80
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יותר מכך, נאמר במדרש16, שכל ארבעת התנאים שבפרה: אדומה, תמימה, אשר אין בה מום, אשר לא עליה עול – מקבילים לארבע17 הגלויות.
אילו היה מדובר כאן על מי החטאת, של הפרה האדומה, לא היתה קיימת תמיהה זו, כי מים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך18, הם בבחינת חסד19, ובמיוחד מי החטאת שהם "מים חיים20". אך הדגש כאן הוא דוקא על אפר הפרה21, אשר האפר22 הוא מהפרה עצמה.
ב. חסד – מצד הגדולה או מצד השפלות
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
ידוע23, שיש שני אופנים במדת החסד:
אופן אחד הוא – חסד "מצד הגדולה"24. כפי שאנו רואים אצל מלך גדול או אצל שר ועשיר מופלג, שעקב תחושת הגדלות יש להם נדיבות בהרחבה רבה, ורצון להשפיע "רב טוב וחסד לכל הבריות כקטן כגדול"25. שמכך יכול להיווצר למטה חסד דקליפה – חסד דישמעאל26 – שקיים אצל ישמעאל27 עקב גבהותו וגסותו, "בכדי להראות את עושרו ותפארת גדולתו ולהיות לו לשם ולתפארת"28.
האופן השני של חסד הוא – חסד דאברהם. זהו חסד הכרוך, להיפך, דוקא בביטול ובענוה, "ואנכי עפר ואפר": משום שהחשיב עצמו נחות מכולם – "משים עצמו כשיריים"29 – משום כך הוא השפיע חסד לכולם.
המעלה באופן זה של השפעת חסד איננה רק בכך, שבהיותו שפל ובטל
הערות
- 16. פסיקתא דר"כ פ' פרה. יל"ש חוקת רמז תשנט.
- 17. שלאחרי גלות מצרים ("פרה זו מצרים"). ועיין ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא. ס' הליקוטים שם. ועוד.
- 18. ראה תענית ז, א.
- 19. ראה תניא ספ"ד. שער היחוד והאמונה פי"א (פח, ב). ובכ"מ. – ובלקו"ת ותו"ח שבהערה 23 לענין חסד דאברהם.
- 20. חוקת שם, יז. וראה בארוכה לקו"ת חוקת (נו, ב ואילך) ש"מים חיים" הו"ע השוב.
- 21. ולהעיר שגם עפר סוטה ענינו גבורות (ראה זח"ג קכה, א: ומן העפר .. דדינא קשיא. מאו"א אות ע' סכ"ד. ועוד).
- 22. ואף שהוא רק אפר הנשאר מהפרה – מ"מ ה"ז שייך לענין הגבורה (ראה טעה"מ וס' הליקוטים שם: חומש הדינין). וראה בארוכה לקו"ת חוקת שם שאפר פרה הו"ע הרצוא. וראה שערי אורה (מז, ריש ע"ב) ד"אפר ביסוד האש". ולהעיר מתו"ח תולדות ד, רע"א.
- 23. בהבא לקמן – ראה לקו"ת עקב יז, ג ואילך. תו"ח שם (ואילך). אוה"ת פרשתנו צ, סע"א ואילך. המשך תער"ב ח"א פרק רמ. ד"ה קטונתי עטר"ת. ועוד. וראה אגה"ק סי' ב.
- 24. היינו חסד דקדושה (רב חסד) – ראה ב(רוב ה)מקומות שבהערה הקודמת.
- 25. ל' האוה"ת שם צא, סע"א.
- 26. לקו"ת שם יח, א. תו"ח שם, ב. אוה"ת שם צג, א ואילך. ד"ה קטונתי שם. וראה אגה"ק שם. ועוד.
- 27. ווען "יצא ממנו", מאברהם (אוה"ת שם צג, ב).
- 28. ל' הלקו"ת שם.
- 29. ר"ה יז, ריש ע"ב. וש"נ.
תניא, ליקוטי אמרים ד׳ - הטקסט מספריא
וְעוֹד יֵשׁ לְכָל נֶפֶשׁ אֱלֹהִית שְׁלֹשָׁה לְבוּשִׁים, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל תַּרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה; שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מְקַיֵּים בְּמַעֲשֶׂה כָּל מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וּבְדִבּוּר הוּא עוֹסֵק בְּפֵירוּשׁ כָּל תַּרְיַ״ג מִצְוֹת וְהִלְכוֹתֵיהֶן, וּבְמַחֲשָׁבָה הוּא מַשִּׂיג כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג בִּפְשַׁט־רֶמֶז־דְּרוּשׁ־סוֹד הַתּוֹרָה – הֲרֵי כְּלָלוּת תַּרְיַ״ג אֵבְרֵי נַפְשׁוֹ מְלוּבָּשִׁים בְּתַרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה.
וּבִפְרָטוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ, מְלוּבָּשׁוֹת בְּהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מַשִּׂיג בִּפְשַׁט־רֶמֶז־דְּרוּשׁ־סוֹד כְּפִי יְכוֹלֶת הַשָּׂגָתוֹ וְשֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ לְמַעְלָה; וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵן יִרְאָה וְאַהֲבָה וְעַנְפֵיהֶן וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן – מְלוּבָּשׁוֹת בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר, שֶׁהוּא תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁכְּנֶגֶד כּוּלָּן.
כִּי הָאַהֲבָה הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל רַמַ״ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, וּמִמֶּנָּה הֵן נִמְשָׁכוֹת, וּבִלְעָדָהּ אֵין לָהֶן קִיּוּם אֲמִתִּי, כִּי הַמְּקַיְּמָן בֶּאֱמֶת הוּא הָאוֹהֵב אֶת שֵׁם ה׳ וְחָפֵץ לְדָבְקָה בּוֹ בֶּאֱמֶת, וְאִי אֶפְשָׁר לְדָבְקָה בּוֹ בֶּאֱמֶת, כִּי אִם בְּקִיּוּם רַמַ״ח פְּקוּדִין, שֶׁהֵם רַמַ״ח אֵבָרִין דְּמַלְכָּא כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר. וְהַיִּרְאָה הִיא שֹׁרֶשׁ לְשַׁסַ״ה לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי יָרֵא לִמְרוֹד בְּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
אוֹ יִרְאָה פְּנִימִית מִזּוֹ, שֶׁמִּתְבּוֹשֵׁשׁ מִגְּדוּלָּתוֹ, לַמְרוֹת עֵינֵי כְבוֹדוֹ וְלַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינָיו, כָּל תּוֹעֲבַת ה׳ אֲשֶׁר שָׂנֵא, הֵם הַקְּלִיפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא, אֲשֶׁר יְנִיקָתָם מֵהָאָדָם הַתַּחְתּוֹן וַאֲחִיזָתָם בּוֹ הוּא בְּשַׁסַ״ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
וְהִנֵּה, שְׁלֹשָׁה לְבוּשִׁים אֵלּוּ מֵהַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ, אַף שֶׁנִּקְרָאִים לְבוּשִׁים לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה עִם כָּל זֶה, גָּבְהָה וְגָדְלָה מַעֲלָתָם לְאֵין קֵץ וְסוֹף עַל מַעֲלַת נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה עַצְמָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, דְּאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כּוּלָּא חַד, פֵּירוּשׁ: דְּאוֹרַיְיתָא, הִיא חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ – כּוּלָּא חַד, כִּי הוּא הַיּוֹדֵעַ וְהוּא הַמַּדָּע וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ם.
וְאַף דְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא ״אֵין סוֹף״, וְלִגְדוּלָּתוֹ אֵין חֵקֶר, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵיהּ כְּלָל, וְכֵן בִּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ, כְּדִכְתִיב: ״אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ״, וּכְתִיב: ״הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְצָא״, וּכְתִיב: ״כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם״.
הִנֵּה עַל זֶה אָמְרוּ: ״בְּמָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדוּלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ״, וְצִמְצֵם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ בְּתַרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה וּבְהִלְכוֹתֵיהֶן, וּבְצֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת תּוֹרָה־נְבִיאִים־כְּתוּבִים, וּדְרָשׁוֹתֵיהֶן שֶׁבְּאַגָּדוֹת וּמִדְרְשֵׁי חֲכָמֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה.
בִּכְדֵי שֶׁכָּל הַנְּשָׁמָה אוֹ רוּחַ וָנֶפֶשׁ שֶׁבְּגוּף הָאָדָם, תּוּכַל לְהַשִּׂיגָן בְּדַעְתָּהּ, וּלְקַיְּימָן – כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְקַיֵּים מֵהֶן בְּמַעֲשֶׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְלַבֵּשׁ בְּכָל עֶשֶׂר בְּחִינוֹתֶיהָ בִּשְׁלֹשָׁה לְבוּשִׁים אֵלּוּ.
וְלָכֵן נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה לְמַיִם; מַה מַּיִם יוֹרְדִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ לְמָקוֹם נָמוּךְ, כָּךְ הַתּוֹרָה יָרְדָה מִמְּקוֹם כְּבוֹדָהּ, שֶׁהִיא רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כּוּלָּא חַד, וְלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵיהּ כְּלָל.
וּמִשָּׁם נָסְעָה וְיָרְדָה בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגוֹת, מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת, עַד שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים וְעִנְיְינֵי עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵן רוֹב מִצְוֹת הַתּוֹרָה כְּכוּלָּם וְהִלְכוֹתֵיהֶן, וּבְצֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת גַּשְׁמִיּוֹת בִּדְיוֹ עַל הַסֵּפֶר, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבְּתוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא כָּל מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָּהֶן, וַאֲפִילוּ בְּחִינַת דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, שֶׁלְּמַטָּה מִמַּדְרֵגַת מַחֲשָׁבָה, תְּפִיסָא בָּהֶן וּמִתְלַבֶּשֶׁת בָּהֶן.
וּמֵאַחַר שֶׁהַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ מַלְבִּישִׁים כָּל עֶשֶׂר בְּחִינוֹת הַנֶּפֶשׁ וְכָל תַּרְיַ״ג אֵבָרֶיהָ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד רַגְלָהּ, הֲרֵי כּוּלָּהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת ה׳ מַמָּשׁ, וְאוֹר ה׳ מַמָּשׁ מַקִּיפָהּ וּמַלְבִּישָׁהּ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד רַגְלָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ״, וּכְתִיב: ״כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ״, שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ הַמְלוּבָּשִׁים בְּתוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתֶיהָ.
וְלָכֵן אָמְרוּ: ״יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא״, כִּי עוֹלָם הַבָּא הוּא שֶׁנֶּהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא תַּעֲנוּג הַהַשָּׂגָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם נִבְרָא, אֲפִילוּ מֵהָעֶלְיוֹנִים, לְהַשִּׂיג, כִּי אִם אֵיזוֹ הֶאָרָה מֵאוֹר ה׳, וְלָכֵן נִקְרָא בְּשֵׁם ״זִיו הַשְּׁכִינָה״; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ – לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵיהּ כְּלָל, כִּי אִם כַּאֲשֶׁר תְּפִיסָא וּמִתְלַבֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ, אֲזַי הִיא תְּפִיסָא וּמִתְלַבֶּשֶׁת בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַמָּשׁ, דְּאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא כּוּלָּא חַד.
וְאַף שֶׁהַתּוֹרָה נִתְלַבְּשָׁה בִּדְבָרִים תַּחְתּוֹנִים גַּשְׁמִיִּים – הֲרֵי זֶה כִּמְחַבֵּק אֶת הַמֶּלֶךְ דֶּרֶךְ מָשָׁל, שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בְּמַעֲלַת הִתְקָרְבוּתוֹ וּדְבֵיקוּתוֹ בַּמֶּלֶךְ, בֵּין מְחַבְּקוֹ כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ לְבוּשׁ אֶחָד בֵּין שֶׁהוּא לָבוּשׁ כַּמָּה לְבוּשִׁים, מֵאַחַר שֶׁגּוּף הַמֶּלֶךְ בְּתוֹכָם.
וְכֵן אִם הַמֶּלֶךְ מְחַבְּקוֹ בִּזְרוֹעוֹ, גַּם שֶׁהִיא מְלוּבֶּשֶׁת תּוֹךְ מַלְבּוּשָׁיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וִימִינוֹ תְחַבְּקֵנִי״, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִיָּמִין, שֶׁהִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּמַיִם:
תניא, שער היחוד והאמונה י״א - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, גַּם עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, גַּם כֵּן נִקְרְאוּ בְּשֵׁם ״מַאֲמָרוֹת״ לְגַבֵּי הַנִּבְרָאִים בִּלְבָד. כִּי כְּמוֹ שֶׁהַמִּדּוֹת שֶׁבְּנִשְׁמַת הָאָדָם, כְּשֶׁבָּאוֹת לְהִתְגַּלּוֹת בְּמַעֲשֶׂה, הֵן בָּאוֹת מְלוּבָּשׁוֹת בְּאוֹתִיּוֹת הַמַּחֲשָׁבָה, כְּגוֹן, מִדַּת חֶסֶד וְרַחֲמִים שֶׁבַּנְּשָׁמָה, אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לִידֵי הִתְגַּלּוּת בְּפוֹעַל מַמָּשׁ, כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁמְּחַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וּמְהַרְהֵר מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה וָחֶסֶד לַעֲשׂוֹתָהּ בְּפוֹעַל מַמָּשׁ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּלִי מַחֲשָׁבָה, וְאִם מְצַוֶּה לַאֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת, כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ, אֲזַי מִתְלַבֶּשֶׁת מִדַּת הַחֶסֶד וְגַם אוֹתִיּוֹת הַמַּחֲשָׁבָה – בְּאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר [וְכֵן כְּשֶׁמְּדַבֵּר דִּבְרֵי חֶסֶד וְרַחֲמִים לְרֵעֵהוּ]
כָּךְ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּשֶׁבָּאוֹת לִבְחִינַת הִתְגַּלּוּת פְּעוּלָּתָן בַּתַּחְתּוֹנִים, נִקְרָא גִּילּוּי זֶה וְהַמְשָׁכַת פְּעוּלָּה זוֹ – בְּשֵׁם ״מַאֲמָר״ וְ״צֵירוּף אוֹתִיּוֹת״, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה שׁוּם פְּעוּלָּה נִמְשֶׁכֶת מִמִּדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת בְּלִי צֵירוּפִים הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם ״אוֹתִיּוֹת״. כְּגוֹן, לִבְרִיאַת הָאוֹר מִמִּדַּת הַחֶסֶד – נִמְשָׁךְ מִמֶּנָּה הַמְשָׁכַת פְּעוּלָּה וְכֹחַ לִפְעוֹל וְלִבְרוֹא בּוֹ אֶת הָאוֹר, וְהַמְשָׁכַת כֹּחַ זֶה וְחַיּוּת זוֹ, נִקְרֵאת בְּשֵׁם מַאֲמַר וְאוֹתִיּוֹת ״יְהִי אוֹר״.
כִּי אַף שֶׁאֵינָן כְּאוֹתִיּוֹת מַחֲשָׁבָה שֶׁלָּנוּ חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל מָקוֹם, הֵם עִנְיָן הַמּוֹרֶה עַל הִתְהַוּוּת הָאוֹר מֵאַיִן לְיֵשׁ, שֶׁלָּכֵן נִבְרָא הָאוֹר מֵהַמְשָׁכַת כֹּחַ זֶה, וְלֹא נִבְרְאוּ מִמֶּנּוּ דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁנִּבְרְאוּ גַּם כֵּן מִמִּדַּת חֶסֶד, כְּמוֹ מַיִם וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְלַבְּשׁוּ בָּהֶם כֹּחוֹת בִּבְחִינוֹת צֵירוּפִים אֲחֵרִים, הַמּוֹרִים עַל הִתְהַוּוּת הַמַּיִם וְכַיּוֹצֵא.
וְנִמְצָא, כִּי כָּל חַיּוּת וְכֹחוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מִמִּדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת לַתַּחְתּוֹנִים לְבָרְאָם מֵאַיִן לְיֵשׁ וּלְהַחֲיוֹתָם וּלְקַיְּימָם – נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם ״אוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת״, שֶׁהֵן בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מֵרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ וּמִדּוֹתָיו לְהִתְהַוּוּת עוֹלָמוֹת וּלְהַחֲיוֹתָם.
וְהֵם שְׁנֵי מִינֵי עוֹלָמוֹת: עָלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָין, הֵם הַמִּתְהַוִּים וְחַיִּים וְקַיָּימִים מִכֹּחוֹת וְהַמְשָׁכוֹת נֶעְלָמוֹת, כְּמוֹ אוֹתִיּוֹת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבְּנִשְׁמַת הָאָדָם עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל; וְ״עָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָין״, נִבְרְאוּ וְחַיִּים מֵהִתְגַּלּוּת שֶׁנִּתְגַּלּוּ כֹּחוֹת וְהַמְשָׁכוֹת הַנֶּעְלָמוֹת, הַנִּקְרָאוֹת בְּשֵׁם ״אוֹתִיּוֹת הַמַּחֲשָׁבָה״, וּכְשֶׁהֵן בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת לְהַחֲיוֹת עָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָין, נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם ״מַאֲמָרוֹת״ וּ״דְבַר ה׳״ וְ״רוּחַ פִּיו״, כְּמוֹ אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר בָּאָדָם עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, שֶׁהֵן מְגַלּוֹת לַשּׁוֹמְעִים מַה שֶּׁהָיָה צָפוּן וְסָתוּם בְּלִבּוֹ.
אֲבָל בֶּאֱמֶת, בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁל מַעְלָה – הִיא לְמַעְלָה מַּעְלָה מִמַּדְרֵגַת וּמַהוּת חָכְמָה וְשֵׂכֶל הַנִּבְרָאִים, שֶׁהֲרֵי בְּמַאֲמַר וְאוֹתִיּוֹת ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵינוּ וְגוֹ׳״ – נִבְרָא הָאָדָם בַּעַל חָכְמָה וָשֵׂכֶל, אוֹ אֲפִילוּ בַּהֶבֶל הָעֶלְיוֹן לְבַד, כְּדִכְתִיב: ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים״, וְאִם כֵּן, הַדִּבּוּר וְהֶבֶל הָעֶלְיוֹן, הוּא מְקוֹר הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁבְּנִשְׁמַת אָדָם הָרִאשׁוֹן, הַכּוֹלֶלֶת כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
וְהַיְינוּ, לְפִי שֶׁאוֹתִיּוֹת דִּיבּוּרוֹ יִתְבָּרֵךְ הֵן בְּחִינוֹת הַמְשָׁכוֹת כֹּחוֹת וְחַיּוּת מִמִּדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ, הַמְיוּחָדוֹת בְּמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ בְּתַכְלִית הַיִּחוּד, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מַּעְלָה לְאֵין קֵץ מִמַּדְרֵגַת חָכְמָה שֶׁבַּנִּבְרָאִים. וְלֹא נִקְרְאוּ בְּשֵׁם ״אוֹתִיּוֹת״ לְגַבֵּי הַנִּבְרָאִים, אֶלָּא לְגַבֵּי מִדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ בִּכְבוֹדָן וּבְעַצְמָן.
וְהִנֵּה הֵן כ״ב מִינֵי הַמְשָׁכוֹת חַיּוּת וְכֹחוֹת שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְכָל הַבְּרוּאִים שֶׁבְּתוֹכָם, שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ לִבְרוֹא הָעוֹלָם בְּכ״ב מִינֵי הַמְשָׁכוֹת שׁוֹנוֹת דַּוְקָא, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְהֵן הֵן כ״ב אוֹתִיּוֹת הַקְּבוּעוֹת בְּפֶה וְלָשׁוֹן, כְּדִתְנַן בְּסֵפֶר יְצִירָה [וּתְמוּנָתָן בִּכְתָב – הִיא מוֹרָה עַל צִיּוּר הַהַמְשָׁכָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן] – שֶׁגַּם אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר וְהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, הֵן הַמְשָׁכוֹת מֵהַשֵּׂכֶל וְהַמִּדּוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, מִמַּהוּתָן וְעַצְמוּתָן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר:
תניא, אגרת הקדש ב׳ - הטקסט מספריא
אחר ביאתו מפטרבורג
״קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל כוּ׳״. פֵּירוּשׁ, שֶׁבְּכָל חֶסֶד וָחֶסֶד שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה לְאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּמְאֹד. כִּי חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא, ״וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי״, שֶׁהִיא בְּחִינַת קִרְבַת אֱלֹהִים מַמָּשׁ בְּיֶתֶר שְׂאֵת מִלְּפָנִים, וְכָל הַקָּרוֹב אֶל ה׳ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְהַגְבֵּהַּ לְמַעְלָה מַעְלָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹתֵר שְׁפַל רוּחַ לְמַטָּה מַטָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״מֵרָחוֹק ה׳ נִרְאָה לִי״. וְכַנּוֹדָע, דְּכוּלָּא ״קַמֵּיהּ״ דַּוְוקָא – כְּלָא חָשִׁיב, וְאִם כֵּן, כָּל שֶׁהוּא ״קַמֵּיהּ״ יוֹתֵר – הוּא יוֹתֵר כְּלָא וְאַיִן וָאֶפֶס.
וְזוֹ הִיא בְּחִינַת יָמִין שֶׁבִּקְדוּשָּׁה וְחֶסֶד לְאַבְרָהָם, שֶׁאָמַר ״אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״. וְזוֹ הִיא גַּם כֵּן מִדָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וּבָזֹאת הִתְנַצֵּל עַל יִרְאָתוֹ מִפְּנֵי עֵשָׂו, וְלֹא דַי לוֹ בְּהַבְטָחָתוֹ ״וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ כוּ׳״ – מִפְּנֵי הֱיוֹת קָטָן יַעֲקֹב בִּמְאֹד מְאֹד בְּעֵינָיו, מֵחֲמַת רִיבּוּי הַחֲסָדִים ״כִּי בְמַקְלִי כוּ׳״, וְאֵינוֹ רָאוּי וּכְדַאי כְּלָל לְהִנָּצֵל כוּ׳, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ״שֶׁמָּא יִגְרוֹם הַחֵטְא״, שֶׁנִּדְמֶה בְעֵינָיו שֶׁחָטָא.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזֶה לְעוּמַּת זֶה, הוּא יִשְׁמָעֵאל – חֶסֶד דִּקְלִיפָּה, כָּל שֶׁהַחֶסֶד גָּדוֹל, הוּא הוֹלֵךְ וְגָדֵל בְּגוֹבַהּ וְגַסּוּת הָרוּחַ וְרוֹחַב לִבּוֹ.
וְלָזֹאת, בָּאתִי מִן הַמּוֹדִיעִים מוֹדָעָה רַבָּה לִכְלָלוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, עַל רִיבּוּי הַחֲסָדִים אֲשֶׁר הִגְדִּיל ה׳ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, לֶאֱחוֹז בְּמִדּוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב ״שְׁאָר עַמּוֹ״ וּ״שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל״, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִים וּמוֹתָרוֹת מַמָּשׁ שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם צוֹרֶךְ, לְבִלְתִּי רוּם לְבָבָם מֵאֲחֵיהֶם כוּ׳, וְלֹא לְהַרְחִיב עֲלֵיהֶם פֶּה, אוֹ לִשְׁרוֹק עֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם, הַס מִלְּהַזְכִּיר בְּאַזְהָרָה נוֹרָאָה, רַק לְהַשְׁפִּיל רוּחָם וְלִבָּם, בְּמִדַּת אֱמֶת לְיַעֲקֹב, מִפְּנֵי כָּל אָדָם, בִּנְמִיכוּת רוּחַ, וּ״מַעֲנֶה רַךְ מֵשִׁיב חֵימָה״, ״וְרוּחַ נְכֵאָה כוּ׳״, וְכוּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִתֵּן ה׳ בְּלֵב אֲחֵיהֶם ״כַּמַּיִם הַפָּנִים וְגוֹ׳״:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח לקו"ש חכ"ה ע' 80
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.