6

לידי מעשה ממש, ש"יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטורת לפני ה'"⁴², עד אשר לאחר מעשה קרח ישראל עדיין התלוננו וכו' – הרי אז בא ה"קצף" שכבר התחיל לפני כן⁴³, לידי גילוי בפועל – "יצא הקצף...".

ז. זהירות כלפי כל יהודי

מכך לומדים עד כמה יש להזהר כלפי הזולת:

למרות שקרח הקהיל את כל העדה במחלוקתו נגד משה רבינו⁴⁰, למרות זאת עדיין לא "יצא הקצף מלפני ה'". ויותר מכך: כל עוד ניהל קרח את המחלוקת בטענות ובדיבורים בלבד, ולא היה לכך ביטוי במעשה, לא נענשו אפילו קרח ועדתו⁴⁴.

רק כאשר הגיעו לידי מעשה בפועל, לאחר אזהרה חמורה⁴⁵, והקטירו קטורת, רק אז נגרם קצף – תחלה נענשו הם, ולאחר מכן פרצה המגיפה בבני ישראל.

ומכך נלמדת ההוראה:

אפילו יהודי שמסיבות שונות ומשונות אינו נשמר מדברים בלתי רצויים, הרי כל עוד אין הוא בא לידי מעשה בפועל "לחלוק על הקדוש־ברוך־הוא"⁴⁶, עדיין יהודי זה הוא במצב של נשיאת חן בעיני אלקים, ואין עליו ענין של קצף ח"ו.

ואדרבה: הקדוש־ברוך־הוא מאריך אף ו"הקדוש־ברוך־הוא עוזרו"⁴⁷ באופן של חן ואהבה להשיבו בתשובה, ולהיות "אהוב ונחמד לפני הבורא..."⁴⁸.