431
ו"הנהגה נסית" זו — עבודת ה' של היהודי (על-ידי תורה ותפילה ומצוות124) בלי מגבלות — צריכה להיות בכל הענינים: הן במצוות שהן בין אדם למקום, והן במצוות שהן (גם) בין אדם לחברו125, החל מ"ואהבת לרעך כמוך126", והן במצוות הקשורות עם לאיהודים וישוב העולם בכלל127.
* * *
כפי שידוע הנהגתו של הקב"ה היא באופן של "מדה כנגד מדה"128. מכך מובן שכאשר הנהגתו של יהודי היא "הנהגה נסית" מעורר הדבר הנהגה נסית אלוקית, הן כלפיו כפרט, הן כלפיו כחלק מכלל ישראל, וגם כלפי העולם כולו, הוא "ממשיך" (מביא) את הברכות האלוקיות — גם ללא הגבלות.
ויהי רצון, שעל ידי כך שכל אחד יעשה החלטות איתנות בכל המוזכר לעיל, יקבל הקב"ה את החלטותיו מיד כאילו בוצעו בפועל129, ובמיוחד מאחר ואנו נמצאים כבר מספר ימים בשנה החדשה, ודאי הוחל בביצוע ועשיה בפועל ממש —
ויקויימו בפשטות ראשי התיבות של השנה הזאת, ש"תהא שנת נסים", שוודאי תהיה — וכבר החלה בפועל — שנה של נסים, כאשר כל יהודי זוכה לראות במוחש את ההנהגה הנסית של הקב"ה, עד לנסי נסים130,
הערות
- 124. תורה ותפילה ומצוות : שלשה דברים שעליהם העולם עומד (אבות פ"ה מ"ב): תורה, עבודה (תפלה — רבינו יונה לאבות שם), וגמ"ח (מצוות — דצדקה נקראת בשם מצוה (סתם) — תניא פל"ז (מח, ב), וכן כל המצוות נקראות בשם צדקה — תו"א מקץ לח, ג. סה"מ מלוקט ח"א ע' רח, ובהנסמן שם הערה 33).
- 125. (גם) בין אדם לחברו : שגם הן ציווי המקום הן, ויתירה מזו (עיקר) קיומם צ"ל מפני שהן ציוויי המקום, ויתירה מזו — גם ב"נ המקיים אותן צ"ל מפני שכך צוה המקום ע"י משה (רמב"ם הל' מלכים ספ"ח).
- 126. ואהבת לרעך כמוך : קדושים יט, יח. שהוא "כלל גדול בתורה" — תו"כ (הובא בפרש"י) עה"פ. ויתירה מזו: זו היא כל התורה כולה — שבת לא, א. וראה תניא פ' לב. וראה בארוכה קונטרס אהבת ישראל.
- 127. מצוות הקשורות עם לאיהודים וישוב העולם בכלל : ראה לקו"ש ח"ה ע' 158 ואילך. שם ע' 404 ואילך. חכ"ו ע' 132 ואילך.
- 128. "מדה כנגד מדה" : פס"ז עה"פ שמות ג, ו. וראה סוטה ח, ב. ט, ב. ומדה טובה מרובה — פס"ז שם. סוטה יא, א. וראה תוד"ה מרים — שם, מתוספתא שם רפ"ד. ולהעיר מתורת הבעש"ט עה"פ (תהלים קכא, ה) ה' צלך, דכמו שהצל עושה מה שהאדם עושה, כך הבורא ב"ה כביכול עושה מה שהאדם עושה — כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' ס. וראה ג"כ או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) פ, ג (בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך — סי' רסד). הוספות סי' יט. ועיין ג"כ בהנעתק בס' בעש"ט עה"ת ח"ב פ' קדושים אות כא ואילך, ובהערה שם.
- 129. יקבל. . החלטותיו מיד כאילו בוצעו בפועל : ראה שו"ע או"ח סתקע"א ס"ג. וראה תענית ח, ב.
- 130. נסי נסים : וכמרומז בהר"ת כפי שנתפשט בדיבור בפועל "תהא שנת נסים" לשון רבים. ובמכ"ש מדרשת חז"ל (ברכות נז, רע"א): הרואה (בחלום) חנינא. . נסי נסים נעשו לו. ובפרש"י שם: חנינא, נוני"ן הרבה נסים רבים.
משנה אבות ה׳:ב׳ - הטקסט מספריא
עשרה דורות מאדם עד נח. להודיע כמה ארך אפים לפניו. שכל הדורות היו מכעיסין ובאין. עד שהביא עליהם את מי המבול. עשרה דורות מנח עד אברהם. להודיע כמה ארך אפים לפניו. שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם וקבל עליו שכר כולם:
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ח׳ - הטקסט מספריא
חלוצי צבא כשיכנסו בגבול העכו"ם ויכבשום וישבו מהן מותר להן לאכול נבלות וטרפות ובשר חזיר וכיוצא בו אם ירעב ולא מצא מה יאכל אלא מאכלות אלו האסורים וכן שותה יין נסך מפי השמועה למדו ובתים מלאים כל טוב ערפי חזירים וכיוצא בהן.
וכן בועל אשה בגיותה אם תקפו יצרו אבל לא יבעלנה וילך לו אלא מכניסה לתוך ביתו שנאמר וראית בשביה אשת יפת תואר ואסור לבעול אותה ביאה שניה עד שישאנה.
אין אשת יפת תואר מותרת אלא בשעת השביה שנאמר וראית בשביה בין בתולה בין בעולה בין אשת איש שאין אישות לעכו"ם והשקת אף על פי שאינה יפה בה ולא בחברתה שלא יבעול שתים ולחקת לך לאשה שלא יקח שתים ויבעול אחת ויניח אחת לאביו או לאחיו ומנין שלא ילחצנה במלחמה שנאמר והבאתה אל תוך ביתך יכניסה למקום ואחר כך יבעול.
הכהן מותר ביפת תואר בביאה ראשונה שלא דברה תורה אלא כנגד היצר אבל אינו יכול לישאנה אחר כך מפני שהיא גיורת.
וכיצד דין ישראל ביפת תואר אחרי שיבעלנה ביאה ראשונה והיא בגיותה אם קבלה עליה להכנס תחת כנפי השכינה מטבילה לשם גרות מיד ואם לא קבלה תשב בביתו שלשים יום שנאמר ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים וכן בוכה על דתה ואינו מונעה ומגדלת את צפרניה ומגלחת את ראשה כדי שתתגנה בעיניו ותהיה עמו בבית נכנס ורואה אותה יוצא ורואה אותה כדי שיקוץ בה ומגלגל עמה כדי שתקבל אם קבלה ורצה בה הרי זו מתגיירת וטובלת ככל הגרים.
וצריכה להמתין שלשה חדשים חדש של בכיה ושני חדשים אחריו ונושאה בכתובה וקידושין אם לא חפץ בה משלחה לנפשה ואם מכרה עובר בלא תעשה שנאמר ומכר לא תמכרנה בכסף [ואם מכרה] אינה מכורה ומחזיר הדמים וכן אם כבשה אחר שנבעלה לשם שפחה משישתמש בה עובר בלא תעשה שנאמר לא תתעמר בה שלא ישתמש בה.
לא רצתה להתגייר מגלגלין עמה שנים עשר חדש לא רצתה מקבלת שבע מצות שנצטוו בני נח ומשלחה לנפשה והרי היא ככל הגרים התושבים ואינו נושאה שאסור לישא אשה שלא נתגיירה.
נתעברה מביאה ראשונה הרי הולד גר ואינו בנו לדבר מן הדברים מפני שהוא מן העכו"ם אלא בית דין מטבילין אותו על דעתם ותמר מביאה ראשונה של יפת תואר היתה אבל אבשלום נולד מאחר הנישואין נמצאת תמר אחות אבשלום מאמו ומותרת להנשא לאמנון וכן הוא אומר דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך.
יפת תואר שלא רצתה להניח ע"ז אחר השנים עשר חדש הורגין אותה וכן עיר שהשלימה אין כורתין להן ברית עד שיכפרו בע"ז ויאבדו את כל מקומותיה ויקבלו שאר המצות שנצטוו בני נח שכל עכו"ם שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגין אותו אם ישנו תחת ידינו.
משה רבינו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל שנאמר מורשה קהלת יעקב ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות שנאמר ככם כגר אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצות וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח וכל מי שלא יקבל יהרג והמקבל אותם הוא הנקרא גר תושב בכל מקום וצריך לקבל עליו בפני שלשה חברים וכל המקבל עליו למול ועברו עליו שנים עשר חדש ולא מל הרי זה כמן האומות.
כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.