ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה א

35

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בניית התיבה למשך זמן של ק"כ שנה " כדי "שיראוהו... ושואלין...".

ג. בניית התיבה על־ידי נח בעצמו, ולכן נמשכה זמן רב

ההסבר לכך בפשטות הוא:

פירושו של עשה לך (בפשוטו של מקרא הוא), שאתה תעשה ¹³, כפי שאומר האברבנאל: "עשה לך, כלומר שנה בעצמו יעשה התיבה ולא יצווה לעשותה לאחרים". הציווי היה, שנח בעצמו יבנה את התיבה ¹⁴. יתר־על־כן, כפי שמסביר הרוגוטשובי ¹⁵ על־פי ההלכה, שבמקום שהביטוי הוא "עשה" – מתקיימת המצוה בעצם פעולת העשיה (וכך גם לגבי עבירה, שבמקום שהאיסור כתוב בלשון "עשיה" עוברים את העבירה על־ידי עשיה ממש, ואין חיוב על מה שנעשה בדרך של "גרם").

כך גם בעניננו, בעשיית התיבה ¹⁶: הציווי על בניית התיבה נאמר בלשון

עשה לך", שהמצוה היא בעצם העשיה, לפיכך היה על נח לבצע את כל העבודה ¹⁷ של בניית ¹⁸ התיבה בעצמו.

[לפי ההלכה הוא לא יכול היה לעשותה באמצעות שליח, שהרי, אף אם נאמר שניתן לקיים את הציוויים של לשון "עשה" באמצעות שליח, שפעולתו נחשבת כפעולת המשלח ממש ¹⁹, הרי גם אז ברור שנח לא יכול היה למנות שליח, שהרי אצל בני־נח אין קיים ענין השליחות ²⁰ באופן זה ששלוחו יהיה "כמותו"].

לכן ברור, שלמרות שנח קיים את ציווי ה' על בניית התיבה, בזריזות גדולה, בכל זאת נמשך הדבר ק"כ שנה. ואדרבה: מפליא, כיצד עבודת בניה גדולה כל־כך ארכה אצלו לא יותר מאשר ק"כ שנה!

הערות

13. ובפרט שכאן אין לפרש: אתה משתמש בה ולא אחר (ראה רש"י בהעלותך י, ב) – אבל ראה לקמן בפנים ס"ה.
14. משא"כ במעשה המשכן – שלא נאמר "לך" וקדמה להציווי "וכן תעשו" (תרומה כה, ט) ולאח"ז מפורש: כל חכם לב גו' ועשו את כל אשר צויתך (תשא לא, ו). וראה לקו"ש חי"א ע' 164 ואילך.
15. צפע"נ עה"ת עה"פ. וש"נ.
16. עיי"ש בצפע"נ שמספקא לי' בנדו"ד (ע"פ פרש"י סוכה נב, ב). ובצפע"נ לסנה' שם (הובא בצפע"נ עה"ת שם) מכריע שבנדו"ד אינו כן. וראה " לקמן סעיף ד, ו.
17. משא"כ בלשון האברבנאל אינו מוכרח שס"ל שנח בעצמו הי' מוכרח לבנות הכל בעצמו, אלא בעיקר שלא יצוה לעשותה לאחרים והוא בעצמו לא יעשה כלום.
18. להעיר מלקו"ש חי"א ע' 183 בנוגע לבנין המשכן. ולהעיר מצפע"נ לסנהדרין שם "והארכתי בזה גבי מקדש כו'", ובמהד"ת (ג, ב. הובא בצפע"נ עה"ת כאן) מחלק בין משכן ומקדש דבמשכן דוקא המצוה הוא העשי', הבנין כו'. ואכ"מ.
19. ולהעיר מהסברת גדרי השליחות אם הוה כעושה בעצמו ממש – ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג קו"א ח. לקח טוב (להר"י ענגל) בתחילתו. ובכ"מ. וראה בהנסמן במפענצ"פ פי"ב סי"א יב. ואכ"מ.
20. כ"ה בצפע"נ לסנהדרין שם. ועה"ת כאן אם זה גדר שליחות גבי ב"נ". אבל ראה לקמן סעיף ז ובהערה 38, 39.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.