שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, יא
יהי רצון שיעשה כל אחד ואחת את התלוי בו בכל האמור ויראה אשר "הוי' אורי וישעי ומעוז חיי" וממלא כל אשר שואל ומבקש לטובה ועד לקיום היעוד "ואזבחה באהלו זבחי תרועה" – בבית מקדשנו השלישי אשר יבנה במקומו ע"י משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
9 היעוד : תהלים כז, ו.
חודש החשבון . . ההכנה : ראה לקוטי מהרי"ל במקומו. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. טואו"ח ר"ס תקפ"א. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
אומרים . . הוי' אורי : כי בו מאירים י"ג מדות הרחמים (רשימות הצ"צ לתהלים עה"פ. ובפנים יפות שם: שמעתי הטעם מפני שיש בו י"ג שמות הוי' כנגד יג"מ שאומרים באלול. וראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
מזמור : תהלים כז. וראה פנים יפות שם פי' כל המזמור על אלול ר"ה יוהכ"פ וחה"ס.
בפשוטו של דבר : אבל עיין רשימות הצ"צ לתהלים. פנים יפות ועוד.
יש לבאר : ולהעיר מפי' הראב"ע עה"פ שיש אומרים כו'. ראה ג"כ רד"ה לדוד הוי' אורי וסד"ה אשרי העם, תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 279 וע' 290).
תוארים כלליים : מתאים להנ"ל שהחודש – כללי.
שתי דרכים : ובהתאם לזה שני דרכים אחת של ג"ע ואחת כו' (ברכות כח, ב. ולהעיר מקידושין ב, ב).
החיים והטוב כו' : נצבים ל, טו. ולהעיר מפי' הבעש"ט עה"פ (בצוואת הריב"ש).
איזוהי דרך : ראה לקו"ת ואתחנן ד"ה שמע ישראל .
ואחז"ל אשר בכל יום . . הקב"ה עוזרו : סוכה נב, סע"א ושם.
ששלימות כו' בעולמנו כו' ללכת : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
ומחיים אל חיים : להעיר ממחז"ל עשרה נקראו חיים (אדר"נ ספל"ד).
ובדרגא נעלית יותר : שלכן נאמר בזה הוי' עוה"פ. וראה לקו"ת חוקת (נז, ג). וראה תוד"ה שלש (ר"ה יז, ב).
בכל יום כו' בעיר : טושו"ע או"ח ר"ס תקפ"א. וראה ד"ה ענין תקיעת שופר בר"ח אלול (אוה"ת להצ"צ נצבים ע' א'רפ).
וביאר הרמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד . וראה המשך תרס"ו בתחלתו.
החיות אשר בישן ונרדם : להעיר ממרז"ל שינה אחד כו' (ברכות נז, ב. וראה ג"כ זח"א רז, רע"א). ובב"ר (פי"ז, ה ) ג' תרדמות הן כו'.
וחפשו : להעיר מפסחים (ז, ב) וחיפוש מחיפוש כו' חופש כל חדרי בטן.
ויודע . . לכסלה : ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב . אגה"ת פ"א (צא, רע"א).
מעיד עליו : ראה יל"ש הושע רמז תקלב בסופו. אוה"ת להצ"צ לשבת שובה (ע' א'תקך).
יבנה במקומו כו' : ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ב) כל אלו דס"ל דגז"ד של יחיד אינו נקרע, (עיין ר"ה יז, ב ונדה ע, ב) ודלא כר' יצחק, ע"כ דס"ל ג"כ כדעת ר' יוסי, כיון דמצלינן אקצירי ומריעי, וכאי' בר"ה (טז, א), - ודוחק גדול לתרץ דכולם לא היו מתפללילם אקצירי ומריעי, ובפרט שבש"ס אומר בפשיטות כמאן מצלינן האידנא, משמע שכו"ע היו עושין כן, ועיג"כ בנדרים (מט, ב) דרבא לא קאמר אי בעית אימא דמצלינן אקצירי ומריעי גם אליבא דרבנן (אף דיש לדחות דשאני התם שלא הובא ענין זה אלא דרך אגב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כאשר אדם נמצא "לבדו" הוא במצב שונה לחלוטין מהימצאותו עם אנשים נוספים, כי הבדידות גורמת לו צער רב.
16 כמובן בפשטות. וגם בן חמש (למקרא) מרגיש זה בעצמו כשנשאר לבדו. ולהעיר ממה ש"בדד ישב" הוא עונש על לה"ר (ערכין טז, ריש ע"ב. פירש"י תזריע יג, מו). ואף שהיו גם אשת נח, בניו ונשי בניו (ולפי מדרש ב"ר שהובא בפירש"י לך לך יד, יג – גם עוג), הרי מובן שח' (או ט') אנשים נקראים "לבד" לגבי מצבם כמו שהיו מקודם. ולהעיר מלשון רז"ל (ר"ה יז, ב. יח, א) "הא ביחיד ... בצבור" (היינו עשרה). ולהעיר מפירש"י שלח יד, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תבא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש לומר, שפעמיים שם הוי' המוזכר כאן – "הוי' אורי וישעי" ו"הוי' מעוז חיי" – הן בדומה לדברי רש"י על שני שמות הוי' בי"ג מדות הרחמים:
63 תשא לד, ו. וכ"ה בתוס' ד"ה שלש עשרה מדות (ר"ה יז, ב). ולהעיר ממ"ש בסדור ר' שבתי רשקובר (בסדר כוונת ר"ח אלול) ובפנים יפות (פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי – "שמעתי"), שבמזמור זה ישנם י"ג שמות הוי' כנגד י"ג מדות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
9 שאינן חוזרות : ר"ה יז, ב. ובזת"ג (קמז, א) : יג' מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכולא, ועיין תשובת ר' האי גאון (בס' הפרדס להרמ"ק שיא בתחלתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
8 זכות שלש עשרה מדות : ראה ר"ה יז, ב. פרש"י עה"פ תשא לג, יט. וראה אוה"ת תשא (ע' בימה. בינט ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד עקב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
אומרים המפרשים, שרש"י רוצה להבהיר מדוע נאמר כאן "לא ישא פנים" , ולפני כן, בברכת כהנים, נאמר "ישא ה' פניו אליך" .
4 וראה ברכות כ, ב. ר"ה יז, סע"ב. נדה ע, ב. ספרי נשא שם. פיה"מ להרמב"ם מגילה פ"ד (הי' קורא) מ"ח. ובכ"מ. ובתוס' ר"ה ונדה שם, שע"פ פשוטו של מקרא אין זו סתירה בין הכתובים. אבל ראה חדא"ג מהרש"א נדה שם (סט, ב ד"ה וששאלו). לקו"ת נשא ד"ה כה תברכו (כו, סע"א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וירא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
משום שהחשיב עצמו נחות מכולם – "משים עצמו כשיריים" – משום כך הוא השפיע חסד לכולם.
29 ר"ה יז, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל, מצד מעלה זו גופא – יש צורך בזהירות ביותר, כדי שלא יבוא לידי טעות, שיכול הוא להשאר במעמדו ומצבו, וראי' לטעותו, שאף שנמצא עתה ב"עובדין דחול", ל"ט מלאכות (שהרי אלול איננו יום-טוב), אעפ"כ נותנים לו את הגילוי די"ג מדות הרחמים, וכמאמר הגמרא "מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ", "ויעבור הוי' על פניו ויקרא הוי' הוי'", שזהו משם הוי' שלמעלה מהשתלשלות.
13 ר"ה יז, ב. ועיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו הטעם שתשובה קורעת גזר דינו של אדם (אפילו לאחר שנחתם), דכיון שע"י התשובה נשתנה מהותו, הרי הוא אדם אחר לגמרי, שעליו לא הי' מעולם גזר דין זה.
21 ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו ג"כ מ"ש נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים, דנושא עון ועובר על פשע הם י"ג מדות הרחמים שלמעלה מהשתלשלות, והכלי להמשכת בחי' יגמה"ר שלמעלה מהשתלשלות הו"ע משים עצמו כשיריים, וכנ"ל שהביטול הוא כלי להמשכת האור שלמעלה מהשתלשלות.
31 ר"ה יז, ב. סנהדרין קיא, ב. וראה אוה"ת שבהערה 13.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
וזהו כללות הענין דיגמה"ר שבהם נאמר ויעבור הוי' על פניו ויקרא הוי' הוי', דפניו הו"ע תומ"צ שהם פנימיות הרצון, אמנם בחי' יגמה"ר הם על פניו , שהם למעלה גם מהפנימיות דתומ"צ, ולכן נאמר הוי' הוי' ב"פ, קודם שיחטא ולאחר שיחטא , שגם אז הוא נושא עון ועובר על פשע, ועד שזדונות נעשים כזכיות.
12 ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לקשר זה עם המבואר במאמר ד"ה אתם נצבים באור התורה (שנמצא עתה בדפוס), שמלת נצבים הוא לשון נפעל, שזהו ענין שנעשה ע"י אחר [שעל זה מורה האות נ' דנצבים, וכמו החילוק בין כותב לנכתב, שכותב היינו שהוא עצמו כותב, ונכתב היינו ע"י אחר , וזהו גם החילוק בין עומד, שהוא מצד עצמו, לנצב, שהוא ע"י אחר ], ומבאר , שנמשך הכח על זה מלמעלה, וכמ"ש אח"כ למען הקים אותך היום לו לעם, והיינו, שענין הקימה אינו מצד עצמו, אלא נעשה מלמעלה (הקים אותך), והו"ע המשכת וגילוי י"ג מדה"ר, שזהו גילוי מלמעלה שאינו תלוי במעמדו ומצבו של האדם , כמובן מזה שהתחלת י"ג מדה"ר היא הוי' הוי' , א' קודם שיחטא וא' לאחר שיחטא (כמ"ש התוס' בשם המדרש ), והיינו, שי"ג מדה"ר הם גם למי שחטא כו', והיינו לפי שזהו גילוי מלמעלה שאינו תלוי במעמדו ומצבו של האדם .
621 ד"ה שלש עשרה מדות – ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" , ולכאורה אינו מובן :
1557 ראה ר"ה יז, ריש ע"ב ובפי' הרי"ף לע"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובפרטיות יותר, דהנה, ידוע שבחודש אלול מאירים י"ג מדה"ר, שגדלה מעלתן ביותר עד שאינן חוזרות ריקם , והרי ענין זה הוא לא רק בנוגע להמשכה מלמעלה, אלא גם בנוגע להפעולה בהאדם, שבודאי פועלים הם התעוררות בנפש האדם .
5 ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בזה, דהנה, חג הסוכות קשור עם יום הכיפורים, כידוע שהסכך של הסוכה נעשה מענן הקטורת דיוהכ"פ (כי בענן אראה על הכפורת ), והיו"ט דחג הסוכות הוא השמחה של בנ"י מצד הסליחה והמחילה וכפרה דיוהכ"פ, להיותו עת רצון, שבו מאירים י"ג מדות הרחמים שאינן חוזרות ריקן [לאחרי ההכנה ע"י כללות העבודה דחודש אלול, ימי הסליחות, ר"ה ועשי"ת.
170 ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו ג"כ שסדר הקרבת הע' פרים הוא באופן שביום הראשון מקריבים י"ג פרים , כי, מספר י"ג מורה על י"ג מדות הרחמים שאינן חוזרות ריקם , שהם בבחי' רב חסד, שזהו חסד שלמעלה ממדידה והגבלה, היינו, שההמשכה מלמעלה אינה לפי ערך עבודת האדם.
238 ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויובן ע"פ משנת"ל (במאמר ) בענין "מי א-ל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו" , "למי שמשים עצמו כשיריים" , שהמשכת י"ג מדה"ר צריכה להיות באופן שיומשכו למקום הראוי דוקא.
89 ר"ה יז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והכח על זה – לפי שמשנה דתורה נלקח מעצמותו ית', למעלה גם משלישי המדבר (שמחבר הוי' ומשה) , ועל ידו יכולה להיות הירידה למטה באופן של התלבשות, ובה בשעה נשארת במהותה – דבר ה' .
1525 למעלה גם משם הוי' דלעילא [שעז"נ בהתחלת פרשתנו "ושמי הוי' לא נודעתי להם", כי, שם הוי' שנתגלה לאבות הוא שם הוי' דלתתא (ראה אוה"ת פרשתנו ע' קכז. ועוד)], כולל גם הדרגא היותר נעלית בשם הוי' דלעילא גופא – שם הוי' שלפני הצמצום*, שאין לו אותיות (ראה תו"מ חכ"ד ע' 48. וש"נ).
*
) וכמרומז במ"ש " הוי' הוי' " (תשא לד , ו ובפרש"י) , קודם שיחטא ולאחר שיחטא (ר"ה יז , ב) – שהרי ענין החטא אינו רק עבירה , אלא כמבואר בחסידות (לקו"ת מטות פב , א . ובכ"מ) ש " חטא " הוא מלשון חסרון (וגם על זה צ"ל ענין התשובה , ולא כטעות העולם שענין התשובה הוא רק על עבירה) – החל מהחסרון שע"י ענין הצמצום , ונמצא , שהוי' הא' , קודם שיחטא , הוא שם הוי' שלפני הצמצום .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין בזה, כמשנת"ל שהפיכת המר למתוק (שגם הענינים דהיפך הטוב יתהפכו לטוב ממש) הוא ע"י גילוי שם הוי' דלעילא (הוי' דעתיקא קדישא), וענין זה שייך למשה רבינו שהמשיך י"ג מדות הרחמים שאינן חוזרות ריקם , וכדאיתא בזהר שמשה המשיך י"ג מדה"ר מעתיקא קדישא לז"א, שזהו"ע שם הוי' דלעילא שנמשך ע"י משה דוקא.
340 ר"ה יז, ב – הובא בפרש"י פרשתנו (תשא) לג, יט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכנגדם הם ב"פ הוי' – ב' מדריגות בשם הוי', כמארז"ל "הוי' הוי', אני הוא קודם שיחטא האדם , ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה" .
1195 ר"ה יז, ב. הובא בפרש"י עה"פ תשא לד, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין זה נאמר בהקדמה לכללות הענין דהתגלות י"ג מדות הרחמים, שבהם כתיב הוי' הוי' ב"פ, אחת קודם שיחטא ואחת לאחר שיחטא וישוב , כי כדי לפעול המשכת יגמה"ר, שהו"ע הסליחה ומחילה שע"י התשובה , אי אפשר שיומשך מבחי' האש, כי אם מבחי' צור דוקא.
356 ראה ר"ה יז, ב. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויובן ממדת החסד של אברהם אבינו (שזוהי הדוגמא שהובאה באגה"ק על החסד שלמעלה) שאמר ואנכי עפר ואפר, היינו, שהשפעתו היתה מצד הביטול והשפלות שהי' נחשב בעיני עצמו לשיריים (לא רק שהי' משים עצמו כ שיריים , אלא שיריים) ממש, עפר ואפר, שלכן לא מגיע לו מאומה מלבד דבר המוכרח ביותר, וכל השאר שייך וצריך ליתן לאחרים, לאורחים כו'.
2177 לשון חז"ל – ר"ה יז, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואע"פ ששם הוי' קשור גם עם מדריגה פרטית, להיותו אחד משבעה השמות שאינם נמחקים, וכידוע ששם הוי' הוא מדת הרחמים – הרי מובן ופשוט שיש ב' מדריגות בשם הוי' :
2968 להעיר מתוד"ה שלש עשרה מדות – ר"ה יז, ב (ב' הפירושים במ"ש "הוי' הוי'": (א) ש"הם שני מדות .. קודם שיחטא .. (ו)לאחר שיחטא" , (ב) "הכי קאמר קרא, הקב"ה ששמו ה', קרא ה' רחום וחנון וכו'").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו גם ענין י"ג מדות הרחמים שמאירים ב(חודש אלול, ובפרט בעשי"ת ו)יוהכ"פ , החל מ"הוי' הוי'"19 (ב"פ), ופסיק טעמא בגווייהו , א' קודם שיחטא וא' לאחרי שיחטא – שגם אז יהי' בכחו לפעול ולברר כו'.
262 ר"ה יז, ב. הובא בפרש"י עה"ת תשא לד, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והגם שישנם ד' חיות במרכבה, וכולם בי"ג תקוני דיקנא , י"ג מדות הרחמים, מ"מ, בחי' נשר הוא למעלה יותר, והיינו שבבחי' הרחמים רבים דיגמה"ר שאינן חוזרות ריקם , בזה גופא הנשר הוא בחי' רחמים רבים ביותר .
974 ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מביא בכל יום אשם תלוי , כך, שע"פ חשבון צדק, לא די בכל "אילי נביות" לכפר על כל הענינים, כמבואר בספרי מוסר, ומובן גם בפשטות, שהרי כאו"א מישראל הי' זקוק לתמיד של שחר שמכפר על עבירות הלילה ותמיד של בין הערביים שמכפר על עבירות היום , ובפרט בנוגע לג' העבירות שאין אדם ניצול מהם בכל יום, הרהור עבירה וכו' .
275 ראה ר"ה יז, ב. ב"ק צב, א. רמב"ם הל' חובל ומזיק פ"ה ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שאינן חוזרות ריקן , ועי"ז נמשכים כל הענינים הרוחניים והענינים הגשמיים .
2641 ר"ה יז, ב. הובא בפרש"י עה"ת תשא לג, יט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנתינת כח על זה היא מי"ג מדה"ר, וכמארז"ל שהראה לו הקב"ה למשה סדר תפלה ואמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם , אלא שבכל השנה כולה אין זה בדומה לכמו שהוא בעשרת ימי תשובה, וע"ד מ"ש הרמב"ם שבעשרת הימים שבין
182 ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בנוגע לענין השבועה – איתא בזהר ששבועה היא בספירת המלכות (ואילו נדר קשור עם "חיי המלך" , שהו"ע הבינה ); ואילו ענין השובע ("משביעין" מלשון "שובע") הוא באופן שנותנים כחות שהם למעלה מכל הכחות הגלויים.
2385 ראה ר"ה יז, סע"ב. זהר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולזה צריך להיות עשיית כלים, החל מענין התפלה , שהיא מלמטה למעלה , שזהו"ע אני לדודי, וזהו גם פשטות הענין די"ג מדה"ר (הרועה בשושנים, ששושנה יש בה תליסר עלין כנגד י"ג מכילין דרחמי), שהרי זוהי תפלתו של הקב"ה שנתעטף כשליח צבור , ומזה נעשה הענין די"ג מדה"ר שמזכירים בנ"י בתפלתם בכל עת מצוא ופועלים על ידם כל מה שצריך לפעול כו'75.
1609 ראה ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"דוק בלישנא, מתחלה נקט וכלהו חברייא, וכאן נקט וכל שאר חברייא, הוא, כי בחדי, שמחה, צריך להיות בבחי' שאר, שמשים עצמו כשיריים , ביטול, כמ"ש וגילו ברעדה, ועיין בתו"א בד"ה ויהי בשלח פרעה בענין ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כו'".
1294 ר"ה יז, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הרחמים שאינן חוזרות ריקם – הרי זה יפעל את היציאה מהגלות, הן מהגלות הפנימי והן מהגלות החיצוני כו'161.
1525 ר"ה יז, ב. הובא בפרש"י תשא לג, יט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בא, ח' שבט, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכמו שמבאר כ"ק אדמו"ר מהר"ש עה"פ מי א-ל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו וארז"ל למי שמשים עצמו כשיריים, דלכאורה אינו מובן, והלא הסליחה נמשכה ממקום גבוה מאד שהוא למעלה ממקום הדקדוק ולמה דוקא למי שמשים עצמו כשיריים.
59 ר"ה יז, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דכמו שבתפלה אמרו רז"ל תפלת רבים אינה נמאסת שנאמר הן א-ל כביר ולא ימאס, שהרבים בתפלתם ממשיכים י"ג מדות הרחמים, כמו"כ הוא בתורה, שע"י תורה דרבים נמשך גילוי אור עליון יותר.
9 השייכות דיגמה"ר לזה שתפלת רבים אינה נמאסת – יש לומר, כי יגמה"ר אינן חוזרות ריקם (ר"ה יז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
איהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' הכל בבחי' א"ס כי גם הכלים שנק' גרמוה"י אין הענין שלהם כמו בחי' בריאה מוגבלת ממש יש מאין אלא הם בבחי' א"ס בבלתי גבול רק שהם כחו' אלקיי' המצמצמי' האור וכל שהוא בבחי' אצי' הרי עדיין הוא בחי' אלקו' ממש כידוע וא"כ הגילוי שם אין זה בבחי' נפרד מעצמותו עדיין ועיקר הכונה הי' שיתגלה כבוד"ו בנפרדי' יש מאין דוקא וכמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו' שעיקר הכבוד הוא לרחוקי' כו' כמ"ש במ"א וד"ל אך הנה ע"י מה נעשה לו דירה זו בתחתוני' אחר שירדו להיו' בבחי' נפרד דוקא כו' הענין הוא מפני שע"י תורה ומצות נעשה בחי' יחוד עליון להיו' גילוי אור אלקי בתחתונים כו' והוא להיו' ידוע שרש ענין המצות שנק' רמ"ח איברי' דמלכא ופי' אבר הוא בחי' אור וכלי כמו כשאור הנפש מתפשט באיברי הגוף הרי נחלק לכמה מדרגו' וכללותם הוא רק בחי' המשכו' אורו' וכחו' הנפש רק שמתחלק לכמה כלים מיוחדי' כו' כך למעלה בחי' המשכו' אור המאציל בכלים בנאצלי' נק' איברי' דמלכא והן הכל רק בחי' גילוי אורו' המאציל בנאצלי' בכלים מכלים שונים ופרטיהם הן רמ"ח רמ"ח גילויי' כו' והטעם לרמ"ח מבואר בע"ח לפי שכללו' הספירו' הן רק ט' ספי' וכאו"א להיותו מתגדל ע"י החסדי' נתחלק לט' פעמי' ט' שעולה בגי' פ"א ועד שנעשה בבחי' ראש תוך סוף עולה ג"פ פ"א הרי רמ"ג ועם ה' החסדי' עולה רמ"ח כו' וד"ל ולכך נתחלקו המצות לכמה פרטי' עד שאין אחת דומה לחברתה כלל כמו התפילין ממשיכי' בחי' מקיפי' דאור אבא והאתרוג מבחי' מלכו' והסוכה מקיפי' דאימא כו' וכיוצא ולפי שהן הן בחי' רמ"ח איברי' דמלכא למעלה באצילו' והן הנקראי' חיוהי וגרמוהי שהוא כל בחי' קומת ז"א דאצי' עם בחי' המוחי' דאו"א שמלובשי' בו וכמארז"ל הקדב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית כו' וכאשר עושה צדקה והיינו ענין חסד דרועא ימינא להחיו' רוח שפלי' כו' אך בירידות המצות מבחי' אצילו' לבי"ע נתלבשו בעניני הבריאה הגשמי' עד שבעוה"ז התפילין נעשי' ע"ג קלף גשמי כו' וכמבואר כל זה במ"א וד"ל ולהיות כן ע"י המצות הנעשו' למטה בבי"ע נמשך ונגלה כבוד ה' שברמ"ח איברי' דמלכא למטה ע"י התפילין המשכת אור החכמה דאצי' וע"י הצדקה בחי' אור החסד וכיוצא כו' ועי"ז נעשה בחי' דירה בתחתונים להיו' גילוי אלקו' למטה בנפרדי' דוקא שלזה היתה כל עיקר הכונה של המאציל כנ"ל וד"ל.
22 הקדב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית : ברכות ו, א. ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולזאת באתי מן המודיעים מודעה רבה לכללות אנ"ש, על ריבוי החסדים אשר הגדיל ה' לעשות עמנו , לאחוז במדותיו של יעקב שאר עמו ושארית ישראל , שמשים עצמו כשיריים ומותרות ממש שאין בו שום צורך, לבלתי רום לבבם מאחיהם כו', ולא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם ח"ו, הס מלהזכיר באזהרה נוראה, רק להשפיל רוחם ולבם במדת אמת ליעקב מפני כל אדם, בנמיכות רוח ומענה רך משיב חימה , ורוח נכאה כו'.
3801 שארית ישראל : [ראה ר"ה יז, ב].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ופליאה נשגבה בעיני על העולה על רוחכם להיות מאנשי ותלמידי תלמידי רבוה"ק, אחר שבררתם לעצמכם דרך עקלתון, ואזליתו בתר איפכא ותהפוכות ממש מן הדרך אשר הדריכונו רבותינו הקדושים, אשר ראשית והתחלת עבודת ה' האמיתית היא היות מתלמידיו של אברהם אבינו ע"ה רוח נמוכה ונפש שפלה בפני כל אדם ממש, כמו שאמרו רז"ל שמשים עצמו כשיריים ממש באמת לאמיתו בדעה והשכל, להשכיל ולהבין בבינת הלב ובשכלות הלב איך הוא שארית ושיריים של כל ישראל ממש.
4229 שמשים עצמו כשיריים : ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומשום שאמרו חז"ל שנתעטף הקב"ה כש"ץ, וכתיב לבושיה כתלג חיוור, ראוי לכל מדקדק במעשיו לעשות גם כן הטלית קטן וגדול לבנים, כדי שיהיה יוצא לדברי הכל כשיעשה הציצית לבנים :
1077 שו"ת מהר"י ברונא סי' עג (וכ"נ ממדרש (ר"ה יז, ב) נתעטף הקדוש ברוך הוא כש"ץ והראה למשה כו' עשה לפני כסדר הזה , והזכירו לפני י"ג מדות, ובלי ספק לא הראה לו אלא בלבוש חיור, שנאמר (דניאל ז, ט) לבושיה כתלג חיור, לרמוז מידת הרחמים, וכן אנו נוהגים. ואין לשנות המנהג). הובא בים של שלמה פ"ק דיבמות סי' ג. ב"ח סוס"י כד. עטרת זקנים ס"ק ד (והטעם שהציצית צריכין [ש]יהיו לבנים, לפי שאמרו חז"ל מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור , ומצינו אצלו יתברך כתיב לבושיה כתלג חור, אם כן גם ציצית יהיו לבנים, כן נראה לי).
וראה שו"ע אדה"ז המבואר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יח זמן ציצית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ד כל העובר לפני התיבה, אפילו לומר סליחות ותחנונים, צריך להתעטף בטלית גדול מפני כבוד הציבור, ואפילו לומר קדיש יתום יש מי שאומר שצריך להתעטף, ולכן מותרים להתעטף אפילו בלילה, דהדבר ידוע שאין מתכוונים לשם מצות ציצית, אלא מפני כבוד הציבור :
1637 מ"א ס"ק ב (וכתב הלבוש סי' תקפ"[א], אין לומר י"ג מדות בלא עטיפה. ולי נראה דכל עובר לפני התיבה צריך להתעטף, כדאמרינן (ר"ה יז, ב) מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כש"ץ. ובלחם חמודות כתב, דאף האומר קדיש יתום יתעטף מפני כבוד צבור ). והוא בדברי חמודות הל' ציצית ס"ק ג (נהגו להתעטף אחר כך [אחר תפלת ערבית] מי שאומר קדיש יתום, משום כבוד צבור ).
וראה גם לקמן ס"ז (המתעטף בציצית קודם שיעלה עמוד השחר, כגון בימי הסליחות). לעיל סי' יד ס"ח (שאינו לובשו אלא מפני כבוד הציבור).
וכן הוא מנהגנו, כמבואר באגרות קודש חט"ז אגרת ה'תתעו (דאס אויבען געזאגטע באציהט זיך נאר אויף מנחה און מעריב, אבער ניט צו סליחות, וואס צו סליחות איז מען זיך נוהג אומעדום, אז דער ש"ץ זאגט סליחות באם עמוד אנגעטאן אין א טלית).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אז ישיר משה ובנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועיקר הטעם שלא יחפוץ בגבורת הסוס היינו לפי שאין עצמות אוא"ס שורה כ"א בדבר שהוא בתכלית הביטול במציאות כידוע, וא"כ הסוסים שהן אותיות התורה [כ]שהן בלא יראה הגם שכחם רב כנ"ל הרי גבורתם העצמי הוא ואין זה בחי' הביטול האמיתי, שהרי באמת שקר הסוס לתשועה כו' כי הוא דוקא יהיב חכמת"א לחכימין כו', ולמי נותן למי שמשים עצמו כשיריים שאין בו ענין גבורת חכ' מצד עצמו ואינו אומר אין לי אלא תורה כו' והיינו המייחלי"ם לחסדו [oldpage_460] פי' שמצפים על מה שיתנו להם חכמה מלמעלה מח"ע דחפץ ה' הנק' חסד דע"י כידוע כי אין להם מצד עצמם כלל כו' וד"ל.
108 למי שמשים עצמו כשיריים : ר"ה יז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויש ענין זה בכל שנה גם עכשיו בכל יו"כ ויו"כ שהוא מעין העוה"ב ממש שנק' שבת שבתון כו' קדוש ה' מכובד שאין בו או"ש כו' כידוע, והיינו בהמשכת י"ג מדה"ר שהי' ע"י משה שירד ביו"כ וכמ"ש ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום כו', ולכאורה משמעות ויקרא זה דקאי על שם הוי' שזכר קודם ויעבור ה' על פניו ואח"כ שם הוי' קרא ה' ה' כו', אבל באד"ר מבואר להדיא דויקרא זה קאי על משה שאחר שעבר ה' על פניו ויקרא משה ה' ה' כו', לפי שבחי' מקור סיבת המשכות די"ג מדה"ר במשה דוקא תליא מילתא, והיינו מטעם הנ"ל ששרש משה מ"ה דשם הוי' העצמו' ממש שלפניו כל בחי' העלם נעשה גילוי וע"כ הי' ביכולת משה דוקא להמשיך מבחי' העונג ושעשועי' הפשוטי' ועצמיי' דא"ס עצמו לקרות הוי' הוי' שיומשך בחי' י"ג מדה"ר דרעוא דכ"ר מן ההעלם להיות בבחי' גילוי לסליחת העוונות שזהו למעלה מבחי' הרצון המורכב בטעם וחכ' דתורה כידוע.
612 ויקרא זה דקאי על שם הוי' : ראב"ע ורשב"ם עה"פ. וראה אוה"ת תשא ע' ב'סז. ר"ה יז, ב. תנחומא תשא לב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואם תאמר איך דבר יש תשיג האין, ברית כרותה ומפורש כי חלק הוי' עמו , אשר כל איש ישראל יכול להתקרב אל חלקו, דהיינו להשיג אלקות ולהתבטל מחושים המסתירים אור ההשגה.
966 ברית כרותה : ע"פ ר"ה יז, ב ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויהי הענן והחשך עדר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וביאור הענין דהנה שרש המצות הוא בגולגלתא היינו בלבנונית דגולגלתא, דהנה תורה נמשלה לשערות וכמ"ש סלסלה ותרוממך כמו סלסול השערות הוא להפריד כל שער שיהי' מונח על מקומו, כמו"כ ברורי הלכות כמו ורמינהו שהוא קשי' וענין הקושיא הוא בלבול ואח"כ מתרצים ל"ק הכא במאי עסקינן או אבע"א כו' וזהו"ע סלסול השערות שהו"ע בירורי ההלכות, ועי"ז תרוממך נתרומם הנפש, והנה השערות הם חלולים והו"ע אור השכל המלובש באותיות אור בכלי וכמו תוס' ור"ן א"א ליקח ההשכלה כ"א ע"י האותיות וזהו מה שהשערות הם חלולים, והנה הגולגלתא נושא וסובל עליו השערות, דהנה התורה הוא פי' וביאור המצות וא"כ המצות נושאים עליהם התורה ואור השכל שבתורה וכמו האדם שנושא השערות ובאדם הוא הגולגלתא, וכמו עד"מ הקלף שנושא וסובל האותיות הכתובים עליו כמו"כ המצות נושאים עליהם את התורה, וזהו שהמצות הם לבנוניתא דגולגלתא דהלבנונית שבין שער לשער נושא השער, וזהו שנק' תרי"ג ארחין דגולגלתא, אורח הוא דרך שהולך מעיר לעיר וכמו"כ המצות הם אורח ושביל להמשיך עד למטה מטה (ע' בסידור ח"ב בענין ישיש כגבור לרוץ אורח כו') והנה כל בחי' גולגלתא א"א שיומשך למטה כ"א הארה ממנו וזהו"ע השמחה של מצוה, וזהו אשר קדשנו במצותיו מה שהקב"ה מניח תפילין הקב"ה מתעטף בציצית שהם מצות של מעלה נמשכו למטה ג"כ וגם כשיתבונן שהמצות הם רצה"ע והוא המשלים הרצה"ע עי"ז יהי' שמח
71 הקב"ה מתעטף בציצית : ראה ר"ה יז, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
72) שמח: ע"כ נרשם בהכת"י. ראה ההמשך — לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן ספי"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת ברית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזה הי' הכריתות ברית עם אברהם שיהיו ישראל ארץ חפץ ויהי' בם הזריעה ואח"כ יהי' הצמיחה, אבל בזמן הגלות שאין מקיימים תומ"צ שאז אינם נק' ארץ חפץ אל יאמר נואש אלא אין לך דבר שעומד בפני התשו' וזהו הכריתות ברית עם, והוא במדריגה היותר עליונה וכמארז"ל ברית כרותה למדה"ר שאינן חוזרות מלפני ריקם והו"ע נושא עון ועובר על פשע, וזהו שיהי' ונפלינו אני ועמך, וזהו שא' וזכרתי את בריתי יעקב כו' ואת האר"ץ אזכור, שיהיו נק' ארץ, ואף גם זאת כו' וזכרתי להם ברית ראשונים ולא נא' ארץ שכריתות ברית זה הוא
57 ברית כרותה למדה"ר : ראה ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת עמך ברית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובזה יובן ענין הכריתות ברית שעם אברהם שהוא על הארץ דוקא, דהיינו שבכדי שיהי' נש"י דוקא הם הארץ להצמיח אורות עליונים דמעשה המצות ולא אחר לזה נצרך לכריתות ברית שהוא למעלה מהטעם ודעת, אך כ"ז כאשר מקיימים המצות אז הרי הם נקראים בשם ארץ ועי"ז נעשה הצמיחה, אך אם פגם האדם במעשה המצות מ"מ אל יאמר נואש כי לזה הי' ענין הכריתות ברית שעם משה שהוא ע"י התשובה וכמאמר רז"ל אין לך דבר שעומד בפני התשובה, כי ע"י התשובה נמשך י"ג מדה"ר שהם נק' ג"כ בשם כריתות ברית וכמארז"ל ברית כרותה לי"ג מדה"ר שאינן חוזרות ריקם , והכריתות ברית דמשה הוא למעלה
63 ברית כרותה לי"ג מדה"ר : וכ"ה באוה"ת תשא כאן ע' ב'ז. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ביום השמיני עצרת על יד הערה 71. ובהנחה שם על יד הערה 87. ראה ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין הוא דכתי' לשארית, למי שמשים עצמו כשיריים ולכאו' צ"ל ג"כ מאחר שביגמה"ר אינו תופס מקום, ולמה למי שמשים , ובברכות דנ"ח הרואה שופר בחלום יצפה לישועה והי' ביום ההוא יתקע כו', אמרו סתם שופר, והביאו משופר גדול*, אך הנה איתא עוד בפדר"א שאיל ש"י נברא ברה"ש והי' הולך ומתקרב תמורת יצחק וסבך בקרניו, ופשט ידו בטליתו של אברהם שלכאו' אינו מובן מ"ע פשיטת רגליו, והענין כי בחי' קטן הוא בסדר השתלשלות מן הקצה אל הקצה, ולכן אני הוי' לא שניתי, אבל החזרה זהו לנתנה ששרשו למעלה מהשתלשלות קדמו לכ"ד.
20 למי שמשים עצמו כשיריים : ר"ה יז, ריש ע"ב. ראה גם לקמן מאמר ד"ה ויובן כו' הני ששה ועשרים הודו פיסקא ועפ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ביום[/cup] השמע"צ כו' וביאור ענין מ"ש בפדר"א שאפר אילו ש"י כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מתכפר נפש אדם החוטא, בהיות ידוע כי שרש ענין המחילה והסליחה נמשך מבחי' יגמה"ר שארז"ל ברית כרותה ליגמה"ר שאינם חוזרות ריקם כו' שע"י בחי' יגמה"ר נמשך להיות נושא עון ועובר על פשע כו', ונודע כי יגמה"ר הם ג"כ מבחי' התיקון כו' שבכלל בתיקון הוא מיעוט האור, ועכ"ז מחמת בחי' יגמה"ר שם אם חטאת כו' ואם צדקת כו' ולכן נמשך סליחת עוונות, וכ"ש כאשר נמשך ריבוי האור דתהו יומשך הסליחה כששב בכל לבו כו', ועכ"ז אינו מועיל קרבן כ"א על השוגג לבד, משא"כ למזיד אינו מועיל קרבן כלל כ"א דמב"ד מועיל על המזיד ג"כ כמשי"ת לקמן ענינם כו', אבל עכ"פ מובן איך על השוגג מועיל קרבן כו'.
71 ברית כרותה ליגמה"ר : ראה ר"ה יז, ב. (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה הנה אנכי כורת עמך ברית הערה 63.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויובן כו' הני כ"ו הודו כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וישלח, והוא שענין הצלם הוא כמו צורה בולטת, שכשמדפיסים בה נעשה החותם שקוע, וכן להיפך, וכמבואר בלק"ת בד"ה שימני כחותם בענין רצועות דתפילין של ראש דתליין על לבא שז"ע כחותם המתהפך, וכל עבודת האדם כן הוא שע"י בחי' חותם בולט שבאדם נמשך לו חותם שקוע שמלמעלה כו', ולהיפך ע"י בחי' חותם שקוע* שמלמטה עי"ז נמשך בחי' חותם בולט שמלמעלה, וכ"ה בסתים וגלי' דקוב"ה שע"י בחי' חותם שקוע* שמלמעלה פועל באדם חותם בולט, ועל בחי' הבליטה שמלמעלה נמשך בחי' השקיעה שבאדם בעבודה כו', וזהו דכתיב לך ה' הגדולה, כי לגדולתו אין חקר כי הוא לבדו הוא קדמון לכל הקדומים כי גאה גאה כו', לכן בהשפעת בחי' חסדו הלזה פעל על אוהבו הראשון (אשר בו הי' כלול מדת היראה בהעלם ) שהעיר ממזרח והודיע אלקותו בעולם שיהי' בו מדת השקיעה, וכדאשכחן באאע"ה שאמר ע"ע ואנכי עפר ואפר, והיינו שעיקר החסד שלו הי' להשפיע מחייו, ולא מבחי' המותרות שלו לבד, ולכן בחזירתו פורע הקפותיו להודיע בעולם שלא לומר חייך קודמים אלא כעין מעשה שהי' כו', אבל לא זהו עבודת האדם שעובד את בוראו, כ"א צ"ל בבחי' משים עצמו כשיריים, והוא הנק' בחי' חסד דמ"ה פי' חסד שמצד הביטול שמשים עצמו כשיריים בעולם שזה בא לו ע"י בחי' השפעת גדולתו ית' מלמעלה שפעל בו השקיעה באמיתיות להיות בחי' <69>
87 משים עצמו כשיריים : ר"ה יז, ריש ע"ב. ראה לקמן פיסקא ועפ"ז ובהנסמן לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אריב"ל הנהו ך"ו הודו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין דהנה בגמ' מחלק שית אלפי שנין על ג' זמנים, והזמן האמצעי הוא ב' אלפי' תורה וקודם זמן זה כפה"נ מפי הגמ' שהם ב' אלפי' של מדת החסד דהיינו מצד מדת חסדו וטובו השפיע להם ריבוי טוב אף שהיו עו"כ, ולכן אמרז"ל מס' עכו"ם של א"א הי' ת' פרקי ועתה מס' עכו"ם שלנו מעט הוא שלא בערך כו' אך שאז רוב האומות היו עו"כ אומה זו לכוכב זה כו' לכן היו לו בזה ריבוי פרטים, ומ"מ נמשך להם ריבוי השפעה, דמצד אוא"ס הרי אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו ומה מידך יקח ולכן כמה ארך אפים לפניו אעפ"י שכל הדורות מכעיסים ובאים ומ"מ השפיע להם ריבוי טוב (בפ"א דהנה כתי' הוי' הוי' אל רחום וחנון ארך אפים כו' הרי הוי' הא' מבחי' א"א, ואותן הדורות נמשך להם ך"ו המשכת משם הוי' דא"א) ואח"כ הם ב' אלפים תורה והתחיל בערך שנת נ"ב לאברהם היינו שיהי' ההנהגה ע"פ חכ' התורה (בפ"א דאורייתא מחכ' נפקת והיינו שיומשך החסד ע"י החכ', וחכ' יש בה קצת דין וא"כ נמשך החסד בדקדוק למי שראוי דוקא) שיהי' לפ"ע העלאת מ"ן מלמטה כמו"כ יהי' ההמשכה מלמעלה, וע"ז כתי' אף ברי יטריח ע"ב יפיץ ענן אורו, והוא מסיבת מתהפך בתחבולתם לפעלם ואי' בזהר לפעלם דבני נשא וכ"פ רש"י והוא מהגמ' אם בתחילת השנה מטיבים מעשיהם ונפסק ריבוי גשמים ואח"כ נתקלקל ח"ו לשנות א"א אלא יורדים במקום הרים ושלא בזמנם, ואם בתחילת השנה קלקלו מעשיהם ונפסק השפעה בצמצום מ"מ לא יאמר נואש דאין לך דבר שעומד בפני התשובה ויש תשובה שמהפך הגז"ד לגמרי ואפי' תשובה שאינו מהפך הגז"ד ומ"מ ע"י תשובה יורדי' במקום הראוי ובזמנם, דכשגשמים יורדים בזמנם
26 וכ"פ רש"י והוא מהגמ' : איוב שם, יב. ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אשריכם זרעי על כל מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אשריכם זרעי על כל מים , ואמרז"ל אין זריעה אלא צדקה שנא' זרעו לכם צדקה וקצרו לפי חסד, וצ"ל מהו"ע חסד זה והלא יש ב' מדרי' בחסד וכמ"ש בזהר אית חסד ואית חסד ועל איזה חסד הכוונה כאן, והנה כתי' זורע צדקות מצמיח ישועות והו"ע מ"ש וכובע ישועה בראשו ונת"ל כוב"ע ך"ו ע"ב, ך"ו הוא מספר ש' הוי' וע"ב הוא חס"ד שהוא בגימ' ע"ב וא"כ ה"ז חסד הוי' שנק' בזהר רב חסד ועז"א ריב"ל הנהו ך"ו הודו כנגד מי כנגד ך"ו דור שלא נתן להם את התורה וזן אותם בחסדו שנמשך להם מבחי' חסד ה' דכמה א"א לפניו, ובקש דוד שגם עתה בב' אלפים תורה דכתי' ונתתי גשמיכם בעתם שגם גשמיות ההשפעה תלוי בתורה דאם מטיבים מעשיהם כו' ומ"מ יומשך בחי' חסד ה'
20 דאם מטיבים מעשיהם : ראה ר"ה יז, ב.
[edn_308_*] והנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מחלקו השני של המאמר נמצא בהנחה ד"ה למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע שנדפס לאח"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו למי שמשים א"ע כשיריים כמו למשל שיריים ממאכל שהמאכל הולך אצלו בפנימי' והמותר נשאר כן מה שאפשר שיומשך בפנימי' נמשך בפנימי' והמותר נשאר, בבחי' מקיף, וע"י שמשים א"ע כשריים אז מגיע לבחי' מקיף, ומהו"ע המקיף ית' להלן.
138 מי אל כמוך. . לשארית נחלתו למי שמשים א"ע כשיריים : מיכה ז, יח. ר"ה יז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב' תתקיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, יח
צמצם שכינתו בין ב' בדי ארון, וע"י הצמצום הזה הי' כל הגילוים עליונים בבהמ"ק וכמ"ש ונועדתי לך שם ודברתי אתך כו', ומהו ההפרש בשופר בין קטן לגדול, וגם צ"ל מארז"ל הרואה שופר בחלום יצפה לישועה שנא' והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול, וצ"ל מאי ראי' משופר גדול לסתם שופר דהרי שופר גדול דוקא מורה על ישועה ולא סתם שופר, וא"ת שאין הפרש ביניהם הלא מהפ' אינו משמע כן, וגם צ"ל מארז"ל ע"פ מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו וארז"ל למי שמשים א"ע כשיריים, וצ"ל הלא נושא עון הם יגמה"ר ושם אין דקדוקים כלל כי אינו תופס מקום שמה, ולמה דוקא תלוי במי שמשים א"ע כשיריים.
26 למי שמשים א"ע כשיריים : ר"ה יז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב' תתקכז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו והי' הוי' לי לאלקים דכמו ששם אלקים מאיר בפנימי' כח הפועל בנפעל כמו"כ יאיר שם ה' בפנימי' דהיינו שגם המקיף דחי' יאיר בפנימי' ויהי' לו בחי' יחידה, והגם שלכאו"א מישראל יש יחידה אך כאשר הד' בחי' נרנ"ח מאירים בפנימית אז ירגיש יחידה שבנפשו, וזכה לזה יעקב אבינו ע"ה ע"י שהי' אצל לבן והציל ממנו כל הניצוצות עקודים נקודים וברודים שהוא תיקון ותהו ולמעלה מהתהו, וזהו מ"ש עם לבן גרתי וארז"ל תומ"צ שמרתי, כי גרתי בגימ' תרי"ג, ועי"ז בא לגילוי בחי' לובן העליון, ועי"ז נמשך שם ה' בפנימית וממילא מאיר שם ה' שלמעלה מבחי' שם ה' זה, וזהו מ"ש לשארית נחלתו וארז"ל למי שמשים א"ע כשיריים היינו שהמקיף מאיר בפנימי דכמו למשל בגשמיות
144 למי שמשים א"ע כשיריים : ר"ה יז, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כי הנה ברית כרותה ליגמדה"ר שאינם חוזרים ריקם שהו"ע י"ג מדות מי אל כמוך נושא עון וכו' ויש יגמדה"ר דמיכה וי"ג מדות הרחמים דמשה, שע"י נמשך סליחת עונות שמגיעים למדריגה אם חטאת כו' שאינו מגיע שם חטא כו', והוא ע"י ממעמקים קראתיך הוי', שיש שני מיני הוי', הוי' שבסדר השתל' והוי' שלמעלה מסדר השתל', וע"י ממעמקים מגיעים לש' הוי' שלמעלה מסדר השתלשלות.
87 ברית כרותה ליגמדה"ר : ראה ר"ה יז, ב. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה הנה אנכי כורת עמך ברית הערה 63.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א במשנה וכו' ר' נהוראי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, יח
שהקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית, וכמארז"ל במד"ר ע"פ מגיד כו' חוקיו ומשפטיו מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות כו' הנה לגבי מצות אלו, התפילין והציצית הגשמי' שלמטה הם רק בחי' דמות ודמיון ורמז לבד, מאחר שהם נתלבשו בדברים גשמי', ועד"ז יובן בענין הדבור שמה שנתצמצם הדבור בכדי שיוכל להיות ע"י בחי' הדבור המצומצם בחי' התהוות נבראים נפרדים בע"ג, הנה על בחי' דבור זה המצומצם כינו בכתוב בשם מלאכה, והיינו כי בבחי' הדבור יש ב' בחי' הא' כמו שהוא מאיר למעלה בלתי התלבשות כ"כ אשר מבחי' דבור זה נתהוו עולמות עליונים אז אינו נק' מלאכה כלל, והב' הוא בחי' הדבור שנתצמצם בכמה צמצומים שיוכל להיות ע"י בחי' דבור זה בחי' נבראים נפרדים בע"ג שזהו בחי' דמות לבד, ויובן ד"ז ע"ד שמצינו בנבואה שיש בה ג"כ ב' בחי' היינו בחי' צלם ודמות, וכמ"ש גבי נביאים בהושע י"ב פ' י"א, וביד הנביאים אדמה, וכמארז"ל כל הנביאים נתנבאו בכה, אבל משה נתנבא בזה, וכמ"ש זה הדבר , והיינו שבנבואת משה הי' מאיר בו ומתגלה הדבור כמו שהוא בלתי העלם והסתר וז"ע זה הדבר שהי' בבחי' זה והתגלות הוא בחי' אספה"מ כמשל אדם הרואה דרך זכוכית בהירה שאינה מסתרת כו', משא"כ שארי הנביאים נתנבאו בכה שהוא רק בחי' דמות לבד שלא הי' מתגלה הדבור אצלם כמו שהוא בלתי צמצום כו' כ"א הי' מתצמצם ומתעלם עד שנמשך להנביא ולכן כתיב בהם וביד הנביאים אדמה שהוא בחי' דמות לבד הוא בחי' אספשא"מ כו' כמשל הרואה דרך זכוכית הנק' שפיגל שאינו רואה עצם הדבר כ"א הדמות מהדבר כו', ועד"ז יובן ב' בחי' שבדבור שנעשה מקור לעולמות שיש בו ב' בחי' הא' בחי' הדבור שהוא בחי' התגלות הדבור כמו שהוא שמזה נעשו עולמות עליונים שהם בבחי' בצלמנו כו' ובחי' הדבור כמ"ש נתצמצם ומתעלם כדי שיהיו עולמות התחתונים שהם רק כגוונא דעלמא עילאה הוא בחי' כדמותנו בחי' דמיון לבד כו'.
27 שהקב"ה . . ומתעטף בציצית : ראה ר"ה יז, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"פ נח, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, יב
ג) והנה כאשר מתבונן בכ"ז בארוכה בפנימית הענין איך שהוא מרוחק מן העצמות, והיינו בהתבוננו בכל פרטי הענין, הנה בהתבוננות זו הרי יֵמַר לו בנפשו מאד ע"ז, עס ביטערט אים דיא האַרץ און דיא קאָפּ אייף דעם, דמרירות זו אינו ענין של געגועים והתרפקות או הרגש של העדר הנוחם כ"א הוא מרירות נפשי, מה שימר לו בנפשו מאד ע"ז, דהנה בשאיפות בני אדם והתרפקותם הרי אנו רואין במוחש שיש בזה כמה הרגשים חלוקים הבאים ומתגלים באופנים שונים, דיש מי שיש לו געגועים גדולים לאיזה דבר, אַ טיפע ביינקענעש צוא אַ זאַך, ויש לו איזה מושג בהענין ההוא, הרי הדבר ההוא חקוקה במוחו וכמוסה בלבבו ותמיד מגעגע אל הדבר ההוא, אשר מלבד זאת כי תמיד יהגה בה בעיונו, ואין לו שום דבר בעולמו אלא זה, והגם שהוא עושה עוד ענינים, וגם אפשר שיהי' עוסק במושכלות ויחשוב בעמקי השכלים העיונים, ומדבר עם בנ"א ובחיצוניותו עושה כל עניניו המוכרחים לו, אבל פנימית מוחו ולבו נתונים ומסורים המה אל הדבר שהוא מגעגע אליו, והגעגועים הם כ"כ חזקים עד כי בעת עיונו בהעמקה גדולה במה שהוא מגעגע אז הוא חי, דער אַריין טראַכטין זעך אין דעם ואָס ער ביינקט, און דער פאַרגראָבין זיך אין דיא מחשבות עיונים דאָס איז זאַיין לעבין, אַז יעמולט לעבט ער, ויש מי דשאיפתו לאיזה דבר הוא בהתרפקות גדולי' כאלו עד שאין באפשרו כלל לשום מוחו ולבו בשום דבר זולתו, וגם עניניו היותר מוכרחים עזובים אצלו להיותו כולו נתון ומסור רק לזה מה שהוא שואף ומגעגע אליו, אמנם כ"ז הוא בדברים וענינים שאפשר להשיגם, והשגתם תלוי בו, אלא שצריך להשיג תחלה הדברים והענינים שהם הקדמה והכנה אליהם, ובזה הוא שיש הרגשים חלוקים באופנים שונים הבאים מרוב ועומק ההתבוננות, אבל כשהוא שואף לדבר אשר השגתו אינו תלוי בו כלל, וכל כמה שלא ישתדל ויתעסק בזה הרי לא יוכל להשיגו, הנה בכחות הגשמי' היינו כחות הרוחנים שבאים בלבושי הגשמה, בא לאחת משני אלה, או שמתבטל מהותו בבלבול חושיו ויוצא ר"ל מדעתו, או שמתבטל הדבר לפי שבא לידי יאוש שמתיאש מדבר זה, אבל בהכחות הפנימים שהם הכחות דנה"א הנה התבוננות זו מביאה לו מרירות נפשי, ואָס עס ביטערט אים דיא קאָפּ און האַרץ אייף דעם פאַר ואָס איז ער אַזיי מרוחק מאד מבחי' עצמות א"ס, והענין בלתי מתיישב אצלו, שהרי כל ענין העולם התחתון והיותו בעולם זה הוא רצון העצמות, א"כ ה"ה משלים כוונת העצמות מה שבעבור זה עצמו הי' ראוי שיהי' המשכת העצמות, אך אמיתת הענין הוא לפי דכללות הרצון הזה אינו בערך העצמות כלל, וע"ז אנו מבקשים אלקי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו, דעם היות שבעבודתינו אינו בערך להמשיך בחי' העצמות לזאת אנו מבקשים להיות נמשך אלינו בבחי' רחמים לבד, כי ברית כרותה למדה"ר שאינה חוזרת ריקם , והיינו שע"י שמעורר ר"ר על נפשו ועל העולמות נמשך האור בבחי' מקיף עכ"פ, וזהו אדון עוזנו כו' משגב בעדנו דכ"ז הם בחי' מקיפים, כי א"א להיות בבחי' גילוי אור פנימי רק
36 ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ב שפז
מקור מפורש
בדף זה
במענה על מה ששאלו אותו במ"ש (בד"ה עשרה שיושבין תרפ"ח) אשר א-ל הוא מדה הראשונה דיגמה"ר - והלא דעת התוספת (בר"ה יז, ב) ובההגהה שם היא דשם הוי' הראשון, או שם הוי' השני הוא מדה הא'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ט'כ
מקור מפורש
בדף זה
ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב ראה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
העובדה שלמרות שהאדם נתון בעובדין דחול, ל"ט מלאכות (הרי חודש אלול אינו יום־טוב) – ניתנת לו מלמעלה התגלות שלש־עשרה מדות הרחמים, וכמאמר הגמרא:
12 ראש השנה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
ב) כל אלו דס"ל דגז'ד של יחיד אינו נקרע, (עיין ר"ה יז, ב ונדה ע, ב) ודלא כר' יצחק, ע"כ דס"ל ג"כ כדעת ר' יוסי, כיון דמצלינן אקצירי ומריעי, וכדאי' בר"ה (טז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טו
לפי זה יש לומר , שהמחלוקת בין הספרי לבין המדרש, כרוכה בשתי הדעות, אם תפלה מועילה גם "לאחר גזר דין" , או רק "קודם גזר דין" :
41 ר"ה יז, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ח"י אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לפסוק "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" שנאמר על עשי"ת – איתא בגמרא "התם ביחיד", ופירש רבינו הזקן דקאי על התשובה של יחידה (שבנפש) ליחידו של עולם.
896 ראה ר"ה יז, ב. יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
שבנפש (נוסף לכך שגם על כל עשי"ת אמרו רז"ל כאן ליחיד, שהו"ע העבודה שמצד בחי' יחידה ).
478 ר"ה יז, ב. יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שאמרו שקיים אברהם כל התורה עד שלא ניתנה כו' שנא' וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורתי ולכאורה יפלא איך קיים בפ"מ מצות תרומו' ומעשרו' וכיוצא עד שלא הי' כהן וכן שאר מצות שא"א שיתקיימו בלתי סיבה הידוע' להם כמו מצות סוכו' ופסח כו' אך הענין הוא שרצונם לומר שקיים כל התורה למעלה ברוחניו' והיינו ע"י שהמשיך אורו' בכלים כנ"ל והן הנק' מצות למעלה דהיינו מצות שהקדב"ה עושה בעצמו וכמאמר הקדב"ה מניח תפילין מתעטף בציצית כו' הקדב"ה מבקר חולים כו' וכיוצא בזה וזהו שאמר וישמור משמרתי מצוותי כלומר מצות שלי כמו שהם בבחי' אצילו' והוא להיות על ידם המשכו' אורו' בכלים כמו בחכמה ובחסד כנ"ל ולפי שמצוותי נק' איברי' דמלכא ע"כ המה מיוחדי' בו בתכלית וכמאמר דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' וכנ"ל אך יש להבין איך הוא ענין מצות תפילין למעלה לומר שהקדב"ה מניח תפילין עד שעי"ז יהי' המשכו' אורו' בכלים כו' וכמ"כ ענין מצות ביקור חולים איך הוא מבקר חולים כו' הענין הוא בבחי' הרוחניו' למעלה דהנה ענין החולי למעלה בעולמו' עליוני' הוא ענין חולת אהבה מחמת העדר הקירוב כשמשיג באלקו' <רז>
28 מתעטף בציצית : ר"ה יז, ב. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית ט
מקור מפורש
בדף זה
ויש אומרים שלא הקפידה תורה אלא על ממשות הציצית שיהיה ממין ממשות הטלית אבל הצבע לא הקפידה תורה כלל שיהא דוקא ממין צבע הטלית וכן הלכה וכן נוהגין באלו הארצות לעשות ציצית לבנים אפילו בבגדים צבועים ומשום שאמרו חז"ל שנתעטף הקב"ה כש"ץ וכתיב לבושיה כתלג חיוור ראוי לכל מדקדק במעשיו לעשות ג"כ הטלית קטן וגדול לבנים כדי שיהיה יוצא לדברי הכל כשיעשה הציצית לבנים:
מא ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בדף זה
וז"ש אשר יצוה את בניו ושמרו דרך הוי' שיצוה להם שיהי' בהם הכח ועוז לשמור דרך הוי', וכל שמירה הוא במח' וכוונה ורעותא דלבא באוי"ר ודביקות אמיתי' להיות עי"ז תוס' אור בשם הוי' דאצי' כמו במצות העליונות בשם הוי' דאצי' עצמו שנק' מצות["י] וכן או' שקדשנו במצותיו כידוע שה' מניח תפילין ומתעטף בציצית ועושה צדקה כו' שזהו הנק' דרך להוי' דאצי' שנמשך מן העצמו' דא"ס דוקא כמ"ש דוד בפקודיך כו' אביטה אורחותיך וכידוע.
288 שה' [ו: שהוי'] מניח תפילין ומתעטף בציצית : ראה ברכות ו, א. ר"ה יז, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
אמנם הענין הוא שיש בזה ב' טעמי', א' מצד בחי' קדושה העליונה דפנימי' הכתר ופנימי' החכ' שבתו"מ, שהמצות הן פנימי' רצונו ית' כמו שהוא בפנימי' התענוג בעצמו' ממש (שזהו העוה"ב כנ"ל) והתורה אור פנימי' אור חכמתו העצמי', וגם מה שבאי' בבחי' התלבשו' למטה בדברים גשמיי', לא נסתר עצם האור שלהם כמו שהן למעלה ממש, וכמו שאנו או' שקדשנו במצותיו ממש בטו"ת שלמעלה שמתעטף בטלית ומניח תפילין ועושה צדקה ומשפט כו' ונק' מצותי ותורתי כו', והוא מה שהתורה נק' אור בב' מדרגו' דאו"פ ואו"מ (וכן המצות), באו"פ זהו מה שבאה באותיות המוגבלות בקלף ודיו בתשב"כ בג"ן סדרי' דאוריי' ששרשם למעלה באותיות דקדש העליון כמו ואתא מרבבות קדש כו' ומאיר בכל אות ואות מאור קדושת העצמו' דא"ס ב"ה והיינו ממקור כל התענוגי' העצמי' כמ"ש ואהי' אצלו שעשועי' כו', וזהו בחי' טנת"א שבתורה אור וע"ז א' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן גן זה הוא ג"ן סדרי' דאוריי' שמקבלים מנהר דבינה ש"מ [oldpage_22] שיוצא מעדן דחש"מ ממקור התענוג הפשוט כו' וזהו בחי' כלי לאור א"ס ממש, שזהו מה שהנשמה תוכל להשיג ממהו"ע אור התענוג העליון דזיו השכינה בג"ע ועוה"ב ולא תתבטל במציאו' כלל, לפי שאותיות התורה שבאים בנשמה להאיר אור [יש] בכחם לקבל אור הגדול הזה, לפי שמלובש בהן אא"ס ממש כידוע דאין התלבשות אור א"ס אלא בחכ' הפנימי' דתורה בחי' מ"ה דח"ע כמו מה שמו כו' שהוא בבחי' אין העצמי כמו ונחנו מה דמשה בביטול פנימי' ועצמי' כידוע.
327 שמתעטף בטלית : ראה ר"ה יז, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שסו. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
בדף זה
וביאור זה הנה ידוע מה שא' הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומבקר חולים ומתעסק בתורה וגמ"ח (וכמ"ש הדבק במדותיו כו'), וזהו שאמר וישמור משמרתי מצותי שהן המצות עליונות שה' עושה בעצמו כמו שהוא למעלה בבחי' האצי' באדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א שנק' הקב"ה כידוע, וכמש"א ג' שעות יושב הקב"ה ועוסק בתורה וכן א' מנין שהקב"ה מתפלל כו' ומתעטף בטלית כו' שנא' עוטה אור כשלמה כו' וכתי' לבושי' כו' ומניח תפילין כמו כחתן יכהן [פאר שהן התפילין שנק'] פאר, וא' תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו ומי כעמך כישראל [גוי אחד] כו' וכה"ג בכל המצות העליונות שהקב"ה עושה בעצמו נק' מצותי ממש וכן אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כו', וע"ז א' ג"כ אלה המצות אשר יעשה [אותם] האדם העליון וחי בהם מחיי החיים דהיינו עצמות אוא"ס שמאיר מבחי' אור א"ס בשם הוי' דז"א כו', וכמו ע"י תפילין דמארי עלמא שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש נמשך מקיפים דד' מוחין דז"א כמ"ש בתפילין שבראש האדם למטה כי שם הוי' נקרא עליך כו' בבחי' מקיף וכה"ג בטלית העליון.
130 ומתעטף בציצית : ר"ה יז, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בדף זה
הראש דז"א כענין הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בטלית כו'.
192 ומתעטף בטלית : ראה ר"ה יז, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שסו. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בדף זה
אך הנה ידוע שבמצות יש ב' ענינים א' כמו שהן למעלה ממש שנק' מצות הוי' מצותי ממש (כמו שה' מניח תפילין ומתעטף בציצית ועושה צדקה בחסד עליון דאצי' שנק' דרועא ימינא דקוב"ה וכן עוסק בתורה בחכמה מוחא כו' וכה"ג שזהו בבחי' אדם העליון דאצי' כידוע).
582 ומתעטף בציצית : ראה ר"ה יז, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בדף זה
ואף שלא יגיע לו מעסק זה דתו"מ שום התפעלות אוי"ר במורגש כלל, עכ"ז הרי נמשך גילוי אלקות ממש בתו"מ הללו מצד שהתו"מ הן בחי' פנימי' גילוי הרצון והתענוג העליון שבעצמותו ית' ממש כמו רחבה מצותך מאד [בבחי' א"ס ממש, וכן התורה הקדומה כמו שהיא בבחי' חכמתו העצמי' ממש וכמ"ש ואהי' אצלו אמון כו', והן בחי' המקיפי'] דע"ס דאצי' שלמעלה מהגבלת האור בכלי דאצי', כמו מצות תפילין למעלה בחי' תפילין דמארי עלמא שהקב"ה מניח תפילין שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש ומוחין דז"א, וכן מתעטף בטלית שנא' עוטה אור כשלמה בבחי' מקיף הכללי וכמו לבושי' כתלג חיור כו', וכך מצות הצדקה למעלה שנק' חסד דרועא ימינא [הוא] למעלה מאור החסד המוגבל בכלי כו'.
420 שהקב"ה. . מתעטף בטלית : ר"ה יז, ב. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שסו. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ למעלה באדם העליון דאצילות נק' רמ"ח אברים דמלכא שהן רמ"ח מ"ע העליונים שנק' מצו"ת ממש כמ"ש שקדשנו במצותי"ו שהן ג"כ בחי' לבוש שמתלבש הקב"ה בהן כו' (וכמ"ש הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית כמ"ש לבושי' כתלג כו' כידוע).
1619 הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית : ראה ר"ה יז, ב. ברכות ו, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת חיי שרה והנערה טובת מראה מאד
מקור מפורש
בדף זה
(ל) אך התירוץ לזה יובן ע"פ כל הנ"ל בענין ב' מיני בירורים דאו"י ואו"ח בח"ע וח"ת בשרש תשב"כ ותשבע"פ שנק' ספר וספור דבירור הראשון היה בח"ע העצמית וחכ' דתורה של מעלה שהן כ"ד ספרים כו' כנ"ל שזהו כמו החכם הגדול שמברר בכח עצמות שכלו איזה חכ' עד שיהיה עולה תכלית הבירור (כעצה בדבר מה כנ"ל) כך הוברר כבר כל התו"מ בעצמות דא"ס בבחי' פנימית הנבחר מכל עומק כח חכמתו העצמית כנ"ל וזהו אז ראה ויספרה בתכלית הבירור כמ"ש כל אמרת אלוה צרופה כו' הכינה וגם חקרה במחשבה העצמית טרם שעלה ברצונו וחכמתו להשתלשלות העולמות ונק' תורה הקדומה וזהו שא' הבוחר בתורה כו' וכמ"ש ואהיה אצלו אמון כו' וכמו"כ האבות נבחרו בעצמות א"ס בבחינת פנימית ותמצית כנ"ל בענין האבות הן המרכבה לעצמות ופנימית חכ' ומדות שנק' ימי קדם ממש כנ"ל ולזאת גם שרש ומקור דתו"מ כמו שהובררו במהו"ע ית' ממש ניתן לאבות דוקא כמ"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת כו' שהוא חסד ואמת דתו"מ שלמעלה ממש ולז"א ששמע אברהם וישמור מצותי חקותי ותורתי העצמית (כענין (ברכות ו, א) שא' הקדב"ה מניח תפילין (ר"ה יז, ב) ומתעטף בציצית כמ"ש (דניאל ז, ט) לבושיה כתלג כו' שהוא באדם דאצי' באו"כ שנק' הקדב"ה כידוע) וגם אמר כי ידעתיו אשר יצוה את בניו ושמרו דרך הוי"ה לעשות כו' שזהו כח ההמשכה מתורה הקדומה להיות באה בבחי' אותיות וכלים דתשב"כ שהוא שם הוי"ה דאצי' באו"כ שבכל מצוה שנק' דרך הוי"ה וכמו כי ישרים דרכי הוי"ה כו' בג' קוין דאצי' שע"ז אמר הכינה וגם חקרה בגילוי מן ההעלם דמח' כמו ס' בראשית שנק' ס' הישר שהוא מקור
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע] ויובן זה כו' למה קדמה
מקור מפורש
בדף זה
ויובן ד"ז ע"פ מ"ש ברבות ע"פ מגיד דבריו ליעקב חוקיו כו' מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות, והוא ע"פ הידוע שהקב"ה מניח תפילין, ומתעטף בציצית ומתפלל יהי רצון כו', ושרש ענין מה שהקב"ה מקיים המצות ועוסק בתורה כמארז"ל שלש שעות ראשונות יושב ועוסק בתורה, זהו לפי שבאמת לאמיתו אין ערוך לך כלל, וכלליות האצי' אינו תופ"מ כלל לגבי אוא"ס ב"ה וכלא ממש חשיבי קמי' ית', ומקור האור הנמשך להם הוא רק מבחי' קו והארה לבד, וגם אח"כ עוד צמצומים רבים כו' עד שיומשך האור בע"ס דאצי' חכמה כו' וחסד כו', וכנודע דאבא יונק ממזלא שהוא מבחי' שערות דא"א, שענין השערה הוא מה שהוא נמשך בדילוג הערך כו', וכדי שיהי' דילוג וירידה זו ז"ע מה שהקב"ה מקיים המצות, שפי' ענין מה שמניח תפילין ז"ע בחי' המשכה שיומשך אוא"ס במוחין דע"ס,
84 ומתעטף בציצית : ראה ר"ה יז, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע
מקור מפורש
בדף זה
למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מל' שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצות, וצ"ל מה שמחלק אותם לב' דברים ולכאו' הם דבר א', דעומ"ש היינו עול מצות דעל כל מצוה מברכים אשר קדשנו במצותיו וצונו, וסור מרע ועשה טוב דהיינו קיום מ"ע ומל"ת היינו קבלת עומ"ש, והנה צ"ל תחילה שרש המצות הנה תרי"ג מצות מבואר במ"א שהם תרי"ג ארחין (בפ"א דגולגלתא דז"א) ושרש שרשן מחד ארחי (בפ"א דא"א), וצ"ל ההפרש בין תרי"ג ארחין לחד ארחי, והענין דהנה כתי' מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות פי' מה שהוא עושה מצות הוא ע"י מה שאומר לישראל לעשות, דהנה אמרז"ל מנין דהקב"ה מניח תפילין והקב"ה מתעטף בציצית ואמרז"ל הקב"ה מצלי (בפ"א מאי מצלי יה"ר כו') הקב"ה יושב ועוסק בתורה, וצ"ל איך שייך מצות למעלה דהנה כל המצות הם שניתנו למטה צו אל בנ"י דבר אל בנ"י שיעשו מצוה זו כו', אבל למעלה מה שייך מצות.
8 והקב"ה מתעטף בציצית : ראה ר"ה יז, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
בדף זה
המלוכה לכן נק' כנ"י ארץ חפץ כי בהם עיקר חפץ הפנימי שבמדת המלוכה ולכן בהם הוא הזריעה דתומ"צ הגשמיי' כמו התפילין שהם בקלף גשמי וכן הציצית הם בצמר גשמי, ולהיותם מלובשים בדברים גשמיי' לכן אין בהם גילוי אור כלל וכמשל זרעוני גינה שאין בהם טעם כלל כו' אך כשעושה איש הישראלי את המצוה היינו שמניח התפילין בראשו ומתעטף בטלית שעם הציצית ממשיך עי"ז להיות הקב"ה מניח תפילין היינו שנמשך תוס' אורות עליונים מעצמו' אא"ס ונעשין מוחין דחב"ד ומתלבשים במדות העליונות דאצי' שנק' קוב"ה כו' וכן הקב"ה מתעטף בטלית שהוא מקיף העליון דתורה אור שעל זה נאמר עוטה אור כשלמה כו' [כמבואר בסידור שער הציצית ] וחוטי הציצית הם הארות הבוקעים מן המקיף בפנימי והוא ענין ל"ב נ"ח שמאירים במדות העליונות דאצי' שנק' בשם קוב"ה כנ"ל, ונמצא שכללו' המצו' הם המשכות אורות עליונים למעלה במדות העליונו' והם תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן שמספרם תר"ך וממשיכים תר"ך עמודי אור, ויש עוד בחי' במצות והיינו שע"י שנעשים בדברים גשמיי' מתבררי' הניצוצים מעולם התוהו שנפלו בדברים הגשמיי' ועולים למעלה ונעשים כלים לאורות הנ"ל שנמשכים על ידם וזהו מדריגת המ"ע שהם רמ"ח פיקודי' רמ"ח אברים דמלכא כלים לאורות כו', משא"כ שס"ה ל"ת הם כדוגמת הגידין שעל ידם נמשך חיות הנפש להתלבש באברים כן ע"י הל"ת נמשכים אורות עליונים הנ"ל שנתעוררו ע"י מעהמ"צ ומתלבשים בהכלים שנעשים ע"י המצות כו' וד"ל.
48 הקב"ה מתעטף בטלית : ראה ר"ה יז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר