230

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שנה23 לפני יציאת מצרים וגילוי הקץ היה גורם לאותו דור של בני ישראל להתעצב, כי לפי הטבע ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה"24, לא יגיע הקץ בחייהם בעולם הזה – וחזרה, אפוא, הקושיה למקומה?

לכן יש להסביר, שמטרת יעקב ברצונו לגלות את הקץ היתה: כאשר ידעו בני ישראל, על־ידי גילוי הקץ, שהדבר תלוי ב"זכו", הם היו מגבירים את עבודת ה' – את ה"זכו" – והתחזקות זו היתה גורמת להקדמת הגאולה, שהיא תגיע לפני הקץ הקבוע, כדברי חז"ל25: "זכו – אחישנה".

ענין דומה לכך מוצאים ביציאת מצרים עצמה: אחת מן הסיבות26 לכך שגלות מצרים ארכה רק רד"ו שנה – ולא ארבע מאות שנה, כפי שנקבע בברית בין הבתרים – היא, כי קושי השעבוד השלים את מנין ארבע מאות השנים.

וכשם שהתוספת בשעבוד הקדימה את הגאולה, כך, ומכל שכן27, היתה הגאולה מוקדמת יותר באמצעות התוספת בענינים טובים, ב"זכו"28.

ו. יעקב ביקש גאולה מהירה, הקב"ה – גאולה שלימה

למרות זאת "נסתלקה ממנו שכינה", ויעקב לא הורשה לגלות את הקץ. ההסבר לכך הוא29:

שלמות עבודת האדם, שבאמצעותה הוא מגיע ל"זכו", היא, שהעבודה היא "מלאכתך אשר תעשה", כדברי חז"ל30 "אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חבירו". אמנם, בכל עבודה נזקקים לסייעתא דשמיא, כמאמר חז"ל31 "אלמלא הקב"ה עוזרו...", אך יש בכך שתי דרכים32:

א) הסיוע מלמעלה מורגש אצל האדם בשעת עבודתו. לדוגמא – עבודת ה' בעתות רצון, כגון: עשרת

הערות

  1. 23. שהרי מירידת יעקב למצרים עד יצי"מ עברו רד"ו שנה (רש"י לך טו, יג. מקץ מב, ב (מתנחומא וב"ר עה"פ). בא שם), ובעת שביקש יעקב לגלות את הקץ עברו י"ז שנה מעת הירידה למצרים.
  2. 24. בראשית ו, ג.
  3. 25. סנהדרין צח, א. הובא בפרש"י ישעי' ס, כב.
  4. 26. רלב"ג לך שם. ש"ך עה"ת (לך שם. שמות ג, ז. בא שם).
  5. 27. דמרובה מדה טובה (סוטה יא, א).
  6. 28. וגם ע"פ פשש"מ מובן שאפ"ל כן, כפרש"י (ויגש מז, יט) "מכיון שבא יעקב כו' וכלה הרעב", אף שהי' צ"ל הרעב עוד חמש שנים. ועפ"ז אפ"ל שזהו הביאור ע"פ פשש"מ הטעם שביקש יעקב לגלות את הקץ [דאין לתרץ בפשש"מ (כנ"ל ס"ד) שהכוונה לזמן דיצי"מ, שהרי בפרש"י לא הובא מחז"ל זה דאילו זכו היתה יצי"מ גאולה נצחית, ואדרבה, מפרש"י (דלעיל הערה 20. וראה גם רש"י שמות ג, יד) משמע הפכו] כי באם בניו היו יודעים שהקץ רחוק כ"כ (שזה מראה גודל החטאים שגרמו לזה) היו מוכיחים את יוצאי חלציהם (לא רק להשמר מחטאים גדולים כאלה, כ"א גם) שיוסיפו בתומ"צ כדי לזרז ולהקדים את הקץ (אף שלא היו מגלים אותו להם).
  7. 29. עיין ביאור באופן אחר – מאמרי אדה"ז הקצרים ערך קץ (ע' תקלט).
  8. 30. ב"מ לח, א.
  9. 31. קידושין ל, ב. סוכה נב, ב. וראה ויק"ר (פכ"ז, ב): מי הקדימני ואשלם כו'.
  10. 32. ראה בארוכה ד"ה ויגש תרס"ו וד"ה וה' אמר המכסה תרס"ז.

מצוטט ב־13 עמודים

תורת מנחם 13
  1. ו - שנת תשי"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ב לקו"ש ח"כ ע' 230
  2. לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"כ ע' 230
  3. לז - שנת תשכ"ג - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"כ ע' 230
  4. מו - שנת תשכ"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"כ ע' 230
  5. מז - שנת תשכ"ו - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"כ ע' 230
  6. מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"כ ע' 230
  7. לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"כ ע' 230
  8. לד - שנת תשכ"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"כ ע' 230
  9. נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"כ ע' 230
  10. נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"כ ע' 230
  11. נה - שנת תשכ"ט - חלק שני ‹ שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"כ ע' 230
  12. סח - שנת תשל"ב - חלק שלישי ‹ שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב לקו"ש ח"כ ע' 230
  13. עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג לקו"ש ח"כ ע' 230

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.