48
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וכך מובן שהמלה "אך" אינה מיותרת: כאשר אדם נמצא "לבדו" הוא במצב שונה לחלוטין מהימצאותו עם אנשים נוספים16, כי הבדידות גורמת לו צער רב17. לכן מדגישה התורה "וישאר אך נח", שנח נותר לבדו18.
בכל זאת אין רש"י מסתפק בפירוש של 'פשוטו', למרות שלפי זה אין המלה "אך" מיותרת, כדלעיל, כי אילו היתה התורה רוצה לומר רק זאת, היה כתוב בדומה לפסוק המופיע לגבי אדם הראשון14 "וישאר נח לבדו". ומדוע כתוב "וישאר אך נח"? לפיכך מבאר רש"י, שבביטוי "אך", מלשון מיעוט, רומזת התורה לכך שנח נשאר "מופחת". ומיעוט זה אינו מפני פגם שולי, חוסר סביבה וכדומה, אלא בו עצמו – "גונח וכוהה דם".
ד. מנין יודעים מהו
החסרון?
אך עדיין יש להבין:
המלה "אך" מצביעה על כך שנח היה "פגום", שחסר בו עצמו משהו, אך, לכאורה, אין מובן ממנה מהו החסר. מנין מסיק רש"י שהוא היה "גונח וכוהה דם"19?
השאלה אף קשה יותר: ב"גונח וכוהה דם" מפורטים שלשה פרטים, שכל אחד מהם הוא פגם וחסרון באדם: כאשר האדם "גונח", הוא לקוי; אף כאשר אדם "כוהה" (יורק) בלבד, ואף אם אינו כוהה דם, אין הוא בריא; וכן כאשר אדם מדמם, אף אם אינו "כוהה" את הדם, אלא נוזל דם ממנו וכדומה, הרי הוא חולה. מדוע, אפוא, מצטט רש"י את האגדה בשלימותה, שמכך מובן שגם בדרך הפשט לומדים בכל זאת שהחסרון של נח היה בכל שלשת הענינים: גונח, כוהה ודם?
ה. "אך" – רמז ל"גונח וכוהה"
ההסבר לכך הוא:
בביטוי "אך" מתכוונת התורה לרמוז על אשר ארע לנח, שהוא "התמעט", ויש להניח, שרמוז כאן גם מהו הפגם והחסרון. לכן אומר רש"י "גונח וכוהה", כי לשני פרטים אלו אפשר
הערות
- 16. כמובן בפשטות. וגם בן חמש (למקרא) מרגיש זה בעצמו כשנשאר לבדו. ולהעיר ממה ש"בדד ישב" הוא עונש על לה"ר (ערכין טז, ריש ע"ב. פירש"י תזריע יג, מו). ואף שהיו גם אשת נח, בניו ונשי בניו (ולפי מדרש ב"ר שהובא בפירש"י לך לך יד, יג – גם עוג), הרי מובן שח' (או ט') אנשים נקראים "לבד" לגבי מצבם כמו שהיו מקודם. ולהעיר מלשון רז"ל (ר"ה יז, ב. יח, א) "הא ביחיד... בצבור" (היינו עשרה). ולהעיר מפירש"י שלח יד, כז.
- 17. ועפי"ז: א) גם להפירוש ד"פשוטו" – התוכן ד"אך נח" הוא שנח נשאר באופן של מיעוט (כמו להפירוש דמדרש אגדה) – מעין "וימח גו'" שקדמו. ב) מובן בפשטות מה שרש"י הוזקק להפירוש ד"מדרש אגדה", כי פירוש הרגיל ד"אך" הוא רק ולא לבד.
- 18. ועפי"ז יומתק מה שרש"י מפרש "לבד נח" (ואינו מוסיף: "ואשר אתו בתבה" – ראה לעיל הערה 3) – כי החסרון הנרגש כשנמצאים "לבד", הוא רק באנשים ולא בבע"ח.
- 14.
- 19. כי גם כשרש"י מביא דברי אגדה או דרש – צ"ל להם שייכות לפשוטו של מקרא, ובאם לאו – אין רש"י (בפי' עה"ת) מעתיקם (כ"א – כשיש צורך בזה – מזכיר שיש כאן מדרשי אגדה כו', ותו לא) – וכמפורש כלל זה בפירש"י (בראשית ג, ח).
רש"י על ויקרא י״ג:מ״ו - הטקסט מספריא
בדד ישב. שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְמֵאִים יוֹשְׁבִין עִמּוֹ; וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מַה נִּשְׁתַּנָּה מִשְּׁאָר טְמֵאִים לֵישֵׁב בָּדָד? הוֹאִיל וְהוּא הִבְדִּיל בְּלָשׁוֹן הָרָע בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, אַף הוּא יִבָּדֵל (ערכין ט"ז):
מחוץ למחנה. חוּץ לְשָׁלוֹשׁ מַחֲנוֹת:
בדד ישב HE SHALL ABIDE SOLITARY — This means that people who are unclean from other causes than that of leprosy shall not abide with him (Pesachim 67a; cf. Sifra). Our Rabbis said: Why is he (the leper) treated differently from other unclean persons that he should abide solitary? They replied: Because he, by slanderous statements, (cf. Numbers 12:10) parted man and wife, or a man from his friend, he must be parted from everybody (Arakhin 16b).
מחוץ למחנה WITHOUT THE CAMP — outside the three camps (see Rashi on Leviticus 4:12; cf. Sifra, Tazria Parashat Nega'im, Chapter 13 14 and Pesachim 67a).
רש"י על בראשית י״ד:י״ג - הטקסט מספריא
ויבא הפליט. לְפִי פְשׁוּטוֹ זֶה עוֹג, שֶׁפָּלַט מִן הַמִּלְחָמָה, וְהוּא שֶׁכָּתוּב כִּי רַק עוֹג נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים (דבר' ג') וְזֶהוּ נִשְׁאַר, שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו כְּשֶׁהִכּוּ הָרְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם, תַּנְחוּמָא וּמִדְרַשׁ בְּ"רַ זֶה עוֹג, שֶׁפָּלַט מִדּוֹר הַמַּבּוּל; וְזֶהוּ מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, שֶׁנֶּאֱמַר הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ וְגוֹ' (לְעֵיל ו') וּמִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָם וְיִשָּׂא אֶת שָׂרָה:
העברי. שֶׁבָּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר (בראשית רבה):
בעלי ברית אברם. שֶׁכָּרְתוּ עִמּוֹ בְּרִית:
ויבא הפליט AND THERE CAME THE ONE WHO ESCAPED — According to the real meaning this was Og who had escaped from the battle with the Rephaim (see Genesis 5:5) and it is to this that the text refers (Deuteronomy 3:11) “For only Og king of Bashan was left of the remnant of the Rephaim”, and this is what is meant by נשאר “left”, for Amraphel and his allies did not kill him when they smote the Rephaim in Ashteroth Karnaim. So is the statement in the Tanchuma 4:6:25 (Chukat). But according to the Midrash Genesis Rabbah (Genesis Rabbah 42:8) it refers to Og in allusion to him as the only one of the generation of the Flood who escaped that catastrophe, and this is what is meant (Deuteronomy 3:11) “of the remnant of the Rephaim”, for it is said. (Genesis 6:4) “The Nephilim (= Rephaim cf. Genesis Rabbah 26) were in the earth etc.” His intention in telling Abraham that his nephew was captured was that Abraham should wage war against the kings and that he should be killed so that he, himself, might marry Sarah.
העברי THE HEBREW — the one who came from the other side (עבר) of the River (Euphrates) (Genesis Rabbah 42:8).
בעלי ברית אברם CONFEDERATE WITH ABRAM (literally, owners of a covenant with Abram) — They had entered into a covenant with him. Other versions of Rashi have: another explanation is, they advised him to circumcise himself (to keep the [ברית] covenant), as is explained in another place (cf. Rashi on Genesis 18:1).
רש"י על בראשית ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וישמעו. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים וּכְבָר סִדְּרוּם רַבּוֹתֵינוּ עַל מְכוֹנָם בִּבְ"רַ וּבִשְׁאָר מִדְרָשׁוֹת; וַאֲנִי לֹא בָאתִי אֶלָּא לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא וּלְאַגָּדָה הַמְיַשֶּׁבֶת דִּבְרֵי הַמִּקְרָא דָבָר דָּבוּר עַל אׇפְנָיו: וישמעו. מַה שָּׁמְעוּ? שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקָּבָּ"ה שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן:
לרוח היום. לְאוֹתוֹ רוּחַ שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה לְשָׁם, וְזוֹ הִיא מַעֲרָבִית; שֶׁלִּפְנוֹת עֶרֶב חַמָּה בַּמַּעֲרָב, וְהֵם סָרְחוּ בָּעֲשִׂירִית (סנהדרין ל"ח):
וישמעו AND THEY HEARD — There are many Midrashic explanations and our Teachers have already collected them in their appropriate places in Genesis Rabbah and in other Midrashim. I, however, am only concerned with the plain sense of Scripture and with such Agadoth that explain the words of Scripture in a manner that fits in with them. וישמעו AND THEY HEARD — What did they hear? They heard the sound of the Holy One, blessed be He, as He walked in the garden (see Genesis Rabbah 19:12).
לרוח היום IN THE WIND OF THE DAY — (רוח is used also in the meaning of direction,— north, east, — etc.) in that direction to which the sun travels (באה לשם) which is the west, for towards evening the sun is in the west, and they committed the sin in the tenth hour (Sanhedrin 38b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.