35
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בניית התיבה למשך זמן של ק"כ שנה " כדי "שיראוהו... ושואלין...".
ג. בניית התיבה על־ידי נח בעצמו, ולכן נמשכה זמן רב
ההסבר לכך בפשטות הוא:
פירושו של עשה לך (בפשוטו של מקרא הוא), שאתה תעשה 13, כפי שאומר האברבנאל: "עשה לך, כלומר שנה בעצמו יעשה התיבה ולא יצווה לעשותה לאחרים". הציווי היה, שנח בעצמו יבנה את התיבה 14. יתר־על־כן, כפי שמסביר הרוגוטשובי 15 על־פי ההלכה, שבמקום שהביטוי הוא "עשה" – מתקיימת המצוה בעצם פעולת העשיה (וכך גם לגבי עבירה, שבמקום שהאיסור כתוב בלשון "עשיה" עוברים את העבירה על־ידי עשיה ממש, ואין חיוב על מה שנעשה בדרך של "גרם").
כך גם בעניננו, בעשיית התיבה 16: הציווי על בניית התיבה נאמר בלשון
עשה לך", שהמצוה היא בעצם העשיה, לפיכך היה על נח לבצע את כל העבודה 17 של בניית 18 התיבה בעצמו.
[לפי ההלכה הוא לא יכול היה לעשותה באמצעות שליח, שהרי, אף אם נאמר שניתן לקיים את הציוויים של לשון "עשה" באמצעות שליח, שפעולתו נחשבת כפעולת המשלח ממש 19, הרי גם אז ברור שנח לא יכול היה למנות שליח, שהרי אצל בני־נח אין קיים ענין השליחות 20 באופן זה ששלוחו יהיה "כמותו"].
לכן ברור, שלמרות שנח קיים את ציווי ה' על בניית התיבה, בזריזות גדולה, בכל זאת נמשך הדבר ק"כ שנה. ואדרבה: מפליא, כיצד עבודת בניה גדולה כל־כך ארכה אצלו לא יותר מאשר ק"כ שנה!
הערות
- 13. ובפרט שכאן אין לפרש: אתה משתמש בה ולא אחר (ראה רש"י בהעלותך י, ב) – אבל ראה לקמן בפנים ס"ה.
- 14. משא"כ במעשה המשכן – שלא נאמר "לך" וקדמה להציווי "וכן תעשו" (תרומה כה, ט) ולאח"ז מפורש: כל חכם לב גו' ועשו את כל אשר צויתך (תשא לא, ו). וראה לקו"ש חי"א ע' 164 ואילך.
- 15. צפע"נ עה"ת עה"פ. וש"נ.
- 16. עיי"ש בצפע"נ שמספקא לי' בנדו"ד (ע"פ פרש"י סוכה נב, ב). ובצפע"נ לסנה' שם (הובא בצפע"נ עה"ת שם) מכריע שבנדו"ד אינו כן. וראה " לקמן סעיף ד, ו.
- 17. משא"כ בלשון האברבנאל אינו מוכרח שס"ל שנח בעצמו הי' מוכרח לבנות הכל בעצמו, אלא בעיקר שלא יצוה לעשותה לאחרים והוא בעצמו לא יעשה כלום.
- 18. להעיר מלקו"ש חי"א ע' 183 בנוגע לבנין המשכן. ולהעיר מצפע"נ לסנהדרין שם "והארכתי בזה גבי מקדש כו'", ובמהד"ת (ג, ב. הובא בצפע"נ עה"ת כאן) מחלק בין משכן ומקדש דבמשכן דוקא המצוה הוא העשי', הבנין כו'. ואכ"מ.
- 19. ולהעיר מהסברת גדרי השליחות אם הוה כעושה בעצמו ממש – ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג קו"א ח. לקח טוב (להר"י ענגל) בתחילתו. ובכ"מ. וראה בהנסמן במפענצ"פ פי"ב סי"א יב. ואכ"מ.
- 20. כ"ה בצפע"נ לסנהדרין שם. ועה"ת כאן אם זה גדר שליחות גבי ב"נ". אבל ראה לקמן סעיף ז ובהערה 38, 39.
רש"י על במדבר י׳:ב׳ - הטקסט מספריא
(עשה לך. שֶׁיִּהְיוּ תוֹקְעִין לְפָנֶיךָ כְּמֶלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ":
עשה לך. מִשֶּׁלְּךָ:
עשה לך. אַתָּה עֲשֵׂה וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם וְלֹא אַחֵר):
למקרא העדה. כְּשֶׁתִּרְצֶה לְדַבֵּר עִם סַנְהֶדְרִין וּשְׁאָר הָעָם וְתִקְרָאֵם לֶאֱסֹף אֵלֶיךָ, תִּקְרָאֵם עַ"יְ חֲצוֹצְרוֹת:
ולמסע את המחנות. בִּשְׁעַת סִלּוּק מַסָּעוֹת תִּתְקְעוּ בָהֶם לְסִימָן, נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר עַ"פִּ שְׁלֹשָׁה הָיוּ נוֹסְעִים — עַל פִּי הַקָּבָּ"ה וְעַ"פִּ מֹשֶׁה וְעַ"פִּ הַחֲצוֹצְרוֹת (ברייתא דמל"ה פי"ג):
מקשה. מִן הָעֶשֶׁת תַּעֲשֶׂה בְּהַקָּשַׁת הַקֻּרְנָס:
עשה לך MAKE THEE etc. — make לך, “for thyself” (on thy own behalf) suggests that they shall blow them in your presence, as before a king, as it is said, (with reference to Moses) (Deuteronomy 33:5) ויהי בישרון מלך “and he was king in Jeshurun”.
עשה לך MAKE THEE — from that which is thine own and not from the common funds (Sifrei Bamidbar 72).
עשה לך MAKE FOR THYSELF” also suggests: you make them and use them, but no one else.
למקרא העדה [THAT THOU MAYEST USE THEM] FOR THE CALLING OF THE ASSEMBLY — i. e. when you wish to speak to the Sanhedrin and the rest of the people and you summon them to assemble unto you, you shall summon them by the trumpets.
ולמסע את המחנות AND FOR THE JOURNEYING OF THE CAMPS — at the time of departing on the journeys you shall blow them as a signal. Consequently you must say that they used to travel by a three-fold call: by the command of the Holy One, blessed be He, by the word of Moses (cf. Rashi on v. 18 at the end), and by the sound of the trumpets (Boraitha d’ Mlechet ha-Mishkan s. 13).
מקשה OF BEATEN WORK — from a block of silver you shall make them by hammer blows (Sifrei Bamidbar 72).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

