395
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יותר, ולכן נגרמת על ידי התוספת בירידה גם תוספת בעליה, בכל זאת, זהו, לכאורה, רק "מכאן ולהבא" – דבר זה מתרחש רק בסוף התיקון והעליה. אך כיצד ייתכן לומר שירידה זו עצמה היא בפנימיותה עליה?
אלא, האמת היא44, כפי שמסביר אדמו"ר האמצעי בהרחבה45 – בהתבססו על דברי המדרש46 על הפסוק47 "נורא עלילה על בני אדם", שחטאו של אדם הראשון בעץ הדעת היה "עלילה נתלה בו" – "לפעמים גובר הרע דיצר הרע על האדם ויחטא" מפני ש"מלמעלה הסיתו עליו היצר הרע להביאו לחטא זה"48.
ואין זה סותר לענין של "בחירה" ושכר ועונש, כי "עזר העליון שיעוררו לבחינת הרע לגבור על הטוב"49 הוא באופן נעלם שאיננו מורגש על ידי האדם, וממילא בחירתו היא חפשית50, בדיוק כשם שידיעת ה' איננה מחייבת את הבחירה51.
יוצא אפוא, שגם ירידות אלו הן בכוונה תחילה52, שבאמצעות התשובה על החטא יושג "יתרון האור מן החושך", על ידי הפיכת הזדונות לזכויות.
ח. רק במסעות הראשונים הוביל המלך בגלוי
ההבדל שבין שני הסוגים של ההתדרדרות ב"מקומות היכן הכעיסוני" – (א) המסעות שבהם מורגש בגלוי שהמלך "הוליכו למקום"; (ב) המסעות שבגלוי הם תוצאה של בחירת האדם, והענין שהמלך "הוליכו" הוא מוסתר – מתבטא בהבדל שבין המסעות אשר לפני קריעת ים סוף לבין אלו שלאחר קריעת ים סוף:
חז"ל53 אומרים ש"אילו זכו ישראל, כיון שעלו פרסות רגליהם מן הים, היו נכנסים לארץ". כלומר, המסעות שלאחר קריעת ים סוף הם תוצאה מכך
הערות
- 44. בהבא לקמן – ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 66 ואילך.
- 45. תו"ח תולדות ד"ה ויתן לך פ"י ואילך. שעה"ת לאדהאמ"צ ח"א כ, ד ואילך. וראה ג"כ ד"ה ומשה נגש אל הערפל לאדה"ז (קה"ת, תשכ"ה) פ"ה (אוה"ת יתרו ע' א'יז). ד"ה ויתן לך וביאורו בסה"מ תקס"ב. ולהעיר ג"כ מביאוה"ז להצ"צ ע' רסז ואילך.
- 46. תנחומא וישב ד. וראה סוכה נב, ב: ד' מתחרט עליהן הקב"ה שבראם כו' יצר הרע דכתיב ואשר הרעתי.
- 47. תהלים סו, ה.
- 48. תו"ח שם יג, א. [אבל בביאוה"ז שם (ע' רסח): משא"כ הבא לטמא פותחין לו אבל לא מסייעין ח"ו. ואכ"מ].
- 49. תו"ח שם טו, ד.
- 50. שזהו הביאור במשארז"ל (נדה טז, ב) דצדיק ורשע "לא קאמר", דכאשר הידיעה שלמעלה באה בגילוי (בדיבור) מכריחה היא את האדם – תו"ח שם פי"ג. שעה"ת שם.
- 51. ראה בכ"ז תו"ח שם פי"א ואילך. ביאוה"ז שם (ע' רסה־ו). לקו"ש שם (וש"נ).
- 52. ראה ב"ר (ספ"ב. פ"ג, ח) "מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה כו' ומעשיהן של רשעים". ושם (ספ"ב) "איני יודע באיזה מהם חפץ כו'". וראה תורת הבעש"ט (צפע"נ ובן פורת יוסף וכו' – הועתק בס' הבעש"ט פ' בראשית סמ"א ואילך) שהוא מצד מעלת יתרון האור שניכר מצד החושך, עיי"ש.
- 53. ספרי דברים א, ב.
מדרש תנחומא, וישב ד׳ - הטקסט מספריא
וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם (תהלים סו, ה). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אַף הַנּוֹרָאוֹת שֶׁאַתָּה מֵבִיא עָלֵינוּ, בַּעֲלִילָה אַתְּ מְבִיאָן. בֹּא וּרְאֵה כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן בָּרָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי בֶרֶכְיָה, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם (בראשית א, ב), זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַמַּחֲשִׁיךְ פְּנֵיהֶם שֶׁל בְּרִיּוֹת.
וְאָדָם נִבְרָא בַשִּׁשִּׁי וַעֲלִילָה נִתְלָה בוֹ שֶׁהוּא הֵבִיא אֶת הַמִּיתָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת (בראשית ב, יז). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ כָּתַב גֵּט, נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְהַגֵּט בְּיָדוֹ, מְבַקֵּשׁ עֲלִילָה לִתְּנוֹ לָהּ. אָמַר לָהּ: מִזְגִי לִי אֶת הַכּוֹס שֶׁאֶשְׁתֶּה. מָזְגָה לוֹ. כֵּיוָן שֶׁנָּטַל הַכּוֹס מִיָּדָהּ, אָמַר לָהּ: הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ. אָמְרָה לוֹ: מַה פִּשְׁעִי. אָמַר לָהּ: צְאִי מִבֵּיתִי שֶׁמָּזַגְתְּ לִי כּוֹס פָּשׁוּר. אָמְרָה לוֹ: כְּבָר הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עֲתִידָה לִמְזֹג לְךָ כּוֹס פָּשׁוּר, שֶׁכָּתַבְתָּ הַגֵּט וַהֲבֵאתוֹ בְּיָדֶךָ. אַף כָּךְ, אָמַר אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל שֶׁלֹּא בָרָאתָ עוֹלָמְךָ קֹדֶם שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה, הָיְתָה תוֹרָה אֶצְלְךָ אָמוֹן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם (משלי ח, ל), שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה, וּכְתִיב בָּהּ, זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל (במדבר יט, יד). אִלּוּלֵי שֶׁהִתְקַנְתָּ מָוֶת לַבְּרִיּוֹת, הָיִיתָ כּוֹתֵב בָּהּ כָּךְ. אֶלָּא בָּאתָ לִתְלוֹת בִּי אֶת הָעֲלִילָה. הֱוֵי, נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְגוֹ' (דברים א, לה). אִישׁ, זֶה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו (במדבר יב, ג), הָאִישׁ הַמְּסֻיָּם בָּאֲנָשִׁים. וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר, וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים (ש״א יז, יב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה (שמות ו, א), בְּמִלְחֶמֶת פַּרְעֹה אַתָּה רוֹאֶה וְאֵין אַתָּה רוֹאֶה בְּמִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם: שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים (במדבר כ, י), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה. הֱוֵי, נוֹרָא עֲלִילָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּיוֹסֵף, וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם, עַל יְדֵי לָשׁוֹן שֶׁל אַרְגָּמָן שֶׁעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים, נִכְתַּב עָלָיו אַרְבַּע אוֹנָאוֹת. פַּסִּים, פ' פּוֹטִיפַר, ס' סוֹחֲרִים, י' יִשְׁמְעֵאלִים, מ' מִדְיָנִים. בִּשְׁבִיל כְּתֹנֶת פַּסִּים גָּרַם לְכָל הַשְּׁבָטִים לֵירֵד לְמִצְרָיִם. וְאָמַר רַבִּי יוּדָן, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם גְּזֵרַת יָדֹעַ תֵּדַע, וְהֵבִיא עֲלִילָה לְכָל דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף וְיִשְׂנְאוּהוּ אֶחָיו וְיִמְכְּרוּ אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיוֹרִידוּהוּ לְמִצְרַיִם וְיִשְׁמַע יַעֲקֹב שֶׁיּוֹסֵף חַי בְּמִצְרַיִם וְיֵרֵד עִם הַשְּׁבָטִים וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ שָׁם. הֱוֵי, וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, אַל תִּקְרֵי הוּרַד אֶלָּא הוֹרִיד אֶת אָבִיו וְהַשְּׁבָטִים לְמִצְרָיִם.
אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְפָרָה שֶׁמְּבַקְשִׁין לִתֵּן עֹל בְּצַוָּארָהּ, וְהִיא מוֹנַעַת הָעוֹל מִן צַוָּארָהּ. מֶה עָשׂוּ. נָטְלוּ אֶת בְּנָהּ מֵאַחֲרֶיהָ וּמָשְׁכוּ אוֹתָהּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמְּבַקְשִׁין בּוֹ לַחֲרוֹשׁ, וְהָיָה הָעֵגֶל גּוֹעֶה. שָׁמְעָה הַפָּרָה בְּנָהּ גּוֹעֶה, הָלְכָה שֶׁלֹּא בְטוֹבָתָהּ בִּשְׁבִיל בְּנָהּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ לְקַיֵם גְּזֵרַת יָדֹע תֵּדַע, וְהֵבִיא עֲלִילָה לְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם וּפָרְעוּ אֶת הַשְּׁטָר. לְכָךְ נֶאֱמַר: וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, הֱוֵי, נוֹרָא עֲלִילָה וְגוֹ'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.