170
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בפירוש המהרש"א46 נאמר, שהענין של "את ה' האמרת... וה' האמירך..." הוא בדומה לענין של "אני לדודי ודודי " לי".
לפי זה מובן הקשר המיוחד של פסוקים אלו דוקא לחודש אלול47, למרות שהם אמורים לגבי "היום" – "בכל יום", כדלעיל. כי תוכנו של אלול הוא48 כהסדר שבפסוקים: "האמרת" לאחר "האמירך" – (בתחילה) "אני לדודי (ואחר כך) ודודי לי" (ראשי תיבות אלו"ל49).
ובשני פירושיו על "האמרת והאמירך" – לשון הפרשה והבדלה ולשון תפארת – רומז רש"י לסדר העבודה הרוחנית בחודש אלול: תחילה צריכה להיות עבודה של "הפרשה והבדלה", ואחר כך עבודה של "תפארת", כדלהלן.
יא. "לדוד ה' אורי"
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר, שהקשר של שני פסוקים אלו לחודש אלול אינו רק בסדר הפסוקים – ש"את ה' האמרת" הוא לפני "וה' האמירך", כבחודש אלול, שבו אני לדודי מופיע לפני ודודי לי [בשונה מחודש ניסן, שבו הסדר הוא "נגלה עליהם וגאלם"50,
דודי לי (ואחר כך) ואני לו"51], אלא גם בכך שהפרטים בפסוקים אלו תואמים לעניני חודש אלול.
חודש אלול שונה מכל שאר החדשים, ואפילו מחודש תשרי, בכך שכל יום בחודש זה52 אומרים (פעמיים53) את המזמור "לדוד ה' אורי"54.
כידוע, מוסבר בתורת החסידות55 – על־פי מאמר חז"ל "בתחילה אתה אומר אחת שאלתי שבתי בבית ה', ואחר כך אתה שואל כמה שאלות: לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו...56 – ש"שבתי בבית ה'" הוא הכלל של כל הענינים
הערות
- 46. לברכות ו, א – הובא באוה"ת פרשתנו ע' תתרנז.
- 47. להעיר משל"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב. תורת אדה"ז (היום יום ע' קא).
- 48. ראה אוה"ת שם ע' תתרנח: וא"כ זהו ג"כ ענין אלול.
- 49. אבודרהם סדר תפלת ר"ה ופירושה בשם הדרשנים. פע"ח שער ר"ה פ"א. לקו"ת ראה לב, א. ועוד.
- 50. הגדה ש"פ.
- 51. שה"ש ב, טז. וראה רשימות הצ"צ לשה"ש (תשכ"א) ע' קמז (אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תקמג). רד"ה דודי לי תרכ"ז.
- 52. שזה מוכיח שזהו ענינו של החדש. משא"כ בתשרי הרי אומרים רק עד אחר הו"ר (הדיעות בזה ראה מטה אפרים סתקפ"א ס"ו. שער הכולל (להרא"ד לאוואוט) פמ"ה סק"ו). – ובדוגמת המבואר (לקו"ש ח"א ר"פ אמור) בענין השייכות דספה"ע לחדש אייר (אף שגם בניסן וסיון ישנה ספה"ע), שספה"ע היא בכל הימים דחדש אייר.
- 53. להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) – מכפרים שאין עון (במדב"ר פכ"א, כא. תנחומא פנחס יג). וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני' – בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
- 54. מטה אפרים שם. וש"נ. אדה"ז בסידורו, ובארוכה ע"ז – שער הכולל שם. וש"נ.
- 55. ראה לקו"ת ס"פ מסעי (מהרב המגיד). אוה"ת עקב ע' תקעח ואילך. ד"ה אני לדודי תרכ"ט. ועוד.
- 56. כ"ה הלשון בלקו"ת שם ממדרש תהלים וילקוט עה"פ אחת שאלתי (תהלים כז, ד).
במדבר רבה כ״א:כ״א - הטקסט מספריא
וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם (במדבר כח, ג), לֹא שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת אֶלָּא (במדבר כח, ד): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן מֵעוֹלָם לֹא הָיָה אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן, כֵּיצַד, תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּלַּיְלָה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם, מִכָּל מָקוֹם לֹא לָן אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, כא): צֶדֶק יָלִין בָּהּ וגו', אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם מַקְרִיבִין לְפָנַי לֶחֶם הַפָּנִים וְקָרְבָּנוֹת, לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי אֶעֱרֹךְ לָכֶם שֻׁלְחָן גָּדוֹל וְיִהְיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים רוֹאִים וּבוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ה): תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סה, יג): הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ.
מדרש תנחומא, פנחס י״ג - הטקסט מספריא
תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ (משלי יג, כה). זֶה אֱלִיעֶזֶר, שֶׁאָמַר לְרִבְקָה, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם (בראשית כד, יז), כְּדֵי גְּמִיאָה. וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר (משלי יג, כה), זֶה עֵשָׂו, שֶׁאָמַר לְיַעֲקֹב, הִלְעִיטֵנִי נָא (בראשית כה, ל). אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר זְעִירָא, פָּעַר פִּיו כְּגָמָל, וְאָמַר, אֶפְתַּח פִּי וְאַתָּה מַכְנִיס. הַתָּם תָּנִינָן, אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל וְאֵין דּוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין. דָּבָר אַחֵר, צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂבַע נַפְשׁוֹ, זוֹ רוּת הַמּוֹאָבִיָּה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ, וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתּוֹתָר (רות ב, יד), שֶׁהַבְּרָכָה שָׁרְתָה בְּפִיהָ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת. וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר, אֵלּוּ הַגּוֹיִם. מַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לְכָל בְּנֵי עִירוֹ. אָמַר רַבִּי דּוֹסְתַּאי, אוֹתִי זִמֵּן לְאוֹתוֹ סְעוּדָה עִם כָּל בְּנֵי עִירוֹ, וְלֹא הָיָה שֻׁלְחָנוֹ חָסֵר מִכָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם אֶלָּא אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ בִּלְבַד. מֶה עָשָׂה. נָטַל אֶת הַטַּבְלָה מִלְּפָנֵינוּ שֶׁהָיְתָה יָפָה יוֹתֵר מִשִּׁשָּׁה כִּכְּרֵי כֶּסֶף, וּשְׁבָרָהּ, אָמַרְתִּי לוֹ, מִפְּנֵי מָה עָשִׂיתָ כָּךְ. אָמַר לִי, אַתֶּם אוֹמְרִים: שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּנוּ, וְהָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלָּכֶם. אִם אֵין אָנוּ אוֹכְלִין עַכְשָׁו, אֵימָתַי אָנוּ אוֹכְלִין. קָרָאתִי עָלָיו, וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסַר. וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם שְׁנַיִם. לֹא שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת אֶלָּא, אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבַּיִם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִמּוֹן, מֵעוֹלָם לֹא לָן אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן. כֵּיצַד, תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר מְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּלַּיְלָה. תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם. מִכָּל מָקוֹם לֹא לָן אָדָם בִּירוּשָׁלַיִם וּבְיָדוֹ עָוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: צֶדֶק יָלִין בָּהּ (ישעיה א, כא). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַתֶּם מַקְרִיבִים לְפָנַי לֶחֶם הַפָּנִים. לָעוֹלָם הַבָּא, אֲנִי אֶעֱרֹךְ לָכֶם שֻׁלְחָן גָּדוֹל וְיִהְיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה רוֹאִין וּבוֹשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרְרַי וְגוֹ' (תהלים כג, ה). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכְלוּ וְגוֹ' (ישעיה סה, יג).
מצוטט ב־4 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כד ‹ ט'ר לקו"ש ח"ט ע' 170
תורת מנחם 3
- יד - שנת תשט"ו - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשט"ו לקו"ש ח"ט ע' 170
- יז - שנת תשט"ז - חלק שלישי ‹ בס"ד. ר"ד שלהי מנחם-אב, ה'תשט"ז. לקו"ש ח"ט ע' 170
- נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ט ע' 170
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.