שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'שכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אלקים להצילני הוי' לעזרתי חושה .
16 זכו אחישנה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויה"ר אשר כ"ז – הנה במדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה – יזרז וימהר קיום היעוד:
9 דזכו אחישנה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויה"ר אשר כ"ז – הנה במדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה – יזרז וימהר קיום היעוד:
11 דזכו אחישנה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"ד מחז"ל (בנוגע לכללות ענין הגאולה העתידה) "זכו — אחישנה" , דכאשר עבודת ישראל היא בשלימות, "זכו" , אזי באה הגאולה באופן שונה לגמרי, "אחישנה" , למעלה מדרך הטבע.
64 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וואָס די קביעות מאַכט דער זמן נאָכמער מוכשר אויף דער גאולה האמיתית והשלימה, און אַלע אידן גיין, "קהל גדול ישובו הנה", לארצנו הקדושה, און מ'גייט בזריזות — "לא עכבן אפילו כהרף אין", "עם ענני שמיא" .
12 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ה' מנחם--אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
תזרז ותביא הגאולה האמיתית והשלימה — גאולת העם בשלימותו, הארץ בשלימותה והתומ"צ בשלימותן — באופן דאחישנה, וארו עם ענני שמיא ,
30 דאחישנה : ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א. ירושלמי תענית פ"א ה"א. זח"א קטז, ב ואילך. שערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פצ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות כ' מנחם אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ההילולא של הרה"ג והרה"ח המקובל מוהר"ר לוי יצחק ז"ל נ"ע, אביו של — יבלח"ט — כ"ק אדמו"ר שליט"א, ברמת ישי",
27 ישי : ר"ת יחד שבטי ישראל (ל' הכתוב — ברכה לג, ה), וי"ל ע"ד הרמז דע"י הכינוס, שענינו אחדות ישראל, עי"ז נעשה ביטול סיבת הגלות (יומא ט, ב), ועי"ז בטל ממילא המסובב, ובא דוד מלכא משיחא (אשר ישי הוליד את דוד). ועי"ז ביאת המשיח היא באופן ד"רמת" — באופן דזכו — אחישנה (סנהדרין צח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו, אור ליום ועש"ק פ' צו, י"א ניסן ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובפשטות — אַז "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", "וארו עם ענני שמיא" , גייען אַלע אידן אין ארץ הקודש, ולירושלים עיר הקודש, ולהר הקודש, ולביהמ"ק ולקודש הקדשים, "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם כו' כמצות רצונך".
19 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת יום ועש"ק ערב פסח ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובאים "עם ענני שמיא" לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, ולבית המקדש השלישי, "מקדש אדני כוננו ידיך", "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים".
63 דניאל ז, יג — בנוגע למשיח (סנהדרין צח, א). ועד"ז בנוגע לכאו"א מישראל — "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם" (ישעי' ס, ח. וראה שמו"ר ספנ"א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות משיחות ש"פ בהר, ט"ו אייר ול"ג בעומר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובפשטות — אַז אַלע אידן, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", גייען מקבל זיין פני משיח צדקנו — ע"ד "מאן פני האדון דא רשב"י" — באופן פון "וארו עם ענני שמיא" .
31 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
און מ'גייט "עם ענני שמיא" , "אחישנה" — דער אויבערשטער ברענגט אידן דורך וואָלקנס און גאָר אין אַ שנעלן אופן, בלשון הרמב"ם "מיד הן נגאלין" — אין דער גאולה האמיתית והשלימה, אין אונזער הייליקער לאַנד, "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", און דער אויבערשטער האָט עס אָנגערופן פלטרין של מלך, דאָס איז זיין פּאַלאַץ,
47 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות מטות-מסעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ש"ארו עם ענני שמיא" , מיד ברגע לאח"ז נמצאים כל בני ישראל, מכל ארבע כנפות הארץ, בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו — בארץ הקודש, ובירושלים עיר הקודש (שהיא "עיר הבירה" של כל ארץ ישראל, כולל ארץ קיני קניזי וקדמוני, שמעבר הירדן מזרחה), בבית המקדש, ובקדש הקדשים [ששם נמצאים הלוחות הראשונות עם הלוחות האחרונות, ועי"ז מהפכים גם המ' ימים האמצעיים (שנמצאים בהם עתה) לימי רצון],
25 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אַזוי אַז נאָך היינט, ערב ראש השנה — גייען אַלע אידן, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" תיכף ומיד ממש — "ארו עם ענני שמיא" — אין ארץ הקודש, אין ירושלים עיר הקודש, להר הבית, אין מקדש אד' כוננו ידיך.
3 דניאל ז, יג. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
און "וילך" אַלע אידן — "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" — תיכף ומיד — "ארו עם ענני שמיא" — אין ארץ הקודש, און מ'פּראַוועט דאָרט ראש השנה,
91 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ביז דעם נס הכי עיקרי, אַז נאָך ביום התשיעי — אין מקום וזמן הגלות — קומט גלייך די גאולה האמיתית והשלימה, אַזוי אַז מ'איז מסיים דעם טאָג דערמיט אַז אַלע אידן, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", גייען — ארו עם ענני שמיא — טאַנצנדיקערהייט צוזאַמען מיט דעם אויבערשטן כביכול און צוזאַמען מיט אורייתא (ישראל ואורייתא וקוב"ה כולא חד) — אין ארץ הקודש, בירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש, ביז אין קדש הקדשים,
57 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כשהרצון של כל אחד מישראל יהיה בתורה ומצותיה, יהיו "בני חורין", יגאלו מהגלות על ידי משיח צדקנו, (שיבוא ל"דור שכולו זכאי" ), ואז תחל הגאולה, כפסק דין הרמב"ם בהסדר בזה:
28 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
5 כי ריבוי דרגות ועליות באופן הגאולה (ובמילא -- הנישואין וכו') -- וכמובן מריבוי הדרגות שביז ,קני ורוכב על החמור" ,וארו עם ענני שמיא * (סנהדרין צח, א). וראה שערי אורה (ד"ה יביאו לבוש מלכות, פצ'ד ואילך) באופני הבירור מהר או כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אמנם, הוא אמנם שרוי במצב של "אחכה לו בכל יום שיבוא", ועבודתו נעשית למען "שיבוא" – אך ניכר אצלו שזהו ענין נפרד, שבאמצעות מעשינו ועבודתינו מביאים ומחישים (דבר אחר) את ביאת משיח צדקנו, ובפרט "זכו" – אחישנה" .
66 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז תזריע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובאה הגאולה באופן של "ארו עם ענני שמיא (=הנה, עם ענני השמים)", "אחישנה" (ב"אחישנה"), מיד ממש, בעגלא דידן.
55 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועוד ועיקר – כיון ש"שכינתא בגלותא", הרי אף אילו היתה סברה לפי מצבם של ישראל שהגלות צריכה להימשך עוד מעט ח"ו, הרי "למעני למעני אעשה" :
61 ישעי' מח, יא. סנהדרין צח, א. וראה זח"ג סו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
2 ב" י, א. וראה תניא שם. ולהעיר גם משבת קלט, א (סנהדרין צח, א*): אין ירושלים נפדה אלא בצדקה , שנאמר ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה . וראה רמב"ם הל' מתנות עניים רפ"י (וכ"ה בטור
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וע"פ דברי המשיח לר' יהושע בן לוי (במענה לשאלתו "לאימת אתי מר" ) שיבוא " היום ", "היום אם בקולו תשמעו" – הרי בכל יום ויום יכולים וצריכים לקוות שהיום יבוא הרבי ויוציא אותנו מן הגלות אל הגאולה, במהרה בימינו אמן.
682 תהלים צה, ז. סנהדרין צח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יו"ד שבט ה'תשי"א**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו הענין דיפוצו מעינותיך חוצה, שזוהי ההכנה לביאת המשיח.
1163 זוהי העבודה שצריכים אנו להעמיד ("צושטעלן") לביאת המשיח. – בנוגע להשייך ל"כולו כו'" או "כולו זכאי" (ראה סנהדרין צח, א), שבשביל זה צריכים לפעול ענין התשובה, עד ש"אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא" (ראה זח"ג קנג, ב) – ענין זה יעשה מישהו אחר, אבל, מה שאנו צריכים לעשות לביאת המשיח, ה"ז הענין דיפוצו מעינותיך חוצה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומבאר, ש"יש בזה ההפרש בין בעתה לאחישנה , דבעתה הוא שנאבדים לגמרי, ובאחישנה אזי יש להם בירור, דהנה אמרז"ל זכו אחישנה לא זכו בעתה , והיינו כאשר זכו ישראל בענין הבירורים אזי
1743 סנהדרין צח, א. זח"א קיז, ב. וראה שערי אורה שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פצ"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
משיח כבר "עומד אחר כתלנו", וממתין לצאת ולגאול את בני ישראל ואינו מתעכב אפילו כדי קשירת שני נגעים (אלא "שרי חד ואסיר חד" ), ברגע שיעשו תשובה, יגאלם מיד, ובמילא, הרי הוא מצדו כבר נמצא, ואין הדבר תלוי אלא בנו.
257 סנהדרין צח, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכאשר רבו יהי' עמו, הנה מבלי הבט על ריחוק הערך שביניהם – "עביד לי' חיותא ", היינו, שרבו יביאהו לידי תשובה, עד שיגיע לבחי' "ואתם הדבקים בהוי' אלקיכם חיים כולכם היום" – "היום אם בקולי תשמעו" .
1613 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בא' ה"ביכלאך" חסידות (הכולל ברובו מאמרי הצמח-צדק) שהגיע לאחרונה, ישנו מאמר ד"ה "ענין קין והבל", שבו נתבאר הענין ד"זכו אחישנה , לא זכו בעתה" ביחס לאנשים פרטיים (כלומר, לא ביחס לכלל ישראל, אלא ביחס לכל איש פרטי מישראל) – בקשר להסתלקות הנשמה מהגוף.
623 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכאשר תהי' שמחה, הרי שמחה פורץ גדר, ותתבטל ההגדרה שישנה בביאת המשיח שיכול לבוא רק ב"דור שכולו זכאי" או להיפך ח"ו,
85 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכמו"כ מש"נ אם בקולו תשמעו , הרי זה לפי שפסוק זה מדבר על עבודת התשובה שתהי' קודם ביאת משיח, שעל זה אמרו שביאת משיח תהי' היום , אם בקולו תשמעו , היינו, אם יעשו תשובה, כמארז"ל אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ולכן נאמר הלשון אם , שהרי אפשר שתהי' העבודה דקיום המצוות בדרך ישר ולא יצטרכו לענין התשובה.
78 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובוחן כליות ולב", וכמ"ש "בוחןלבות וכליות אלקים צדיק" – וכיון ש"עמך כולם צדיקים" , הרי זה דור שכולו זכאי , שבו בא בן דוד , במהרה בימינו.
114 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמרו רז"ל "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי , או כולו חייב" , וא"כ, הרי ממה-נפשך אינו שייך ענין הכפי':
39 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
כיון שהמפתח נמצא בידינו, ומתי שנרצה יכולים אנו לפתוח את האוצר, גם "היום , אם בקולו תשמעו" , בשעתא חדא וברגעא חדא – הנה אפילו שאין הדבר אצלו בהרגש, הרי הידיעה כשלעצמה, והוודאות שבפנימיות יש לנו זאת, צריכה לפעול עילוי.
10 תהלים צה, ז. וראה סנהדרין צח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ג' פ' שלח, כ"ב סיון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ידוע מאמר רז"ל שאם יהי' הדור " כולו זכאי" יבוא משיח.
1 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' חוזר ואומר שלא כגלות הזה הגלויות הקודמים; בגלות הזה צריכים להוציא מהגלות את כל הניצוצות, ולכן בהכרח להגבי' את הבנין כולו , ובזה תלוי' ביאת המשיח – שיהי' "כולו זכאי" , ע"י ההבדלה מהלעו"ז, "כולו חייב" .וענין זה פועלים דוקא ע"י אלו שנוסעים למדינות הרחוקות, ובשמחה ובטוב לבב.
170 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
"אם בקולו תשמעו" – קאי על עבודת התשובה, כדאיתא בגמרא ששאלו את משיח "אימתי קאתי מר", והשיב "היום" – "היום אם בקולו תשמעו" , והרי ההכנה לגאולה היא תשובה, כמארז"ל "ישראל שעושין תשובה נגאלין" (וכהוספת הרמב"ם ורבנו הזקן באגרת התשובה – " מיד ").
14 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וע"פ דברי המדרש "אחד מכם גולה לברברי' ואחד מכם גולה לסמטרי' דומה כמו שגליתם כולכם" – הרי גם בנדו"ד מספיק אחד בעיר ושנים במשפחה שעוסקים באמונה, להיות ה"חודה של מחט" שפותחת "פתחו של אולם" שתהי' הפצת המעיינות מתוך שמחה ומנוחה וטוב לבב, באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור והולך ומתגבר "עד נכון היום" – "היום אם בקולו תשמעו" , שאז נעשה זה "היום" שעליו אומר משיח שהוא בא "היום" .
335 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועי"ז פועלים ביאת המשיח – כמארז"ל "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב" , ללא נפק"מ, היינו, שענינו של "בן דוד" לקשר עומק תחת דכולו חייב עם עומק רום דכולו זכאי , ולעשות ששניהם יהיו דירה לו ית' בתחתונים.וענין זה נעשה ע"י עבודת התומ"צ בקלות וחמורות ביחד, שעי"ז ממשיכים מבחי' "בעל הרצון", ששם אין חילוק בין רצון אחד למשנהו, ומשם ממשיכים בתחתונים, עד לתחתון שאין תחתון למטה הימנו (כמ"ש אדמו"ר הזקן בתניא בנוגע לעוה"ז), ודוקא שם עושים דירה לו ית'.
168 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כאשר הרצון של כל אחד מישראל יהי' בתורה ומצוותי', אזי יהיו בנ"י "בני חורין", שיגאלו מהגלות ע"י משיח צדקנו (שיבוא ב"דור שכולו זכאי" ), ואז תתחיל הגאולה, כפסק דין הרמב"ם אודות הסדר בזה:
78 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
בביאת המשיח נאמר "היום אם בקולו תשמעו" , ולכן יצטרכו לפעול הענין ד"בקולו תשמעו" אצל כל אחד מישראל, אפילו אצל יהודי שנמצא בשפל המצב ביותר , וכידוע שזוהי מעלת הגאולה העתידה על הגאולות שלפנ"ז, שבהם לא נגאלו כל בנ"י, ואילו בגאולה העתידה יצאו כל בנ"י מהגלות, כך, שיהי' הענין ד"בקולו תשמעו" אצל כל אחד מישראל.
29 תהלים צה, ז. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט אייר - ל"ד בעומר - ה'תשי"ב[ftn_1024_*]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכיון שכן היא הכוונה העליונה - הרי נעשה כן בפועל.
3 כי אין מעכב, ח"ו, בידו. ובפרט שכוונת הבריאה קודמת לבריאה (גם לאצילות דכללות, כנ"ל) ואין שם שום מציאות שרש ומקור ללעומ"ז, כמובן. - וע"כ צ"ל שהבחירה נוגעת רק במצבם של פרטים, אבל אינה משנית את הסה"כ של הבריאה בכללותה, שהיא בעלי' תמידית, כיון שכך היא כוונת הבורא. - ובעומק יותר צ"ל שגם באיש הפרטי מתקיימת כוונת הבורא, שהוא בעלי' תמידית - דמאי שנא - ועל כרחך הביאור הוא כמשנ"ת בפנים. ובחירת האדם - קובעת מהירות העלי', וע"ד מארז"ל (סנהדרין צח, א) זכו אחישנה לא זכו בעתה . ואופן העלי' - אם הוא ע"י נתינת מקום מראש ללעומ"ז ועי"ז דוקא ינצחו כליל אח"ז (עדמשנ"ת בסהמ"צ מצות איסור עבודת בע"מ. ובכל זה נענש הבוחר, כיון שלא זוהי כוונתו שלו), או עלי' בלי נסיגה לאחור כלל. והוא מעין החילוק דירושלמי ובבלי, שאף שכל קושיא הוא מסטרא דרע, אבל גם היא מסייעת לבירור הדין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ועפ"ז יש לבאר גם דיוק הלשון " וכבר הי' ר"ג וראב"ע ור"י ור"ע מהלכין בדרך" (שמשמעותו שמהלכין בדרך משך זמן מקודם לכן ) – כיון שההליכה בדרך דכללות בנ"י לברר הניצוצות שבכל העולם מתחילה מהרגע שלאחרי החורבן (שברגע שלאח"ז נולד מושיען של ישראל , ומיד מתחילה העבודה ד"בקולו תשמעו" לבטל סיבת הגלות, שאז תבוא הגאולה ), ויתירה מזה – בכללות יותר – החל מירידת הנשמה למטה (מתחלת ברייתם ), שלא ירדה כדי לתקן את עצמה, אלא כדי לתקן את הגוף ונה"ב וחלקו בעולם , שבשביל זה "פיזרן לבין האומות".
867 כדברי משיח – במענה על השאלה "לאימת אתי מר" – "היום , אם בקולו תשמעו" (סנהדרין צח, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– שהבטחתם של גדולי ישראל היתה אמיתית, משום שמצדם ואופן הנהגתם יכול וצריך הי' להיות אותו קץ בעת ההיא ("בעתה" ), אלא שמצד סיבות כו' נתארך הזמן].
945 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– כיון שמסכימים ש"עמך כולם צדיקים" , ובמילא הרי זה דור ש"כולו זכאי" , ולכן צריכה להיות הגאולה באופן ד"זכו אחישנה"264 –
727 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובודאי שע"י התעמולה בענין זה, יתוספו אלפים מבנ"י ("טויזנטער אידן") שיקיימו המצוות דפורים, ומצוות בכלל, ועי"ז יפעלו ביאת המשיח שיבוא בדור שכולו זכאי , במהרה בימינו.
906 ראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ולכאורה – ואליבא דאמת – היתה צריכה להיות המסקנא הראשונה והמיידית, שעכשיו צריכים לפעול שיהי' "דור שכולו זכאי" , שכן, עניני העוונות, כבר נשטפו ונרחצו ע"י הקרבנות...
1102 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ומ"ש אם בקולו תשמעו קאי על עבודת התשובה, כמובן ממה שהשיב אלי' לריב"ל כששאלו אימתי קאתי מר, היום אם בקולו תשמעו ,
391 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
– שיש בו הענין ד"עני ורוכב על חמור" , ועי"ז באים למעמד ומצב ד"ארו עם ענני שמיא" ; מ"בעתה" ל"אחישנה" (כסדר הכתוב ) –
760 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכאמור, שגם הגאולה העתידה תבוא ע"י עבודת התשובה דוקא – לא תשובה על חטא, שהרי הגאולה תהי' "בדור שכולו זכאי" , אלא "לאתבא צדיקייא בתיובתא" , שגם אצל צדיקים תהי' מעלת התשובה – כפי ש"הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה ..
1659 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועפ"ז יש לבאר מאמר רז"ל ש"אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב" – דלכאורה, בשלמא דור שכולו זכאי , הרי זו סיבה לביאת המשיח, אבל כיצד פועל דור שכולו חייב ביאת המשיח?
791 סנהדרין צח, א. וראה גם לקו"ש חל"ב ע' 82.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
נתינת מחצית השקל בזמן הזה יכולה להיות באופן שאכן ישתמשו בזה בשביל הקרבת הקרבנות בביהמ"ק בפועל ממש, שהרי ביאת משיח יכולה להיות "היום" –"אם בקולו תשמעו" , ובפרט ע"י העסק בהפצת המעיינות חוצה, כמ"ש באגה"ק דהבעש"ט שעי"ז פועלים ביאת משיח, ומובן, שאז אין לו רשות להתעכב אפילו רגע אחד , וכיון שכן, הרי עד ר"ח ניסן, "חודש הגאולה" , יוכלו כבר להשתמש במחצית השקל עבור הקרבת הקרבנות בביהמ"ק השלישי, ש"בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים" , בעגלא דידן ממש.
414 תהלים צה, ז. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולהעיר גם מביאור אדמו"ר האמצעי בשערי אורה בנוגע לב' האופנים בענין הגאולה, שיש מעלה ב"לא זכו בעתה" לגבי "זכו אחישנה" – בנוגע לבירור והעלאת כל הניצוצות.
826 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ועי"ז נעשית שלימות העבודה במשך כל היום בלימוד התורה וקיום המצוות, ואז באה הגאולה האמיתית והשלימה – "היום אם בקולו תשמעו" , ע"י משיח צדקנו.
1738 תהלים צה, ז. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"פ דברי רשב"י "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" , הרי זה "דור זכאי" , ובמילא, בא משיח, וגואל את כל בנ"י בגאולה האמיתית והשלימה, באופן ד"ואולך אתכם קוממיות" , במהרה בימינו.
1924 ראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו מה שתבע וזעק רבנו נשיאנו , שיש לדבר ולעסוק בחיזוק האמונה בביאת המשיח, שהיא אחד מהי"ג "אני מאמין" – דלכאורה אינו מובן מהו הצורך בדבר, הרי אמרו רז"ל "זכו אחישנה , לא זכו בעתה" , כך, שאפילו במעמד ומצב ד"לא זכו" תבוא סוכ"ס הגאולה ("בעתה" )?
1402 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל" – "בשעתא חדא וברגעא חדא"167, "היום – אם בקולו תשמעו" .
932 תהלים צה, ז. וראה סנהדרין צח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
הביאור בשיחת אדמו"ר מהוריי"צ מחג הפסח (שענינו מלמעלה למטה), שבה מתאר את אוירת שבת מברכים אלול בליובאַוויטש – כיון שיש צורך בנתינת כח מלמעלה גם בשביל העבודה דחודש אלול מלמטה למעלה (אף שעל ידה פועלים עילוי שלא בערך), ולכן נאמרה שיחה זו בחג הפסח, שזהו הזמן העיקרי של הנתינת כח מלמעלה.
1331 וכמודגש גם בפרשת השבוע שקורין בשבת מברכים חודש אלול: "ראה אנכי נותן לפניכם גו'" – נתינה (בעין יפה) מלמעלה, שנמשכת ובאה בפנימיות ("לפניכם"), ובאופן ד"היום" – "היום לעשותם" (ס"פ ואתחנן), שעי"ז באים ל"היום אם בקולו תשמעו" (תהלים צה, ז), שזהו הגילוי דמשיח צדקנו (ראה סנהדרין צח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בשביל העיבור בבטן אימא תתאה, בחי' המלכות , שזהו העיבור דנשמת מלכא משיחא, משיח בן דוד (כי דוד הוא ספירת המלכות , דוד מלך ישראל , וכמ"ש ועבדי דוד מלך עליהם), שבזמן הגלות, שאז משיח יושב בשערי רומי כו' , נשמתו היא בבחי' עיבור בבטן בחי' המלכות , עד זמן הגאולה, שאז נעשה ענין הלידה, שזהו ע"י המשכת תוספת אור מבחי' הבינה לבחי' המלכות .
1587 ראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"זכו – אחישנה" , "לא זכו – בעתה" .
2615 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בנוגע למשיח נאמר "חלינו הוא נשא גו' והוא מחולל מפשעינו ומדוכא מעוונותינו", וכדאיתא בגמרא ש"יתיב ביני עניי סובלי חלאים (מנוגעים, והוא נמי מנוגע), וכולן (מי שיש לו ארבע וחמש נגעים) שרו ואסירי בחד זימנא (מתירין כל נגעתן ביחד ומקנחין אותן, וחוזרין וקושרין אותן), איהו (משיח ) שרי חד ואסיר חד (נגע ומקנחו וקושרו, ואח"כ מתיר האחר ועושה כן, ואינו מתיר שני נגעים יחד), אמר דילמא מבעינא דלא איעכב" (אי בעי לי לצאת וליגאל את ישראל (שהרי כאשר ישראל עושין תשובה, אזי "מיד הן נגאלין"56), לא איתעכב כדי קשירת שני נגעים).
1206 סנהדרין צח, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ואח"כ (ואדרבה – תיכף ומיד) נמשך הענין דהוצאתיך מארץ מצרים בפועל, והיינו, שהקב"ה מוציא את בנ"י מהגלות (שכל המלכיות (והגליות) נקראים ע"ש מצרים ), ועושה זאת בכל יום ויום , ע"י שעושים מיום זה – היום אם בקולו תשמעו , וישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין , שנעשה מיד ענין הגאולה מכל המיצרים וגבולים, שהו"ע פריצת גדר, שזהו ענינו של משיח צדקנו, כדאיתא במדרש שמ"ש עלה הפורץ לפניהם קאי על משיח שהוא מזרעו של פרץ, עליו נאמר פרצת עליך פרץ.
1296 תהלים צה, ז. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והביאור בזה, דהנה כתיב בעתה אחישנה , ואמרו רז"ל זכו אחישנה , לא זכו בעתה .
40 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
היתה אז התקווה, שע"י "מבצע תפילין" יהי' הענין ד"מצוה גוררת מצוה"27, עד למעמד ומצב ד"היום אם בקולו תשמעו" , ואז תשרף הגלות (כדברי רבינו נשיאנו ), ויבוא משיח צדקנו ויוליכנו קוממיות לארצנו – הן את בנ"י שנמצאים בארץ ישראל, שילכו ב"קומה זקופה" , מבלי להתפעל מפני הגויים, ועאכו"כ את בנ"י שבחוץ לארץ.
1690 תהלים צה, ז. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וע"י התשובה שהיא בשעתא חדא וברגעא חדא , הנה ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין , היום אם בקולו תשמעו , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
1487 תהלים צה, ז. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ועדיין לא הגיע הזמן כו' – עאכו"כ עכשיו, לאחרי ש"כלו כל הקיצין" , וכמ"ש אדמו"ר האמצעי שכבר יצאו יד"ח כל הענינים כו', ו"אין הדבר תלוי אלא בתשובה"116, וכמ"ש הרמב"ם ש"כבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" – "היום אם בקולו תשמעו" , כיון ש"אני היום ילידתיך" .
1016 תהלים צה, ז. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
בקולו תשמעו" , אזי נפעלים כל הענינים, וכהמענה של משיח על השאלה "אימת אתי מר" – "היום אם בקולו תשמעו" .
1798 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מבואר בהדרושים שיעקב מצ"ע הי' כבר מוכן אז להבירור דתהו, אלא לפי שהצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד וגו' , לא הי' יכול להיות בירור כל הניצוצות אז, וכמו שמבאר אדמו"ר האמצעי בשערי אורה בענין החילוק שבין בעתה לאחישנה , ולכן הרחיב לו הדרך באמרו עד אשר אבוא אל אדני שעירה , ואימתי ילך בימי המשיח, שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, ומבואר בספרים שהר בגימטריא יון מדי בבל ואדום, שהם הד' גליות שכנגדם נאמר שובי שובי השולמית (כנ"ל ס"ב), ועד לקיום היעוד והיתה להוי' המלוכה56, והי' הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד , כשם שאני נכתב כך אני נקרא , שזהו מ"ש אז אהפוך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו שכם אחד, והיתה לה' המלוכה, בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו.
2053 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והגם שאין שייך שבחירת האדם תעכב שלא תושלם ח"ו הכוונה דדירה בתחתונים , ובחירת האדם קובעת רק את מהירות השלמת הכוונה , דמזה מוכח, שהסילוק דעיקר שכינה שע"י חטא עה"ד והחטאים שלאחריו הי' (מלכתחילה) רק לפי שעה, הרי ענין זה הוא רק הוכחה דזה שע"י החטאים נסתלקה עיקר שכינה הי' זה (מלכתחילה) רק לפי שעה, ובהכרח שאח"כ תהי' המשכת עיקר שכינה למטה.
382 לקו"ש ח"ג שם. ושם, שזהו ע"ד מארז"ל (סנהדרין צח, א) זכו אחישנה לא זכו בעתה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
שיבטל את הענין ד"חטאינו", הענינים שאינם לפי רצון הקב"ה, ואז יתבטל בדרך ממילא הענין ד"גלינו", ונלך – כאמור לעיל – קוממיות לארצנו ובקרוב ממש .
2427 "א"ל ר' יהושע למשיח לאימת אתי מר א"ל היום .. אם בקולו של הקב"ה תשמעו" (סנהדרין צח, סע"א ובפרש"י שם). ואלי' הנביא אתי מאתמול לב"ד הגדול (חדא"ג מהרש"א שם) או שבאופן דזכו – אחישנה ויבא קודם התגלות אלי' (כו"פ יו"ד סק"י סוף בית הספק. אוצר בלום לע"י שם). וברמב"ם הל' מלכים (פי"ב, ה"ב): "ויש מן החכמים כו' וכל אלו הדברים כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועי"ז תהי' הגאולה באופן ד"זכו – אחישנה" , בקרוב ממש, ובשמחה ובטוב לבב, ובטוב הנראה והנגלה.
705 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכל זה נעשה ע"י ההנהגה באופן ש"משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך", שעי"ז נעשה אח"כ "כלו תפלות דוד בן ישי", כולל גם מה שמשיח יושב בשערי רומי וממתין שיהי' הענין ד"היום אם בקולו תשמעו" , שאז קא אתי מר – בקרוב ממש, ובאופן של שמחה וחסד ורחמים, ויוליכנו קוממיות לארצנו.
182 סנהדרין צח, א (לגירסת הע"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויתלבנו ויצרפו גו'", כך, שבנוגע לכל ענין יהי' ברור אם הוא דבר זכאי או להיפך (כולל גם בנוגע לביאת משיח – אם תהי' בדור שכולו זכאי או להיפך כו' ).
1639 סנהדרין צח, א. וראה גם אג"ק חי"א ע' רמג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"יתבררו ויתלבנו ויצרפו גו'", כך שיהי' ברור בנוגע לכל דבר אם הוא ענין של זכות, "כולו זכאי" , או ענין שלילי, "כולו חייב" .
1847 סנהדרין צח, א. וראה גם לעיל ס"ע 224 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
כדי לעורר אצלו רצון ותשוקה שאכן יתנו לו בפועל, וענין זה פועל עליו לשנות הנהגתו כו' – שזהו כללות ענין התשובה, והרי ע"י הרהור תשובה נעשה צדיק גמור (כפס"ד הגמרא ), ואז באה הגאולה האמיתית והשלימה מיד – "היום אם בקולו תשמעו" , ובאופן ד"שמחת עולם על ראשם" .
834 תהלים צה, ז. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והגם שאין שייך שבחירת האדם תעכב שלא תושלם ח"ו הכוונה דדירה בתחתונים, ובחירת האדם קובעת רק את מהירות השלמת הכוונה, דמזה מוכח, שהסילוק דעיקר שכינה שע"י חטא עה"ד והחטאים שלאחריו הי' (מלכתחילה) רק לפי שעה, הרי ענין זה הוא רק הוכחה דזה שע"י החטאים נסתלקה עיקר שכינה הי' זה (מלכתחילה) רק לפי שעה, ובהכרח שאח"כ תהי' המשכת עיקר שכינה למטה.
36 לקו"ש ח"ג שם. ושם, שזהו ע"ד מארז"ל (סנהדרין צח, א) זכו אחישנה לא זכו בעתה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו שבניסן עתידין ליגאל, כי בגאולה העתידה יהי' גילוי עצמות אוא"ס, דגילוי זה הוא ע"י הביטול [דזהו שבמשיח כתיב עני ורוכב על חמור , עני דוקא], בחי' בתי.
45 זכרי' ט, ט. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
דע"י מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות, שכללות העבודה דזמן הגלות היא באופן דמס"נ למעלה ממדוה"ג, שהרי בזמן הגלות ובפרט בעקבתא דמשיחא יש מונעים ומעכבים וריבוי נסיונות, ועד להנסיון דלא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו, ואעפ"כ אין מתחשבים עם כל המניעות, ולומדים תורה ומקיימים מצוות בלי כל חשבונות, ועד שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון, דלא רק שהם מקיימים מצוות אלא שהם מלאים מצוות, הנה עי"ז יוצאים מהגלות ברכוש גדול של מצוות ורכוש גדול של תורה [דגם ת"ת היא מצוה, ואדרבא, היא שקולה כנגד כל המצוות], ומכיון שזה (הרכוש גדול דתומ"צ) מוסיף בהזכות הרי זה מוסיף זירוז גם בהאחישנה, ובאופן דוארו עם ענני שמיא , שבקרוב ממש תהי' הגאולה האמיתית והשלימה, ובאופן דכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות היינו שיהיו ב' המעלות.
64 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנא' ושביה בצדקה .
3981 אין ישראל: יד הל' מתנות עניים פ"י ה"א, ע"פ שבת קלט, א. ועיין מ"ש על הגליון סנהדרין צח, א. [הובא מארז"ל זה] לקמן [אגה"ק] ס"ט [לעיל אגרת יב. וראה שיעורים בס' התניא ע' 1359 הערה 9].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו ענין קין והבל ערה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואם זכו אחישנה לא זכו בעת"ה כו' אבל בין כך ובין כך א"א כ"א עד שיכלה זרעו של הבל ע"ש באריכות.
4 זכו אחישנה : סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מלוה ה' חונן דל כו' את העני עמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אך ע"י מה ממשיכים בחי' זו להיות את עמי זהו ע"י את העני עמך, דהנה ארז"ל אם הקב"ה אוהב את העניים למה אינו מפרנסן בעצמו ולמה להזהיר על הספקת העניים, ואמרו שם תירוץ ע"ז, אך עיקר התירוץ הוא שעני ועשיר הם כנגד שמשא וסיהרא, ונודע כי סיהרא לית לי' מגרמי' כלום שאין לה אור בפ"ע כלל רק שמקבלת האור מבחי' שמש, ולכן יש בה שינוים שפעם היא מלא ופעם היא חסר, שבתחילת החודש כשמקבלת מהשמש היא בבחי' ביטול בחי' נקתה"י, ואח"כ מתמלאת עד חצי החדש, לפי שמקבלת האור מהשמש, ומחצי החדש ואילך הולכת וחוסרת עד שמקבלת שנית, והמכוון מה שסיהרא לית לה מגרמה כלום, ושתהא צריכה לקבל אורה מהשמש דוקא לפי שעי"ז היא בבחי' ביטול, וכתיב ואל זה אביט אל עני ונכה רוח דוקא, וכשהלבנה צריכה לקבל אור מהשמש כשמתקרבת אל השמש היא בתכלית הביטול עד שנעשית נקודה חדא כנ"ל, ונק' עני , וזהו שדהע"ה אמר על עצמו כי עני ואביון אני, אשר לכאורה נפלא איך אמר דוד ע"ע עני ואביון הלא הי' מלך ישראל, אלא לפי שדוד הי' מרכבה לבחי' המל' שהיא בחי' סיהרא דלית לה מגרמה כלום ע"כ אמר ע"ע עני ואביון, והיינו שהי' בבחי' ביטול בתכלית לאלקות בכדי לקבל גילוי אוא"ס ע"ד בחי' ביטול הסיהרא שנעשית נקתה"י כו', ולכן מ' נקרא ג"כ עני כמ"ש עני ורוכב על החמור , והיינו לפי שהביטול הוא הכלי לגילוי אוא"ס, וכמ"ש מרום וקדוש אשכון את דכא כו', וזהו שפי' רש"י ע"פ את העני עמך הוי מסתכל בעצמך כאילו
308 מ'. . עני ורוכב על החמור : זכרי' ט, ט. ראה סנהדרין צח, א. אוה"ת בא ע' רס. ישעי' ע' צד. סה"מ תרכ"ז כאן ע' קמג וע' תלח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
דתשובה, והנה מ"ש אם בחקתי תלכו קאי על קיום המצות לבד, וכאמרו|8 ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם ותרגם וית פקודי תטרון ותעבדון יתהון, הרי שקאי על קיום המצות, ומ"ש ברש"י ע"פ אם בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה הכוונה הוא שיהיו עמלים בתורה שיפעול בקיום המצות שהתורה אור יאיר בנר מצוה, ומ"ש היום אם בקולו (של הקב"ה, רש"י) תשמעו קאי על התשובה לבד וכדאי' בגמ' (סנהדרין דצ"ח ע"א) בהא דשאיל ריב"ל את משיח אימתי קאתי מר א"ל היום , ופירש לי' אלי' הכי אמר לך היום אם בקולו תשמעו , דביאת משיח (בב"א) תלוי בתשובה וכמאמרז"ל (שם צ"ז ע"ב) אם ישראל עושין תשובה נגאלין, וא"כ הא דאמור היום אם בקולו תשמעו קאי על ענין התשו' כדמוכח שם בהסוגיא, ולכן הנה בשניהם הן בקיום המצות לבד, והן בענין התשובה לבד נא' הל' אם שהוא ל' ספק, דאם בחקתי תלכו שהוא ספק אם יקיימו את המצות או ח"ו לא יקיימו, והיום אם בקולו תשמעו ג"כ ל' ספק אם יעשו תשובה, או יקיימו מצות ולא יצטרכו לתשובה פשוטה שהיא החרטה על העבירות ח"ו והעדר קיום מצות ד' אשר ציוה לעשותן, אך כאן באמרו ראה אנכי נתן לפניכם ברכה וקללה הכתוב מדבר בשני הענינים בקיום המצות ובהעבודה דתשובה ואומר נותן לפניכם שהוא נתינת כח מלמעלה על שני אופני עבודה אלו שזהו"ע ברכה וקללה, דברכה זהו מעשה המצות וקללה הכוונה דע"י העבודה דתשובה הנה גם הקללה נהפך לברכה וכמ"ש ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע אל בלעם, ויהפוך ד' אלקיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ד' אלקיך, דאי אפשר לומר דהכוונה קללה ממש דא"כ מה"ע נותן לפניכם דמה שייך מתנה על הקללה, אלא דהכוונה הוא על תשובה, והיינו זה מה שע"י התשובה גם הקללה נהפכה לברכה, וא"כ ה"ז ג"כ בכלל הברכה, וע"ז שייך ענין המתנה, וזהו ראה אנכי נותן לפניכם ברכה, שהוא מתנה והיינו נתינת כח מלמעלה בשתי הפנים אם על מעשה המצות או על התשובה דבה ועל ידה הנה גם הקללה נהפך לברכה, ולהיות דכאן הכתוב מדבר בב' הענינים בקיום המצות ובתשובה, ומב' הענינים הרי א' מהם בודאי יהי' אם שיקיימו המצות או שיעשו תשו' ולכן נא' כאן אשר ל' ודאי, דכתיב כי לא ידח ממנו נדח, דסוף כל סוף הכל יעשו תשובה, רק שבהאופנים והדרכי' המביאים לתשובה ישנם ב' דרכים הא' הוא ע"י קירוב וריבוי השפעה מלמעלה, והב'
10 סנהדרין צח, א (הובא לקמן בפנים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ד א'ע
מקור מפורש
בדף זה
ניט המצב בארץ כנען, אפילו ניט בארץ ישראל, נאר המצב בארץ הקדושה, וואס תבנה ותכונן במהרה בימינו ממש על ידי משיח צדקנו, אויב אידן וואו נאר זיי געפינען זיך, סיי אין גלות דא סיי אין גלות דארט, וועלן מקיים זיין דאס וואס משיח האט געזאגט אז ער קומט היום (אויב נאר) אם בקולי תשמעון (סנהדרין צח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רפו
מקור מפורש
בדף זה
סנהדרין צח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב תזריע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
[וע"ד מאמר הגמ' (שני האופנים) מעין זה לגבי בני ישראל:
48 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
בדף זה
און קול הוי' (מצות — "בקולו תשמעו") בכל מקום ומקום] —
12 תהלים צה, ז. סנהדרין צח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בלק שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
ויש לבאר זה ע"ד החסידות ע"פ דברי רבינו הזקן, שהשלימות דימות המשיח תלוי' "במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות", שע"י לימוד התורה וקיום המצוות — "בקולו תשמעו" — מכינים את העולם כולו, ואת בנ"י בפרט, לתכלית השלימות דימות המשיח.
13 תהלים צה, ז. סנהדרין צח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות שלח
מקור מפורש
בדף זה
דארט, וועלן מקיים זיין דאס וואס משיח האט געזאגט אז ער קומט היום (אויב נאר) אם בקולי תשמעון (סנהדרין צח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וישלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הקושיא מקבלת חיזוק לאור הנאמר בגמרא:
15 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
1 מכיון ש,אחישנה" תלוי ב,זכו* (סנהדרין צח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
2 קיום .בקולי תשמעו": ראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
על־ידי כך שישראל "מתרפאים" בעבודה זו באופן של "זכו", נעשה הזיכוך עצמו באופן של "אחישנה", והגאולה באה באופן הכולל את שתי המעלות:
61 סנהדרין צח, א. ולהעיר משערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי ההכנה ל"בקולו תשמעו", שתביא את "היום" היום של ביאת המשיח, כהבטחת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
39 תהלים שם. סנהדרין צח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
4 סנהדרין צח, א. וראה ד"ה אל תצר לאדהאמיצ (מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' ב ואילך. מט ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כאשר ידעו בני ישראל, על־ידי גילוי הקץ, שהדבר תלוי ב"זכו", הם היו מגבירים את עבודת ה' – את ה"זכו" – והתחזקות זו היתה גורמת להקדמת הגאולה, שהיא תגיע לפני הקץ הקבוע, כדברי חז"ל:
25 סנהדרין צח, א. הובא בפרש"י ישעי' ס, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
0 מכיון ש,אחישנה"* תלוי ב,זכו" (סנהדרין צח, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
7 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
6 מכיון ש,אחישנה* תלוי ב,זכו" (סנהדרין צח, א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
8 מכיון ש,אחישנה* תלוי ב,זכו" (סנהדרין צח, א). \
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
0 סנהדרין צח, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
9 סנהדרין צח, א. ירושלמי תענית פ"א ה"א. זח"א קטז, ב ואילך. שערי אורה ד"ה יביאו לבוש פצ"ו. -- ופשוט דבאחישנה כמה זמנים (ודרגות) הם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
3 ראה לקו"ש שם. ח"ה ע' 443. ועוד, 4) ראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
1 מכיון ש,אחישנה" תלוי ב,זכו" (סנהדרין צח, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
6 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
2 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
6 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א, עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
5 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
7 ישעיי ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
7 דאחישנה: סנהדרין צח, א. ירושלמי תענית פ'א ה"א. זח*א קטז, ב ואילך. שערי אורה ד"ה יביאו לבוש פצ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
5 דאחישנה: סנהדרין צח, א. ירושלמי תענית פ"א ה'א. זח"א קטז, ב ואילך. שערי אורה ד"ה יביאו לבוש פצ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
2 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בדף זה
4 ישעי" ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ועל ידי כך מחישים את הכניסה של כל יהודי ושל כל ישראל אל ארץ ישראל עם המלאכים של ארץ ישראל, באופן של "אחישנה",
84 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ועל ידי העבודה באופן של "חטוף ואכול חטוף ואישתי" זוכים לגאולה באופן של "יטרף" – חטיפה במהירות – "אחישנה", ובמהרה בימינו ממש.
85 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
7 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
1 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
3 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
8 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
7 ישעי" ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
8 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ידועים דברי הגמרא בישוב הסתירה בין הפסוקים המתארים את ביאת מלך המשיח:
86 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
0 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
10 זו). וראה סנהדרין צח, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
6 דניאל ז, יג. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
3 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
4 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
7 דניאל ז, יג. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
9 ד3) ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
בדף זה
אדמו"ר האמצעי מבאר בשערי אורה החילוק בין ב' אופני הגאולה, "בעתה" או "אחישנה" – איזה אופן טוב יותר לתועלת עבודת הבירורים בהעלאת ניצוצות הקדושה.
727 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת בראשית, מבה"ח מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
בדף זה
ישנו סדר של "בעתה", וישנו סדר של "אחישנה" – כדברי יעקב לעשו שאף שהוא (יעקב) מצדו מוכן כבר לילך להר שעיר, מ"מ, כיון ש"הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו גו'", לכן, "אתנהלה לאטי", היינו, שהנסיעה אל הגאולה ("ועלו מושיעים גו' לשפוט את הר עשו") צריכה להיות בהסדר ד"בעתה".
291 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א. שערי אורה שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פצ"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ובידינו ניתן הדבר – אם יהי' באופן ד"בעתה" או באופן ד"אחישנה".
1500 שם ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
וכן תהי' לנו – שמנצחים את כל הענינים הבלתי-רצויים, וזוכים להגאולה השלימה "בעתה אחישנה", בקרוב ממש ובעגלא דידן.
1804 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
אלא, שלבנ"י ניתנה האפשרות שענין זה לא יהי' אצלם באופן של נהמא דכיסופא, כי אם ע"י עבודתם דוקא, וניתנה להם היכולת לפעול זאת באופן ד"בעתה אחישנה",
213 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי גם הנתינת כח שלוקחים מחג הסוכות, "זמן שמחתנו", ובפרט שמחת בית השואבה, וההמשך בשמע"צ ושמח"ת – להמשיך השמחה גם בעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו", אשר על ידה באים תיכף ומיד – "בעתה אחישנה" – להגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.
226 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ובגלל זה נשאר הצדיק בגלות למשך כמה שנים – כדי שיוכל ליקח עמו את צאן מרעיתו ולהביאם לימות המשיח.
69 להעיר גם מהמבואר בדרושי אדמו"ר האמצעי (שערי אורה שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פצ"ד ואילך) ע"ד החילוק שבין "בעתה" ל"אחישנה" (ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א) – שכאשר הגאולה היא באופן ד"אחישנה" יתכן שחלק מניצוצות הקדושה ילכו לאיבוד, משא"כ כאשר הגאולה היא "בעתה" אזי מבררים ומצילים את כל ניצוצות הקדושה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
ותיכף ומיד באה הגאולה השלימה – שכן, אע"פ שברגע שלפנ"ז נמצאים במעמד ומצב ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן", הרי, כללות העבודהדפורים היא באופן שברגע אחד נעשה "ונהפוך הוא" מן הקצה אל הקצה, וכמו כן מתהפך גם הענין ד"בעתה אחישנה", אשר, בין אם תהי' ההתחלה באופן ד"אחישנה" או באופן ד"בעתה", הרי זה נעשה באופן ד"אחישנה", שבאה "תשועת הוי' – גאולה שלימה – כהרף עין".
76 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א. שערי אורה שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פצ"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
בדף זה
ויתן השי"ת שיהי' ענין זה באופן ד"בעתה אחישנה".
103 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וע"י הגילוי דתורת החסידות, שנתגלה לכל, לא רק ליחידי סגולה אלא לכל בני ישראל, שזהו הפירוש ד"יפוצו מעינותיך חוצה", בלי שום הגבלות, הרי ע"י הגילוי דפנימיות התורה נמשך הגילוי בעולם, שזהו הגילוי דהגאולה שלימה – "קאתי מר".
27 ראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
אלא, ש"הצאן והבקר (שהם) עלות ("מגדלות עולליהן") עלי", שישנם הטלאים הקטנים שעדיין אינם מוכנים, ואם ינהגו באופן ד"ודפקום יום אחד", "ליגעם בדרך במרוצה", בהתאם להסדר ד"אחישנה" – אזי "ומתו כל הצאן", שיהי' כלות הנפש מצד ריבוי האור, וממילא לא יתבררו כל הניצוצות.
21 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדם מ"ש בפרשת השבוע דמינה אזלינן, שכאשר עשו אמר ליעקב "נסעה ונלכה ואלכה לנגדך", השיב לו יעקב "הילדים רכים וגו'", היינו, שהוא (יעקב) מצדו במעמד ומצב שכבר נסתיים זמןהבירורים, וכבר מוכן הוא לקיום היעוד "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה", אבל, "הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי", היינו, שיש לו "קליינע שעפעלאך" שצריכים להתחיל עמהם את עבודת החינוך, ולהציל גם אותם, שישארו נשמות בגופים, ואעפ"כ יהיו במעמד ומצב ש"ראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר" , ואם "דפקום יום אחד" , באופן ד"אחישנה" – אזי "ומתו כל הצאן" , בא' משתי האופנים:
174 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
בדף זה
שהולכים ומתקרבים ל"בעתה" ול"אחישנה",
73 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
וע"י שניהם – פועלים לזרז ולמהר (באופן ד"אחישנה") את הזמן שבו יהי' "בקודש חזיתיך" בשלימות, כאשר כל בנ"י יצאו מ"מדבר יהודה", ויבואו לעיר דוד ששם נמצא המשכן, ושם ממלא הקב"ה את בקשתם של בנ"י:
130 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
הרי איתא בגמרא:
32 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ובזה יובן גם הטעם שאינו מזכיר כאן את ענין הגאולה שתבוא ע"י משיח – כי, כל הענינים שנימנו הם מדריגות בעבודת האדם, ואילו ענין הגאולה אינו תלוי בכל המדריגות הנ"ל, שהרי הגאולה יכולה להיות גם "בעתה".
41 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
דבר ברור הוא שבגאולה מגלותנו זה - בין אם תהי' "בעתה" ובין אם תהי' באופן ד"אחישנה" (ומסתבר לומר שעכשיו ה"ז כבר "בעתה") - יגאלו כל בנ"י , "כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש", מלכו של עולם ש"אחרית וראשית שלו", הן היהודים שבדורנו והן היהודים שהיו בכל הדורות שלפנ"ז;
197 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א. שערי אורה שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פצ"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
האופנים שבזה, באופן דבעתה , עי"ז שהקב"ה קץ שם לחושך , או באופן דאחישנה37, עי"ז שישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין , ובאופן שיהיו ב' הענינים עם כל המעלות שבכל אחד מהם .
415 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכמבואר בכתבי כ"ק אדמו"ר האמצעי בענין ההפרש שבין "בעתה" ל"אחישנה" , באיזה אופן יש מעלה יתירה בנוגע לענין הבירורים, שיש סברא לכאן ויש סברא לכאן כו'.
429 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
1318 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ובענין זה ישנם ב' אופנים, בהתאם לב' האופנים בנוגע לזמן הגאולה, כדברי הגמרא :
1037 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מה שקורין פרשה זו בסמיכות לחג השבועות (ומה שקורין פ' במדבר קודם שבועות, כסימן הגאונים , הרי זה כדי להפסיק בין הענינים הבלתי-רצויים שבפ' בחוקותי ), כי, ההכנה לזמן מתן תורתנו, שאז נותן הקב"ה לבנ"י את התורה, היא, עי"ז שבנ"י מקבלים על עצמם הענין דבחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה, ועי"ז זוכים לכל הברכות המנויות בפרשה, עד ואולך אתכם קוממיות, בגאולה האמיתית והשלימה באופן דאחישנה .
861 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
הרי גם גלות אדום (גלות האחרון) הוא בהגבלת זמן – שזהו שהגאולה תהי' " בעתה " , ויתירה מזה, שיכול להיות גם "אחישנה"42, אבל בבוא הזמן – "בעתה" – בודאי תהי' הגאולה, וא"כ, מדוע ראה שרו של אדום "עולה ולא יודע כמה", עד שחשב ש"אין לזה ירידה"?!
295 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אף שענינו של משיח התחיל מיד ברגע שלאחרי החורבן, כמסופר במדרש שכאשר געתה פרתו, אמרו, שחרב ביהמ"ק, וכאשר געתה פרתו ברגע שלאח"ז, אמרו, שנולד מושיען של ישראל – הרי אז הי' זה באופן ד"אחישנה" , ולא באופן ד"בעתה"11, וידוע שכאשר הגאולה היא באופן ד"אחישנה", הרי זה לא רק מהירות בזמן, אלא גם מהירות ודילוג בנוגע לכמה ענינים בתורה, ודוקא כאשר הגאולה היא "בעתה" – לאחרי אריכות הגלות – ניתוספו גם כו"כ ענינים בתורה.
1201 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, במה דברים אמורים – כאשר הי' ריבוי זמן עד ביאת המשיח, והיו צריכים לברר כמה בירורים, אזי יש מקום לעשות באופן כך או באופן כך; משא"כ כאשר הגאולה צריכה להיות באופן ד"אחישנה" , "מיד הן נגאלין" – אזי הפס"ד שלא להשהות את הטומאה.
998 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
2597 סנהדרין צח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז מצינו גם בגאולה העתידה, כמ"ש "והניף ידו על הנהר גו' והכהו גו'"; אלא שביצי"מ הי' ענין הבקיעה ב"ים סוף", סופא דכל דרגין, בחי' המלכות, שהו"ע הדיבור, ואילו לעת"ל יהי' ענין הבקיעה ב"נהר", בחי' בינה, שהו"ע המחשבה .
1576 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
– ולהעיר שהענין ד"דעהו" שייך לענין המצה, שקשורה עם ענין הדעת, כמבואר בדרושי חסידות שזהו בדוגמת הענין ש"אין התינוק יודע לקרות אבא כו' עד שיטעום טעם דגן" –
1591 תהלים צה, ז. וראה סנהדרין צח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
שיעמיד "צבאות השם", ודוקא עי"ז יפעל הענין ד"אחישנה" בנוגע לביאת המשיח.
400 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
בני חורין", בקרוב ממש – "בעתה" או באופן ד"אחישנה" , ובלבד שיוצאים מהגלות רגע אחד קודם, כולל גם בשבת ויו"ט, כיון שנעמדים למעלה מהגבלת הזמן, ובחסד וברחמים, ובסבר פנים יפות, בקרוב ממש.
520 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
והשלימות שבזה תהי' לעתיד לבוא, שאז יתבררו כל ניצוצות הקדושה, וכמבואר בשערי אורה שכאשר הגאולה היא בעתה [שהרי עכשיו, לאחרי שכבר כלו כל הקיצין , לא יכולה הגאולה להיות באופן דאחישנה69] אזי מתבררים כל ניצוצי קדושה ולא נאבד אפילו ניצוץ אחד, וכמ"ש ואתם תלוקטו לאחד אחד גו', בביאת גואל צדק בקרוב ממש.
2515 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
[ולהעיר גם מהמבואר בשערי אורה בענין "בעתה אחישנה" , שבאופן ד"אחישנה" יכולים להשאר ניצוצות שלא נתבררו, ורק באופן ד"בעתה" יודעים בוודאות שנתבררו כל הניצוצות].
894 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכן תהי' לנו בקרוב ממש, בעתה אחישנה , למטה מעשרה טפחים, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש ובעגלא דידן.
2937 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שכלפי שמיא גליא שאלו הם הניצוצות שלו , שהוא בירר וזיכך והעלה אותם לקדושה – אזי יהי' אצלם הענין ד"קהל גדול ישובו הנה" ביחד עמו, וזוהי הפעולה שלו בענין ד"זכו" ובענין ד"בעתה אחישנה", ככל הפירושים שבזה .
250 ראה סנהדרין צח, א. שערי אורה שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פצ"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שח"י אלול נקרא "יום טוב"93, וביו"ט יש ערב יו"ט ואסרו-חג – מה טוב, שההתוועדות וההתעוררות וכו' דח"י אלול, יהיו לא רק "בעתה" אלא גם "אחישנה" (כסיום וחותם ההפטרה ד"קומי אורי" ) – לערוך התוועדות גם בימים הסמוכים לח"י אלול, לפניו – וגם לאחריו.
1297 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"א אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
– כמו בנוגע לענין ה"קץ", שיהודי יכול לפעול ע"י עבודתו שהגאולה תהי' באופן ד"אחישנה" –
1800 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובאופן כזה צריכה להיות גם הפעולה בנוגע לענין הגאולה שתהי' באופן ד"אחישנה" – החל מהיציאה מהגלות הפנימי, שבהתאם לכך נעשית היציאה מהגלות החיצוני ע"י הקב"ה (שמה שהוא מצוה לאחרים לעשות הוא עושה ) – שהקב"ה לא יתחשב במלאכים העליונים, ולא בב"ד של מעלה, אלא יביא מיד את הגאולה למטה, "לתקן עולם במלכות שד-י" , לאחרי שיבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל , ורק לאח"ז תתחיל הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
250 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
– כפי שרואים בטבע בני אדם שדבר שנעשה בשמחה, נעשה בזריזות, ובמשך זמן קצר מסיימים את הפעולה שע"ד הרגיל דורשת זמן ארוך, כך, שבמקום "בעתה" נעשה הדבר באופן ד"אחישנה" –
1131 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ולאח"ז מוסיפים בזה את ה"פכים קטנים", ואז נשרפים כתלי הגלות (כסגנון הידוע של רבינו נשיאנו ), ומסתיימים מעשינו ועבודתינו ברגעי הגלות האחרונים, ובאה ה"אתחלתא" של הגאולה האמיתית, והגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש, באופן ד"בעתה אחישנה" , ובעגלא דידן, בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו.
722 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובעמדנו ביום השבת (ובפרט שהשנה כולה היא "שבת לה'"), שבו אסור לילך יותר מתחום שבת – הרי זה צריך להעשות בזמן מועט, אבל באופן של מועט המחזיק את המרובה, ע"ד המבואר בשערי אורה בנוגע לב' הענינים ד"בעתה" ו"אחישנה" , שאע"פ שהגאולה תהי' באופן ד"אחישנה", יהי' בה גם המעלה ד"בעתה" .
1284 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ענין הגאולה יכול להיות גם באופן ש"לא זכו" , היינו, במעמד
1944 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שכל זה יומשך למטה מעשרה טפחים בקרוב ממש, "היום" , ובאופן ש"טרם יקראו ואני אענה" , כך, שהמענה של הקב"ה עומד כבר מן המוכן – להוציא את בנ"י מן הגלות, בדרכי נועם ובדרכי שלום, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" , ו"ברכוש גדול" , והולכים לקבל פני משיח צדקנו, ו"שמחת עולם על ראשם"46.
749 תהלים צה, ז. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בהקדם מ"ש רבינו הזקן בנוגע לביאת המשיח וימות המשיח, שתכלית השלימות של ימות המשיח כו' תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, שעי"ז שבקולו תשמעו , בלימוד התורה וקיום המצוות, מכין כל אחד את עצמו ואת העולם (ובפרט בנ"י) לביאת המשיח, שיהי' בחסד וברחמים ובקרוב ממש.
11 תהלים צה, ז. סנהדרין צח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
דאחישנה ) את הגאולה בפועל [כידוע מאמר אדמו"ר מהר"ש להצ"צ שצ"ל ביאת המשיח כפשוטו וגאולה כפשוטה בגשמיות], שאז יקויים היעוד אז אהפוך אל עמים גו' לעבדו שכם אחד, (כיון ש)והיתה לה' המלוכה בכל הארץ כולה, ויהי' בפועל הענין דוירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ ברוחניות וגם בגשמיות כפשוטו, ע"י משיח צדקנו, ובקרוב ממש.
56 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
של בנ"י אם "לא זכו" או "זכו" – נכלל בשיחה שהוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א ונדפסה בלקו"ש חכ"ז ע' 191 ואילך.
333 סנהדרין צח, א. לשלימות הענין – ראה גם שיחת ש"פ בלק סי"ב ואילך (לקמן ע' 68 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
תחילה תהי' התקופה שעלי' נאמר "אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד", ולאח"ז תהי' התקופה דתחיית המתים; ונתבאר שענין זה תלוי במעמדם ומצבם של בנ"י באופן ד"לא זכו" – שאז ישנו רק ביטול שעבוד מלכיות, או באופן ד"זכו" – שאז יתוסף חידוש במעשה בראשית;
487 סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שרוצים שהגאולה תהי' באופן של "אחישנה" , "מיד הן נגאלין" – צריכים להיות כל ענינים אלו בזריזות78.
909 ישעי' ס, כב. וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות , ובפרט בהענין דקומי אורי כי בא אורך, מקרבים וממהרים עוד יותר את הגאולה העתידה, שאז יהי' קומי אורי כי בא אורך כפשוטו (שכבר בא), ובאופן של זריזות, כסיום וחותם ההפטורה – אחישנה .
1350 כי ע"י מעשינו ועבודתינו נעשה "זכו", שאז – "אחישנה" (סנהדרין צח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
אלא בשעתא חדא וברגעא חדא (ע"י התשובה) נעשה הענין ד"בעתה אחישנה" .
1411 ישעי' ס, כב (סיום ההפטרה דשבת זו). וראה סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
ובדוגמת יעקב, שבהיותו עדיין בחרן הי' ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות (שזהו העיקר ) ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים , עד"ז הוא בכאו"א מישראל, שבסוף זמן הגלות (כשנמצאים בחרן) יהי' ויפרוץ מאד מאד, ובאופן דפדה בשלום, בכל הפירושים ובכל הפרטים, הן בעבודה הרוחנית [ובפרט בלימוד והפצת תורת החסידות, שיהי' בלי שום בלבולים ובתכליתההרחבה] והן בענינים הגשמיים, ובאופן דופרצת (ויפרוץ), שזה ימהר ויזרז הגאולה העתידה – אחישנה (באחישנה גופא), שבקרוב ממש יהי' קץ שם לחושך, ויקבלו פני משיח צדקנו, שיוליכנו לארצנו הקדושה, ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה, ארץ ישראל לגבולותי', ואח"כ – וגם זה באופן דאחישנה – ירחיב ה' אלקיך את גבולך, ובקרוב ממש ובעגלא דידן.
210 מכיון ש"אחישנה" תלוי ב"זכו" (סנהדרין צח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
בדף זה
דנוסף לזה שהכניסה לירושלים בגשמיות, בגאולה האמיתית ע"י משיח צדקנו, היא ע"י העבודה דירושלים, שלימות היראה [כי ביאת המשיח תהי' ע"י בקולו תשמעו, שזה (ענין בקולו תשמעו) הוא ע"י היראה, שהיא ראשית העבודה ועיקרה ושרשה, דהגם שבכדי שקיום התומ"צ יהי' בשלימות צריך גם לאהבה, הרי עיקר העבודה היא היראה], הנה בכדי שיהי' פרזות תשב ירושלים, צריכה להיות העבודה גם עכשיו באופן של פרזות, למעלה ממדידה והגבלה, שבכללות היא העבודה דמסירת נפש, מסירת הרצון, שעבודה זו היא הכנה קרובה שיהי' פרזות תשב ירושלים גם כפשוטו, עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות.
55 סנהדרין צח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' מקץ, ליל זאת חנוכה ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בדף זה
שההמשכה תהי' באופן דעד מהרה ירוץ דברו, באופן דאחישנה ובאופן דבעתה.
40 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
*) להעיר מהמבואר שם (תתקסב , ב ואילך) דשמן למאור שבו הי' הנס דחנוכה הוא למעלה משמן המשחה (דימי המילואים) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וע"י מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות, ובפרט בהענין דקומי אורי כי בא אורך, מקרבים וממהרים עוד יותר את הגאולה העתידה, שאז יהי' קומי אורי כי בא אורך כפשוטו (שכבר בא), ובאופן של זריזות, כסיום וחותם ההפטורה – אחישנה.
43 כי ע"י מעשינו ועבודתינו נעשה "זכו", שאז – "אחישנה" (סנהדרין צח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מח
מקור מפורש
בדף זה
ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה שעושין עם ה' ועם ארצו הקדושה, לתקן תחילת הקלקול והפגם וימאסו בארץ חמדה וגו'.
3028 אין . . בצדקה : ראה שבת קלט, א. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות י"ט כסלו, תרפ"ז
מקור מפורש
בדף זה
"בעתה" כבר בא הוא, ו"אחישנה" הוא ברוחניות.
12 ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות סעודת י"ג תמוז תרצ"א
מקור מפורש
בדף זה
מען רעדט דאָ ניט פון דעם ועשה טוב וואָס דער היפוך דערפון איז סור מרע, מכח אַזעלכע זאַכן רעט מען ניט, נאָר מען רעט מכח דעם ועשה טוב ווי ע"פ חסידות איז, וואָס אין דעם איז אויך ניטא קיין שינוי הזמן, אדרבה עס איז נשתנה המצב לטוב, עס איז דאָך עקבות משיחא מיר גייען ב"ה נעענטער צום שליאך, וואָס אַ טאָג, וואָס אַ וואָך וואָס אַ חודש ווערן מיר נעענטער צום בעתה און מכל שכן צום אחישנה.
5 ראה ישעי' ס, כב. סנהדרין צח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר אגרת הקודש
מקור מפורש
בדף זה
אין ישראל נגאלין אלא בצדקה עי' שבת קלט,א, סנהדרין צח,א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר