172

עם הקדוש־ברוך־הוא ושל הקדוש־ברוך־הוא עם ישראל, ובאופן שעדיין אין לו פירוש מדוייק – "אין להם עד" – בדומה לידיעה וההכרה הכללית, שהוי' אורי וישעי וה' מעוז חיי⁶⁰.

לאחר מכן בא הענין של "האמרת והאמירך" לידי ביטוי ב"להיות לך לאלקים" וב"להיות לו לעם סגולה: התקשרותו לקדוש־ברוך־הוא באה לידי ביטוי מסויים, הוא יודע ש"אנו עמך ואתה אלקינו..."⁶¹, בדומה ל"אחת שאלתי... שבתי בבית הוי'"⁶².

לאחר מכן מתבטא הדבר בענינים מפורטים: "וללכת בדרכיו...", "ולשמור כל מצותיו..." – בדומה ל"לחזות בנועם הוי'...".

יד. שתי דרגות ב"שם הוי'"

אמנם, הפסוק הראשון של לדוד ה' אורי מבטא רק את הידיעה וההכרה הכללית בקשר של היהודי עם הקדוש־ברוך־הוא, אך למרות זאת יש בהכרה עצמה שני ענינים: "ה' אורי וישעי", ו"ה' מעוז חיי".

ויש לומר, שפעמיים שם הוי' המוזכר כאן – "הוי' אורי וישעי" ו"הוי' מעוז חיי" – הן בדומה לדברי רש"י⁶³ על שני שמות הוי' בי"ג מדות הרחמים: אחת קודם שיחטא, ואחת לאחרי שיחטא וישוב.

ההסבר לכך הוא⁶⁴:

חטא יכול להיעשות משתי סיבות: א) היצר הרע מפתה את האדם לגבי עבירה מסויימת, שאין זו עבירה, או אף יש בכך מצוה. ב) ידוע לו שזוהי עבירה, אך אין בכוחו להתגבר על היצר הרע⁶⁵.

זוהי המשמעות של "ה' אורי וישעי": א) הקדוש־ברוך־הוא מאיר ליהודי, כדי שיראה את האמת מהו טוב ומהו רע, ב) הוא עוזר לו להתגבר על היצר הרע⁶⁶. ושם הוי' זה הוא "קודם שיחטא" – אין הוא מאפשר להגיע ל"יחטא", למרות שיצרו מתגבר עליו⁶⁷.

אחר כך מגיעים לדרגה הנעלית יותר של הוי'⁶⁸, שהיא "מעוז חיי": גם לאחר שנכשל, יש בו הכח של הוי'