד מדה" (סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך) – כי, "כופר נפשו" (לא רק הצלת הגוף) אינו "מדה כנגד מדה" ביחס לנתינה גשמית בלבד, שאינה מצד הנשמה, רצון ותענוג כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובודאי שכל ה"בא לטהר מסייעין אותו" , ו"הקב"ה עוזרו" , וב"מדתו של הקב"ה", שהיא אמנם "מדה כנגד מדה" , באותו ענין, אבל ההצלחה שנותן הקב"ה היא "שלא במדה" כלל לגבי מעט העשי', וכמארז"ל "אדם מקדש עצמו מעט למטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה".
1979 סנהדרין צ, סע"א ואילך. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה , הרי מובן, שגם מעשינו ועבודתינו צ"ל בדוגמת הענין שרוצים שיהי' בביאת המשיח.
12 ראה משנה סוטה ח, ב. ט, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכמו בכל הענינים, שכפי שהאדם מתנהג למטה ("כגוונא דאיהו קיימא כו'" ), כך מתנהגים עמו מלמעלה – הנה עי"ז שמתעסק עם נה"ב כו', אזי נמשך לו סיוע מלמעלה לילך בעילוי אחר עילוי בעבודתו כו'130.
1306 ראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובזה יובן מה שנענש בשכחה דוקא, והשכחה היתה בענין נשיאת הארון בכתף, שעונש זה הי' מדה כנגד מדה.
129 סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענן
מקור מפורש
בדף זה
לגמרי כו', והגם כי אין לך דבר שעומד בפני התשו', אמנם צריכים לזה תשובה גדולה תשובה עילאה מעומקא דלבא כו', וכמו תשובת ראב"ד שיצאה נפשו מבכי' על היותו נפרד כו', שזהו מדה במדה שלא בטלה שכשם שע"י החטא ועון כרת נפשו מחיי החיים, כן בתשובתו החזקה הלזה נפרד נפשו מכל תאוות שבעולם להעלותה ולקשרה באוא"ס חיי החיים וה' יסלח לו ויכפר על נפשו מאשר פגם, לעלות במעלות ולקשר נפשו בה' אחד ומקום שבע"ת עומדי' כו'.
365 מדה במדה שלא בטלה : ראה שבת קה, ב. סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה
מקור מפורש
בדף זה
כי עבודת הקודש עליהן בכתף ישאו והוא נשא את הארון בעגלה וצ"ל מה הי' החטא של דוד שנענש ע"ז ולמה נענש דוקא בשכחה, ובזה דוקא ששכח לישא את הארון בכתף ונשאו בעגלות, והענין דדוד שיבח את התורה במה שכל חיות העולמות תלוי בתורה דהנה תפילין הם המשכה מלמעלמ"ט ואם יארע פסול בהתפילין בטל כל ההמשכה וכן קרבן הוא העלאה מלמטלמ"ע אימתי כשהוא כתיקונה אבל כשיחשוב הכהן איזה מחשבת חוץ בטל כל ההמשכה והעלאה, והמשכה זהו חיות כל העולמות, ודוד שהי' צר לו מאד בגשמיות הי' משתעשע מאחר שכל חיות כללות העולמות תלוי בתורה והוא לומד תורה וא"כ אינו תופס מקום כל עניני גשמיות, וזהו שהי' מעדן עצמו כתולעת בעת שלמד תורה שהרגיש התענוג שיש בתורה ולא הי' תופס מקום אצלו כל התענוגי העוה"ז, אך הנה בחי' זו הוא בחי' חיצוניות שבתורה אך הנה יש עוד בחי' פנימיות התורה שעלי' נא' לא ידעה אלקים הבין דרכה פי' כשמשיגים נו"ן שערי בינה אז יכולים להבין הדרך של תורה, וכתי' ואהי' אצלו אמון אצלו דוקא ועל ל' הקבלה הוא שעשועי המלך בעצמותו שלגבי בחי' זו כל בחי' חיצוניות התורה שחיות העולמות תלוי בה אינו תופס מקום כלל, ומפני ששיבח את התורה בחיצוניות לכן נפל בשכחה שהוא מאחוריים וחיצוניות והוא מדה נגד מדה, והעיקר הי' ששכח לישא את הארון ונשאו בעגלות דהנה על הארון כתי' כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים ואי' בירושלמי שהיו כתובים מכל צדדיהן ולא הי' בחי' אחור כלל לכן צריכים לשאת אותם בכתף כדי לחברם באחורים ולא יהי' שכחה, אך העונש שלו הי' צ"ל שיפול בשכחה מדה כנגד מדה ואם לא הי' שוכח לשאת את הארון בעגלה לא הי' נופל בשכחה לכן שכח לשאת את הארון בכתף ונשאו בעגלה.
48 מדה נגד מדה : ראה שבת קה, ב. סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר