ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א

141

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט ב־9 עמודים חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כמסקנה) יש מקום בהגיון, וכן היא מתאימה לדעת התורה, שהרי מדובר כאן על תנאים ואמוראים שכל עיסוקם היה בתורה, ומובן שכל מחשבה שלהם איננה דעה של סתם שאינה אפשרית על פי התורה.

יותר מכך: רב אשי מסדר הגמרא הרי לא הכניס לגמרא כל דיון וסברא שנשמעו בבית המדרש⁹, אף מובן שגם לסברות אלו היה מקום לפי דעת התורה, ובמיוחד במסגרת הסוגיא שבה נאמרו. ומכך שסברות אלו בכל זאת הכניס רב אשי לגמרא, מובן, שלא זו בלבד שיש להן מקום על פי דעת התורה, אלא שבאמצעותן ניתן להבין טוב יותר את הסוגיא המסויימת הזאת, ויש לומר שאף מסקנת ההלכה מובנת יותר¹⁰.

ולפי כל זאת, יש להבין: מהי משמעות הסברות ש"נקבר ערום" או "ערום בלא מצוות", על שום שאוחז ספר תורה ערום?

ג. "נקבר ערום" – תוצאה ולא רק עונש

בפשטות יש לומר, ש"כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום" אינו עונש סתמי, אלא תוצאה של האחיזה. כלומר, זהו עונש של מידה¹¹ כנגד מידה. אדם מושווה לספר תורה, כנאמר בגמרא¹² "העומד על המת בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע. הא למה זה דומה? לספר תורה שנשרפה". ובמילא כאשר הוא אוחז ספר תורה ערום¹³, גם הוא – הדומה לספר תורה – "נקבר ערום", כפשוטו, ללא לבושים.

אך הגמרא שוללת אפשרות זו – "ערום סלקא דעתך", כי "נקבר ערום" ללא לבושים, זהו עונש לגוף בלבד, ואילו ההשוואה בין האדם לספר תורה היא בעיקר לגבי הנשמה¹⁴, ולפיכך

הערות

9. ראה גם הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג קו"א סק"א.
10. להעיר מס' עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ג פ"ח – ושם גם בנדו"ד.
11. סוטה ח, ב (במשנה). וש"נ.
12. שבת קה, ב. מו"ק כה, א.
13. כפרש"י "בלא מטפחת סביב ספר תורה". ובפשטות הוצרך לפרש כן שלא נטעה לפרש שאוחז ס"ת כשהוא – האדם – ערום, כדמשמע לכאורה מפשטות לשון הרמב"ם הל' ס"ת פ"י ה"ו. ראה שו"ת הרדב"ז ח"ב סתשע"א. שו"ת מהרי"ט ח"א סקל"ו. הגהות בני בנימין לרמב"ם שם. ראה פרמ"ג (משב"ז) או"ח ר"ס קמז. ואכ"מ.
14. כן מפורש בפרש"י מו"ק שם: דתורה קרוי' נר .. ונשמה נקראת נר. בכתובות יז, סע"א: נטילתה כנתינתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא. ופרש"י: נטילתה של תורה ממנו כנתינתה בסיני נטילתה היינו כשמת ותלמודו בטל. ושם מדובר בהוצאת מת לקבורה ולא בשעת יציאת נשמה (וראה מו"ק (ושבת) שם בחכם ואדם כשר לאחר יציאת נשמה חייב לקרוע). אבל זהו רק למאן דקרי ותני, בת"ח, שאז י"ל שנקבעה התורה בו, עד שנק' "גופן אש" (חגיגה בסופו), משא"כ בשאר כל אדם, אף לפרש"י (שבת שם) "אף נשמת ישראל הניטלת דומה לו (לס"ת שנשרף) שאין לך ריק בישראל שאין בו תורה ומצוה", הרי אי"ז כת"ח. וראה טור יו"ד סי' שמ בשם הרמב"ן ובב"י וב"ח שם. אבל ראה שטמ"ק כתובות שם (מתלמידי רבינו יונה, רב אחא וריטב"א שם). ועצ"ע. ואכ"מ.

מצוטט ב־9 עמודים

תורת מנחם 9

נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ג ע' 141
נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח לקו"ש חכ"ג ע' 141
נט - שנת תש"ל - חלק שני ‹ שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ג ע' 141
סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ג ע' 141
סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ג ע' 141
סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ג ע' 141
סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ג ע' 141
סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ג ע' 141
ע - שנת תשל"ג - חלק ראשון ‹ שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"ג ע' 141

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.