ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ה

69

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

עם תחילת שני אלפים תורה, בזמן אברהם אבינו³⁶, ירד השפע של האור המקיף לתוך דרגה של פנימיות, וכאשר האור שלמעלה מהשתלשלות נמשך בפנימיות, בלתי אפשרי שתינתן ממנו יניקה וכח רוחני ל"חיצונים".

כידוע³⁷, שמדרגת המקיף שמעל להשתלשלות יכולות הקליפות הטמאות לינוק ולשאוב חיות רק כאשר הוא עדיין בבחינת מקיף, ואילו כאשר הוא " יורד לפנימיות, יכול השפע והחיות האלקית להגיע רק לעניני קדושה.

זה רמוז בנו"ן סופית, שמצויים בה שני ענינים הפכיים³⁸: א) המספר של נו"ן מורה על שער החמישים שהוא מעל להשתלשלות³⁹. ב) אופן שרטוטה⁴⁰, שהיא בעלת רגל ארוכה, מורה על השפעה למטה־מטה⁴¹.

כלומר, מהות הנו"ן הסופית היא "להמשיך" ולהוריד את האור שמעל להשתלשלות, בדרגת "מעלה עד אין קץ" לתוך "מטה עד אין תכלית". ואז בטלה ההשפעה לקליפות הטמאות והיא ניתנת רק לקדושה.

כמוסבר בלקוטי תורה⁴² לגבי הנו"ן הסופית אשר ב"ובו תדבקון"⁴³, שאת שיא המעלה של "ובו תדבקון" יש להוריד למטה מטה, עד שגם דרגת העשיה תהיה "כולו קודש לה'", ואז

לא יהיה יניקה לסטרא אחרא וחיצונים כלל".

ושני אלפים תורה הם הכנה לשני אלפים ימות המשיח, שאז יומשכו כל המקיפים לפנימיות⁴⁴, והתוצאה היא, כפי הסיום בלקוטי תורה שם, "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ"⁴⁵ בביאת משיח צדקנו⁴⁶ בקרוב ממש.

הערות

36. ע"ז שם.
37. תו"א ויחי (קג, ד) ד"ה ואני נתתי לך (וביאורו – באוה"ת תכט, א ואילך). תו"ח שמות (ד"ה ויאמר גו' למיילדות העבריות). ד"ה נ"ח תרנ"ט. ויגש תש"ד, ועוד.
38. אוה"ת ראה ע' תרפא. ביאוה"ז להצ"צ ע' תנט.
39. ראה אוה"ת וביאוה"ז שם דנו"ן פשוטה (דוקא) הוא שער הנו"ן.
40. ראה שעהיוה"א (פי"א. פי"ב בהגהה) דתמונת האותיות מורה על ציור ההמשכה כו'.
41. תו"א קי, ג. לקו"ת ראה כ, סע"ב. ביאוה"ז בהעלותך צ, א. מקומות שבהערה 38. ועוד. (משיחת ש"פ נח תשכ"ז)
42. שם. וראה אוה"ת וביאוה"ז (להצ"צ) שם, שההמשכה למטה מטה המרומזת בנו"ן פשוטה, היא מצד גילוי שער הנו"ן שבו.
43. ראה יג, ה.
44. ויומשכו שמים חדשים, מקיפים חדשים* (ונעלים יותר, שאין שייך בהם יניקה ללעומ"ז).
45. זכרי' יג, ב.
46. שהוא בחי' מקיף ובחי' פני'. משמונה נסיכים ומבחי' רועה* (תו"א לד, א ואילך. יהל אור ע' תרטז), מלך ורב (סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך פ"ג).
. ד"ה כי כאשר השמים (לקו"ת בסופו. ועוד).
. ובש"ס (סוכה נב, ב) נחשב בנסיכים – י"ל מפני שזהו העיקר בו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.