226
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. שכר שמירת שבת:
"נחלה בלי מצרים"
על ברכת הקב"ה ליעקב אבינו "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"1 אומרים חז"ל2: "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר3: אז תתענג על ה' וגו' והאכלתיך נחלת יעקב וגו'. לא כאברהם... ולא כיצחק... אלא כיעקב שכתוב בו: ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".
ידוע4, ששכר מצוה ניתן מדה כנגד מדה. יש, אם כך, להבין: במה מצות שבת היא בבחינת "בלי מצרים" (ללא " גבול), שלכן5 שכרה הוא "נחלה בלי מצרים"6?
ב. שמירת שבת ע"י יעקב מוזכרת בתורה במפורש, ובעיקר ענין תחומין
את הענין ששכר שמירת שבת מתבטא בברכת "ופרצת" ("נחלה בלי מצרים") מצאנו אצל יעקב עצמו:
חז"ל אומרים7: "אברהם, שאין כתוב בו שמירת שבת, ירש את העולם8 במידה, שנאמר9: קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו', אבל יעקב, שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר10: ויחן את פני העיר – נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את העולם8 שלא במידה, שנאמר1: והיה זרעך כעפר הארץ"*.
מפרשים11 מסבירים שבמילים
אברהם, שאין כתוב בו שמירת שבת" אין הכוונה לכך שבתורה לא הוזכר שהוא שמר מצות שבת, שהרי כתוב12 אצל אברהם "וישמור משמרתי", וחז"ל מבארים על־כך13: "אפילו הלכות עירובי חצרות היה אברהם יודע" – אלא הכוונה במילים אלו היא, שאצל אברהם מוזכרת שמירת שבת באופן כללי, משולבת בשמירת כל המצוות,
הערות
- 1. פרשתנו כח, יד.
- 2. שבת קיח, סע"א ואילך.
- 3. ישעי' נח, יד.
- 4. ראה סוטה ח, ב וט, ב (במשנה). ובכ"מ. וראה תניא פל"ט (נג, א): שמשכרה נדע מהותה כו'.
- 5. ראה ב"י או"ח ר"ס רמב. חדא"ג מהרש"א שבת שם.
- 6. ועיין שו"ע אדה"ז שם: נתפרשו בשבת ע"י הנביאים .. ועונג .. וכל המענג את השבת שכרו מפורש בקבלה אז תתענג על ה' וגו' ובדברי רז"ל שמוחלין כו'.
- 7. ב"ר פי"א, ז. פס"ר ספכ"ג.
- 8. בפס"ר שם: הארץ.
- 9. לך יג, יז.
- 10. וישלח לג, יח.
- *. וסיפא דקרא: ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה (פי' מהרז"ו). ובפס"ר (וכן בב"ר הוצאת טיאדור) הובא הסיום בפנים.
- 11. רש"י לב"ר שם. פי' מהרז"ו שם.
- 12. תולדות כו, ה.
- 13. ב"ר פס"ד, ד. וש"נ. וראה גם פירש"י עה"פ. ש
בראשית רבה י״א:ז׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר, אַבְרָהָם שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יג, יז): קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וגו'. אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, יח): וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, נִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה, וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹא בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יד): וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וגו'.
רש"י על בראשית רבה י״א:ז׳ - הטקסט מספריא
אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת. בפירוש אלא וישמור משמרתי:
בראשית רבה ס״ד:ד׳ - הטקסט מספריא
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי (בראשית כו, ה), רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא, תַּרְוֵיהוֹן אָמְרֵי בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה שָׁנָה הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, מִנְיַן עֵקֶ"ב שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹל בּוֹרְאוֹ. (בראשית כו, ה): וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי, רַבִּי יוֹנָתָן מִשֵּׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִלּוּ הִלְכוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת הָיָה אַבְרָהָם יוֹדֵעַ. תּוֹרֹתָי, שְׁתֵּי תוֹרוֹת, שֶׁקִּיֵּם אֲפִלּוּ מִצְוָה קַלָּה שֶׁבְּעַל פֶּה. רַבִּי סִימוֹן אָמַר אֲפִלּוּ שֵׁם חָדָשׁ שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִקְרוֹא לִירוּשָׁלַיִם הָיָה אַבְרָהָם יוֹדֵעַ, דִּכְתִיב (בראשית כב, יד): וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם ה' יִרְאֶה, וּכְתִיב (יחזקאל מח, לה): וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם ה' שָׁמָּה, וּכְתִיב (ירמיה ג, יז): בַּיּוֹם הַהוּא יִקְרְאוּ לִיְרוּשָׁלָיִם כִּסֵּא ה'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה אֵין כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ הֲלָכָה בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, מַאי טַעְמֵיהּ (איוב לז, ב): שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא, וְאֵין הֶגֶה אֶלָּא תוֹרָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ח): וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.