עדר
ולא במדידה אלא במעלות (צ"ע) וא"כ משנת"ל בחי' כל שהוא מה שהמדות משפיעים במל' ה"ה רק הארה אבל בחי' לך הוא כמו ע"ס המשפיעים עצמן בטלים לאוא"ס שלמעלה מהם ובחי' זו יומשך למטה ה"ה בחי' עצמיות וזהו מרוב כל.
וביאור הענין דהנה שרש המצות הוא בגולגלתא היינו בלבנונית דגולגלתא62, דהנה תורה נמשלה לשערות63 וכמ"ש סלסלה ותרוממך64 כמו סלסול השערות הוא להפריד כל שער שיהי' מונח על מקומו, כמו"כ ברורי הלכות כמו ורמינהו שהוא קשי' וענין הקושיא הוא בלבול ואח"כ מתרצים ל"ק הכא במאי עסקינן או אבע"א כו' וזהו"ע סלסול השערות שהו"ע בירורי ההלכות, ועי"ז תרוממך נתרומם הנפש, והנה השערות הם חלולים65 והו"ע אור השכל המלובש באותיות אור בכלי וכמו תוס' ור"ן66 א"א ליקח ההשכלה כ"א ע"י האותיות וזהו מה שהשערות הם חלולים, והנה הגולגלתא נושא וסובל עליו השערות, דהנה התורה הוא פי' וביאור המצות67 וא"כ המצות נושאים עליהם התורה ואור השכל שבתורה וכמו האדם שנושא השערות ובאדם הוא הגולגלתא, וכמו עד"מ הקלף שנושא וסובל האותיות הכתובים עליו כמו"כ המצות נושאים עליהם את התורה, וזהו שהמצות הם לבנוניתא דגולגלתא דהלבנונית שבין שער לשער נושא השער, וזהו שנק' תרי"ג ארחין דגולגלתא68, אורח הוא דרך שהולך מעיר לעיר וכמו"כ המצות הם אורח ושביל להמשיך עד למטה מטה (ע' בסידור ח"ב בענין ישיש כגבור לרוץ אורח69 כו') והנה כל בחי' גולגלתא א"א שיומשך למטה כ"א הארה ממנו וזהו"ע השמחה של מצוה, וזהו אשר קדשנו במצותיו מה שהקב"ה מניח תפילין70 הקב"ה מתעטף בציצית71 שהם מצות של מעלה נמשכו למטה ג"כ וגם כשיתבונן שהמצות הם רצה"ע והוא המשלים הרצה"ע עי"ז יהי' שמח
הערות
- 62. שרש המצות. . בלבנונית דגלגלתא : ראה לקמן הערה 68.
- 63. תורה נמשלה לשערות : ראה גם ערה"כ לבעל סדה"ד מערכת שערות.
- 64. סלסלה ותרוממך : משלי ד, ח. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן פי"א ובהערה 221. לקמן הנחה ד"ה סמכוני באשישות על יד הערה 47 ואילך. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יפה שעה הג' על יד הערה 71. (בחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 88.
- 65. השערות הם חלולים : ראה נזיר לט, א.
- 66. תוס' ור"ן : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1219.
- 67. התורה הוא פי' וביאור המצות : ראה הדרושים שנסמנו בהערה הבאה.
- 68. תרי"ג ארחין דגלגלתא : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. קלו, א. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן פי"א ובהערה 219.
- 69. בסידור ח"ב. . אורח : שחרית לשבת קפג, א ואילך.
- 70. שהקב"ה מניח תפילין : ברכות ו, א. ראה גם תו"א מקץ לה, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' מה. וש"נ. ע' קיא. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלד. וש"נ.
- 71. הקב"ה מתעטף בציצית : ראה ר"ה יז, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תסז. וש"נ. 72) שמח: ע"כ נרשם בהכת"י. ראה ההמשך — לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן ספי"א ואילך.
נזיר ל״ט א - הטקסט מספריא
אוֹתְבֵיהּ חָמֵשׁ, וּמֵאַחַר דְּלָא תַּנְיָא חָמֵשׁ, מַאי טַעְמָא אוֹתְבֵיהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: אֲנָא סְבַרִי לָאו גְּמָרָא הִיא בִּידֵיהּ, וְהָדַר בֵּיהּ. וְלָא יָדַעְנָא דִּגְמָרָא הִיא בִּידֵיהּ, וְלָא הָדַר בֵּיהּ.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר כּוּ׳. אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּמַאן מְתַרְגְּמִינַן ״מִפּוּרְצְנִין וְעַד עִיצּוּרִין״ — כְּרַבִּי יוֹסֵי.
מַתְנִי׳ סְתַם נְזִירוּת — שְׁלֹשִׁים יוֹם. גִּילַּח אוֹ שֶׁגִּילְּחוּהוּ לִסְטִים — סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם. נָזִיר שֶׁגִּילַּח בֵּין בְּזוּג בֵּין בְּתַעַר, אוֹ שֶׁסִּיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא — חַיָּיב.
גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: הַאי מַזְיָא מִלְּתַחַת רָבֵי אוֹ מִלְּעֵיל? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְנָזִיר שֶׁגִּילְּחוּהוּ לִיסְטִים וְשִׁיְּירוּ בּוֹ כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ.
אִי אָמְרַתְּ מִלְּתַחַת רָבֵי — נְזִירוּת הָא שַׁקְלֵיהּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִלְּעֵיל רָבֵי — מַאי דְּאַקְדֵּישׁ הָא קָאֵים.
תָּא שְׁמַע מֵהָא אִינְבָּא חַיָּה דְּקָאֵים בְּעִיקְבָּא דְבִינְתָּא, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִלְּתַחַת רָבֵי — בְּרֵישָׁא דְבִינְתָּא בָּעֵי לְמֵיקַם. לְעוֹלָם מִלְּתַחַת רָבֵי וְאַגַּב חַיּוּתָא נָחֵית וְאָזֵיל אִינְבָּא.
תָּא שְׁמַע אִינְבָּא מֵתָה בְּרֵישָׁא דְבִינְתָּא, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִלְּעֵיל רָבֵי — בְּעִיקְבָּא דְבִינְתָּא בָּעֵי לְמֵיקַם. הָתָם נָמֵי, מִשּׁוּם דְּלֵית בַּהּ חֵילָא שָׂרוֹגֵי שָׂרֵיגָא וְאָזֵיל.
תָּא שְׁמַע מִבְּלוֹרִית דְּכוּשִׁיִּים, דְּבָתַר דִּמְגַדְּלִין לַהּ רָפְיָא מִלְּתַחַת. הָתָם נָמֵי, אַיְּידֵי דְּקָמְטָא הִיא מִשִּׁיכְבָא דְּרָפְיָא.
תָּא שְׁמַע מִסְּקַרְתָּא, דְּרָפֵי עַמְרָא מִלְּתַחַת, וְתַנְיָא. וְתוּ: כַּד צָבְעִי סָבַיָּא דִּיקְנְהוֹן חָוְורָן
Rav Pappa himself raised his objection to Abaye’s opinion based on the premise that the tanna taught five sets of lashes, and since in the baraita it is not taught five sets of lashes, what is the reason that Rav Pappa raised his objection to Abaye’s opinion? Rav Pappa said: I held that it is not a tradition in Abaye’s hand that a nazirite is also flogged for “anything that is made of the grapevine,” but merely his own opinion, and therefore I assumed that were I to cite a baraita that explicitly contradicts his opinion he would retract his opinion. Consequently, I myself changed the wording of the baraita to see how Abaye would respond. But I did not know that this halakha is a tradition in Abaye’s hand and that therefore he did not retract his opinion.
§ The mishna taught: Rabbi Elazar ben Azarya says: He is liable only if he eats at least two ḥartzannim and one zag that together form the volume of an olive-bulk. The mishna then cites two opinions as to whether ḥartzan is a grape seed and zag is the skin, or the reverse. Rav Yosef said: In accordance with whose opinion do we translate the verse “from ḥartzannim to zag” (Numbers 6:4) as: From the seeds [purtzanin] to the skins [itzurin]? He explains: This translation is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.
MISHNA: A naziriteship of unspecified length lasts for thirty days. If a nazirite shaved his hair during that period, or if he was shaved by bandits [listim] against his will, this negates thirty days of his naziriteship, which he must count afresh. With regard to a nazirite who shaved his hair, whether he did so with scissors or with a razor, or if he pulled out [sifsef ] any amount, he is liable.
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: Does this hair that grows on the body grow from the bottom or from the top? Which part of the hair is new? The Gemara explains: What is the difference between these possibilities? The Gemara answers: It is relevant for the case of a nazirite who was shaved by bandits or shaved himself, but his head was not entirely shaved. Rather, they left part of it, so that the hair is long enough to bend its end to its root.
The Gemara explains the two sides of the dilemma: If you say that hair grows from the bottom, he has removed the hair of the naziriteship, which is the hair he vowed not to shave, and therefore he must add extra days to his term of naziriteship to allow for its proper growth. But if you say that it grows from the top, that hair which he sanctified still exists in part. Consequently, he may conclude his naziriteship and perform the mitzva of shaving.
The Gemara suggests: Come and hear a solution to this dilemma from an examination of this live louse [inba], which is always found in the root of the hair. And if it should enter your mind that hair grows from the bottom, the louse should be situated on the end of the hair, as it would be pushed up with the hair’s growth. The Gemara rejects this suggestion: Actually, one could say that hair grows from the bottom, and because it is alive the louse continuously descends, as it is always crawling toward the scalp from where it draws its nourishment.
The Gemara suggests another proof: Come and hear from the fact that a dead louse is invariably found on the end of the hair. And if it should enter your mind that hair grows from on top, it should be situated on the root of the hair. The Gemara rejects this: There too, one could say that because it has no strength it is caught where it was when it died and goes up with the growing hair.
The Gemara proposes a different proof: Come and hear from an examination of the long hair [belorit] of gentiles, which is grown for idolatrous purposes, by braiding the ends of the hair. As, after they braid it, it becomes loose underneath, which suggests that hair grows from below. The Gemara rejects this: There too, since it crumples from the effect of the person who lies upon it, it becomes loose underneath.
The Gemara offers an additional suggestion: Come and hear from the dye used on sheep, as the dyed wool becomes loose underneath. This shows that hair grows from the bottom. The Gemara adds: And this case of dyeing sheep is not merely anecdotal, as it was taught with regard to the halakhot of animal tithe. And furthermore, when old men dye their beards, we see that the beards turn white
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.