226

ולא בפירוט מיוחד, ואילו אצל יעקב " מצויינת בפירוט העובדה שהוא שמר מצות שבת.

מן העובדה שמצות שמירת שבת מוזכרת בתורה אצל יעקב, ולא אצל אברהם, מובן, שמצות שבת נתייחדה אצלו משאר המצוות¹⁴, ומפני החשיבות המיוחדת שבקיום מצות שבת על־ידו, זכה יעקב לברכת "ופרצת". –

כן יש לומר שאם כי יש לברכת "ופרצת" קשר לשמירת שבת בכללותה, כלשון חז"ל "יעקב, שכתוב בו שמירת שבת", בכל זאת – מן העובדה שמכל פרטי מצות שבת שקיים יעקב, מוזכר בתורה דוקא הפרט "קבע תחומין" יש ללמוד שיש לברכה זו קשר מיוחד לענין של תחומין.

במילים אחרות: החשיבות המיוחדת שבקיום מצות שבת, שבה הצטיין יעקב, מתבטאת במיוחד בקיום ענין התחומין.

יש להבין: (א) על מה התבססה החשיבות במיוחדת שבקיום מצות שבת על־ידי יעקב, על פני קיום מצוה זו על־ידי אברהם, שבזכותה מוזכרת המצוה רק אצל יעקב, ואשר בעקבותיה זכה יעקב לברכת

ופרצת"? (ב) מדוע מתבטאת חשיבות זו דוקא בענין של תחומין¹⁵?

ג. במצות מנוחה בשבת שוים כל היהודים

התשובה לשאלות אלו תובן על־פי הדברים שלהלן.

כ"ק אדמו"ר האמצעי, בעל הגאולה

של י' כסלו¹⁶, מסביר במאמרו "אתה אחד"¹⁷ את ההבדל בין מצות שבת למצוות האחרות:

בשאר המצוות ישנם הבדלים בין אופן קיומן על־ידי צדיקים גדולים לבין אופן קיומן על־ידי אנשים פשוטים, שהרי הן מתקיימות באמצעות "עבודה ועשיה" – פעילות חיובית.

הנחת תפילין כנגד הלב ועל הראש, למשל, מתקיימת על־ידי צדיקים גדולים באופן נעלה יותר, שהרי לבם ו"המוחין" (כוחות השכל) שבראשם, נעלים ביותר, שלא בדומה לאנשים פשוטים. וכך בשאר המצוות.

לעומת זאת מבוססת מצות שמירת שבת על מנוחה ושביתה מעשיה,