171

המפורטים אחר כך, ולכן אפשרי "אתה אומר אחת שאלתי".

בכל זאת, למרות ש"שבתי בבית ה'" הוא הכלל ("אחת") של כל הענינים המופיעים מאוחר יותר, מובן, שגם כלל זה הוא פרט יחסית לענינים המופיעים בפסוקים הקודמים, ובמיוחד לגבי "הוי' אורי וישעי... הוי' מעוז חיי...", שבתחילת ובראש המזמור.

כלומר, הכלל הראשון ביותר הוא הידיעה וההכרה שהוי' אורי וישעי... הוי' מעוז חיי..., ומכך נובעת אחר כך הבקשה "אחת שאלתי... שבתי בבית ה'...", והיא מופיע אחר כך בפירוט "לחזות בנועם הוי' ולבקר בהיכלו...".

יב. סדר העבודה באלול (

שלושה ענינים אלו מבטאים את סדר ואופן העבודה של חודש אלול – זמן⁵⁷ התשובה:

מפני ריבוי ההעלמות וההסתרים שבעולם אפשר להגיע לפעמים, ולפחות בענינים מסויימים, למצב של "שוכחים את האמת"⁵⁸, שיהודי ישכח ח"ו את "אמת הוי'", את התקשרותו לקב"ה, ואף יתנהג, בפרטים מסויימים, באופן שאין ניכר בו "ונפלינו"^*, ההבדלה בין ישראל לעמים. ב

וכאשר מגיע חודש אלול, הדבר הראשון הוא "הוי' אורי וישעי..." – הידיעה וההכרה שהוא קשור לקדוש־ברוך־הוא.

אך אין די בכך, כי לפעמים ייתכן שהוא אכן זוכר את היותו יהודי ואת התקשרותו לקדוש־ברוך־הוא, אך היצר הרע מפתהו לרדוף אחר תאוות העולם הזה, למרות ידיעתו שבשעה זו, הוא מתנתק ח"ו, על ידי רדיפה זו, מהתקשרותו לאלקות –

על כך נאמר "אחת שאלתי... שבתי בבית ה' כל ימי חיי", שעליו לעורר את הרצון החזק, כך שרצון זה נעשה לבקשה היחידה – אחת שאלתי, להימצא בבית ה' באופן של קבע

"שבתי"⁵⁹) כל ימי חיי.

אך ייתכן שהוא יישאר בהתעוררות הכללית וברצון הכללי, ואילו בפרטים הוא ייכשל. ולכן מופיעות מיד בקשות מפורטות: לחזות בנועם הוי' ולבקר בהיכלו...

יג. ההכרה בקדוש־ברוך־ הוא באה לידי ביטוי באלול

שלושה ענינים אלו נמצאים גם

"את ה' האמרת... וה' האמירך...", ובכל אחד מהם – הן ב"האמרת" (אני לדודי) והן ב"האמירך" (ודודי לי):

הכלל הראשון הוא "את ה' האמרת וה' האמירך" – הקשר הכללי של היהודי