ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ה

68

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בגימטריא גרון³⁰ – וחרן, אותיות נחר, רמז לענין של "נחר גרוני"³¹, הגרון יבש והקול אינו יכול לעבור דרך הגרון כראוי.

ההבדל בין שני ענינים אלו הוא:

"גרון" הוא המקשר בין הראש – המוח, לבין הלב³². כלומר, ההשפעה היורדת מהשכל שבמוח אל המדות (הרגש) שבלב עוברת באמצעות הגרון. כאשר הגרון הוא במצב של "נחר גרוני" אין הוא מאפשר את ירידת ההשפעה מהמוח ללב. לעומת זאת האף, הוא מעל לגרון, והענין של "אף" נעלה מן החכמה, כי החכמה היא תחילת ההשתלשלות, ואילו הריח הוא מעל להשתלשלות³³.

את זאת מבהיר רש"י בדייקו בפסוקנו בביטוי "חרון אף": אין הכוונה כאן ל"חרן" שמלשון "נחר גרוני", כי מדובר על הדורות שלפני שני אלפים תורה, שניזונו מחסד שלמעלה מהשתלשלות, למעלה מהחכמה – ולכן אין חשיבות למצבו של הגרון שמקשר בין החכמה ולמטה הימנה. לכן מדגיש רש"י "חרון אף", המצביע על דרגת האור שמעל להשתלשלות.

ועל כך אומר רש"י, שהשפעה מדרגה שמעל להשתלשלות לעוברי רצונו היתה רק "עד אברם", כי זו היתה הנהגה של שני אלפים תהו. אך כאשר התחילו שני אלפים תורה, פסק "חרון אף" – ההשפעה שמעל להשתלשלות: אז התחילה מדידה והגבלה על־פי תורה, שכל ההשפעות חייבות להגיע לפי החישוב של "שכל התורה"³⁴.

ח. נו"ן סופית – המשכת אור עליון ביותר לדרגות נמוכות ביותר

זהו ההסבר והטעם הפנימי לכך שהענין של "עד אברם חרון אף של מקום" רמוז דוקא בשינוי של נו"ן סופית³⁵:

הערות

30. לקו"ת להאריז"ל ר"פ ויצא. פ' וישב. תו"א וארא נח, ג. ועוד.
31. לקו"ת שם פ' וישב. תו"א ויצא כא, ג. ועוד.
32. לקו"ת שם. תו"א ותו"ח וארא (ביאור לד"ה לכן אמור). ובכ"מ.
33. ד"ה והריחו תקס"ב (ע' סד). לקו"ת מסעי צ, ד. שה"ש לג, א. ובכ"מ. וראה אד"ר קל, ב. אד"ז רפט, א. רצד, א. וראה שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו (פי"ג ופכ"ה), וד"ה והוא כחתן תרנ"ז (פי"א ואילך) דיש ב' בחי' בריח: א) ריח דקרבנות שהוא ע"ד ריח המאכל (השייך לפה); ב) ריח דקטורת (שעליו נאמר (ברכה לג, י) "ישימו קטורה באפיך" (אף*)) שהוא ריח שהנשמה נהנית ממנו, בחי' עצם הנשמה שלמעלה מהתלבשות בגוף.
34. ראה אוה"ת בראשית שבהערה 21 לענין ב' אלפים תורה. וראה בארוכה מקומות שבהערה הנ"ל.
35. להעיר מבחיי כאן, דנו"ן הפוכה "יורה על התהו, ועד כאן נמנים שני אלפים תהו ומאברהם ואילך נמנים שני אלפים תורה וכו'".
. וראה לקו"ש ח"ה ע' 402 (בהערה 102), – דבפרטות, בריח עצמו: ריח דקרבנות הוא בנקב הימיני (חיין), ודקטורת – בשמאלי (חיין דחיין), עיי"ש. אבל בסידור שער התפילין (ט, ג) משמע ד"חרון אף" לא שייך לענין הריח שבאף (נקב השמאלי, בחי' חיין דחיין), אלא לענין נשימה שבו (נקב הימני, בחי' חיין). ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.